רונית שפי וולפין – מורה רוחנית | פלא צ`רי – אמנות הצמיחה הטבעית

הסם הכי משובח שאני מכירה זה החיים עצמם. הוא נמצא בתוכנו ומסביבנו ולכן הדרך ליטול אותו היא להתחבר ולהקשיב לעצמנו ולסביבה ולהכיל את כל מה שיש בנו ובהם. את הדברים ה"חיוביים" וה"שליליים" כאחד. אחרת אנו מצפים מעצמנו ומהם להיות "מושלמים" וזה לא רק מיותר ולא ריאלי, אלא גם מסוכן לנו ולסביבה.

הסכנה בציפייה להיות "מושלמים" זה שהיא גורמת לנו להתרחק מהטבע שלנו מתוך ניסיון להיות מי שאנחנו לא במקום מי שאנחנו כן. כתוצאה מכך אנחנו מנסים בכל כוחנו להיות "מוארים". זה יוצר בתוכנו מאמץ מתמיד ומתח פנימי מטורף, אך מיותר מכל בחינה.

כי כולנו אור – ניצוץ אלוהי, המבקש לגלות עוד ועוד את מי שהינו דרך הגוף הפיזי – אנושי שלנו, באמצעות ליטוש פנימי מתמיד של היהלום שאנחנו. זאת, במטרה להכיר בתוכנו עוד רבדים של אור ולזהור בעוד רמות בכל תחומי החיים.

השאיפה להיות מושלמים גורמת לניתוק גדל והולך בין מי שאנחנו (נשמה אלוהית) לבין הגוף שלנו. הנתק הזה מוציא אותנו מהמרחב שלנו (גוף, צ'אקרות והילה) ומפנה בו מקום לכל דבר אחר שאיננו אנחנו להיכנס אליו ונהל אותו בצורה קיצונית.

או על ידי פיתוח אישיות בעל כריזמה משיחית ששולטת בכל מי שמסביבה, כי היא כביכול יותר מהם – חצי אלוהים, לפחות. או על ידי אישיות קורבנית שכל העולם ואשתו צריכים להציל אותה עד שתהפוך לגיבורה, שלא לומר "אייקון" נערץ שמעורר שנאה של הציבור כלפי מי שפגע בה.

האחראים על מיגור התופעה המסוכנת הזאת הם שניים – המנהיגים בכל התחומים ואנחנו, הציבור, אשר בטעות לפעמים מחפשים את האדם המושלם להנהיג אותנו בכל תחומי החיים. כגון – הורים, מחנכים, בעלי עסקים, רופאים, מדענים, פוליטיקאים, רבנים, מורים רוחניים (מאבחנים, יועצים, מטפלים, מאמנים ומלמדים).

קשה לנו לקבל את העובדה שמי שמאייש תפקידי הובלה כאלה ואחרים בחיים שלנו הוא גם בן אדם – לטוב ולרע. שכמונו, גם לו יש חוזקות וחולשות.

שכמונו, גם הוא מתמודד עם הגשמת החלומות שלו, תוך כדי התייחסות לקשיים שבדרך שכמונו, גם לו יש "יום שיער גרוע" – מצב רוח לא טוב, רגעים לא פשוטים, כישלונות ואכזבות. וכמונו, גם ממנו מצופה לנהוג בכבוד הדדי עם עצמו ואחרים ולכבד את החוק ולא ליטול את החוק לידיו.

כאשר אנו מצפים מאדם שממלא תפקיד הובלה כזה אחר בחיים שלנו להיות מושלם אנו בעצם דורשים ממנו להפוך להיות מי שהוא לא. כדי למצוא חן בעינינו ולזכות ברשות להמשיך במילוי תפקידו בחיינו כדמות מובילה, אם הוא לא מספיק חזק, רב הסיכוי שהוא ייפול למלכודות הגורו המואר. את זה יעשה על ידי ישויות מזיקות (טפילים). באמצעותם יזיק לעצמו ולנו.

מהתבוננות באמצעות קריאת הילה למדתי שהשער התודעתי שנפתח השבוע לצמיחה טבעית מזמין אותנו לקחת צעד נוסף ביכולת להיות הגורו של עצמנו ובצורה בריאה, על ידי הכלה של כל מה שיש בנו על ה"חיובי" וה"שלילי".

כדי להבין איך לפתח את היכולת להיות הגורו של עצמנו ועל מנת להניח לאחרים להנהיג בתחומם בצורה אנושית ובמטרה להימנע מלהזיק לעצמנו ואחרים, בשורות הבאות אשתף בשרשור תגובות לאחד הפוסטים האחרונים שהעליתי בפייסבוק השבוע ואחלוק אתכם את תגובתי לתגובת הללו. מזמינה אתכם לעיין בדברים הבאים בראש פתוח.

הינה התגובה ראשונה והתייחסותי אליה: ״שני דברים בעיקר מאפשרים לישויות טפיליות ל"התלבש" על השדה שלנו ולשאוב אותנו אנרגטית, סמים וסקס לא מאוזן, גם רכילות מזמינה אותם למרחב שלנו״. מתוך פוסט של ארז (ארג'ונה כרמל) עצמו בנושא ׳סמים וטפילים אנרגטיים׳."

