המלאך שלי – לקבל עזרה מבעלי בריתך
אתם לא לבד. אף אדם מצליח לא עשה את זה לבד. אמנם אנו חיים בעולם המעודד אינדיבידואליות אך למעשה, מאחורי כל אדם מצליח עומדת ברית חיובית. אנחנו יצורים חברתיים החיים ופועלים בשיתוף פעולה עם "בעלי ברית". ברית היא הסכם של תמיכה הדדית, המבוסס על חזון, אמונה או רעיון משותף. בעלי בריתנו הם כל אותם גורמים – אנשים, מלאכים ויצורי טבע (חיות, צמחים, קריסטלים וכד'), התומכים בחזון האישי שלנו לחיים. אלה העוזרים ומעודדים אותנו לגלות, לרפא ולממש את חלומותינו הגדולים והקטנים בכל התחומים.
כולנו נולדנו לתוך ברית ונמצאים בתוך בריתות רבות כגון: יהדות (ברית מילה/הבריתה), זוגיות (ברית הנישואין), משפחה, חוזה העסקה או הסכם עם לקוחות בעבודה ועוד. כמו כן, אנחנו חברים או פעילים בקבוצות או מעגלים חברתיים כאלה או אחרים, תומכים בקבוצות ספורט, מפלגות או מתחרים בתוכניות ריאליטי, פעילים בפורומים, מזדהים עם סגנון לבוש מסוים, גרים בשכונות בעלי אופי מוגדר ועוד.
למרות ריבוי הבריתות אליהן אנו שייכים (במודע או שלא במודע), לעיתים אנו עלולים לחוש בודדים או חסרי אונים בתחום כזה או אחר. המסע קשה מנשוא והתרמיל כבד על כתפינו. אך למעשה אנחנו אף פעם לא לבד. תמיד אנחנו מוקפים בבעלי ברית גלויים וסמויים, המוכנים להתגייס לעזרתנו אם רק נבקש.
לזהות את בעלי בריתכם
להיות חבר בברית זוגית או קבוצתית זה כמו להיות, למשל, חבר בתזמורת. הנגנים יוצרים סימפוניה שלמה, כאשר כל אחד מהם מנגן את נגינת ליבו בקולו המיוחד, המשתלב בהרמוניה עם שאר הכלים והקולות, כאשר כולם ביחד, ובו בזמן, כל אחד לחוד, שומר על צבעו המיוחד. לכל אחד מהשותפים בברית שליחות ייחודית משלו, התומכת ומשלימה את המקום של כל השותפים האחרים באותה הברית בפרט ובעולם בכלל.
ברית חיובית עוזרת לכל השותפים בה לעלות על דרך המלך, לשוב אליה או להישאר עליה. לגלות, לרפא ולממש את עצמם על פי צו נשמתם ולהפוך את מאוויי ליבם מחלומות למציאות בכל התחומים. ברית שלילית גורמת לשותפים לרדת מדרך המלך ולרעות בשדות זרים, לא לגלות, לא לרפא ולא לממש את עצמם, לסטות מהדרך ולחוות סבל.
לפעמים נדמה שהעזרה בה אנו חפצים מתמהמהת, אך האמת היא שהעזרה תמיד שם, אלא שהיא לא תמיד גלויה לנו. הסיבה לכך טמונה בקושי להיות שותפים לברית, לזהות את בעלי בריתנו, להבין את התמיכה שהם מושיטים לנו, לקבל אותה וליהנות ממנה. קשיים אלו מפריעים לנו לזהות בריתות חיוביות ולהתחייב להן וכן לזהות בריתות שליליות ולהתרחק מהן. הם מפריעים לנו לוותר על בריתות שהסתיימו, לעדכן בריתות שהתיישנו, לשנות בריתות, ליזום בריתות חדשות ולהוביל בריתות.
בעלי ברית להגשמת חלומות – מי עוזר לכם ללכת אחר לבכם?
המודרנה מציפה אתנו בפיתויים רבים שמזמינים אותנו להתרחק מעצמנו. אנו נקראים להעתיק את צו האופנה, לא רק בביגוד אלא גם בהתנהגות ובהשקפת העולם. בכך אנו מתרחקים מהקשב לעצמנו, מהחזון האישי שלנו לחיים, מהברית הפנימית שלנו עם עצמנו ועם הבורא. מתי לאחרונה משהו או מישהו דרש מכם לשוב לדרך המלך שלכם?
היהודי הדתי מחויב לנהל את שיגרת יומו על פי ההלכה. בסביבה בה הוא חי, קיים הסכם חברתי התומך בו לנהל אורח חיים דתי הלכה למעשה. בין אם מתחשק לו או לא הוא מתפלל שלוש פעמים בכל יום (לפעמים עם יותר כוונה ולפעמים עם פחות). לעומת זאת, איך נראית שיגרת יומו של אדם שאינו דתי, אך מחויב ללכת אחרי ליבו ולממש את צו נשמתו? מהם המנהגים הקבועים שהוא מקיים על מנת להיות נאמן לקולו הפנימי? איך יכול האדם החופשי להקפיד לגלות, לרפא ולממש את עצמו כאשר הוא חי בחברה בה מערכת הבריתות וההסכמים הקיימת סביבו לא תומכת או מאמינה בדרך שלו ואולי אף מטילה בה ספק?
לאדם הדתי ברור ומובן מאליו שהוא חלק מברית – ברית של אמונה, ברית של ייעוד, וברית השתייכות לזרם הדתי איתו הוא מזדהה. אך בעולם הלא דתי, שבו לא קיימת מחויבות לאורח חיים מוגדר ולברית של אמונה משותפת, בניסיון נואש למצב ולעגן את עצמו למציאות, האדם החופשי עלול לברוח אל הקטבים: מחד, להשתלב בקבוצת ברית כל שהיא אך להתבולל בתוכה ולאבד את עצמיותו ועצמאותו ומאידך, להירתע מכל סוג של קבוצתיות למען שימור החרות האישית על חשבון הסתפקות בחיי בדידות. האיזון נמצא באמצע: בבחירה להיות מודעים לבריתות בהן אנחנו נמצאים, לאפשר לעצמנו להיות חברים בהן תוך כדי שאנו יוצרים לעצמנו את מקומנו הייחודי בתוכן ונהנים מהמרחב הפרטי שלנו בתוך הברית.
לחדש את הברית באלגנטיות וללא דרמה
אני אישה רוחנית אך לא דתייה. לעומת זאת, בן זוגי לחיים דתי. הוא רב. רב מסורתי (קונסרבטיבי). שנינו מאמינים בקיומו של הבורא ומקדישים את חיינו לעבודת הבורא. כל אחד בדרכו. אנחנו חיים יחד תחת קורת גג אחת, כאשר כל אחד מאתנו מתרגל את אמונתו מתוך כבוד הדדי, שמבוסס על אמונה כי לא רק "שבעים פנים לתורה", אלא גם למאמינים בה ובבורא עולם.
בן זוגי מאמין בקיום מצוות, לפי ההלכה ומתוך התאמנתן לרוח הזמן. אני מאמינה בקיום מצוות הנובעות משני מקורות:
א. מצוות בנובעות מהתבונה העליונה של המין האנושי, כגון "לא תרצח" וכדומה.
ב. מצוות הנובעות מצו נשמתו של האדם, אשר מכבדות את המצוות של נובעות מהתבונה העליונה של המין האנושי ונמצאות בהסכם איתן. לזה אני קוראת גם "הטובה העליונה". כי היא משרתת את היחיד והחברה בו זמנית.
אני מאמינה ביכולת של כל אדם לתת פרשנות אישית נבונה לסימנים שהבורא שולח לו, כולל פרשנות אישית לתנ"ך עצמו. אני מאמינה שהבורא תכנן לכל אדם שליחות משלו, אשר אותה ניתן לזהות ולממש על ידי קשב לחושים הפיסיים והמטאפיסיים כאחד. את היכולת הזאת אני מכנה את "רב חושיות". השימוש בה נועד לאפשר לנו ללכת אחר ליבנו ומתוך קשר יומימי ישיר ובלתי אמצעי עם בורא עולם, ברואיו (בעלי בריתנו) ועם הבריאה כולה.
התקשורת עם הבורא ובעלי הברית שהוא שולח לנו
הבורא לא נוהג לתקשר איתנו ברמה היומיומית דרך הסנה הבוער ו..ב.."של נעלייך מעל רגלייך", אלא בדרכים מעודנות יותר ופחות דרמתיות. הבורא משוחח עמנו באמצעות בעלי ברית המצויים בתוכינו ומסביבנו.
בעלי הברית בתוכינו הם כל החלקים שאותם אנו מכנים "אני" כגון: גוף פיסי, ערוצי האנרגיה בגוף, מערכת הצ'אקרות בתוך הגוף, ההילה שמכילה את כל אלה וכל שאר הגופים שחיים בתוכה, כמו למשל הגוף הקארמתי, אסטרלי וכד').
בעלי הברית שמסביבנו הם אותם הגורמים שהבורא שולח לנו על דרכינו, מכל הממלכות כגון: בני אדם, מלאכים, חפצים, חיות, צמחים, קריסטלים וכד'. שליחותם היא לסייע לנו לשוב אל עצמנו, לשגשג בדרכינו, להתעודד, להתחזק ולהתמקד. הם עוזרים לנו להרגיע את חיינו הסוערים, לחזור לשפיותנו להשפיעה בעולם ולחוות שפע בכל אחד מתחומי החיים (אישי, מקצועי ורוחני). הם תומכים בנו לשוב אל דרך המלך שלנו ולהצליח בה בנינוחות, קלילות והנאה וללא סבל, מאמץ או הקרבה.
עד כמה אתם מזהים את העזרה שהבורא שולח לכם?
