רונית שפי וולפין – מורה רוחנית | פלא צ`רי – אמנות הצמיחה הטבעית

נדמה כי כדי לממש את שליחותנו בעולם ולהיות מתוגמלים על כך יש לעבוד קשה ולהיענות לצרכי החברה, השוק או הזולת. אך האנשים שמצליחים לממש את השאיפה הנשגבת הזאת הם דווקא אלה העוסקים בהיענות לרצונות הפראיים של עצמם ולא של אחרים, עושים מעט ומפיקים הרבה.

אמנים הממלאים את שליחותם המקצועית וזוכים לתגמול על כך, עושים זאת דווקא מתוך הרצון לשתף את הקהל בדבר בו הם עצמם מגלים עניין פראי, ולא על מנת לספק את גחמות הקהל. כך גם אנשי עסקים, כמו למשל מארק צוקרברג, ממציא הפייסבוק, שהתעסק במה שבאמת עניין אותו – להכיר בחורות. שאיפתו לתת מענה לרצון הפראי הזה הלכה וגדלה, עד שהפכה לרשת החברתית הגדולה בעולם שמשפיעה על חיי רבים. צוקרברג השקיע בנושא שעניין אותו וכך העולם הרוויח, ומתגמל את מר פייסבוק…

אל תחפש מה מעניין את העולם, אלא מה מעניין אותך

אנשים רבים, בבואם לממש את שליחותם, שואלים בטעות את השאלה הלא נכונה: "איזו  בעיה בעולם אני יכול/ה לתקן שעליה העולם יתגמל אותי?" לראייה, עיקר מאמציהם של אנשי עסקים רבים הוא לגלות מה מעניין את "השוק". לכן הם שוקדים על זיהוי הצורך או הביקוש של קהל היעד שלהם. הגישה הזאת אולי עוזרת לעשות כסף, אך דורשת השקעת אנרגיה רבה במתרחש מחוצה לך, על מנת להשביע את "צרכי השוק". זה לא באמת עוזר לך לממש את שליחותך המקצועית, שדורשת דווקא חיבור אל עולמך הפנימי.

מימוש עצמי אמיתי עונה לשאלה: "מה באמת מעניין אותי באופן אישי, שההתעסקות שלי בו תהווה תרומה גם לי וגם לעולם?". אבל לשאלה הזאת קודמת שאלה בסיסית עוד יותר: "מה מעניין אותי (עוד לפני הקשר עם העולם)"? לכל אדם יש זכות לתרום לעולם משהו שנובע מתוך העניין האמיתי שלו ולהיות מתוגמל על כך. אך למה עדיין רק מעטים מממשים את הזכות הזאת?

המסע הפראי אל עולמך הפנימי "יאלץ" אותך לעשות מעט אך להפיק הרבה

"נראה שאת עובדת 12 שעות ביום כדי לייצר את כל התוצאות שאת מייצרת", מטיחה בי  בקנאה גלויה חברה טובה.
"לא", אני משיבה. "אני עובדת בסך הכול רק כ- 5 שעות ביום, 5 ימים בשבוע במקרה הטוב"
"אני עובדת פי אלף יותר קשה ממך ומשיגה הרבה פחות" היא ממשיכה לרטון.  "איך את מצליחה להספיק הכול:  גם לטפח בית, גם לטפל בילד, גם להיות חברה, גם לנהל את העסק שלך וגם להיות כל כך פורייה ויצירתית בכל התחומים בו זמנית?"

אני יודעת שיהיה לה קשה להאמין לסוד ההצלחה שלי, שטמון בבחירה לא שגרתית:   אני מקדישה בין 60 ל 90 אחוז מהאנרגיה והזמן שלי לעיסוק בעולמי הפנימי, ורק בין 30 ל 10 אחוז לביצוע של התובנות שאני דולה מעולמי הפנימי. חז"לנו קראו לזה: "סוף מעשה במחשבה תחילה".

אל תנסו להשיג יעדים – תנו להם להשיג אתכם

העיסוק בעולמי הפנימי מהווה עבורי חוויה הדומה ליציאה להרפתקה בג'ונגל פראי. אלא שבמקום החיפוש אחר הגביע הקדוש, אני מתמקדת במציאת המצפן למימוש יעדיי בכל תחומי החיים (פרנסה, בריאות, קריירה, יחסים, מודעות ועוד). זאת, על ידי מענה ל4 השאלות המרתקות הבאות:
א.      מהי מהות היעד אותו אני רוצה לממש – כלומר, מי אני באמת רוצה להיות?
ב.      מהו ייעוד היעד אותו אני רוצה לממש – כלומר, איך אני באמת רוצה להתנהל?
ג.       מהי שליחות היעד אותו אני רוצה לממש  – כלומר, מה אני באמת רוצה שיהיה לי או מה אני רוצה לייצר?
ד.      מהי הזכות של היעד אותו אני רוצה לממש – כלומר, מה מניע אותי לרצות את כל אלה?

