כעס – שלב הכרחי בזיהוי הרצון האמיתי ומימושו

מאת: בשעה 8:54 am נושאים: מאמרים

כעס הוא שלב הכרחי בזיהוי הרצון האמיתי שלנו

"אל תכעסו" זה כמו…"אל תהיו אסרטיביים", שזה במילים אחרות: "אל תזהו מה אתם באמת רוצים ואל תממשו את זה" כלומר: אל תנקטו עמדה" או "אל תביעו את עצמכם":

האמת והשקר בקשר לכעס

חינכו אותנו שלכעוס זה "לא טוב" ו"לא יפה" וכי כעס הוא בעיה שיש למגר. כלומר, תכנתו אותנו להאמין שאת כעסנו יש לשחרר, "לנקות", להפסיק, להדחיק, להכחיש, או להדחיק, בעוד שהאמת היא, שכעס הוא אחד מהרגשות שהבורא העניק לנו, כדי לעזור לנו לדעת להגיד "לא". כלומר, לדעת מה לא נכון עבורנו.

לדעת מה "לא" הוא הצעד המקדים לידיעת מה "כן"

אם איננו מעניקים לעצמינו את הזכות לדעת מה לא נכון לנו, גם איננו מעניקים לעצמנו את הזכות לדעת מה כן נכון לנו.

הבעיות שנוצרות כתוצאה מכעסים אינן נגרמות בגלל הכעס עצמו, אלא בגלל ניהול שגוי שלו, באחת מהצורות הבאות:

1. התעלמות מהכעס – כאשר אנחנו לא מכבדים את הכעס שלנו ושל האחר ולא נותנים לו מקום, וכאשר אנחנו לא מרשים לעצמנו ולזולת לחוות אותו, להביע אותו ולהקשיב למסר שהוא בא למסור לנו. במקרים אלה הוא הופך להר געש שלא מפסיק לבעבע ולהביע תסכול מתמיד שאיננו בא לידי סיפוקו. התעלמות מהכעס מתרחשת כאשר אנו מדחיקים, מכחישים, או "מנקים" אותו. שימו לב: כעס איננו ליכלוך, אלא "לא" טהור, בדיוק כמו "כן" טהור.

2. היאחזות בכעס – הכעס הוא תחנת מעבר ממצב של הסתייגות ואמירת "לא" כלפי דבר זה או אחר שאינו מתאים לנו, למצב של יצירת בהירות בנדון. הוא מבהיר לנו מה אנחנו לא רוצים, מה לא טוב לנו, מה מציק לנו ומה אנו כמהים שיהיה אחרת. אך איננו רוצים להישאר תקועים ב"לא", אלא מיד אחרי שהבנו מה אנחנו לא רוצים, כדאי שנבהיר לעצמנו מה אנחנו כן רוצים. היאחזות בכעס, כלומר, התעקשות להשאר כעוסים, תעצים את ה"לא" – את מה שאיננו רוצים ותמנע מאתנו לדעת מה אנחנו כן רוצים. הזרמת הכעס שלנו במרחב שלנו (בגוף, בצ'אקרות ובהילה) תיצור בהירות ותוביל אותנו להגדיר מה אנו לא רוצים ומה אנחנו כן רוצים.

3. הזרמה או היאחזות של כעס זר – כעס זר הוא כעס שאינו שלנו, אלא שספגנו מאחרים. כעס איננו רגש שלילי, אלא אחד ממנעד הרגשות הנחוצים לאדם כדי להקשיב לעצמו, על מנת לזהות את ה"כן" וה"לא" שלו. בדומה למוסיקה, שבה קיימים טונים "גבוהים" ו"טונים נמוכים" , אשר שניהם נחוצים ליצירת הרמוניה, כך גם ברגשות – ישנם רגשות בעלי טונים "גבוהים" כגון, שמחה והתלהבות ורגשות בעלי טונים "נמוכים" כגון, עצב וכעס. היכולת להקשיב למנעד הרגשות שלנו פותח בפנינו דלת להאזין למנעד הרצונות שלנו ולהבדיל בין מה אנו רוצים ומה לא. כאשר  כעס זר זורם במרחב שלנו הוא מסמן לנו "לא" שאיננו נכון לנו, אלא לאדם שממנו ספגנו את הכעס הזה. לכן חשוב להקפיד לזהות האם הכעס שאנו חווים הוא שלנו או לא שלנו. את שלנו אנו רוצים להזרים במרחב שלנו ואת זה שאיננו שלנו אנו רוצים לשחרר מהמרחב שלנו. זרימת הכעס שלנו במרחב שלנו מרפאה אותנו, אך זרימת כעס של אחרים במרחב שלנו הורסת לנו.

הזרמת כעס זר במרחב שלנו יהפוך אותנו ל:

א. תוקפניים – אלימים (מילולית, פיסית, רגשית ואנרגטית).

ב. אבודים – מבולבלים,  מיואשים, חסרי תקוה וחסרי כיוון, המתקשים למצוא פתרונות ולא רואים שום אפשרות אחרת, פרט למבוי הסתום בו אנו נמצאים.

ג. חלשים – חסרי בטחון עצמי,  בעלי תחושת ביטול עצמי ועצמי, חוסר הערכה וחוסר אמונה עצמית ואף בושה על מי שאנחנו.

ניקוי כעס של אחרים מהמרחב שלנו והזרמת הכעס המרפא שלנו

באמצעות קריאת הילות רב חושית אנו יכולים לזהות מה היא אנרגיית הכעס שלנו ואיזו אינה שלנו.

באמצעות ההילינג הרב חושי אנו יכולים להזרים את אנרגיית הכעס שלנו במרחב שלנו, על מנת לרפא את עצמנו ולצעוד קדימה, אל המקום בו אנו כמהים להיות ולשחרר את אנרגיית הכעס שאינה שלנו, המורכבת מכעסים שאחרים הטיחו בנו ו/או ספגנו מהם.