מעשה באדם מאמין שהיה בסכנת טביעה והתפלל לאל שישלח לו הצלה. כעבור כמה דקות עברה שם סירה שהציעה למשות אותו מהמים אך האיש ענה "תודה רבה, אין צורך, אני סמוך ובטוח שאלוהים יציל אותי". את אותה התשובה הוא נתן לכדור הפורח, החסקה, המסוק והספינה שעברו שם באותה השעה והציעו לו עזרה, ולבסוף טבע ומת. בגן עדן פנה לאלוהים בכעס ותבע לדעת מדוע לא בא להציל אותו. "מה זאת אומרת לא באתי?" ענה אלוהים. "שלחתי לך סירה, ספינה, חסקה, מסוק וכדור פורח! למה לא נעזרת בהם?"
בעלי בריתנו עושים הכול על מנת שנזהה אותם. הם מסמנים לנו, מאותתים לנו, קוראים לנו, עושים למעננו מחוות, סורים לנו דלתות ופותחים עבורינו חלונות, מפיעים בחלומותינו ובשעות ערותנו, ממש מולינו. הם פועלים בעדינות ובאלגנטיות ולא כופים את עצמם עלינו. אנחנו הם אלה שאמורים ללמוד לזהות אותם ולבטוח בהם. האחריות לקבל מהם תמיכה מוטלת עלינו.
שיתוף הפעולה עם בעלי ברתנו הוא אחד הנושאים בתוכנית הלימודים של העין השלישית – בית הספר לקריאת הילות והילינג רב חושיים.
לקבלת מידע נוסף על הלימודים לחצו כאן עכשיו, הרשמו ותקבלו במתנה את קורס ההיכרות החינמי עם קריאת הילות והילינג
אני שולחת לך מלאך – סיפור (דמיוני כנראה, אך מעורר השראה) – לקרוא ולדמיין את הסיפור שלכם
לפניכם קטעים מסיפורו של הרמן רוזנבלט, שהתקבל בדואר אלקטרוני ונפוץ באינטרנט, על מלאכית שנתגלתה לו בהיותו נער בשואה ואשר עזרה לו לשרוד. השמועות אומרות כי מחברי הסיפור בדו אותו מדמיונם, אך גם כאגדה זה הוא כסיפור מעורר השראה בנוגע לעניינינו. תקוותי היא שהוא יעורר בכם זכרונות מהרגעים בחייכם בהם חוויתם עזרה מבני בריתכם ויעודד אתכם להאמין בניסים שאתם יכולים לחולל בחייכם, ככל שתסכימו לזהות ולהתמסר לנדיבותם, הגלויה והנסתרת, שנמצאת סביבכם כל הזמן.
המלאכית שלי
…"ב-1943 נשלחנו למחנה אחר בגרמניה, במקום בשם שליבן. שם נשלחתי לעבודה בייצור פצצות נגד טנקים. עבדתי בלילות, וישנתי במהלך היום. תמיד היה לי קר, ותמיד הייתי רעב. יום אחד הופיעה אמי בחלומי. היא אמרה מעט מאוד: "אני שולחת לך מלאך". ואז התעוררתי. כמה ימים לאחר מכן, הלכתי במחנה, קרוב לגדר. מובן שאי אפשר היה לגעת בגדר, כי היא הייתה מחושמלת. אם רק התקרבת לגדר, הנאצים היו יורים בך. אבל קלטתי משהו בזווית העין, מעברה השני של הגדר: ילדה קטנה, בת עשר, שהתחבאה מאחורי עץ.
שאלתי אותה…: "יש לך משהו לאכול?"…היא הושיטה יד אל כיס מעילה, הוציאה תפוח, וזרקה אותו אליי.התפוח נחת בין שתי שורות גדר תיל, ואני הסתכנתי בזחילה ביניהן. אבל זה היה שווה את המאמץ. כמה זמן עבר מאז שראיתי תפוח!
תפסתי את התפוח, ובעודי רץ, שמעתי אותה אומרת: "להתראות מחר". למחרת באתי אל אותו מקום באותה שעה. היא הייתה שם, וזרקה אליי פרוסת לחם. אמי צדקה. היא שלחה לי מלאך…פגישות אלו נערכו, מדי יום, בערך באותו זמן, במשך שבעה חודשים. במשך כל אותו זמן, לא דיברתי עם הילדה. לא ידעתי את שמה, והיא לא ידעה את שמי. ואז הגיעה לאוזנינו השמועה שלמחרת יעבירו אותנו למחנה אחר .אמרתי לילדה שלא תבוא עוד…
אחרי המלחמה… ב-1957, קיבלתי שיחת טלפון מחברי סיד. הוא היה הונגרי ויצא באותה עת עם צעירה יהודיה מניו-יורק, שהייתה אף היא הונגריה. לאישה זו הייתה חברה פולניה, וסיד חשב שמכיוון שאני פולני, אולי הוא ישדך בינינו. בתחילה התנגדתי, ידיי היו מלאות עבודה בעסק שלי, ולא היה לי כל עניין בפגישות עיוורות, אבל סיד עמד על כך שאנסה לפחות.
נפגשתי איתה. שמה היה רומה, והיא הייתה אחות בבית החולים בברונקס. יצאנו לארוחת ערב והיה לנו נעים ביחד. היא הייתה יפה, עדינה וחכמה. בדרך הביתה, התחלנו לדבר על חוויות המלחמה שלנו. סיפרתי לה שהייתי במחנה ריכוז. "ואיפה היית את?" שאלתי. "התחבאתי עם הוריי בגרמניה", היא אמרה. "ליד החווה שלנו היה מחנה ריכוז. נהגתי ללכת לגדר, ולזרוק אוכל לילד אחד." "באמת? איך הוא נראה?" "הוא היה גבוה ורזה." טוב, הרבה אנשים היו גבוהים, וכולם במחנה היו רזים. שאלתי אותה: "מה הוא נעל?" "סמרטוטים". אני נעלתי סמרטוטים. הקשיתי עוד: "כמה זמן זה נמשך?" "בערך שבעה חודשים." "ויום אחד, הוא אמר לך לא לבוא יותר, כי מעבירים אותו למחנה אחר." "כן." "טוב, רומה, אני הייתי הילד הזה." "ואני הייתי הילדה"…
אני מאמין ששרדתי משום שאמי מעולם לא עזבה אותי. לא רק במהלך המלחמה, אלא עד עצם היום הזה, היא אתי, מגינה עליי….
בראשון ביוני 2007 חגגנו, רומה ואני, חמישים שנות נישואים. אני חולק את חיי עם אותה ילדה קטנה שזרקה אליי תפוח מעבר לגדר. רומה היא המלאך האמיתי שלי, ואני לא מתכוון לאבד אותה".
בבקשה כתבו את תגובתכם למאמר, כאן למטה ואשמח להתייחס.
תודה ויום בריתי במיוחד,
רונית
כל הזכויות שמורות למחברת המאמר: רונית שפי וולפין – מורה רוחנית, מייסדת העין השלישית – בית הספר לקריאת הילות והילינג רב חושיים.
61 תגובות לפוסט “המלאך שלי – לקבל עזרה מבעלי בריתך”
אני קוראת את המאמר עם שיער סומר ודמעות בעיניים.
אלוהים מדבר אלינו דרך שליחיו. וכל אחד הוכל דבר הוא שליח!כך את והמאמר של הרגע עבורי! על מפתן המעבר בין פעילה ויוצרת בבדידותי המזהרת החוצה! וחוצה את הגבול, את השדה ליצירת בריתות ושיתופי פעולה…שמופיעים מולי בעת האחרונה באופנים שונים. בימים, בשבועות בחודשים האחרונים. אבל בעיקר הפניה שהגיעה אלי לפני כשעה. וחרדתי האוטומטית עלתה מה לעשות כן או לא איך בכלל לקבלה.אם אשתתף "יקחו לי, יעשו לי, יפגעו בי וכו' " תגובתי האוטומתית. ושאלתי ,במידי, נענתה עי המאמר שלך . כן כן כן!
בזכותך (בזכות בורא עולם שאת שליחתו עבורי!)אנקוט בצעדים חדשים לקראת בריתות חדשות של הקמה יצירה והגשמה.
אשתף בהמשך מה קרה!
בתודה וברכה
ואהבה גדולה
נורית עגור
מצפה רמון
שלום רונית יקרה מאד !!
איזו נחת לקרוא את שאת כותבת. נראה לי, כי אין אדם בעולם, שהכתוב למעלה אינו נוגע לו. אני קוראת ובעורפי צמרמורות. כל כך נכון. תודה רבה לך יקרה.
ובנוסף, אני מבקשת לדעת אם את מקיימת קורסי הילינג והילות במפגשים חיים, או רק באמצעות האינטרנט.
במידה ואת מקיימת קורס שלא באינטרנט – אשמח להצטרף.
ימים מבורכים
גראציה
רונית יקרה קראתי שוב את המאמר לאחר שעידכנת אותו וכששאל מה אומר לגבאי אומר גם אומר לפני כשנתיים תוך כדי התפתחות רוחנית הבנתי שאנשים מסוימים שהיו חברים שלי הפריעו לי לצמוח נפרדתי מהם בקלילות ובפשטות בלי לפגוע האנרגיה שלי דחתה את האנרגיה שלהם ובורא עולם סידר לי חברים שהם בתדר שלי הבנתי שכשהתדר שלי משתנה גם בורא עולם מסדר לי סביבה שמתאימה לתדר שלי כלומר בני ברית שהאנרגיה שלהם מסוכרנת עם האנרגיה שלי לא נצמדתי לאותם בני ברית שחררתי פשוט הרגשתי שאני מקיאה אותם ממני לא יכולתי לסבול יותר כפי שציינת מה שלא מתוק לנו זה פשוט לא שלנו
שאלה קטנה כיצד אוכל לסייע למטופלים שלי עם הכלים שנתת לייש לי ילד עם בעיה ריגשית ואין לי מושג איך לסייע לו עם הכלים שברשותי שלב אחר שלב בבקשה יקירה עיזרי לי לעזור לו תודה נשמה
הי רונית,
תודה על המאמר. כרגיל, ההודעות שלך נוחתות אצלי בתיבת המייל בתזמון מושלם.
