בלוג

שקט נפשי לא מגיע ממדיטציה – למה וממה כן:

…אני בחיפוש תמידי, לא שמחה לקום בבוקר ורק מחכה כל השבוע לסוף שבוע.." זה מה שסיפרה לי דפנה (שם בדוי), אשת קריירה מצליחה בשיחה שערכנו על האתגרים שהיא מתמודדת איתם והרחיבה: ".. אני מאוד עמוסה. עובדת המון שעות, אין לי רגע לנשום, אין לי זמן פנוי לעצמי והעבודה עצמה כבר לא מספקת אותי כמו פעם. החלטתי שאני רוצה שקט נפשי. אני רוצה לעסוק במשהו שממלא אותי ביותר משמעות, נותן לי אפשרות להביע את עצמי בחופשיות ומשאיר לי זמן ואנרגיה לחיים אישיים מעבר לעבודה". הדרך שבה עזרתי לדפנה ליצור שקט נפשי ולהגשים את החלומות שלה שונה ב – 180 מעלות ממה שהיא ציפתה. ביקשתי את רשותה לשתף אותך בתהליך שעשינו יחד מכיוון שאם גם לך יש אתגרים דומים, זה עשוי לתת לך זווית התבוננות חדשה על המצב ודרך אפקטיבית במיוחד לשנות אותו.

דפנה חשבה בטעות שאם היא תעבור לעבוד בעבודה מעניינת יותר ובשעות נוחות יותר היא תזכה סוף סוף בשקט נפשי ותרגיש מסופקת, רגועה ושמחה. אבל האמת היא שגם בעבודה הכי אידיאלית ובאורח חיים הכי פסטורלי יכולים לצוץ מעת לעת מצבים מאתגרים ומתוחים, כמו תקלה בלתי צפויה וכדומה.

כך שהמחשבה שכדי לחוות שקט נפשי עלינו לשנות את התנאים חיצוניים שלנו, כמו עבודה משמעותית, לוח זמנים רגוע יותר וכדומה היא שגויה. מה שבאמת יוצר שקט פנימי זאת היכולת להישאר מחוברות וקשובות לעצמנו (ולאחרים)

בכל רגע, ללא כל תלות במתרחש בתוכנו ומסביבנו (בין אם זה בבית, בעבודה וברחוב).

כי ככל שהחיבור והקשב שלנו מעמיק אנחנו מסוגלות להיות במקום הנכון לנו, להתמודד עם אתגרים שצצים בדרך בצורה נינוחה יותר ולדעת מה הדבר הנכון לעשות, שישרת אותנו ואחרים בו זמנית. ידיעה פנימית עמוקה שאנחנו במקום הנכון, עושות את הדבר הנכון ובדרך הנכונה לנו מעניקה לנו משמעות, סיפוק ושמחה ולכן היא זאת שנוסכת בנו שקט פנימי.

לכן הסברתי לדפנה, שעל מנת ליצור שקט פנימי בצורה אפקטיבית ולאורך זמן (ולא רק כשהמתח עולה לשיאו ומאיים להתפוצץ ולמוטט אותה), עליה לעשות את שלושת הצעדים הבאים:

צעד ראשון
למצוא את העבודה הבאה שתעניק לה משמעות, אוויר ותגמול הולם. כדי ליצור את התוצאה הזאת, עליה להעמיק את החיבור והקשב לעצמה ולאחרים. כי בכל פעם שאנו רוצות להתקדם בתוצאות החיצוניות שלנו,

עלינו להתקדם בצמיחה הפנימית שלנו. זה דומה לספורט: בכל פעם שאנו רוצות להצליח לעשות יותר עם הגוף עלינו להרחיב את מודעות שלנו אליו.

צעד שני

על מנת ליהנות לאורך זמן מהעבודה החדשה שהיא תמצא, יהיה עליה לתפקד בה מתוך חיבור וקשב הולך ומעמיק לעצמה ולאחרים, ללא כל קשר למתרחש בתוכה ומסביבה. כלומר, גם כשהיא מוצפת ומאותגרת (כי כאמור, בכל פעם שאנו רוצות להתקדם בתוצאות החיצוניות שלנו, עלינו להתקדם בצמיחה הפנימית שלנו).