כאשר ניתן לכעס שלנו רשות להיות בתוכנו (במקום להדחיקו פנימה או לשפוך אותו החוצה, על אחרים) הוא יצוף ויזרום במרחב שלנו, ינקה אותנו מקורבנות כלפי אותו דבר עליו אנו כועסים ויתמיר את עצמו לקלילות, בהירות וחדוות יצירה ועשייה המאופיינים בהתלהבות, נחישות וחיות. נחוש אנרגתיים, נמרצים, בריאים ועצמתיים ללכת בעקבות הלב שלנו ולממש את רצוננו האמיתי. למעשה הוא יפרוץ מאיתנו ויוביל אותנו ליצירת מציאות חדשה ופורצת דרך בחיינו שאיננה זקוקה לאישורים מבחוץ, איננה פוחדת ואיננה מחכה לתורה. הרצון שלנו יקבל דרור והחיים משל עצמו. נמצא את עצמנו מחוללים שיני מהיר, יעיל וחכם בנינוחות, קלות והנאה וללא סבל, מאמץ והקרבה.

זיהוי ומימוש הרצון האמיתי בכל תחום – שיעור פתוח (חינם)

עוד אודות הגדרת רצונותינו האמיתיים ומימושם, באמצעות קריאת הילות והילנג לעצמנו ואחרים
ארחיב בשיעור הפתוח הבא (חינם), שאערוך

בשידור חי באינטרנט, ביום ב' הקרוב 6/2/12 בשעה 12:30 – 11:00

המקומות מוגבלים וקישור הגישה לשיעור ניתן לנרשמים מראש בלבד (הקלטת השיעור תשלח לכל הנרשמים)

להרשמה עכשיו לחצ/י כאן

בבקשה כתבו את תגובתכם ו/או שאלתכם לקטע זה, בתגובה כאן למטה

להתראות בקרוב,

רונית

27 תגובות

27 תגובות לפוסט “כעס – שלב הכרחי בזיהוי הרצון האמיתי ומימושו”

  1. שרונה דוכנהבתאריך 02 פבר 2012 בשעה 1:10 pm

    מצויין תורם מדוייק ונבון מאד – כתמיד!
    שרונה

  2. שרוןבתאריך 02 פבר 2012 בשעה 3:44 pm

    רונית היקרה,
    היה לי כל כך הרבה זמן בלבול ואמונות שונות לגבי הכעס, מה ואיך עושים איתו, ואיך מטמירים אותו ונעזרים בו לצמיחה וגדילה, ולמה הוא קיים והמסר שכתבת הוא כל כך מסודר ומדוייק לי ואלה דברים הרבה פעמים שאני אומרת לאחרים אבל איך שהוא כשזה קשור אליי ולכעס שלי הרבה פעמים אני מתחילה להתבלבל ולהסתבך עם עצמי מה ואיך נכון לא נכוןוכו' והכל חשוך לי, זה כל כך עוזר שכתבת את הדברים בצורה הבהירה והמדוייקת הזו ואני חושבת שאעזר בדברים שכתבת הרבה בעיקר בכעס כשהכל שם מתבלגן וקשה לראות טוב אוכל לקרוא את שכתבת ולהזכיר לעצמי את הדברים האלו. מדהים אותי כל פעם מחדש איך הכל כל מדוייק לי לא רק התוכן גם הזמן והמקום שאני נמצאת בו עם עצמי, כאילו את קוראת אותי ואת מה שאני צריכה ואת מה שעובר בתוכי.
    תודה רבה מקרב לב על הבהירות והחכמה התבונה והאור שאת משתפת בו זה עוזר בכל מיני צורות, אני מרגישה מאוד מחוברת לדברים שאת אומרת וכותבת ואני מברכת אותך שתעלי ותצליחי ותמשיכי במעשייך החשובים האלה שאת עושה אני בטוחה שלא רק לי הם ברכה, שיש עוד הרבה מאוד אנשים שזה ברכה בשבילם וזה עוזר להם בדרך כזו או אחרת.
    אז שוב תודה,
    שולחת חיבוק גדול ואוהב,
    שרון

  3. תמר ושמעוןבתאריך 02 פבר 2012 בשעה 4:15 pm

    הכעס הוא המורה שלי, מלמד אותי להשתחרר מן הפחד ולהקשיב למסר.
    גם כאב פיזי מכוון אותי אל הפעימה של האמת, אל המסר המדויק. בכל כאב פיזי מסתתר מסר שדורש גילוי.

    כעס או בכי הוא ביטוי של חוסר אונים, אלו שאין להם שפה אחרת לבטא אחרת את הרצון שלהם, אלו שמאמינים שלא מקשיבים להם מפעילים בעוצמה את הסירנות, לעורר להרעיש עולמות, זהו אמצעי של אין ברירה.

    למדתי שבוראי לא מתקשר איתי כשאני פונה אליו בכעס, חובטת בסלע מכה בו, אמר לי פעמים רבות, את אוהבת שמרביצים לך? מדוע את מרביצה לי, בקשי בשקט במדויק.

    אם אני לא מוצאת את המפתחות, את הבגד, העדשה שנפלה מהעין ונעלמה נספגה אל הריצפה כאילו לא היתה, אני מיד מפנה את עצמי מן הדיבור הפנימי שלי, אל הדממה ומוצאת ללא מאבק, ללא כעס את המפתחות, את הבגד, העדשה שנפלה ונעלמה במקומות לא צפוים, אם הייתי חושבת בהגיון, לא הייתי מוצאת.