את התשובות לשאלות הללו אני מגלה באמצעות ארגז הכלים הרב החושיים (על חושיים וחושיים) שפיתחתי במשך למעלה מ30 שנות מסע פראי בג'ונגל שלי. ברמה העל חושית, הכלים עוזרים לי לקבל תשובות מהאינטואיציה, הדמיון, הראיה הפנימית, חישת האנרגיה, הטלפתיה, הרגשות וכדומה. ברמה החושית, אני נעזרת באופן אינטואיטיבי בכתיבה, דיבור, תנועה, תכנון ועוד.

כאשר אני מוצאת את המצפן למימוש היעד שלי, קורה דבר מופלא. היעד מתחיל להתממש בעצמו. בתחילת הדרך, היעד ואני היינו שתי ישויות זרות, כאשר הוא חי לו במרומים ואני כאן על הקרקע, אחוזת כמיהה אליו. עם מציאת המצפן, היעד שלי ואני שלי מתמזגים לאחד והוא חי דרכי. כך אני מוצאת את עצמי מבצעת את המינימום הנדרש בכדי שהרצונות הפראיים, שחבויים בעולמי הפנימי יהפכו מחלומות למציאות, בלי צורך שאזיע כדי "להשיג" אותם. הם משיגים אותי.

שני השלבים למימוש חלומות: השלב הפראי והשלב התרבותי

כל חלום מתממש בשני שלבים: השלב הפראי והשלב התרבותי. השלב הפראי הוא השלב שבו אנחנו נכנסים לג'ונגל של עולמנו הפנימי. שם אנחנו תרים אחר תשובות ל4 השאלות, שיוצרות את המצפן למימוש היעד שלנו. המצפן מוליך אותנו בעקבות הלב, אחרי מה שבאמת מעניין אותנו – מה שאנחנו באמת רוצים. השלב הפראי מלא הרפתקאות. עם כל יעד חדש, אנחנו נכנסים למחוזות בתוליים בתוכנו, שהם כמו ג'ונגל בו כף רגלנו עוד לא דרכה. שם אנחנו פוגשים צדדים חדשים בתוכנו ואיתם מידע חדש, כוחות חדשים, תובנות חדשות, דרכים חדשות להתממש בעולם וסיבות חדשות שיהוו עבורנו מנוע ומניע. כשהשלב הפראי מסתיים אנו יוצאים מהג'ונגל עם האוצר –  המצפן. באמצעותו אנו מעבדים ו"מתרבתים" את הכמיהה הראשונית שלנו, מרעיון פראי לתוכנית פעולה מאורגנת ושורת משימות לביצוע, כך שהיעד יוכל להתקיים על הקרקע, בעולם.

אם אין לכם רשות לצאת למסע בג'ונגל הפנימי, אתם עדיין מממש יעדים, אבל אל תתפלאו אם אחד מהדברים הבאים יקרו לכם
א. מימוש היעד לא יסב לך נחת
ב. לא תהנה מהדרך
ג.  לא תרוויח ו/או תשיג מזה את מה שציפית.
לעומת זאת, אם תרשה לעצמך להיכנס לג'ונגל הפנימי שלך ולחוות אותו על גווניו השונים – תחזור ממנו לעולם עם הפירות הרצויים בידיך. כשחוויית הפרא מתמצה, חוויית ה"תירבות" מתחילה מעצמה, כי הדבר שהוא אמיתי שואף להתממש ולצאת לאור. תפקידך היחידי הוא למצוא את עניינך – להרשות לעצמך לשאול את עצמך את 4 השאלות הללו, ולצאת למסע קסום בג'ונגל הפנימי והפראי שלך.

אני מאד שמחה לארח בשיעור האינטרנטי הקרוב את אחד המומחים האהובים עלי לכניסה לג'ונגל הפנימי והפראי באמצעות כתיבה – הסופר והעיתונאי גבי ניצן, מנחה סדנאות "לכתוב פרא".
את/ה מוזמן/ת להגיב למאמר ולהפנות אלינו שאלות בנושא. נשמח להתייחס אליהן במהלך השיעור.

הינה שוב הפרטים: יום ג' 5 לאפריל 13:30/14:00 – 12:00

להרשמה לחץ/י כאן עכשיו

להתראות,

רונית