כך כתבה אחת הנשים בתגובה לאחד הפוסטים האחרונים שפרסמתי, בו ציינתי שמהתבוננות באמצעות קריאת הילה ראיתי שהבן אדם לא "מואר" כפי שהוא מציג את עצמו, אלא רואה מהווה צינור שדרכו מלא ישויות אפלות זורמות, ממלאות את המרחב האישי שלו (גוף, צ'קרות והילה) ומטרללות אותו ואת הקהל שלו.

כתבתי על כך כבר בפייסבוק באוגוסט 2020, זמן קצר לאחר שהכרתי את ארז. לכן השבתי לאותה אישה כך: "מהתבוננות על הילות של אנשים מאז 1977 למדתי שהסיבה המרכזית שאנשים מושכים לעצמם ישויות מזיקות היא אמונה שהם לא יכולים לבד כי הם לא מספיק.

למשל – לא מספיק חזקים, חכמים, מסוגלים וכד'. הישויות המזיקות מציעות לנשמה שאנחנו עסקה מפתה: הם יתנו לנו את מה שנדמה לנו שאין לנו ממנו מספיק ואנחנו ניתן להם בית בתוכנו.

במקרה של ארז ארג'ונה כרמל למשל, הוא האמין שהוא לא מספיק חכם, חזק וכריזמטי ולכן בחר לשמש צינור שדרכו נכנסו למרחב האישי שלו (גוף, צ'אקרות והילה) ישויות ונתנו לו אשליה שהוא מואר וכד'.

באשר לסמים ואלכוהול – הכימיקלים הללו ניטלים על ידי אנשים ברגעים שנדמה להם שלא יוכלו להכיל את המציאות.

נטילתם גורמת ליציאת הנשמה מהגוף והשארתו ריק ופנוי לישויות מזיקות שחודרות אליו ומנהלות אותו ונותנות אשליה שאנו מצליחים להתמודד בחמלה או עצמה עם המצב.

הסם הכי בריא שאני מכירה זה החיים עצמם והדרך ליטול את סם החיים זה להתחבר ולהכיל את עצמנו והסביבה על כל מה שיש בנו ובהם – דברים "חיוביים" ו"השליליים" כאחד.

בתגובה לתגובתי זאת כתבה אישה אחרת: "לא מאמינה בישויות. כמו שכתבת רק בעבודה פנימית אל עצמי. כשבדרך ההפרעות הן תוצאה של הזדהות עם רגשות שגרמה לחותם שלהם בגוף כתדרים שגורמים לנו לפחדים , מחשבות, לכיווץ ולסימפטומים גופניים"

תשובתי לתגובה זאת היא "בשורה התחתונה זה לא משנה אם אנחנו מאמינים או לא מאמינים בישויות, אלא באמת כפי שאמרתי וכפי שגם את אומרת – הדברים הם פשוטים: עבודה פנימית מתוך אחריות אישית. כל אדם עם העבודה שמתאימה לו.

יחד עם זאת, לגבי ישויות – כאישה שרואה את העולם לא רק ברמה הפיזית שלו אלא גם ברמה המטאפיזית שלו אני רואה ישויות. לא שביקשתי את זה וגם לא כי אני מאמינה בזה, אלא כי זה מה שאני רואה כשאני מתבוננת על העולם ועל מה שיש בו באמצעות קריאת הילה.

בעבר מי שהיו אומרים דברים כאלה היו נתפסים כמשוגעים ומקומם היה בבית חולים לחולי נפש. וזה עצוב, כי לא כל מי שרואה מעבר למימד הפיזי הוא משוגע. זאת ועוד, חינכו אותנו שמה שקיים זה רק מה שנתפס ב 5 החושים הפיסיים, אך זה לא נכון, יש לנו גם חושים מטאפיזיים כגון ראיה על חושית, אינטואיציה, חישת אנרגיה, טלפתיה וכד'.

יש אנשים ששליחותם היא לשכנע בנכונות דבריי. אך זאת איננה שליחותי. אני עובדת רק עם אנשים שפתוחים לנושא והוא מסקרן אותם. כלומר – שהם מעוניינים להיות הגורו של עצמם, להכיר את כל היכולות שלהם – החושיות והעל חושיות, לפתח אותם ולתעל אותם לצמיחה מהנה בכל תחומי החיים . אני קוראת ליכולות הללו "רב חושיות". ואלה הם הכלים שפיתחתי – כלים רב חושיים לגילוי, ריפוי ומימוש עצמי, לפי פרופיל הנשמה שלך.

לסיום, חשוב לציין שאת נושא הישויות אני מלמדת רק בשלב מאוד מתקדם, אחרי שאנשים למדו אצלי קריאת הילות והם יכולים לראות דברים בעצמם. כי שוב, לא מדובר בפילוסופיה, אלא בעובדה שיש מי שמוכנים לפתוח את העיניים אליה ויש כאלה שלא.

כמו כל נושא, לא כולם חייבים להתעניין בכל דבר וזה לא הופך אותם לטובים יותר או פחות. אך העובדה שאני למשל לא מתעניינת בכדורגל לא אומרת שכדורגל לא קיים או שאני צריכה לא להאמין בו. אלא פשוט לקבל שזה לא מעניין אותי.

חופש. זה שם המשחק. חופש לחקור, לגלות ולבטא את מי שהנך ומה שנכון לך, בביטחון ובעצמאות.