צעד שלישי

בנוסף על העבודה החדשה והמספקת שתמצא יהיה עליה ליצור שקט פנימי לא רק בקריירה, אלא גם בשאר תחומי החיים (זוגיות, משפחה, בריאות פיזית ונפשית וכדומה). כי כל דבר ביקום משפיע על כל דבר אחר בו. כך גם אנחנו כחלק מהיקום. כל תחום בחיים שלנו משפיע על כל השאר. כך שכדי שתחום אחד בחיים שלנו יעבוד טוב, עלינו לטפח את כל האחרים בו זמנית ולא להתמקד רק בזה שבו אנו חוות הכי הרבה קושי ולהזניח את האחרים. בניגוד למקובל לחשוב, יש דרך לעשות את זה בקלות וללא מאמץ: להעמיק את החיבור והקשב לעצמנו ולאחרים באופן קבוע והוליסטי.

ואז דפנה שאלה: "איך יכול להיות שתרגלתי מלא סוגים של מדיטציות ולמרות זאת אני עדיין לא מצליחה למצוא שקט נפשי ולהגשים את החלומות שלי"?

הסברתי לה שמציאת רוגע זה רק חלק קטן מהצעד הראשון בתהליך של יצירת שקט פנימי והגשמת חלומות. כדי להבין ברמה המהותית את החתיכה החסרה בתהליך שלה הצעתי שניקרא לחוסר שקט פנימי "סטרס" (מתח) ונבין רגע איך הוא נוצר ואיך באמת אפשר לשחרר אותו. סטרס נוצר בגלל פער נמתח והולך בין מה שהנשמה שאנחנו חולמת ליצור בחיים לבין מה שהגוף הפיזי שלנו מצליח בפועל להפוך למציאות.

ככל שגדל הפער בין הגוף לנשמה גדלה גם רמת הסטרס שלנו. לעומת זאת, ככל שאנחנו סוגרות את הפער בין השניים אנחנו נרגעות, חוות שקט נפשי ומגשימות את החלומות האמיתיים שלנו בכל תחומי החיים בו זמנית ביתר קלות. "איך נוצר פער בין הגוף לנשמה?" שאלה דפנה מסוקרנת.

הסברתי שזה קורה כתוצאה משני סוגים של אנרגיות:
א. אנרגיות זרות (לא שלנו) שספגנו מהסביבה (משפחה, חברים, מידיה וכד')

ב. אנרגיות ישנות (כן שלנו) שאנחנו אוחזות ללא צורך, כמו למשל לנסות להתנהג בגיל 50 כאילו את עדיין בת 15.

שתי סוגי האנרגיות (הזרות והישנות) הללו יוצרות נתק בין הגוף לנשמה וגורמות לנו ללכת בדרכים של אחרים במקום בדרך הייחודית שלנו. לכן הן מקשות עלינו להפוך את החלומות שלנו למציאות בכל התחומים. את הקושי הזה אנו חוות כסטרס.

זאת אומרת, כמתח בין רצון הנשמה להגשמת הרצון הזה ע"י הגוף. כדי לשחרר סטרס בצורה אפקטיבית עלינו לטפל בגורם שיצר את הפער הזה ולא להסתפק בטכניקות שונות של הרגעה, שאמנם יכולות להיות נעימות, אך הן לא מאפשרות לסגור את הפער בין הגוף לנשמה ולכן לא מצליחות לעזור לנו להגשים את החלומות האמיתיים שלנו בצורה טבעית, ספונטנית וזורמת.

את הפער הזה אי אפשר לסגור באמצעות כל מיני טריקים להגשמת חלומות, אלא ע"י התייחסות לבעיה האמיתית – סטרס שנוצר כתוצאה ממתח בין הגוף לנשמה. ישנם ארבע שלבים ליצירת שקט נפשי ולהגשמת חלומות ורוגע הוא רק השלב הראשון. רוב הנשים נתקעות בשלב זה ולא ממשיכות קדימה כי ככה למדו אותנו.

"אבל איך אדע שהבעיה האמתית שלי היא שאני בסטרס. כלומר שיש מתח בין הנשמה שאני לגוף שלי? אולי זה משהו אחר כמו טראומות, אמונות מגבילות, חסימות רגשיות וכדומה, היא שאלה מסוקרנת.