    זו דוגמית קטנה לדרך שאני קשובה לבוראי, כאשר אני שואלת אני מתמסרת למענה, וישנה תחושה אמיתית של נוכחות מחויכת לפעמים. אני פועלת כך כשאני מנסה להיזכר בדבר ששכחתי, אני לא מתאמצת לזכור, אלא שואלת, מתמסרת לדממה כשניה או יותר והזכרון עולה,

    מן האתגרים הקלים אך האתגרים המורכבים יותר, למדתי לסמוך אל נוכחות חיה ואוהבת של בוראי, לבחור לזכור להתקשר, לעדן את הדיאלוג, לא לבחון את הקשר, הבחינה היא ביטוי לפחד.

    תאום כוונות. לא קל לי לתאם כוונות, אני מתרגלת ומיתרגלת, התחושה הפנימית היא של התשתוות, פיזית זה מרגיש כמו שלוה.

    את רונית נותנת מרחב מקום מראה לבטא את האמת הזו שבי, מאז שפגשתי אותך רק ברוח (מעולם לא נפגשנו פנים מול פנים) אני ושמעון לא לבד בידיעה ובחויה הזו. וזה עוזר להזכיר ולחבר את הקשר קשב.

    אני מנסה לאזן את המילים מכיוון שלו הייתי נותנת דרור הייתה יוצאת ממני שירה שלא ברורה, מבוררת. כזו הנותנת חופש להמטיר את הרוח.

    תאום כוונות, היא היושרה הפנימית, השיח האלהי. ארג חסד וניחוח גן עדן,
    או במילים פשוטות הכמיהה לענוה.

    שליחות שראשה כתר וכשאין קשב כעס ושאין כעס כאב.

  4. עדנהבתאריך 02 פבר 2012 בשעה 5:15 pm

    אכן כל מה שכתבת נכון ומדוייק.שנים אני עובדת על הכעס – תרגילי יוגה,למדתי רייקי ורפלקסולוגיה ועוד…ויש שיפור רב.אני מבינה היום יותר ויותר שהכל בתוכנו (כעס,שמחה,אושר,קנאה ועוד)ועלינו לבחור וזה פשוט כשאנו ניטראליים,ובהירים.אני מבינה וקולטת שיחד
    עם זאת כשאני כועסת על משהו אני למעשה כועסת על עצמי
    כי שוב מה שבחוץ נמצא גם בתוכי ואני מצליחה יותר לפרום (את האנרגיה הזאת ) או כפי שציינת להזרים את האנרגיה למרחב ולפוגגה ….לפעמים אני גם לא מבחינה שזו אנרגיה לא שלי מעניין ללמוד מקריאת הילות להבחין בזה?

    תודה עדנה

  5. טליבתאריך 03 פבר 2012 בשעה 6:16 am

    מרתק ואני מחכה ליום שני לשמוע יותר.
    שנים לא נתתי מקום לכעס והדחקתי אותו.
    אחרי עבודה רבה אני יותר מחוברת אליו היום ומוצאת שהרבה פעמים יש בכעס כוח יצירה גדול והרבה אנרגיה שמניעה לפעולה.
    תודה שאת מדברת על כעס
    שבת שלום
    טלי

  6. שרוןבתאריך 03 פבר 2012 בשעה 6:52 am

    רונית היקרה,
    המשך הבעה שלי בנושא,
    הרבה פעמים הכעס נובע מציפיות שלנו מאחרים שאנחנו שמים עליהם איזו שהיא תבנית כזו או אחרת ומצפים מהם להיות כמי שמצויירים לנו בדמיון ושזה מתנפץ בפרצוף נוצר כעס ואכזבה בעיקר כלפי עצמנו שלא הסכמנו להקשיב לדברים האחרים שצועקים בתוכנוו וזה נוצר הרבה פעמים מצורך הישרדותי כזה או אחר או ממקום שקשה לו לסמוך על עצמו או ממקום שמפחד שמרגיש שצריך לשמור על עצמו, מקום של סטיגמות ותבניות ל"טוב" ו"לרע" שלא נותנות לראות את מי שעומד מולך בשלמותו מקום שסוגר ומצמצם את הראיה והחופש שלך ושל האחר בו זמנית, זה מקום שחונק ומגביל וגורם בתוכי להרבה התנגדות וכעס ולכל אחד תהיה דעה עליך וחשיבה מסויימת עליך וכל אחד מדבר בסופו של דבר מדבר מעצמו ומהראיה שלו בגלל זה העבודה העצמית של ההיכרות שלנו עם עצמנו למי שאנחנו בשלמותנו פיזית נפשית רוחנית והמודעות וההכרה ביכולות שלנו במתנות שקיבלנו בחיינו במגבלות האנושיות שלנו בגבולות והיכולת להיות שלמים עם הכל זה משהו כל כך חשוב כי זה הופך למשהו יותר מוצק וחזק וכך גם משודר למי שסביבך ורוחות שמגיעות מבחוץ לא מחוללות סערה פשוט עוברות דרכך הלאה בקלילות ובהירות תוך היכרות שלך עם עצמך והבנה אחרת של מה שלך ומה לא שלך,דברים של אנשים אחרים שמנסים בצורה לא מודעת רוב הזמן, מהמקום שלהם לשים עליך. זה משהו למשל שמאוד מכעיס אותי עדיין, יש לי עוד הרבה עבודה עצמית בעיקר של היכרות ושל מתן שמות והכרה גם למתנות הרבות שקיבלתי לחיי אלה.
    כעס זה גם כמו דגל שמראה לנו שיש כאן משהו שחצה את הגבולות שלנו כעס הרבה פעמים זה גם משהו שמכסה על עלבון או עצב שקיימים מתחתיו.
    כעס בהחלט יכול להביא להיכרות עמוקה יותר עם עצמנו ומה נכון לנו ומה לא, ולגדילה וצמיחה שלנו, כל מה שהבורא ברא הוא בשבילנו וכעס זה עוד כלי שהבורא העניק להתפתחות שלנו, צריך להכיר אותו וללמוד להשתמש בו בתבונה, כמו בכל דבר אחר שקיבלנו פה בתור יצורים שנקראים בני אדם. לכעס רוצה את המקום שלו בדיוק כמו כל רגש אחר, להתכחש להדחיק וכו ולא לתת להם את המקום הנדרש זה לבגוד בעצמינו בחוסר הקשבה ולפספס הרבה ידע גדילה התפתחות וריפוי.
    מצטערת על הכתיבה הלא מעובדת והמבולגנת ומקווה שאפשר יהיה בכל זאת להבין ממנה משהו, יש עוד הרבה מה להגיד בנושא אבל כבר התעייפתי ונראה לי שמספיק לעכשיו.
    תודה רונית על המקום שיש פה להביע,
    חיבוק,שרון.