אני נמצאת כרגע בצומת דרכים, מחפשת את הכיוון שלי ותוהה מה יהיה הדבר הבא שאעשה.
אני מתפללת שאדע לזהות את בעלי הברית ואמצא את דרך המלך שלי.
תודה רבה לך על כל העזרה.
חני
רונית היקרה,
הסיפור הזה אינו בדוי כלל. הגבר עליו כתבת ואשתו,הופיעו בסדרת טלוויזיה שנקראת "ניסים עם רומה דאוני" ומשודרת בערוץ ריאליטי זון ביס (64) ובהוט (48).
האנשים האמתיים הופיעו וסיפרו את הסיפור בגוף ראשון.
מיכל
שלום לך רונית.
תענוג לקרוא את דבריך, שכמו תמיד מעוררים למחשבה עמוקה, לשאלה ובדיקה עצמית וזה כשלעצמו כמעט די והותר.
אני חושבת שבדידותו של האדם היא מצב תודעתי בסיסי מרגע לידתו. אמנם האמא , האבא, המשפחה וכו הם אלה שיהיו שם עבורו ליצור תנאי צמיחה אופטימליים אך כל אלה באים כדי ליצור תודעה אחרת ותחושת שייכות, אהבה, קשר חום..
סיפור גן העדן והגרוש ממנו מייצגים את תחושת האחדות ה ONENESS שהוא תודעת הנשמה המחוברת אל האינסוף, אל האלוקי, ואת ההיפרדות ממנה כאשר אנחנו עוברים לתודעת גוף ולמסע בעולם הפיזי.
הנשמה לעולם כמהה ושואפת לחזור ולחוות את תודעה האחדות המוחלטת.
ונראה לי שכל נסיונות האדם בעידן זה באות לענות על צורך זה. וככל שהעולם מחד-הופך חומרי יותר, נפרד יותר מחוית האחדות -כך מתעורר באנו צמא ורצון לחזור אל החויה הזו.
כאשה דתיה המקיימת תודה ומצוות( משתדלת..),אני חווה את החויה הנשמתית כעונג הגדול ביותר שמזומן לנו כאן. חוית אהבה, שמחה, שחרור, התפתחות, הטמרה והתמרה וכו-כל אלה המצויים בחויה הראשונית של הנשמה.
כחלק ממסע זה, אני משתדלת לכבד את מסעיה של נשמה אחרת, בעיקר נשמה יהודית אחרת,( ולא, זה לא מתוך גזענות אלא מתוך נאמנות יתרה לבני משפחתי המורחבת. אני לא נגד————- אלא בעד———–).
אני יודעת בודאות שיש בך כבוד וענוה מול מסעותיו של האחר, אך רוצה לומר לך שהלב שלי התכווץ למקרא המשפט שלך-" אני מאמינה בקיום מצוות: מצוות הנובעות מצו הנשמה שלנו ולא מצוות הנגזרות מתוך פרשנותו של רב כזה או אחר עבורנו.".
אם עמדה גלויה או אם זה UNDERSTATEMENT-למה לך להקטין את בחירתי כדי להעצים את בחירתך? דווקא משום שאת כותבת ועוסקת בדברים ככ עדינים-חשוב לי לומר לך זאת.
הדברים עמוקים מדיי מכדי להכנס פה להסברים על פרשנות ההלכה לדורותיה וגם אין לי בכלל חשק ל"התנצל" .. אני רק רוצה להסתכל בעיניים ומתוך ליבי לדבר אל ליבך.
היי ברוכה, עם שפע של הצלחה ושמחת עולם
באהבה
אילנה ויילר
מקסים ומעורר.
מיהרתי והעברתי לבנות בריתי.
כמה נכון שהסימנים סביבנו ורק צריך לראות ולהקשיב להם.
שנים הייתי בקשר קרוב עם חברות, שלא רציתי לראות עד כמה אינן בנות בריתי. כשהתבררה לי האמת, אותה בעצם חשתי מזמן אבל התכחשתי לה, כמעט וקרס עלי עולמי. החלטתי למנף את הכאב לחיים חדשים ולאנשים חדשים, ומאז אני מזמנת לחיי בני ברית אמיתיים, וסובבות אותי חברות אמת , שאני שמחה שהן בעולמי.
וגם אהוב ליבי יגיע, גם אם הוא מתמהמה…
שלום גראציה,
תודה על תגובתך המשמחת.
באשר ללימודים איתי:
את מוזמנת בשמחה.
המפגשים איתי מלאי חיים, קלילות ותקשורת אישית
מנשמה לנשמה, ביני ובין כל אחת ואחד מהמשתתפים
בכל אחת מהקבוצות שאותם אני מלמדת.
לחיות הזאת אין כל קשר לתנאי ומקום המפגש
(מפגש אינטרנטי, טלפוני או מפגש בסטודיו)
וזה אחד מהעקרונות הבסיסיים של קריאת הילות והילינג רב חושיים.
למעשה, אפשר לומר, על רגל אחת שכל מה שאני מלמדת
מבוסס על תקשורת מנשמה לנשמה
בין אדם לבין עצמו (על חלקיו השונים – גוף צ'אקרות הילה ותחומי חייו השונים),
בין אדם לבין בוראו ובין אדם לשאר הברואים,
ללא הגבלה של זמן, מקום ונושא.
השימוש באינטרנט רק מעצים את האפשרות הזאת
ומחדד עוד יותר את היכולת להעניק לעצמך ולזולת קריאת הילות והילינג.
הלימודים בקורס א', הראשון, נערכים באינטרנט
ובקורס שלב ב', ג', וד' לצד לימודי אינטרנט
יש גם מפגשי סטודיו ומפגשים בחיק הטבע.
אמנם זה חדשני ולא מקובל עדין בארץ ובעולם,
אבל זה עובד מצויין, נעים ומלהיב
ואני ממליצה לך בחום לנסות.
ההמלצה שלי היא להתחיל בקורס ההכירות – בחינם
ואחר כך בקורס המעשי.
תמיד יש סיכוי שתמצאי את עצמך מאוהבת ומופתעת
ואולי לא.
אבל מה אם כן?
האם את מוכנה לתת לזה סיכוי?
בחיוך,
רונית
רונית
לשלום אילנה,
מקסים מה שכתבת על אחדות ופרוד.
דברייך אלה נגעו בי מאוד.
באשר למשפט במאמר שעורר בליבך כיווץ:
אני מבינה שהוא לחץ לך על כפתורים
ונגע לך בנקודה רגישה
ואני גם מניחה שלא רק לך,
אלא לכל אדם דתי אחר,
כולל בן זוגי לחיים,
הרב אלישע וולפין,
יברכו הבורא בחיים בריאים, ארוכים ויפים.
חשוב לי להדגיש, להביר ולפרט כי משפט זה נכתב בתום
ומתוך רצון להביע בגלוי ובחופשיות את אמונתי
ולא על מנת לבטל את אמונתם של אחרים בכלל,
ולא את אמונתם של אנשים דתיים, בפרט.
כמוך, גם אני לא נגד, אלא בעד.
אני בעד שאיש באמונתו יחייה.
דתיים וחופשיים.
אני מכנה "חופשיים"
את מי שנהוג בטעות לכנות "חילוניים".
כי "חילוני" נשמע כמילה נרדפת ל "לא קדוש",
על מישקל קודש וחול,
ולעומתו דתי, במיקרה זה
נשמע כמילה נרדפת לקדוש.
קו ההפרדה בין קדוש ללא קדוש
אינו עובר בין אדם דתי ללא דתי
כי בעיני,
כולם קדושם אצל הבורא.
אבל נשוב לדיון שלנו:
אני בעד שכל אחד יביע את עמדתו ואת אמונתו בחופשיות,
וכך בדיוך נהגתי במאמרי זה – הבעתי את עמדתי בחופשיות.
על מנת להבינה ולא לקחת אותה למקום הלא נכון
יש לקרוא להשיבה להקשרה
ולא להוציאה ממנו.
ואני מצטטת:
…" אני אישה רוחנית אך אינני אישה דתייה. אני מאמינה בקיומו של בורא עולם וביכולת של האדם ליצור קשר ישיר ובלתי אמצעי עם בוראו ועם נשמתו שלו ללא מתווכים. אני מאמינה בקיום מצוות: מצוות הנובעות מצו הנשמה שלנו ולא מצוות הנגזרות מתוך פרשנותו של רב כזה או אחר עבורנו. אני מאמינה ביכולת של כל אדם לתת פרשנות אישית נבונה לסימנים שהבורא שולח לנו (וזה כולל גם פרשנות אישית וחופשית של התנ"ך עצמו). אני מאמינה שהבורא תכנן לכל אדם ייעוד ושליחות משלו ואותן ניתן לממש רק על ידי קשב אמיתי וכן ללבו ולבורא באופן ישיר ובלתי אמצעי.
אלא שהבורא לא נוהג לתקשר איתנו ברמה היומיומית דרך הסנה הבוער וב"של נעלייך מעל רגלייך", אלא בדרכים מעודנות יותר ופחות דרמתיות. הבורא משוחח עמנו באמצעות בני ברית. הוא שולח לנו בני ברית לעזרה והם מסייעים לנו לשוב אל עצמנו ולשגשג בדרכינו, להתעודד, להתחזק ולהתמקד. הם עוזרים לנו להרגיע את חיינו הסוערים ולחזור לשפיותנו. הם תומכים בנו לשוב אל דרך המלך שלנו ולהצליח בה בקלילות וללא סבל או מאמץ."….