הסברתי שמהתבוננות על למעלה מ-19,000 נשים במהלך 35 שנות הקריירה שלי למדתי שאצל כל אישה שליוויתי הפער בין החלומות האמיתיים שלה לבין הגשמתם במציאות יוצר סטרס. הוא מופיע באחת או יותר מהדרכים הבאות והזמנתי אותה לבדוק האם היא חווה אחת מהן או יותר:

סטרס גופני – מתבטא בחוסר אנרגיה, עייפות מתמשכת, תחושת חולשה ובמצב מתקדם גם ככאבים פיסיים ומחלות.

סטרס רגשי – מתבטא בדאגות, עצבות, ייאוד, דכדוך, דיכאון, פחדים, התקפי חרדה, חשדנות, האשמה, הססנות, עצבנות, כעס, התפרצויות זעם, לחץ חוסר סבלנות וכדומה.

סטרס מנטלי – מתבטא בבלבול, קושי לחשוב בבהירות, הססנות בקבלת החלטות, בבלגן בראש, קושי להתרכז, להתמקד, להתארגן, מחשבות טורדניות,

הרצת "סרטים" שהכל רע והמצב עלול להתדרדר וכדומה.

סטרס אנרגטי – מתבטא בחוסר אמונה בעצמי וביכולת להוציא מהכוח אל הפועל

(כי התהליך של הפיכת חלום מופשט למציאות גשמית עוסק בהתמרת אנרגיה מרוח לחומר),רגישות גבוה לאנרגיה שיוצרת תחושה שלא בטוח לך בהרבה מקומות ומצבים וכדומה.

סטרס רוחני – חוסר בהירות לגבי מי אני באמת, תהייה לשם היגעתי לחיים האלה ומה המשמעות שלהם מכאן ואילך, תחושת הצפה בלתי נשלטת שמתפתחת לבלבול ותקיעות במקום בלי הבנה מה הכיוון הנכון לי ומה הצעד הבא שעלי לעשות כדי להתקדם הלאה. דילוג משיטה לשיטה ומטיפול לטיפול בלי חוות התקדמות וכדומה.

אז איך באמת סוגרים את הפער בין הגוף לנשמה ויוצאים מהסטרס?

ככל שהתקשורת בין הנשמה לגוף שלנו טובה יותר, כך קל לנו יותר להפוך חלומות למציאות ביתר קלות וכפועל יוצא יורדת רמת הסטרס שלנו ועולה רמת הרוגע, הבהירות ושמחה.

כתוצאה מכך אנחנו מוצאות את עצמנו עושות באופן טבעי את מה שאנחנו באמת רוצות, נמצאות במקום הנכון ונהנות מכל צעד ושעל בדרך כולל מהאתגרים. לכל אישה יש דרך ייחודית משלה לגלות את הרצונות האמיתיים שלה ולהפוך אותם מחלומות למציאות בכל תחומי החיים. כשאנו מוצאות אותה, אנחנו צועדות אל המקום שנכון לנו בכל תחומי החיים בטבעיות ובזרימה.

יש המון שיטות להורדת סטרס ולהגשמת חלומות, אבל מה שבאמת עוזר לעשות את השינוי המיוחל זה לא למצוא את השיטה הפופולרית או המהירה ביותר, אלא את הדרך הייחודית שלך.

וזאת המומחיות שלי. פלא צ'רי (דובדבן הפלא), האומנות שפתחתי לא עוסקת בשינון מישנה סדורה, אלא בחקר, גילוי ומימוש הדרך הייחודית שלך בחיים, עלייה עליה וצעידה בה מתוך שקט נפשי גדל והולך. כתוצאה מכך נפתת בפניך השער שלך לחיים מלאי משמעות, רוגע ושמחה ולהגשמה עצמית מלאה, בכל תחומי החיים בו זמנית, ללא צורך של ויתור על תחום אחד למען האחר.

פלא צ'רי לא מעניקה תורה או פילוסופיה, אלא כלים פרקטיים פשוטים, קסומים ויעילים לגילוי, ריפוי ומימוש עצמי מלא ביום -יום מתוך חיבור וקשב מעמיק עם עצמך ולאחרים, שגדל והולך ככל שאת רוצה לגדול ולהתפתח.