  7. אלקה מיכלבתאריך 03 פבר 2012 בשעה 9:15 am

    לרונית היקרה כל מילה פנינה במאמר המקסים שלך,כעס הוא ידיד שבא לבקר אותנו כשאנו לא מחוברים לעצמנו והלואי שנבין שהכעס שלנו הוא בריא ונועד לעשות שינויים בעצמנו…אמנם שנים של עבודה ועדיין יש הרבה
    מה לשנות אך אני מרגישה שאני נמצאת על הדרך הנכונה…תודה על הנתינה המקסימה תבורכי ונשתמע,שבת שלום ומבורך אלקה.

  8. רחלבתאריך 03 פבר 2012 בשעה 2:57 pm

    להבנתי,

    לאחר מחשבות רבות לגבי כעס מסויים מאוד שאני חשה,הבנתי,כי אני בעצם כועסת על עצמי: כיצד הבאתי עצמי למצב כזה,שמישהו יתרגז או יחוש תחושה שלילית כלפי,עד כדי כך שיעשה מה שעשה.

    כלומר אני הגורם הראשוני לתהליך שקרה.

    עכשיו יש שתי אפשרויות:
    או לשאול את המכעיס, מה הביאו ומה גרם לו לעשות את הדבר.יש סיכוי שאם
    המכעיס יבין זאת ונגיע לפשרה, אולי ישתנו פני הדברים.

    יש אפשרות ללכת בדרך הקשה ולכעוס ולריב .כאן אינני רואה סיכוי לשינוי חיובי.

    החכמה היא להיות מספיק אמיץ כדי לגשת ולהעלות את הדברים על פני השטח ולדון בהם מהלב.

    בקטנה,
    רחל.

  9. תמר ושמעוןבתאריך 03 פבר 2012 בשעה 4:31 pm

    קראתי מאמר מרתק בכלכליסט

    http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3560740,00.html

    על ההשפעה העצומה של חיידקים על החיים, עלינו, על ההתנהגות שלנו והבחירות שאנחנו עושים מבלי לדעת. דוגמאות בשפע יש בקישור למאמר. המסר העיקרי הוא שישנם גורמים חבויים, שמכתיבים את ההתנהגות שלנו, מכוח רצון השרדותי שלהם בלבד.

    שמעון ואני שוחחנו היום בבוקר על המאמר הזה בהקשר לבחירות שלנו בחיים, מה גורם לנו לעשות בחירות מסוימות, מדוע אנחנו בוחרים במצבים שגורמים לנו לתקיעות וכאב ועל זיהוי "חיידקים רגשיים" שמכתיבים לנו את ההתנהגות שלנו, למעשה משרתים את גוף הכאב, כאילו מגנים עלינו מפני הלא נודע. המטרה שלי היא לראות ולהכיר בבהירות את הגורמים הנעלמים הללו שמניעים את כל המערכת הרגשית שלי, כך שאני לא אגיב באופן אוטומטי, וארגיש את אותן מבוכות, חרדות, כעסים, או לחלופין גאוה, התנשאות, קנאה, כל אותן תחושות טבעיות שצפות באופן לא צפוי בכל מני מצבים שמעוררים את התגובות הללו, מצבים שמעוררים את גוף הכאב שמפעיל את התחושות הנמוכות, שגורמים להתנהגות לא מודעת ולסבל מיותר לנו לזולת.

    חיידקים רגשיים יכולים להיות זכרונות או הגנות מפני מצבים קשים שחווינו בעבר, למשל הגנה מפני דחיה. החוית ההשפלה כתוצאה מדחיה היא חיידק רגשי עצום. הפחד מדחיה מביא לנתק פנימי ולבדידות. חידק דחיה גורם לאדם לא "לקחת סיכונים" לא להתנסות ממש ביחסים זוגיות או חברויות, חידק הדחיה העצמית מפעיל את הכעס העצמי, ומכניס את האדם למצב שבו הוא תמיד ישווה את עצמו לאחרים, ובעצם ההשוואה הזו הוא משמר את החיידק הרגשי הזה בתוכו.

    כדי להשתחרר מהחיידק הרגשי הזה, צריך לזהות אותו ולראות את הקשר בינו לבין המצבים שאנחנו בוחרים שוב ושוב להיות בתוכם, זהוי החידק הרגשי ואיתור המקור שממנו הוא מפעיל את כל הכאב ומונע מעצמנו את עצמנו, כלמר כל הדיאלוג הבהיר עם הבורא אינו קיים בגלל אותה עכירות פנימית עצבית ורגשית, שגורמת לנו לברוח מן הכאב ובעצם מנציחה את ההשפעה של החידק הרגשי עלינו.

    אני מקוה שאני מובנת :+) אני חולקת איתך את האופן ששמעון ואני מדברים ביננו.

  10. אביבהבתאריך 04 פבר 2012 בשעה 11:29 am

    היי רונית,

    לאחר השיעור האחרון אפשרתי לכעס להגיע…וכעסתי.
    הכעס אפשר לי להבין היכן אני מוותרת לעצמי וחולל שינוי מידי.
    הכעס עבורי מנוע טורבו

    תודה על השיעור

  11. רונית שפי וולפיןבתאריך 04 פבר 2012 בשעה 4:29 pm

    אביבה יקרה,

    תהיתי ביני לבין עצמי עד כמה המסר שלי בנושא מובן

    ועכשיו, לאחר עיון בתגובתך אני רואה שהוא לא רק מובן,

    אלא שימושי.