אילנה יקרה,
כל מה שניסיתי לומר במאמרי זה, הוא שלאדם החופשי (הלא דתי)
יש אתגר לתרגל את תרגול רוחני יומיומי, שבחר בו, כאורח חיים,
שישאיר אותו מחובר לעצמו.
לעומתו לאדם הדתי יש מסגרת יותר קבוע ומסודרת – הדת על מוסדותיה ומנהגיה
וקהילותיה המגוונות.
יחד עם זאת,
אין זה אומר שהאדם החופשי (זה שאיננו דתי), לא מצווה על ידי הבורא.
נהפוך הוא – גם לאדם החופשי מצוות, אלא מצוות חופשיות ולא דתיות.
אלה הן מצוות שאותם הוא יכול לקבל ישירות מבורא עולם
ללא צורך במתווכים כגון רבנים, שולחן ערוך וכדומה.
עבור רבים מהאנשים החופשיים מצוות הדת,
(אשר נוצרו על ידי רבנים – חז"ל וכדומה)
אינן ערך עליון ואינן הסמכות העליונה.
זאת האמת.
אני עצמי נמנית על הקבוצה האחרונה.
אני מקיימת מצוות – מצוות שאני מקבלת ישירות מהבורא,
לא מצוות שצוותי מרבנים.
כי אני לא רואה בהם סמכות עבורי.
הסמכות העליונה עבורי היא הבורא בכבודו ובעצמו.
תודה לאל שבורכתי ביכולת להקשיב לבורא באופן ישיר,
ולהתמסר לציוויו, כאמור, ללא מתווכים.
זה גם מה שאני מלמדת בעין השלישית,
בית הספר לקריאת הילות והילינג רב חושיים:
יצירת קשר ישיר, אישי וחופשי עם הבורא
ועם הניצוץ האלוהי שבכל דבר.
למעשה, זה אחד הוא העקרונות הבסיסיים לקריאת הילות והילינג.
יחד עם זאת, אני מכבדת את האנשים שאינם ממלאים מצוות ישירות מהבורא,
אלא מחשיבים יותר את המצוות הדתיות, שנוצרו/נכתבו על ידי רבנים
ואשר חשים מחוייבים להם.
אלי זה פשוט לא מדבר, כי אני פשוט לא אמינה בזה,
וזה לא חטא לומר את זה, נהפוך הוא – זאת זכות
זכות לומר את אמונתי ולשתף בה את הציבור שדומה לי
ואשר אינו מוצא את עצמו לא בעולם הדתי ולא בעולם ה"חילוני".
בשום פני ואופן אינני טוענת
שזה לא טוב להיות אדם דתי.
נהפוך הוא – יש אנשים שזה מתאים להם,
ואף חשוב ונחוץ ביותר עבורם,
כמוך וכמו הרב אלישע וולפין, למשל.
יש כאלה שלאחר אבחון וייעות באמצעות קריאת הילות והילינג
אני אפילו מפנה אותם בעצמי אל חייק הדת.
לסיום סיומת,
אני מכבדת את בחירתם של האנשים הדתיים
להיות כאלה ולמלא אחר מצוות הדת.
אך אינני חלק מדרך זאת,
שליחותי היא אחרת ואני ממלאה אותה בנאמנות.
תוך כדי שאני חיה לצד אנשים דתיים
בשלום ובאהבה גדולה
בביתי שלי,
במשפחתי,
ברחוב שלי,
בשכונה שלי,
ביישוב שלי
בארץ שלי ובעולם.
לפני שנפרד,
כמורה רוחנית, חלק מהציווי שלי
זה להפיץ את אמונתי ברבים,
למרות שהיא לא בהכרח "הזרם המרכזי"
אני מקווה שאת יכולה לכבד את מצוותי זאת
ולהיות בהסכם איתי שאיש את אמונתי יביע
ואיש באמונתו יחייה.
באהבת אדם ובורא האדם והעולם,
רונית
את אישה אמיצה נאוה,
כל הכבוד לך על הכנות עם עצמך והעולם ועל האמונה בדרכך.
חיבוק,
רונית
הי רונית יקרה.
שמחה לשמוע ממך.
בני בריתי רבים הם.אני נעזרת בהם יום יום.בהם אבנים ,צמחים בעלי חיים ,אנשים ,תינוקות.כולם גורמים לחיבור עמוק עם עצמי ,נשמתי .
ציפצוף הציפורים בבוקר ,מעוף הפרפרים ,צעקת העורב ,ציוץ הפשוש…
כל אלה מעצימים אותי.כן אלה בהחלט מלאכים שמשמחים אותי.
תודה לך רונית
אם יש שעורים חינם באינטרנט…אשמח לקחת בהם חלק.
תודה.אילנה.
וואו, מיכל!
כשקבלתי את ההודעה שאולי הסיפור איננו אמיתי, אלא בדוי
חשבתי לעצמי שאם זה דמיוני אז זה דמיון מעוד פורה,
ששואב השראה מהמציאות,
כי אני אני מנחשת שהיו סיפורים מהסוג הזה בשואה.
בכל מיקרה,
מה שבאמת חשוב זה מוסר ההשכל
וההשראה שאנו מקבלים ממנו.
א ב ל…
אם את במקרה יודעת איפה אפשר לבדוק את אמיתות העניין
אשמח לשמוע.
תודה רבה,
רונית
חני יקרה,
מסרים מבני בריתך עשויים להגיע גם דרך מאמרים…
חחחח…
ו…בהצלחחחה
רונית
שלום סיגל,
אשמח לעזור לך לעזור לילדך.
לשם כך אני צריכה להעניק לך קריאת הילות מקצועית
ולהבין את המיקרה לעומקו.
בנוסף,
עלי לדעת מה הם הכלים שעומדים לרשותך
(לא פרטת).
למידע על ליווי אישי איתי בבקשה לחצי כאן:
http://www.the3i.co.il/?page_id=1732
על סמך עיון בתוכן זה
את מוזמנת ליצור איתי קשר אישי
דרך ה"צרו קשר" באתקר שלי
(לשונית אחרונה בצד שמאל למעלה).
קריאה נעימה
רונית
נורית יקרה,
לפעמים לנו,
האנשים הרגישים במיוחד,
קשה להיפתח לדמויות חדשות בחיינו,
כי נפגענו וכד'
אבל הניצחון שלנו
על פני הדפוס הזה מצוי
במוכנות להתמוטט ולתת ללב להישבר לרסיים
ואז,
כעוף החול
מתוךף ההריסות לשוב ולהיוולד לחדש
ולעולם לא לוותר על להקשיב ללב וללכת אחריו,
גם אם בדרך יהיו אתגרים ואכזבות…
זאת דרכו של עולם
וזאת דרכו של הלב – לשוב ולהתחדש.
כל הכבוד לך
רונית
שלום
גם לי כאדם דתי קשה עם האמירה כי את ….מאמינה בקיומו של הבורא …..אינך מאמינה בקיום מצוות הנגזרות מתוך פרשנותו של רב כזה או אחר….אמינה ביכולת של כל אדם לתת פרשנות אשית נבונה……" האומנם הרי כל כך מעשה נבלה נעשו משום שאותם אנשים האמינו באמת ובתמים בצדקת מעשיהם.
הרי התורה עצמה מכילה את הציווי לעשות "ככל אשר יורוך". גם אני כאדם דתי מתקשה עם הלכות כאלו או אחרות ובכל זאת איני חושב שבתקופה שאין סנהדרין ניטול חופש לעצמנו ולא נשמע ללדברי חכמים, כל אחד בהתאם לחוג אליו שייך, זה קשה אבל במרוצת הדורות היה לחכמינו את התובנה מכח "עת לעשות לה' הפרו תורתיך" לפרש את ההלכה בהתאם לצורך שהיה , וכך פסקו על "היתר עסקה" פרוזבול, לאסור אדם על הפרת חיוב ביה"ד, להרוג אנשים כדי למנוע חילול ה'- מעשה שמעון בן שטח, להיכנס לביתו של חייב למרות האיסור "בחוץ תעמוד ולא תהיה לו כנושה" ועוד ועוד . אי אפשר להכיר בקיומו של בורא מבלי להבין שיש לו דרישות מאתנו, ואי אפשר לקבל שכל אדם יתנהג לפי צו מצפונו,
הסיפור יפה וכניצול שואה שחווה כל יום נסים אי אפשר שלא להצחבר לסיפור, אבל איני יכול לאמץ את גישתך גם אם באופן אישי אבל לא עקרוני גם אני כאמור מתקשה לקבל כל מיני הלכות
יום טוב
אברהם לב
מעלה בי צמרמורת סיפור המקרה והיד המכוונת מלמעלה , ממלא אותי באופטימיות ושמחה והשיתופים של האנשים המאוד מעצימים.
כן ישנם בהחלט שומרים במסע שהבורא דואג שיהיו מצורות ומינים שונים
חשוב להתבונן ולראותם ולהכיר אותם ובהם . השיתוף של אילנה העיר האיר בי את המקום של בני ברית כמו ציפרים וציוצם הממלא אותי שמחה חיוך וחיבור מיידי לטבע ,צמחים עצים אבנים בעלי חיים שונים ,תינוקות , אנשים …
מרגש להתחבר לכך ולהתחבר לניצוץ הבורא שבתוכי ולקלוט שכך באמת היה וכולי הודיה והוקרה על כך … יש מי ששומר עלי מלמעלה כל חיי …
תודה לך רונית על כתיבתך והלימודים שלך והתכנים שאת מעבירה המרפאים ומעירים ומאירים בי חלקים שנרדמו שנשכחו חלקים שהינם חלק מרכזי מהוויית חיים – תודה
הי רונית
אין מקרה = שכן ה'רקמ
רונית,
את מקסימה ואמיצה
ואני מודה לך על המלאך ששלחת לי בחינם במייל 🙂
העיתוי מדוייק עד דמעות.