מניסיוני האישי למדתי שהליכה בדרכינו הייחודית היא הדרך היחידה לשקט נפשי אמיתי, לגילוי, ריפוי ומימוש עצמי מלא בכל התחומים) והיא גם הדרך הפשוטה, האפקטיבית והנעימה ביותר. אם יש נושאים בחיים שלך שבוער לך כרגע לקדם ואת רוצה שותפה לדרך.

כדי להכיר קצת יותר את השיטה שפיתחתי ואיך היא עובדת אני מזמינה אותך לעיין במדריך שלי "איך להחזיר את השמחה לחיים שלך". הקישור אליו מופיע בצד ימים למעלה.

ואם אהבת את המסר תוכלי לעשות לו "לייק", להגיב עליו או ללחוץ "שיתוף" מתחתיו

תודה וצמיחה נעימה

רונית


דף זה מכיל את תתי העמודים הבאים.

13 תגובות

13 תגובות לפוסט “התפקיד שלך בטוח – צעד מהפכני למימוש שליחותך”

  1. איריס עידובתאריך 08 ספט 2010 בשעה 11:48 am

    הי רונית..נהנית משמש זו (המדליה כבר בכיס…)

  2. רוניתבתאריך 08 ספט 2010 בשעה 1:46 pm

    תודה איריס, אשמח לשמוע יותר על "המדליה כבר בכיס"… נשמע מעניין….

  3. דורי בן זאבבתאריך 09 ספט 2010 בשעה 10:19 am

    השנה החדשה מתחילה להניב שמשו !

    הסתיו מכניס בין ענניו את פירות העונה…. השמיים הם בלי גבול, והאור הוא לכולם

    כשאתה נותן לעצמך, החוליה המקשרת מקרינה על הסביבה.

    כשיש לי שמש האור שביי מופץ על הסובבים..

  4. איריס עידובתאריך 09 ספט 2010 בשעה 11:07 am

    הי רונית, דבר ראשון אני רוצה לאחל לך מזל טוב על הבלוג החדש ועל העיתוי המדהים כמתנה לערב ראש השנה החדשה.
    לאחר שאני בוחנת את הדברים שעבדו בשבילי /לא עבדו במהלך החודש, שבוע, שנה שחלפה.. אני נהנית מהתזכורת וההשראה להיות שמש, להניח לעצמי להתמלא ולמלא את חיי בדברים שאני אוהבת,לבחון את הדברים שאהבתי בתקופה האחרונה לאשר את עצמי על כך -"להניח את המדליה בכיס" ולהרשות לעצמי להמשיך לחקור ולגלות,להעצים את רשותי לחיות כך. תוך כדי שאני פוגשת עו אנשים שרוצים להיות "שמש" בעולם.

  5. רוניתבתאריך 09 ספט 2010 בשעה 12:06 pm

    היי, איריס, תודה על שהרחבת כאן. מוכר לי המושג"לשים את המדליה בכיס". אבל אני מסוקרנת לשמוע מה הפרשונת שלך למושג. תודה, רונית

  6. רוניתבתאריך 09 ספט 2010 בשעה 1:20 pm

    דורי יקר, "כשיש לי שמש האור שביי מופץ על הסובבים.." (מצטטת מתגובתך) – זה בעצם כל השיר על רגל אחת, ואתה אלוף המטמצטים. אז אני רצה להתמלא בשמש שלי ולהיות שמש. תודה על התזכורת.

  7. איריס עידובתאריך 09 ספט 2010 בשעה 1:27 pm

    הי רונית.
    בשבילי ל"שים את המדליה בכיס" זה להתנהל מתוך כוונה. לאשר את התהליך,יעד,חלום,חזון שאותו אני חולמת ומממשת, להיות מודעת לו ולהניח לו! לא להתלות בו ולעצור! להתפנות מלרכז את מאמצי לשמח,לספק ולרצות אחרים..להיות תלוייה בשיפוטם עלי,אורח חיי..
    להמשיך לחקור,לזהות ולדייק את המהות,ייעוד והשליחות של היותי "שמש" (כפי שהבורא מייעד לי) ולהתעמג עליהם בכל רגע מחדש..
    זה מאפשר לי במקום להגיע ל"שיא אחד בחיים-הארה" ולהביט בערגה על המדליה. להניח אותה בכיס (כי היא כבר שלי) וליצור לעצמי אורח חיים אוהב שבו אני יכולה,לממש את אהבותי האמיתיות באופן דינמי וזורם .
    כתלמידתך ומתוך העבודה המשותפת שלנו התהליך הנ"ל הוא אחד המשמעותיים ביותר בחיי. ועל כך, תודה.