    שמחת אותי מעוד

    בהצלחה עם הכלי של הזרמת כעס

    תודה על תגובתך

    שבוע טוב

    באהבה

    רונית

  12. רונית שפי וולפיןבתאריך 04 פבר 2012 בשעה 4:35 pm

    שלום שרונה,

    אני שמחה לשמוע שהמסר הזה תורם לך,

    במיוחד, מכיוון שאני יודעת שיש לך רקע מפואר בעבודה רוחנית

    שבוע טוב

    רונית

  13. רונית שפי וולפיןבתאריך 04 פבר 2012 בשעה 4:41 pm

    שרון יקרה,

    אני שומעת את הלב שלך פועם בכל מילה שכתבת.

    עכשיו, כשאת את יודעת שלא הכעס הוא ה"טוב" או ה"רע"

    אלא אופן הניהול שלו,

    די בידיעה הפשוטה הזאת כדי לנהוג מעכשיו ואילך אחרת

    הרשי לעצמך לבחור להזרים את הכעס שלך בתוכך

    והרשי לעצמך להשחרר מעצמך כעס של אחרים

    כעס שלנו, כשהוא זורם במרחב שלנו (ולא נשפך החוצה, על אחרים)

    הופך למתיקות

    או, כמו שאביבה, בתגובתה כאן למעלה

    משתפת מנסיונה האישי – הוא הופך לטורבו

    כלומר,

    מניע לפעולה

    כעס מוצלח

    רונית

  14. רונית שפי וולפיןבתאריך 04 פבר 2012 בשעה 4:50 pm

    תמר ושמעון יקרים,

    מההתבוננות באנרגיה (בהילה) של דברייך (תמר, אני מניחה שת כתבת אותם?)

    נראה שאת עושה דבר מופלא, במודע או שלא במודע (?):

    כאשר צפה אצלך מצוקה, קטנה או גדולה (איפה המפתחות?! העדשה…!?)

    את מודעת לכעס שזה מעורר בך,

    הערות הזאת נותת לו רשות ענקית להיות נוכח בך,

    וכך הוא מיד זורם בתוכך ומתמיר את עצמו די מהר לשקט.

    כעס, שהוא שלנו, במידה וניתן לו לזרום בתוכנו

    תמיד יתמיר את עצמו לסוג של שקט: בהירות, נחישות, הלטיות, שלווה וכד'.

    עכשיו נשאר רק לאשר את ההרגישות שלך לרגשות שלך

    ואת היכולת המופלאה שלך לתת להיום לזרום בתוכך

    ולהתמיר את עצמם לחיים.

    יחיי הרגישות.

    באהבה

    רונית

  15. רונית שפי וולפיןבתאריך 04 פבר 2012 בשעה 4:56 pm

    הי עדנה,

    כעס הוא חבר.

    זאת, במידה והוא שלנו

    ובמינדה ואנו נותנים לו לזרום במרחב שלנו.

    כעס הוא מחבל, במידה ואיננו שלנו.

    באמצעות קריאת הילות והילינג

    אנו מזהים מה שלנו ונותנים לו מקום בחיינו

    כגון: רצונות, צרכים ורגשות

    ומשחררים את מה שאיננו שלנו.

    אחרת אנו מגשימים חלומות של אחרים עבורינו

    ולא חלומות שלנו.

    בעזרת לימוד ותרגול

    כל אחד יכול להעניק לעצמו ולזולת קריאת הילות והילינג

    ממש כמו שכל אחד יכול לכתוב ולקרוא,

    עם קצת לימוד ותרגול.

    הקורס המעשי נפתח ב20/2/12

    ואת מוזמנת.

    כל הפרטים – ממש בקרוב.

    שבוע טוב

    ומלא רשות להגשים חלומות.

    חיבוק,

    רונית

  16. רונית שפי וולפיןבתאריך 04 פבר 2012 בשעה 5:00 pm

    הי טלי,

    תודה על דברייך.

    אני מסכימה איתך,

    הרגש הוא גשר לשפע שלנו.

    כשאנו חונקים אותו אנו שורפים את הגשר

    שאמור להוביל אותנו

    מהמקום בו אנו נימצאים

    למקום בו אנו שואפים להגיע.

    בנוסף,

    אני מוצאת שהכעס שלי, כשהוא זורם במרחב שלי

    אחראי להמון פריצות דרך בחיי.

    תודה על דברייך המחזקים

    ושבוע נדיב

    רונית

  17. רונית שפי וולפיןבתאריך 04 פבר 2012 בשעה 5:04 pm

    אלקה יקרה,

    נכון, כעס הוא ידיד שבא להתריע,

    כמו שעון מעורר,

    שצועק: די,

    היגע זמן לשטוף את הפנים במים קרים

    ולהתנער מהתרדמת.

    והשעון הזה אף פעם לא מאחר…

    מזל שיש לנו שעון רגשי…

    נ.ב: הצלחת להסתדר עם ההאזנה להקלטות?

    שבוע ממוזל

    באהבה,

    רונית

  18. רונית שפי וולפיןבתאריך 04 פבר 2012 בשעה 5:21 pm

    שלום רחל,

    כעס עצמי – השעון המעורר של אני העליון: הכעס שצף בנו בעקבות התוצאות בחיינו, אשר מהם איננו מרוצים, מהווה הודעה מהאני העליון שלנו, שחזרנו הביתה ואנו לוקחים פיקוד על חיינו בנושא זה בו אנו חווים חוסר שביעות רצון מעצמנו. הכעס העצמי מבהיר לנו כי הגיע הזמן לשינוי בנדון וכי יש בנו כרגע מספיק יכולת לחולל אותו.