המאמר מרגש.
קראתי גם את כל התגובות המענינות
ואהבתי את האומץ שלך להביע את אמונתך
בלי להסתיר ,בלי להתנחמד ולנסות לרצות.
מאוד מזדהה עם הקשר הישיר לכוח העליון
ולהקשבה פנימית למה שכתוב בספר הקדוש הפנימי
שבלב שלי.
הוא כל כך חרישי ועדין והרעש בחוץ גדול ומתעתע.
אני שולחת לך חיבוק גדול
מיכל
מיכל יקרה,
שוב דרכינו נפגשות לרגע וזה משמח.
תודה על התמיכה בחופש שלי להביע את אמונתי בחופשיות
עצם התמיכה שלך בחופש זה היא בעצמה אומץ
מאחלת לך ימים יפים של פראיות רב חושית
ססגונית ומרהיבה
נשיקות,
רונית
הי רונית!
קראתי נפעמת את המאמר שכתבת ונהינתי מאד. מלא בתוכן ומאיר רעיונות שאולי כולנו נפגשים בהם במהלך חיינו ולא נותנים את דעתינו לנקודות אותם העלית, ורק אם נשחזר את התמונה ניראה איך הובלנו צעד אחר צעד במסלול עם השליחים שנשלחו לסייע לנו . השאלה היא עם אנו חיים במודעות הנכונה כדי לראות זאת , רגע לעצור ולהתבונן במה שקרה וקורה. וזה בדיוק מה שלקחתי מהמאמר . תודה
איילה
מדהים!!
היום הייתה לי שיחה אחרונה עם המאמנת שליוותה אותי בתקופה האחרונה.
במהלך השיחה איתה והסיכום סיפרתי לה על הכוונות שלי לפתוח קליניקה לאימון אישי משלי, שישלב את האימון האישי שאני לומדת ואת קריאת הילות והילינג שאני לומדת אצלך.
היא ניסתה להבין מה זה אומר, קריאת הילות והילינג.. ואני אמרתי לה שאם היא רוצה אני יכולה לערוך קריאה עבורה.
היא שמחה מאוד, בלי להתמהמה ולתהות יותר מידי….
אחרי שסיכמנו את השיחה והורדנו את הכובעים מעל ראשנו, אחרי שהדגשתי שאני עוד לומדת את זה ואני לא מומחית או מקצועית ברמה העמוקה של העניין…
ישבנו למידיטציה ביחד והתחלנו את הקריאה.
בסוף היא אמרה לי שהיו חלקים שהיא התחברה, והיו חלקים שלא.
לסוף (לצעד הבא) היא מאוד התחברה.
ונחשי על מה דיברנו?
להיות היא בתוך, לצאת מהלבדות (לבדות שונה מבדידות) ולהיות חלק…
ולא לקחת את המשפט "אני והעולם אחד" למקום האפל שלו, שמטשטש את הגבולות ואני והעולם מתערבבים יחד…
אלא להיפך, היא במקום שלה בתוך העולם… מאפשרת לאחרים להיות במקומם הם בתוך העולם, יחד איתה.
בני ברית אמיתיים….
ועל זה הייתה הקריאה שערכתי עבורה, ולזה היא התחברה, וזה בדיוק מה שכתבת.
מדהים…..
ענבל יקרה,
את לא מפסיקה להפתיע בתום האמיץ שלך ובאומץ התם שלך
אחד העקרונות של קריאת הילות והילינג רב חושיים
הוא עקרון, שאותם החלת, במודע או לא במודע
במהלך הקריאת הילות שערכת למאמנת שלך
זה עקרון השיקוף או המראה שאומר כי
אנחנו נראה באחר רק מה שאנו רוצים/מוכנים לראות
ורק מה שרצוי ו/או מצוי אצלנו בעבר, הווה ועתיד.
כך שלקוחות שלנו הם בעצמם מראה עבורינו
שמראה ומורה לנו
א. איך ללוות אותם
ב. איך ללוות את עצמנו
ואנחנו רק הקריינים
מעשה נועז עשית כשהצעת לה קריאת הילות
ועוד בשלב הראשוני כ"כ של לימדת האומנות הזאת, בו את נמצא
לכי על זה והמשיכי להיות נועזת בכזאת שובבות, חופש וחן
סומכת עליך ומאמינה בך
באהבה
רונית
הי אילה,
מי שמסוגלים לזהות שליחים,
יכולים להיות שליחים
כי כמו שאומרת האמרה הידועה:
it takes one, to know one
או בתרגום חופשי לעברית:
את צרריכה להיות כזאת, כדי לזהות כאלה…
בהצלחותקס בזיהוי,
גברת שליחה….
בחיבוק,
רונית
שלומית יקרה,
אני נהנית מהאמונה שאת מלאה בה, אשר קורנת מדברייך,
היא יכולה לעזור לך להרחיב את המודעות שלך בנושא של שליחים ובעלי ברית.
למשל, את יכולה להשתעשע ברעיון שלא רק שאת יכולה לקבל משליחייך,
אלא שאת גם יכולה להיות בעצמך בעלת ברית ושליחה עבור אחרים
דרך פיתוח הקריירה שלך וכד'.
זאת ועוד:
את יכולה לגם השתעשע ברעיון ששליחותם של השליחים רחבה יותר מאשר רק לשמור.
למשל, הם גם מיעצים, מחברים, משדכים, מגשרים, מאפשרים מרחב, מאבחנים,
מייעצים, מטפלים, מאמנים, מטיפים, מלמדים, חונכים, מסמיכים
ו…גם שומרים.
חיבוק גדול
רונית
אברהם יקר,
אני מבינה אותך ואת דאגתך המוצדקת שאם כל אדם יעשה ככל העולה על רוחו יהיה כאן כאוס ואסון.
אבל אחרי הכל, זה מה שכולם עושים – כל אדם עושה את שעולה על רוחו, מבלי לשאול את רשותך ורשותי.
למשל, יש אנשים שבוחרים, מרצונם החופשי להיות דתיים, כי זה מה שבא להם
ויש כאלה שבוחרים להיות חופשייים (לא דתיים), כי זה מה שבא להם.
כך שגם אם אתה ואני ננסה לשלוט בכולם, על מנת שיהיה כאן סדר,
בסופו של דבר, כל אחד יעשה מה שבא לו,
אפילו להתמסר לדקטטור….אם בא לו.
(הבה נזכור שהיטלר למשל עלה לשלטון באופן דמוקרטי לחלוטין – עם בחר בו, כי בא לו).
זאת אומרת שאנו חיים בכוכב מאוד מאתגר (כדור הארץ) שיש בו חופש מוחלט לחיות איך שבא לך.
לצד החופש המוטחלט הזה יש גם מודעות קולקטיבית שתפקידה הוא לשמור על החופש הזה ולמנוע כפייה ושליטה של זה בזה.
זאת הסיבה שהאדם המציא חוקים, מנהגים ונהלים.
זאת גם הסיבה שהאדם בחר לעצמו מנהיגים ושלחי ציבור האמורים להיות ממונים על רווחת כולם.
העניין הוא שגם הם עושים מה שבא להם – כל מנהיג על י אמונתו.
אז אמונתו שלי מי היא הנכונה ביותר?
אני מאמינה שכל אדם רשאי להחזיק באמונתו ולחיות על פיה כל עוד הוא מכבד את האחרים.
כלומר, לא פוגע או מזיק להם.
כמו כן, כל אדם חופשי למצוא את המנהיג שלו – דתי, חופשי, רוחני, חומרני וכד'.
לכולם יש מקום.
באשר למנהיגות דתית:
לעומת מורים רוחניים אחרים, אשר חלקם יוצאים נגד הדתות השונות ומגנים אותם,
אני מאמינה שלדתות השונות בכלל וליהדות בפרט יש שליחות מכובדת משל עצמן.
זאת הסיבה שאני מעודדת אנשים ששליחותם היא לעסוק בדת כזאת או אחרת, ללכת אחר ליבם.
זאת ועוד, בין לקוחותיי נמנים שני רבנים מהמגזר החרדי,
אשר כל אחד מהם מנהיג ומוביל קהילה מכובדת.
במסגרת עבודתי אני מעניקה להם ליווי אישי בנושאים הבוערים להם.
למשל, חלק, המצעד הבא שנתתי לאחד מהם הוא לשוב ללימוד תורה בחברותא,
שהוא עצמו התרחק ממנה בגלל שהיה כה עסוק עם קהילתו.
כך שחשוב לי להדגיש שאני ממש לא נגד דת.
אבל אני כן בוחלת בכפייה ובשליטה דתית,
במניפולציה דתית וסחטנות דתית, שגם היא קיימת במחוזותינו.
לאנשים דתיים מסויימים יש נטייה לחשוב שהדת שלהם היא הדרך הבלעדית להתחבר לבורא
ולעשות את עבודת הבורא.
ואם זה אני לא מסכימה.
לעולם הדתי אין מונפול על אלוהים,
וכבר אמרו חכמים:
אלוהים לא לובש כיפה,
אלוהים הוא לא בהכרח גבר (ממין זכר)
ואלוהים לא בהכרח לבן עור.
פנים רבות לבורא (יותר מ70) – כמספר המתבוננים בו.