  8. רוניתבתאריך 09 ספט 2010 בשעה 5:59 pm

    וואו, איריס! אוהבת את המשמעות שנתת למושג, "לשים את המדליה בכיס". על פי דברייך: " להניח אותה בכיס (כי היא כבר שלי)". זה דימוי מצויין שעוזר להתייחס ליעדים הגדולים שלנו – להניח מראש שאנחנו נממש אותם. כלומר, שהם כבר התממשו. לכן, עכשיו, בזמן הווה אפשר להרגע ולהתחיל לעשות את הצעדים הנידרשים להגשמת היעדים הללו – שלב אחר שלב, בנינוחות ולא בלחץ. אז אההה….אני הולכת לבדוק שהסרתי את את כל המדליות שלי מהמדף הגבוה…ושמתי אותם בכיס. תודה לך על השיחה המעמיקה הזאת ו…שנה של כיס מלא מדליות על יעדים שהוגשמו בקלות ועליהם אמרנו בספטמבר 2011 – וואו! הדרך היתה כייפית.

  9. כרמלבתאריך 09 ספט 2010 בשעה 9:53 pm

    הי רונית. תודה על השיר! בימים אלה שבהם אני מתלבטת בהחלטות מקצועיות שמשפיעות על השנים הקרובות, השיר הזה פוגש אותי במקום שמרגיע, ובעצם לוחש לי שאני ממילא אמלא את תפקידי אם אני רק אתכוון לכך וארצה בכך, ואני לא צריכה להשתגע. השמש הרי תאיר, יש לה ברירה? 🙂

  10. רוניתבתאריך 10 ספט 2010 בשעה 5:48 am

    הי כרמל, כפי שאת אומרת: …"אני לא צריכה להשתגע. השמש הרי תאיר, יש לה ברירה?" אכן, כשאנחנו מאפשרים לעצמינו להיות האיכות שבה אנחנו בוחרים ("להיות שמש"), האיכות הזאת, מעצם הוויתה הופכת לכוח מניע אותנו ושמטבעו מזיז אותנו קדימה, בקלות וללא מאמץ. זאת למעשה על רגל ורבע המכניקה של יצירת שינוי מהותי: להיות המהות שאנחנו בוחרים להיות. וזאת העוצמה המדהימה של שימוש במצפן למימוש אהבות (ראי תוכנית העין השלישית). בהצלחה והנאה מהשמש שאת.

  11. עינת אוזברישבתאריך 21 ספט 2010 בשעה 9:19 pm

    היי רונית, אני קוראת את השיר, כל מילה מדברת בעד עצמה, ומאד מתחברת אליי, היא מזכירה לי לשים את מילוי העצמי שלי בכל יום שעה ורגע, וכשאת מדברת על הקהל בשבילי הקהל הוא הבורא, אני מדברת ישירות אל הבורא, אני סומכת עליו ומאמינה בו אפילו יותר מידיי, עצם האמונה האמיתית שלי אליו גורמת לי לידרוש שעכשיו כל אהבותי יתממשו,וכשאני כותבת לך ברגע זה אני מבינה, שיש אצלי עדיין התניות, מתי הן יעלמו מתי אני סוף סוף ההיה מחוברת אליו אל הבורא , מתי אני ההייה שמש באמת בהוויה שלי רונית? כמה דקות מחלחל בליבי בתוכי השאלה, ניתנת לי תשובה, אני רוצה לילמוד לתכנן רונית , האם את מסכימה ללמד אותי?

  12. רוניתבתאריך 27 ספט 2010 בשעה 11:07 am

    הי עינת, החסימות שמפריעות לך לממש את עצמך לא יעלמו מעצמן, בדיוק כפי שליכלוך שנפל לנהר לא ייצא משם בעצמו. מישהו צריך לטפל בזה. והמישהו הזה יכול להיות רק את, כי כפי שידוע לי, כל האנשים האחרים על הפלנטה עסוקים כרגע גם הם, במימוש עצמם, ולכן הם לא יכולים להתפנות לממש אותך.