    הינה ההסבר לכך:

    טבעו של היקום הוא כזה ששום דבר בו (ביקום) לא באמת יכול לפגוע ולהרוס את עצמו.

    לפיכך, אנחנו לא באמת יכולים לכעוס על עצמנו, כי זה כמו "גול עצמי" או כמו הלקאה עצמית, או ההרס עצמי.

    אם כן, מדוע בכל זאת קיימות תופעות שבהם מתחולל הרס עצמי,

    כגון מחלות שבהן הגוף הורס את עצמו (כמו סרטןלמשל)

    התמכרות לסמים וכד'?

    פגיעה עצמית מתחוללת לא על ידי אנרגיה שלנו,

    אלא על ידי שימוש באנרגיה זרה (שאיננה שלנו),

    הזורמת במרחב שלנו ומנהלת אותנו.

    אנרגיה זרה יכולה להיות אנרגיה של אדם אחר

    כגון חבר, משפחה, וכדומה

    וזה גם יכול להיות ישות לא חביבה במיוחד.

    כאשר אדם לא אוהב את ההתנהגות שלו

    או את התוצאות שהוא מייצר בחייו

    זה לא אומר שהוא לא מוצלח,

    אלא שהוא מזרים במרחב שלו (בגוף, בצ'אקרות והילה)

    אנרגיות זרות (שאינן שלו),

    והן אלה שמנהלות אותו במקום שהוא ינהל את עצמו.

    כשאנו לא אוהבים את עצמנו או את התוצאות שלנו,

    אנו בעצם לא אוהבים את האנרגיות הזרות שזורמות במרחב שלנו

    ומחבלות לנו.

    מדוע אנו נותנים לאנרגיות זרות לחדור למרחב שלנו ולנהל אותו?

    כאשר לאדם יש במרחב שלו אמונות (תמונות) שגורמות לו לא לסמוך על

    עצמו ולא לסמוך על האנרגיה שלו הוא משאיל אנרגיה של אדם אחר,

    בכך שהוא מעניק לאותו גורם זר את הרשות לחדור למרחב שלו

    ולנהל אותו ואת חייו.

    אנשים לא נותנים את הכוח שלהם רק לאנשים אחרים,

    אלא גם לישויות אחרות המתחפשות למלאכים וישויות אור,

    שמנהלות עבורם תחום או נושא אחר בחייהם,

    אשר להם קשה לנהל אותו בעצמם

    מכיוון שחוו טראומה באותו תחום,

    בחיים האלה או הקודמים ושם אבדו את כוחם.

    ברגע שמישהוא זר (שאיננו אנחנו) מנהל אותנו,

    הוא עושה את זה על פי האינטרסים, השאיפות ותפיסת העולם שלו ולא

    שלנו.

    לכן, מין הסתם,

    הוא גם עושה דברים שאנו לא שמחים בהם או אפילו כועסים עליהם,

    מכיוון שהם נוגדים את האינטרסים, השאיפות ותפיסות העולם שלנו.

    בטעות אנו חושבים שאנו אלה שיצרנו את התוצאות הללו

    ולכן אנו כועסים על עצמנו.

    אחד הצורות לדעת שאנרגיה זרה ניהלה אותנו היא המשפט הבא:

    "זה לא אני, אני בדרך כלל לא מתנהג/ת כך,

    או אני לא מאמין/ה שזה נכון לנהוג כך..

    זה לא מתאים לי"

    כעס עצמי הוא בעצם כעס על כך שבדיעבד התנהלנו בדרך שלא הייתה נכונה לנו,

    אלא למשהוא אחר שניהל את המרחב שלנו באותו רגע – אדם או ישות.

    הכעס שצף בעקבות ההתנהלות שלנו שסיבכה אותנו ואשר בה איננו שמחים

    מאותת לאותו גורם זר במרחב שלנו: די! מספיק לנהל אותי!

    אתה רק מסב לי נזק, אתה מפוטר ואני לוקח/ת את המושכות לידיים שלי

    וחוזר לנהל את עצמי בעצמי.

    הכעס מודיע ל"אני העליון שלנו":

    "חזרתי הביתה ואני לוקח/ת פיקוד על חיי בנושא זה,

    אני מתחבר/ת מחדש לאמונה שלי בעצמי"

    לטיפול בכעס עצמי מספר שלבים:

    א. זיהוי האנרגיות הזרות במרחב שלנו

    ב. הודיה לאנרגיות הזרות במרחב על מילוי תפקידן בעבר עד היום

    ג. הגשת מכתב פיטורים לאנרגיות הזרות ובקשה שיעזבו

    ד. שחרור האנרגיות הזרות – הן לא עוזבות לבד, צריך לעזור להן…

    תהליך השחרור שלהן כרוך ב:

    * עידכון הקארמה (החוזה) איתן
    * זיהוי ושחרור התמונות שלנו בנדון – שחרור האמונות, הטראומות והכאבים רגשיים שגרמו לנו מלכתכילה
    להעניק את הכוח שלנו לגורם אחר מבלדנו

    ה. איחוי – מילוי המרחב שלנו, במקום שהיה כבוש על ידי האנרגיות הזרות באנרגיה חדשה שלנו, שעוזרת לנו לקחת בעלות על המרחב שלנו ועל החיים שלנו מחדש.

    ו. יצירת תרגיל לתרגול יומיומי שיעזור לנו להסתגל לעצמי המחודש שלנו

    כל ששת השלבים הללו נערכים על ידי קריאת הילות הוילינג רב חושיים שפתחתי

    אותם אפשר ללמוד להעניק לעצמנו ולזולת.

    רחל יקרה,

    הבחירה שלך ליזום שיחת הבהרה מטהרת,

    היא בעצם בחירה לפטר (או לשחרר) מהמרחב שלך מישהוא שניהל אותך

    והפך אותך לקורבן, בעבר עד כה – ישות או אדם.

    זאת בחירה למלוך על חייך בנושא זה.

    שבוע ומלכותי

    וישר כוחך על האומץ!