יש דרכים רבות ומגוונות להתחבר לבורא ולעבוד אותו ודרכי היא אחת מהן.
זאת דרך ייחודית שלא נועדה לכל אדם
כי היא טובענית במיוחד:
היא דורשת עומק, מחקר, דיוק, ענווה, חמלה, סליחה, רגישות,
אכפתייה, חופש, אומץ, נועזות, ובעיקר התלהבות ומחוייבות להקשיב לבורא באמת.
אדם שבאמת מקשיב לבורא באופן ישיר יבקש את הטובה העליונה,
שמבוססת על מה שטוב לו ולבריאה כולה בו זמנית.
ולכן הוא ישאף להיות אכפתי לכל ולא רק לעצמו.
הוא יתרגל הליכה בדרכי נועם ובתיבות שלום
שאינן מובילות לכאוס ואסון,
אלא למזור, שלווה ואהבה.
אלא לאהבה, קרבה, שלום ושפע.
אם זאת איננה דרכו
הרי שהוא עובד עבדה זרה,
עבודת אלילים ואולי אפילו את עבודת השטן.
אברהם,
אני מלמדת אנשים לעבוד את הבורא.
אני מלמדת אנשים רגישים, אכפתיים, מאמינים ושוחרי ופש.
אני בוחרת אותם בקיפדה ואנני מקבלת כל אחד.
תלמידיי (בין אם הם יודעים זאת כבר או שעדין לא)
הם שליחים בתחומם, שעושים ו/או אמורים לעשות עבודת
קודש על הפלנטה, למען האנושות כולה, כל אחד ואחת בתחומם – באומנות, במדע, באקדמיה, בעסקים, בפוליטיקה, בדת, בביטחון, בחברה בתחום הטיפולי ועוד.
אם אחת או אחד מהם טועה בדרכו ובכך מסב נזק לעצמו ולאחרים
אני לא מתביישת להקרוא לו לסדר ולהטיף לו על כך
במלא העוצמה.
אני גם לא בוחלת בהפסקת לימודיו של תלמיד
אשר לא נוהג באופן שמשרת את הטובה העליונה.
כן יש לי את האומץ להיות כך,
לא בגלל שאני מיוחדת במיני
אלא בגלל שזאת שליחותי המקצועית – להכשיר שליחים בתחומם
שעושים את עבודת הבורא באופן ישיר וללא מתווכים.
אין הרבה אנשים כאלה על הפלנטה
אבל יש
ואני מרגישה זכות גדולה להיות מורתם.
חלק משליחותם של האנשים המיוחדים הללו
היא לעזור לכל אדם שרוצה
ליצור קשר ישיר עם בוראו
באופן שישרת את הטובה עליונה
שלו עצמו ושל הבריאה כולה.
זה על רגל אחת חזון אחרית הימים:
באחרית הימים אנשים לא יזקקו יותר להלכות,
כי הם יקשיבו להלכת הלב.
האנושות עדין לא נמצאת שם,
אך עושה צעדים יפים לקראת המקום הזה
ואני שליחה שמכשירה שליחים
ליצור את אחרית הימים.
כי חזון אחרית הימים לא יממש מעצמו.
כך שבסופו של דבר, אברהם,
אני כל כך מבינה את הדאגה שלך
והיא לנגד עיני בתהליך במילוי שליחותי המקצועית
תודה לך על דברייך החשובים והאכפתיים
ושלום לכולנו
רונית
הי רונית בהמשך לתגובתי שאלת איזה כלים יש לי הכלים היחידים שיש לי הם הכלים שנתת לי בקורס אני מבקשת לטפל באנשים מה אני עןשה איתם בטיפול הראשון השני וכן הלאה איך נגשים לטיפול ממה מתחילים ואיך מסימים..?
רונית אהובה,
לקרוא איך האמת שלך יוצאת אל העולם ומהדהדת בלבבותיהם של אנשים באשר הם זו חוויה של חסד עבורי.
תודה רבה.
רונית היקרה למען הסר ספק לגבי אמיתותו של הסיפור, כאן הקישור הזה יש את הספור האמיתי http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000411659
הרמן רוזנבלט הוא ניצול שואה שכתב ספר Angel at the fance שם בין השאר הוא תיאר את הסיפור המפגש המופלא שלו ושל אישתו. התארח בתוכניתה של אופרה ווינפרי פעמיים. הסיפור שלו התגלה כלא סביר..הפרטים נמצאים בקישור
ציטוט קטן מהקישור:
"ההמחבר הודה כי אכן בדה את הסיפור מליבו לאחר שאמו המנוחה הופיעה בחלומו כששכב בבית חולים לאחר שנורה במהלך שוד, והטילה עליו לספר את סיפורו כניצול שואה באופן שיותיר רושם בל יימחה בקרב נכדיו. המו"לים של ספרי "פינגווין" הודיעו כי לא יוציאו לאור את הספר, ודרשו כי רוזנבלט יחזיר את המקדמה ששולמה לו. מפיק הקולנוע האריס סלומון, שהחל לעבוד על סרט המבוסס על הסיפור, הודיע כי ימשיך בהפקה, אך יקפיד לציין כי מדובר בסיפור בדיוני. לדבריו, רוזנבלט הסכים לתרום את כל רווחיו מהסרט לארגוני סיוע לניצולי שואה."
בין אם הרמן גם בדה את הסיפור עם אימו שהופיע לו בחלום או לא.. המסר הוא שבורא העולם מלמד אותנו לראות את הגוונים שבין דמיון למציאות, מכיוון שהקשר עמו נמצא במימד רוח שבחומר, וכמו הדמיון והבדיה, ויצירה של מציאות חיצונית לנו, יש גבול דק בין בריאה אלהית ודמיון אנושי… אני לומדת לפתח ולהפריד בין הדברים.. ובאמת היתה לי שיחה מעניינת עם בורא עולם אתמול בלילה.. על ההבדל הדק.. והוא ענה: ענוה…
ראיתי סרט אהבה דוקומנטרי מדהים שהתרחש בזמן השואה ונקרא "גנוב את העיפרון בשבילי" Steal a Pencil for Me של הבמאית נעמי אוחיון.. על כוחה המדהים של האהבה לגשר מעל כל סבל..הספור הוא אמיתי לגמרי, על מפגש של זוג אוהבים שהצליחו לשמור על קשר במחנה ולהעביר מכתבים אחד לשני, כשלהשיג עפרונות וניירות במחנה היה בלתי אפשרי.. שלא לדבר על להעביר מסרים.. האהבה שמרה אותם בחיים.
מפגשים עם בורא העולם ושליחיו הם מדהימים ומרהיבים ברב גווניותם, היו לי רבים כאלה, ואני מאשרת מואשרת ומודה לאלהים ולשליחיו על העבודה הזו שמאפשרת לי לחבק לחדד ולהרחיב את חושי… לשמוע בדממה, לראות את הנעלם, ולהאמין שלא בשמיים היא… בורא עולם מתגלה לנו גם בפשטות, וגם במופלא.. למעשה הכל שווה ומשתווה, השלום שווה, והיה העקוב למישור 🙂
רונית היקרה..
אני מרגישה מאוד מחוברת אלייך ואל עבודתך, המסרים שלך מאוד טבעיים לי, אני עצמי עובדת בחיבור חזק עם בורא העולם ושליחיו, אני חוויתי חוויות רבות, שמעתי וקבלתי עזרה פעמים רבות. אני שמחה, ואומרת תודה ומאושרת לראות איך מתגשמת ונרקמת לה המציאות שאותה ביקשתי… החשש שלי היה שאני מדמיינת את כל זה. ומאז שאני עובדת איתך אני לומדת להאמין למה שאני חווה מצד אחד מצד שני להפריד בין דמיון ומציאות. כאשר מציאותו של בורא עולם ושליחיו עובדים ועוברים בתוכי במקביל לערוצי הדמיון, ואני שופעת בו… 🙂 אני מאמינה ותמיד האמנתי שיש לנו קשר חי ואישי עם בורא עולם, כתבתי בנושא הזה אין סוף שירים, מאמרים וסיפורים קצרים. לפני שש שנים הבנתי שאם אני חיה, על אחת כמה וכמה אלהים ושליחיו חיים כאן, ויש לנו את הזכות לדעת את זה, אסור לנו לקבע אותם בזיכרון הקולקטיבי, לשמר אותם רק בספרים העתקים, ומפי אלו המורשים לכך.. חכמים רבנים ונביאים. אלהים דרך שליחיו מראה לנו את הדרך, בין עם אנו רואים את זה או לא. הסרט האהוב עלי בכל הזמנים הוא "מלאכים בשמי ברלין" מאוד מאוד מומלץ..