    אז ככה תממשי את עצמך בעצמך:

    1. הגדירי יעדים אמיתיים – הגדירי יעדים שנובעים מתוך האמת שלך ולא ממה שמקובל בחברה או מצופה ממך – כלי מצויין לדעת מהו היעד האמיתי שלך זה א. מדיטציה רב חושית. ב. קריאת הילה רב חושית (לעצמך), שאני מלמדת במסגרת תוכנית העין השלישית למימוש אהבות אמיתיות בכל תחומי החיים.

    2. הציבי יעדים גדולים – הציבי לעצמך יעדים גדולים, על תתפשרי. כי עבור הבורא, שעוזר לנו לממש את חלומותינו יעד גדול ויעד קטן זה אותו משקל, אותה טרחה ואותו מחיר. דברי עם הבורא (שיחה חופשית וישירה) ושאלי אותו מהו החלום שלו עבורך. שיחה כזאת יכולה להיערך במהלך המדיטציה הרב חושית – שם הקו תמיד פנוי, 24 שעות ביממה, גם בשבתות וחגים.

    3. בחרי יעדים מברכים – בקשי מהבורא עזרה בהגדרת יעדים כאלה שיביאו ברכה לך ולבריאה כולה בו זמנית – הבורא מעדיף לעזור למי שעוזר לו(מי שלוקח חלק במלאכת הבריאה). ואני כאן כמובן לא מדברת על בורא עולם הדתי, אלא זה שברא את הכל, כולל את הדת ואת הדתיים…

    3. תכנני את הדרך למימוש יעדייך – בני תוכנית ברורה וכתובה שייעודה הוא להוציא מהכוח אל הפועל את יעדייך. הרכיבי אותה ממצעדים קטנים, שלב אחר שלב, באופן נינוח, מענג והרמוני עם שאר תחומי חייך – בקשי משוב והכוונה מאדם מקצועי, שיעזור לך לבדוק האם התיכנון שלך הגיוני ובר ביצוע, יתן לך הערות לתיקון וזוויות ראיה או נקודות שלא לקחת בחשבוןויעזור לך להפוך את התוכנית שלך מפנטזיה לממשית.

    4. פתחי וטפחי בתוכך גישה קלילה, ניסית ומנצחת כלפי תהליך מימוש היעדים שלך, אחרת זה לא כייף, ואם זה לא כייף אז את לא תתמידי לאורך זמן במימושך העצמי. זאת ועוד: אם לא תשמרי על גישה מנצחת אז בכל פעם שתפלי עלול להיות לך עוד יותר קשה לחזור לדרך, בדיוק כמו שקשה לחזור לדיאטה אם היא "נשברה" לנו.

    5. מצאי לך ליווי מקצועי מצויין בתחום – בקשי עזרה ממומחה שאת מעריכה את היכולות, הידע והכוונות שלו בתחום ושיש לו ניסיון, הצלחות מוהמלצות מוכחות (אני עצמי מלווה רק אנשים רגישים, אכפתיים ושוחרי חופש שיש להם עניין להיות ברכה בעולם – ראי סעיף 3)

    6. צרי לעצמך סביבה תומכת – "אנחנו הופכים להיות האנשים שאיתם אנחנו מסתובבים". לכן אני מעדיפה ללמד בקבוצות. כי שם את מוקפת בעוד אנשים שגם הם עוסקים במימוש האהבות האמיתיות שלהם בכל תחום. הם יכולים להוות עבורך השראה ותמיכה. אדם ללא תמיכה הוא אדם לא יציב על דרכו. אדם לא יציב לא מתקדם. וזה אחרי הכל מה שאת רוצה – להתקדם.

    בהצלחה

  13. אביטלבתאריך 30 דצמ 2010 בשעה 11:54 am

    רונית יקרה.
    השיר על השמש הוא שיר מהפכני ולא רק צעד מהפכני.
    כל כך יפה וכל כך מתוק וכל כך מדוייק.
    נהניתי לקראו.
    תודה על ההזכרות שהוא מעורר למקומי בחיים האלה, למהותי ולפשטות של הקיום.
    באהבה
    אביטל פלד

אם אהבתם בבקשה תנו לי לדעת בלחיצה על כפתור הלייק. בנוסף, אשמח לשמוע מה הפקת מתוכן זה ולהתייחס לכל שאלה שיש לך בנושא. את תגובתך בבקשה לרשום עכשיו כאן למטה