    רונית

  19. רונית שפי וולפיןבתאריך 04 פבר 2012 בשעה 6:51 pm

    הי תמר,

    דברייך נפלאים ואני מסכימה איתם.

    קריאת הילות והילינג מגישה לאדם מכניקה אנושית פשוטה להתמודד

    עם החיידקים הללו באופן מהיר, יעיל וחכם

    ובדרך קלילה, מהנה ומשעשעת.

    על כך ראי את תגובתי לרחל כאן למעלה.

    שבוע בריא

    רונית

  20. ארי בונארבתאריך 04 פבר 2012 בשעה 7:55 pm

    רונית יקרה!

    כאדם שאוהב וחוקר ומנחה עבודה עם רגשות זה תענוג גדול עבורי לקרוא את המאמר שלך!
    אני כבר מחכה לשידור ביום שני.
    מעניין אותי במיוחד תיאור הניהול הלקוי של הכעס..ובמיוחד במפגש עם כעס של אחרים, או כעס זר במילים שלך.
    אני שם לב שככל שאני מעוגן בגופי והוא ללא מתח ונקי מרגשות לא מעובדים של עבר, כעס שמגיע מבחוץ פוגש מיד וללא מאמץ מיותר מבחינתי חומה של "אין לך מקום במרחב שלי", ולפעמים (לא תמיד:)) גם חמלה וראיית הסבל של האחר.

    לחיי העבודה עם הכעס, ותודה על ההזדמנות לכך
    ארי.

  21. תמר ושמעוןבתאריך 04 פבר 2012 בשעה 10:01 pm

    רונית היקרה, הבמה שאת מעניקה ונותנת כאן, לדבר על רגשות הכעס וכאוס, נחוצה מאוד,את מלמדת איך לא להיות עבדים לכל האנרגיות הזרות, לזהות אותם, להפריד אותם מעצמנו בדרכים מגווונות ולהפעיל מודעות מתבוננת, תודה.
    לכן אני שמחה לחלוק איתך את הניסיון האישי שלי, ולאשר את הרגישות כמו שכתבת,
    חשוב לאשר אותה, כדי שאוכל לקבל אותה ולהפוך אותה לעוצמה שמשפיעה ועוזרת לעדן, לרפא, ולהשפיע בעיקר.
    ראית ממש נכון ומאוד מדויק, אני כתבתי אותם, ואני חיה אותם עם שמעון בן סוגי וזוגי, שנינו ביחד וכל אחד לחוד, מודעים לרגשות שעולים כמו כעסים חרדות וכו, ההתבוננות הפכה עם השנים לטבע שני, וכן החיבור עם הבורא, מתן המרחב, האמון והזמן לקבל את המענה.
    אמון – זמן בגימטריה, הם אותה המילה מספר תשעים ושבע מרכיב חשוב מן . מזון הרוח.
    אני בקשר חושי עם הגוף שלי, כשעולה בי כאב, אני לא בורחת ממנו, לא מתנגדת אליו אלא מדבר איתו, לרב אני מגלה שהכאב הוא כעס שלא קיבל ביטוי. כשאני מתמירה את הכאב למילים לדמעות אני משתחררת מההזדהות איתו, ומרויחה המון, זה ממש מציל לי את החיים, ומוסיף הרבה בריאות,
    1. אני גם לא כועסת על עצמי כשאני כועסת.
    2. אני לא כועסת על משהו אחר יותר ללא סיבה.
    3. הכאב נעלם
    4. אני מרגישה מאושרת, מאוד.
    5. במידה ומתאפשר אני פותרת את הבעיה שיש לי אם עצמי או עם אדם אחר ברמה אנרגתית אחרת ממה שהייתי פועלת אילו לו הייתי מדברת אל הכאב קודם.
    וכל זה בלי מאמץ,
    אני אוהבת את הדרך העדינה שלך לפתור את הפלונטרים האנרגתיים האלו של הרגש ברגישות, זה ידע חשוב וזמין לנו מאוד, ההתמרה של ההתנגדויות לאנרגיה זורמת ומשחררת זה שרש הלימוד של – בחרת בחיים. באהבה תמר.

  22. תמר ושמעוןבתאריך 04 פבר 2012 בשעה 10:37 pm

    תודה על כל האיחולים היצרתיים לכולם, כל אחד והאיחול שלו לאתחול השבוע החדש
    אני אתחיל באיחולים,
    שבוע יצירתי ומלא פניני אור.

    הצלחת לאתחל לי ולשדרג אצלי את ההבנה לגבי פלישת האנרגיות הזרות, בתגובה המפורטט ומלאת הפנים והפנינים. איך אנחנו נותנים כוח לאנרגיות זרות שלא שיכות לנו
    לנהל אותנו, להעכיר את התמימות הבהירה ולגרום סבל. ואיך הכעס מגשר בין האני העליון אל הנפש, למדתי שלפעמים (לא בכל המקרים) הכעס הוא האמצעי אחרון, הרבה פעמים המסרים מגיעים מהאני העליון עדינים.

    ראית את הסרט נפלאות התבונה?

    שבוע נפלא, שיהיה לכולנו כאן על פני הארץ המיוחדת הזו. אם כבר אני נותנת מקום לאנרגיה אחרת להכנס בתוכי, שזו תהיה האנרגיה הטובה והמאשרת שלך רונית ושל כל אדם, אישה ואיש נערות ונערים ילדים וילדות, ישויות מלאכים שוחרי חמדה, חדוה, חיים ובריאה. תמר.

  23. עינת אוזברישבתאריך 05 פבר 2012 בשעה 5:10 pm

    היי רונית,

    במהלך ימיי העכשויים, לפעמים בכי מציף אותי…ואני לא יודעת למה.

    האם בכי יכול להיות קשור למצב שאנשים כועסים עליי על דבר מה מבלי שהיי מודעת…ותגובתי מרחוק היא כאב שבא ע"י בכי?