במהלך חיי ראיתי מראות וקבלתי תובנות, ופחדתי, היה לי חשוב לדעת שזה לא הדמיון שלי, ואני לא ממציאה סיפורים, בקשתי להיות קרובה לאמת להויה, והתשובה שהגיע אלי הייתה להיות בענוה. להשאר קשובה ולעבוד עם כל חושי. לצד הודאות הזו יש לי דרך של למידה.. לפתח את חושיי כדי לשמוע ולראות בבהירות. אני מודה לך בת ברית ומורה נאמנה 🙂 על הקלילות שלך והעדינות שבך והחכמה הרגישה והמדויקת, ומעל לכל על הענוה. ואסיים כאן בפסוק שנתן לי את ההשראה לכתוב סיפור קצר שקראי לו בשם "הבהירות הגדולה" את הסיפור כתבתי בשנת 2006 על ההשפעה המקדימה של בוא הגאולה.. סיפור חמוד ומשעשע, על ההשראה המקדימה של התבהרות לפני בוא הגאולה, על חיי היום יום של אנשים. את הסיפור פתחתי בפסוק בספר הושע ב' פסוק י"ח, כ"ב הפשוק מספר שביום מן הימים אלהים יסיר מהתודעה שלנו את הבעלים.. אלו שלוקחים בעלות על הקשר עימו בתודעה שלנו, ויפנה אלינו ואל כל אחד ואחד עימנו באופן אישי. כך אני פרשתי את הפסוק..לפני שש שנים: יח וְהָיָה בַיּוֹם-הַהוּא נְאֻם-יְהוָה, תִּקְרְאִי אִישִׁי; וְלֹא-תִקְרְאִי-לִי עוֹד, בַּעְלִי. יט וַהֲסִרֹתִי אֶת-שְׁמוֹת הַבְּעָלִים, מִפִּיהָ; וְלֹא-יִזָּכְרוּ עוֹד, בִּשְׁמָם. כ וְכָרַתִּי לָהֶם בְּרִית, בַּיּוֹם הַהוּא, עִם-חַיַּת הַשָּׂדֶה וְעִם-עוֹף הַשָּׁמַיִם, וְרֶמֶשׂ הָאֲדָמָה; וְקֶשֶׁת וְחֶרֶב וּמִלְחָמָה אֶשְׁבּוֹר מִן-הָאָרֶץ, וְהִשְׁכַּבְתִּים לָבֶטַח. כא וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי, לְעוֹלָם; וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט, וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים. כב וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי, בֶּאֱמוּנָה; וְיָדַעַתְּ, אֶת-יְהוָה. {פ}
רונית יקרה,
תודה על המאמר מאיר עיניים,ברגעים קשים בחיים מופיע מלאך שעוזר לנו בדרכנו…
אנחנו צריכים רק לראות ולהבחין במלאכים הם תמיד שם לעזרתנו.
רונית יקרה,
קראתי , התרגשתי, הזדהתי עם כל מילה.
אני חיה כך- מזהה את הסימנים, אכן היקום מדבר אלינו.
כתבת שאת "שולחת מלאך".. ונידמה לי שמעבר למסרים ולסימנים בתוך המאמר הנפלא שכתבת את , את היא המלאך. מלאך עם הילה וללא כנפיים.
אני עוברת לגור בזיכרון יעקב בעוד שבועיים וחצי, והנה שלחת לי מלאך- אותך !
בהזדמנות זו, מיסרי דרישת שלום חמה לאלישע בן זוגף, אשר זכיתי להיות תלמידתו במכון שכטר, ייתכן ויזכור אותי….הוא מלאך בפני עצמו.
יש מיקרה? ודאי שאין.
מאחלת לשניכם להמשיך להפיץ את אור נשמתכם הזוהרת.
בברכת יישר כח,
טליה לוסקי.
היו לי כמה הזדמנויות, שוויתרתי עליהם כי דווקא שם הרגשתי לא מספיק מוכנה.
אני מגלה שזה באמת תלוי הסיטואציה, הבנאדם שמולי ודבר האלוהים… חחחחחח..
היו פעמים שתהיתי האם זה באמת נכון, כי אני באמת ברמה כל כך ראשונית.
ואז אמרתי לאלוהים "אתה יודע מה? אם אתה מבקש ממני אז אני מסכימה. ואם רונית תגיד שזה לא היה לעניין ברמה שאני נמצאת בה היום – אני אגיד לה שאלוהים ביקש…" חחחחחחחחחחחחחחחחחחח……….
את יודעת, הקריאה שערכתי לה, היו שם המון דברים מאוד מרגשים…..
התרגשתי מאוד לראות איך היא במקום שלה, עם הנוכחות העוצמתית, כל כך נשית… קלילה ומאפשרת – ופשוטה!
מאפשרת בעצם לסביבה רק מעצם הנוכחות שלה לידם להתרומם ולחזור למקומם ולמלא את שליחותם הם. כחלק מהפאזל באמת..
את אומרת בעצם שזה קיים \ היה קיים \ יהיה קיים – בי??
אני מאמינה שעוד נרחיב על זה בשיעורים, בנתיים אני הולכת להשתעשע ברעיון ממקום מתבונן ונטרלי.
אני גאה, מרוגשת ושמחה מאוד שאת בת הברית שלי, יקירתי..
תודה ענקית!
רונית יקרה ואהובה,
תודה בת בריתי מלאכית יקרה ואהובה שהבת לחיי דעת, כלים ואהבה רב חושית ובונוס ענקיסתי של של מלאכים ומלאכיות.
פקחת את עיני ועזרת לי לחזור למקום מושבי הטבעי לחצר מלכותי במרכז הראש.
מכאן הכל נראה אחרת
מודה לך מעומק ליבי
ומזמנת נס שיאפר לי להמשיך וללמוד את השלב הבא.
אני חוזרת וקוראת את התגובות כאן, ומתמלאת באושר.. סליחה על שאני כותבת הרבה כאן.. אבל אני עושה זאת מאהבה גלויה ורצון לשתף את האמת שאני חיה בה ביום יום, רונית יקריתי המילים הבהירות והמדויקות שלך עוררו בי את ההשראה והאומץ לחלוק איתכם סיפור על אחד מהמפגשים הראשונים עם שליחים.
לפני שמונה עשרה שנים שמעון ואני יצאנו לטיול בשמורת הטבע של חוף ניצנים, באותם השנים לא הייתה לי מודעות רוחנית, זה היה קיים בי אבל בצורה לא מודעת, מאוד בראשיתי.
כדרכנו בקודש יצאנו אל הטיול הרגלי בתוך הדיונות של פלמחים בלי מים ואוכל, מפות, פשוט התחלנו לצעוד על שביל החול הרחב, כשלפנינו הולכים שנים כלבים מקומיים כלבה שחורה וכלב לבן.
ככל שאנחנו מתקדמנו יותר הבנו שהכלבים מלווים אותנו, גרשנו אותם, לפחות נפנפנו בידיים ואמרנו להם להתחפף, הם לא התייחסו למחוות שלנו בכלל, לא שמו עלינו, אבל התרחקו, מטר קדימה. ירדנו מהשביל הרחב אל תוך הדיונות, זו לא הייתה הפעם הראשונה שטיילנו שם, הרגשנו מאוד בבית 🙂 התחלנו ללכת בתוך הדיונות וסבך של צמחיה, ופתאום ראיתי שאני לבד, שמעון נעלם הכלבים אינם, אני והדיונות. הבנתי שנעלמתי גם כן, אני מסתובבת מחפשת את שמעון, הזמן עובר והפניקה מתגברת, לא ידעתי איפה אני נמצאת לאיזה כוון ללכת, אני בתוך הדיונות מסתבכת בסבך, אבדתי תחושה של זמן. עבר די הרבה זמן, ואז הופיעה הכלבה השחורה. אני זוכרת את זה עד היום, היא הופיעה במפתיע מתוך הסבך, כל כך שמחתי הייתי מאושרת..היא רצה ואני אחריה, הובילה אותי ישר לשמעון, שמחנו מאוד לראות אחד את השני, שמחתי לראות את הכלב הלבן, ושנינו הבנו שאנחנו חייבים התנצלות לכלבים הזרים המלווים שלנו. הארוע מאוד הפעים וריגש אותי, הכלבים הראו לנו את הדרך החוצה מהדיונות אל השביל, את השביל הכרנו, ידענו שאנחנו מאוד רחוקים מהאוטו, הינו מותשים, הכלבים לא עזבו אותנו. ואז הכלבים עזבו את השביל הראשי ושוב נכנסו אל הדיונות והסבך, אמרתי לשמעון שכדי ללכת אחריהם כי הם מובילים אותנו לקיצור דרך, וכך זה היה היגענו מהר לחניון, והכלבים רצו למאהל שעמד שם, החיבור הקשר שהיה ביננו נגמר, יכולתי פיזית להרגיש את זה. את המקרה הזה לא אשכח כל חיי, מאז היו לי עוד מפגשים מיוחדים. אני היום שמחה לגלות, ולחלוק אתכם את הסיפור המיוחד הזה.
רונית יקרה וקסומה
התענגתי בקריאת המאמר.
אני כמוך מאמינה בקשר בלתי אמצעי עם הבורא איתו אני מתקשרת עוד מהיותי בגיל העשרה.
בחיי חוויתי פגישות עם לא מעט מלאכים כבני אדם שהיו שם בשבילי כשזעקתי לעזרה.
אני מאמינה מאוד בפתיחות הנפשית המאפשרת לנו לראות את הטוב שקיים לפנינו המוסתר לא פעם מחוסר צלילות רגשית.
הייתי שמחה מאוד לקבל ממך פרטים על קורס שלב א׳.
הסיפור שהצגת במאמר רק מחזק את הידיעה כי תמיד יש מישהו שנכון להיות לעזר עבורינו, ולעיתים הנכונות שלנו לצמוח מכך דורשת את מנחת הזמן לנכונותינו.
ההיי קסומה ומוארת לעד.
אפרת
אפרת יקרה,
נעים ומשמח להכיר אותך,
המאמינה ברוח …
איזה יופי!
לבקשתך,
בקרוב אשלח לכל מכותביי מידע מפורט על קורס קריאת הילות והילינג רב חושיים הבא
ומידע על הערכה ללימודים עצמאיים מהבית. על מנת להיות מכותבת שלי בבקשה הכנסי ללינק המצורף כאן למטה.
הוא יאפשר לך גם להרשם למכותביי וגם לקבל גישה נוחה במיוחד לקורס ההיכרות (בחינם) עם קריאת הילות והילינג רב חושיים.
את יכולה להתחיל ללמוד את קורס ההיכרות מיד, בנוחיות ביתך, באמצעות המחשב שלך.
לקבלת קורס ההיכות (חינם) ולהצטרפות למכותביי בבקשה לחצי כאן: http://www.the3ischool.com/2012/04/20/freecours/
בסיידר?
בהצלחה
רונית
טליה יקרה,
למרות שעדין לא נפגשנו פיסית
אני קוראת את דברייך ומוצפת דמעות
כשאדם מזהה את מלאכיו
זה מרגש….
חיבוק גדול
ומחכה להכיר אותך יותר מקרוב
באהבה
רונית
תודה רונית, על ששלחת לי מלאך היום.אני זקוקה למלווה.
יישר כוח!
תודה רונית על ששלחת לי מלאך היום. אני אכן זקוקה למלווה..
יישר כוח!
רונית יקרה,
מתרגשת מאד מדבריך ומרצף התגובות.
"מאד רציתי" שהסיפור יהיה אמיתי כאילו זו הגושפנקה היחידה שלו להיות כל כך מדויק ונכון, אלא שאכן גם אם אינו מקרה שהיה בדיוק שם, הוא מעורר השראה ותקווה לכל האירועים והרגעים בחיינו שאנו שמים לב לסימנים ששם הבורא בפנינו,כמפת דרכים לחיינו..זה מזכיר לי שלעיתים כשאנו נתקלים בקושי,יש לנו נטייה להתחפר בו וזה יוצר בועה גדולה סביבנו המנתקת אותנו מעצמנו ומהעולם.
האמונה בבני בריתנו, הידיעה שיש לצידנו מלאך שנשלח אלינו , מעוררת אותנו להתנהל עם הקושי שלנו, לצאת מהקונכייה,להיות בעולם וחלק מהעולם וכבר איננו לבדנו ..הדיוק הוא ביכולת שלנו כתוצאה מכך לראות את המציאות שלנו כתמונה רחבה יותר, בפרספקטיבה. והיא נותנת לה את המשמעות של להיות אמיתית (גם אם לא זו המציאות המדוייקת שדובר בה)
תודה ובהצלחה בקורס החדש- מחכה לפרטים
איזה יופי ..תודה תודה תודה ענקית לך ,ממש בזכות זה הצלחתי לזהות את
בני בריתי אותם אנשים שקשה לי איתם הם אלו שתומכים בי בעת צרה תמיד
אז בזכותך הכרתי בהם.
רונית יקרה,
תודה לאל שיש אנשים כמוך ואני מרגישה ברת מזל לקרוא דברים שמחזקים ושאני מזדהה איתם בכל רמ"ח איברי.
המשיכי בשליחות הנפלאה בה את עוסקת והביאי הרבה אור לעולם.
שפע אור ואהבה
אילנה
רונית היקרה שלום,
המאמר פקח את עיניי, ועודד את רוחי, "במקרה" אני נמצאת בתקופה שאני מרגישה לבד מול כל הדברים שהחיים מזמנים לי, וקצת התחפרתי לי לתוך עצמי, חחח
קריאת המאמר הזכירה לי וריעננה את זכרוני, בכל העזרה שקיבלתי ברגעים לא צפויים מגורמים לא צפויים, וגרמה לי אפילו לרצות ולהפוך את הבעיות שלי ליעדים! גם מתוך הסקרנות איזה בני ברית יופיעו בכדי לסייע בידי.
לסיכום, כל תחושת הלבדות ששרתה עלי היום , התפוגגה לה.
תודה רבה, על היותך בת בריתי!
וואו! איז הענקית את איריס! כל הכבוד!
רונית יקרה
תודה מקרב ליבי על מסר כה נפלא, אני אכן מאמינה כי יש ליווי ושמירה עלינו משמי מרום,
,היות ואת כותבת כי הסיפור הינו דימיוני , במה הוא עזר לך לדייק את המסר?
אשמח לתגובתך,
עלי והצליחי בשליחותך
בהוקרה,
ברכה
הי רונית וכ-ו-לם,
המאמר שלך מעורר בי רצון לחלוק אתכם את ההתרגשות שלי. שלשום הסתיים קורס פרקטיקום בהנחייתי במכון אדלר. קורס פרקטיקום הינו קורס הנועל את שנות הלימוד ומקנה בסופו תעודה של מנחה קבוצות מוסמך. בקורס זה מתבקשים הסטודנטים לעבוד בזוג. כל זוג משיג לעצמו קבוצת הורים הלומדת יחד במשך שנה תמימה ועוברת תהליך התפתחות. זה כשלעצמו מרגש.
למפגש הסיום חילקתי לכל משתתף בקורס מלאך- המלאך הוא תלמיד אחר בקורס. הרעיון הוא שלא במקרה נקרא המלאך לדרכו של התלמיד דווקא בנקודת זמן זו. למלאך היה תפקיד בחייו, היתה לו מלאכה לעשות. כל אחד מתבקש להכין מתנה למלאך שלו. מתנה שתשקף את מי אתה היית עבורי. מה למדתי ממך? איזו זכות היתה לי שנקראת לדרכי מה אני לוקח איתי כצידה לדרך בזכות החווייה שהיתה לי איתך? ו…כמובן להוסיף ולכתוב לו את הדברים. היה מרגש. כבר אמרתי? צחקנו ובעיקר בכינו. לראות לשמוע ולהרגיש את הזכות שהיתה לנו להיות בני הברית זה של זו וזו של זה . החווייה תקפה לי את הידיעה ששום דבר לא מקרי ובני אדם נכנסים ויוצאים מחיינו לזמנים שונים ולכל אחד מסר עבורנו. מברכת אותנו להישאר פתוחים וקשובים ובכך נאפשר לעצמנו למידה וצמיחה אינסופיים. שבת שלום ומבורך, עינת גבע, מורה במסלול להכשרת מנחי קבוצות במכון אדלר.
שלום עינת,
תודה על הסיפור המרגש ומעורר ההשראה
מקסים שאת מביאה מושים שמיימיים כמו מלאכים
לעולם החומר
בהצלחה בהמשך מלאכתך היפה
רונית
תודה על תגובתך איריס ועל שאת מלאכית בחיי
חיבוק גדול
רונית
איזה כיף!
שלום ברכה,
אני מעריכה את שאלתך הסקרנית
ותשובתי היא שתשובתי נמצאת בגוף המאמר
קראי אותו שוב מתוך סקרנות
ומצאי אותה בתוכו
בהצלחחחה
רונית
לרונית היי,
המאמר מרגש מאד,
ולדעת שהסיפור אכן אמיתי עוד יותר מרגש,
רבים "צירופי המיקרים", שלא יכלו להיות מיקריים גרידא בחיי.
כל כך הרבה שברור לשני הצדדים בסיפור שאין מקרה.
עם התרחשויות רוחניות יותר, כמו נוכחות מלאכים ,
או נוכחות אלוהים לידי אני מאמינה ומטילה ספק בו זמנית,
על אף שקראתי לא וביקשתי וקיבלתי תשובה,
כי יש לי בעיה להבדיל,
איך אבדיל בין אלוהים לבין המתחזים לישויות אור?
אין לי ראייה לכל אלו אבל תחושה מאד חזקה לנוכחות ,
של ישות ואם היא חיובית או שלילית ,
לפעמים זה מאד ברור ומוחלט,
לא תמיד! יש הרבה תעתועים,
אני מאד זקוקה לחיזוק הקשר הזה,
ואיני לעולם בטוחה בו,
על אף ניסים מרובים בכל תחומי החיים ובריפוי לאין-ספור,
למעשה בגלל הנחייתו של הרבי מלובאביץ',
אני כעת חוזרת בתשובה,
זה לא קל לי,
ואני מאמינה שיש דרך אחרת למצוא את הנתיב הייחודי שלי.
טוב, זה כבר ארוך מדיי.
בתודה,
ליאורה מאור.
ליאורה יקרה,
תוכן התשובות שנקבל יהיו תמיד בהתאמה לתוכן השאלות שנשאל.
זאת אומרת שכדי שתוכלי לדייק את ההבחנה שלך בין ישיות אור אמתיות למתחזות
עליך לשאול/ לבקש את זה במלוא מעודך.
כלומר,
רק לשים לב שאינך מדייקת תמיד הוא הצעד הראשון, אך האחרון.
הצעד הבא הוא לבחור בכל מעודך לדעת לעשות זאת
כי איפה לומדים את האומנות הזאת את כבר יודעת:
בעין השלישית – בית הספר לקריאת הילות והילנג רב חושיים,
שבהנהלתי.
האם את רוצה ללמוד את האומנות הזאת עכשיו,
או שכרגע את עדין בשלב של הכירות איתה?
לכל זמן
ואת מחליטה מתי הזמן שלך
בהצלחה
רונית
תודה רונית, זה בא בדיוק בזמן 🙂
אכן מאז שקראתי את סדרת שיעורי החינם שלך
בחרתי לפתוח את היום בחיבור, או יותר נכון,
בהתחברות לבני בריתי, בכל בוקר, ואלו הם מלאכים ובורא עולם,
ומאז עולמי השתנה ללא היכר.
כעת אני יותר בבהירות יודעת מה מטרת קיומי כאן,
אני מרוויחה טוב הרבה יותר …. אני חיה טוב יותר,
עברתי לדירה מדהימה בשכונה שחלמתי,
אני מסופקת יותר מן היום יום שלי,
אני אדם שיודע שיש מי ששומר עליו.
ואכן אם אני זונחת את זה היום מרגיש אחרת,
אבל אם אני מתמידה תגמול הוא מדהים.
אין מילים.
מהמם לראות את התגובה שהשארתי כאן ,
במאמר זה בדיוק לפני חצי שנה.
והיכן אני היום,
במקום כל כך אחר.
מ ד ה י ם ! ! !
אכן!
אין מילים
איזה יופי!
תודה דורית