    והאם כשאני מזרימה את הכעס שלי, ולא ממש מרגישה שמשהו משתחרר.יכול להיות שמשהו חוסם את היכולת שלי להיות כעוסה…

    אשמח על תשובתך?

    תודה עיינת

  24. רינהבתאריך 05 פבר 2012 בשעה 6:14 pm

    הטבת לתאר, בתוך תוכי – יכולה לזהות כעת לאחר קריאת הדברים. שאכן כעס עצמי יכול לנתב לשינוי ויישום.
    כעס ממקור אחר – איך מסלקים את השפעתו? ומה אם מקור הכעס אינו מוכן לשיחת הבהרה, או לשיחה כלל. ונשארים אם התחושה שאתה "נכעס" (מלשון סביל) ומבוקר (מלשון "ביקורת" ) ועוד..
    מאחר ומאמינה שהכל לטובה גם כשאינני רואה את כולה, זה שיעור שמקווה ללמוד ולהפיק ממנו להתפתחותי הנכונה. מקווה ללמוד עוד בשיעור הקרוב.

    ברכות.
    תודה על הכל.

  25. רונית שפי וולפיןבתאריך 05 פבר 2012 בשעה 7:09 pm

    הי עינת,

    מכיוון שאת תלמידה בקורס המעשי של קריאת הילות והילינג,

    בשלב את מתקדם, את מצויידת היטב ביכולת לאבחן את עצמך בצורה מדויקת.

    על כך העידה מעין שאיתה תרגלת קראת הילה.

    לכן, כל מה שנשאר לך לעשות הוא לשים לך ליעד להבין את הבכי שלך.

    אם התשובה איננה מגיעה מרמת הפשט, רמז ודרש,

    אולי הגיע הזמן ללת לרמת הסוד – להתבונן בתופהע ברמה האנרגתית

    לגבי הכעס:

    אם את לא מרגישה שחרור כשאת מזרימה אותו,

    בדקי את הדברים הבאים:

    א. האם את מזרימה כעס שלך?

    ב. מ0 – 100, כמה רשות/חופש יש לך להזרים כעס?

    ג. האם את מזרימה כעס מתוך רצון או בגלל שזה פשוט "בריא".

    ללא רצון אמיתי לפגוש ולהכיר את הכעס שלך הוא א באמת ירצה להגיע….

    כי כשאנו מזרימים את הכעס שלנו זאת חווייה רב חושית מעצימה ומעוררת שאי אפשר להתעלם ממנה.

    בהצלחה

    רונית

  26. רונית שפי וולפיןבתאריך 05 פבר 2012 בשעה 7:14 pm

    הי ארי,

    תודה על השיתוף בהבחנה שלך.

    נראה שאתה מתאר כאן מצב שבו

    אתה מתחשב בזולת ובעצמך במקביל:

    מיצד אחד אתה מאפשר להם לכעוס במחיצתך

    ומצד שני לא לוקח את זה באופן אישי,

    אלא נשאר נייטרלי, חומל וענו

    כלייך וכלפיהם במקביל

    איזה כיף!

    רונית

  27. רונית שפי וולפיןבתאריך 06 פבר 2012 בשעה 6:17 am

    שלום רינה,

    שאלה מצויינת – תודה ששאלת.

    תהליך זיהוי הכעס (האם הוא שלנו או לא) נערך באמצעות קריאת ההילות רב חושית

    ותהליך ההזרמה של הכעס (את שלנו בתוכנו ואת לא שלנו – לשחרר מתוכנו)

    נערך באמצעות ההילינג הרב חושי.

    במידה ואין אפשרות לדון עם הכעס שאיננו שלנו במרחב שלנו

    ומידה ונסית הכל כדי לשחררו ממך

    עוברים לטכניקת הילינג שאכנה אותה כאן "מחיקה".

    אפשר לכנותה "סוף הדרך" או "האקונומיקה של ההילינג",

    כי היא מנקה הכל וזה כולל גם את מה שמסרב לרדת ב"כביסה רגילה" ….

    הטכניקה הזאת מבחינתי היא "ציוד חובה"

    לכל אדם שלא מוכן להתפשר על המרחב שלו,

    על החיים שלו

    ועל היעדים שלו.

    שלא מוכן להיות קורבן של אף אחד.

    זאת טכניקה שברגע שיש לך אותה, עצם השליטה בה

    מרתיעה אנרגיות "בעיתיות" (שאינםן שלך)

    לחדור למרחב שלך ולנהל אותך.

    האנרגיות הזרות יהססו מלכתחילה להתעסק איתך.

    כך שהיא מפתחת לנו את החוסן והבטחון,

    ממש כפי שאומנות לחימה עושה עבור המתאמנים בה.

    זה חומר שאני מלמדת שקורס קריאת הילות והילינג רב חושיים

    בשלב המתקדם.

    היא עזרה להרבה מטופלים ותלמידים שלי

    להשיב לעצמם את החיים

    במקומות שהם כבר ניסו הכל:

    את כל השיטות, את כל הדרכים…

    ולא רק בקשר לכעס תקוע…

    אלא בכל נושא – בריאות, פרנסה, קריירה, יחסים, מודעות ועוד.

    זאת טכניקה פשוטה, מהירה ואפקטיבית במיוחד.

    הרבה פעמים שטופלים שואלים אותי"איך עשית את זה?!

    כבר ניסית הכל – את כל המטפלים, את כל השיטות וכלום לא עבד"..

    אני משיבה – טכניקת מחיקה.

    תודה ששאלת.

    תבורכי בחוסן.

    רונית

אם אהבתם בבקשה תנו לי לדעת בלחיצה על כפתור הלייק. בנוסף, אשמח לשמוע מה הפקת מתוכן זה ולהתייחס לכל שאלה שיש לך בנושא. את תגובתך בבקשה לרשום עכשיו כאן למטה