רונית שפי וולפין – מורה רוחנית | פלא צ`רי – אמנות הצמיחה הטבעית

אחת ממערכות היחסים המשפיעות ביותר על החיים האישיים והקולקטיבים שלנו היא מערכת היחסים שלנו עם "אימא אדמה" – כדור הארץ. ככל שנעמיק ונחזק אותה, נבין טוב יותר מדוע הגענו לחיים האלה ומה אנחנו אמורים לעשות כאן, על פניה – "פני האדמה". ההבנה הזאת עשויה לעזור לנו לנהל חיים בריאים ומלאי משמעות, סיפוק ושמחה בכל התחומים (פרנסה, קריירה, חסים, בריאות, מודעות וכד') ולחוש חוסן פיסי ונפשי גם בימי קורנה. את יום האישה אני מקדישה ל"אימא אדמה" ולמערכת היחסים שלנו איתה.

אני "נשמה עתיקה". כלומר: רגישה, אכפתית ושוחרת חופש. ככזאת אני זקוקה מעת לעת לזמן איכות לבד עם עצמי, בעיקר בטבע.

עד לפני כשנתיים, כשעלה בי צורך להתרחק מהכל, נהגתי להתבודד בלגונה קטנה ומקסימה  באחד מחופי הים התיכון.

במשך שעות ביליתי בחיקה ללא הפרעה של נפש חיה, למעט סרטנים, דגים, רחש הגלים, צמחיית החוף, שחפים ושמיים כחולים. ממש גן עדן.

לאחרונה הלגונה המדהימה הזאת נעלמה. בהתחלה חשבתי שאולי פשוט שכחתי את הדרך אליה ולכן המשכתי לחפש אותה שוב ושוב, אבל זה לא עזר.

לבסוף פניתי אל הים, שוחחתי איתו מנשמה לנשמה ושאלתי אותו על כך.

כקוראת הילות אני רואה שנשמת הבורא נמצאת בכל, גם בטבע. 

הים אמר לי שבגלל ההתחממות הגלובלית של כדור הארץ, הפשרת הקרחונים בקוטב ועליית פני הים ובהדרגה, יותר ויותר שטחי אדמה מתכסים במים וזה גם מה שקרה ללגונה הקסומה.

זה לא הפעם הראשונה ששמעתי על המגמה הזאת, אבל הפעם זה היה מוחשי.

עכשיו כזה היה קרוב אלי ואמיתי יותר חשתי עצב רב והבנתי שאני באבל על הפרידה, לא רק מהלגונה הקסומה, אלא מכל מה שהיה כאן פעם יפה, טהור וקסום , אך הולך ונעלם.

פעם הייתי מתנחמת בחיקה

מאז, כשאני מבקרת בים אני חשה על בשרי את כאבו, את שיעוליו, את מצוקתו ואת קריאתו לעזרה. המים כבר לא אותם המים והיחסים בינינו הם כבר לא אותם יחסים. כי במקום שאני אקבל מהם מרפא הם מבקשים ממני הצלה.

אלא שהים הוא לא היחיד שזקוק לעזרה. אני מרגישה את הקריאה הזאת מכל הטבע – חי, צומח ודומם. התחושה הזאת מלווה אותי לכל מקום – כשאני במיטה מתחת לשמיכה, כשאני ברחוב וכשאני בחיק הטבע. אין לי לאן לברוח ממנה.

כדור הארץ צועק "הצילו"! וזה עצוב נורא. כי פעם הייתי יוצאת לטבע כדי להתרפק על אימא אדמה, להתנחם בחיקה, לנוח ולמלא את המצברים שלי.

זה היה התפקיד שלה – לעורר השראה, תקוה ושמחה בקרב בני האדם, בני האדמה. אבל היום אימא אדמה זקוקה בעצמה לעזרת ממבני האדם כדי להירפא ולהינצל מנזקים האקולוגיים הרבים שאליהם נקלעה.

כידוע, הם משפיעים ישירות על  איכות החיים האישית והקולקטיבית שלנו ביום יום ועל המשך קיומה של האנושות. זאת כבר לא אגדה רעה, או תסריט הוליוודי לסרט מדע בדיוני, אלא עובדה בדוקה.  היא יכולה להעיר אותנו לשינוי חיובי או להשאיר אותנו אדישים.

להתעורר לאפשרות טובה יותר

מומחים לאיכות הסביבה טוענים שבגלל המצב האקולוגי המין האנושי נמצא בסכנת הכחדה אמיתית. אני לא אומרת את זה כדי להפחיד, אלא כדי להציג אפשרות טובה יותר. אך לפני כן חשוב להזכר לרגע במה מדובר:

א. ההתחממות הגלובלית מובילה לעליית גובה פני הים. כתוצאה מכך אנשים רבים יאלצו להימלט מבתיהם שיוצפו ויוותרו מעט שטחי יבשה שיהיה אפשר לגור בהם.

ב. שטחים ירוקים רבים יתייבשו כולל "הריאה הירוקה" של כדור הארץ – יערות האמזונס. כתוצאה מכך יהיה קשה לנשום ואנשים ימותו מחנק.

ג. לא יהיה מספיק מים לשתיה וכתוצאה מכך

1. אנשים ימתו בצמא.
2. יפרצו מאבקי כוחות על השליטה במים והחזק ינצח.

ד. שדות יהפכו למדבריות ולכן לא יהיה מספיק מזון. כתוצאה מכך אנשים ימותו ברעב.

אלה רק חלק קטן מהנתונים על מצב איכות הסביבה ועל העתיד שצפוי לנו, בני האדם בעקבות זאת.

לצערינו כבר רואים את המגמות הללו עם השיטפונות במקומות רבים בעולם, השרפות באוסטרליה וכדומה. כך שזה כבר קורה מול העיניים שלנו ואי אפשר יותר להתכחש או להתעלם מהמצב.

קונספירציה או אסון אמיתי?

כשהנתונים הללו רק התחילו להיחשף היו רבים שחשבו שמדובר בקונספירציה או באסון שיקרה בעוד מליוני שנים, הרבה אחרי שהנינים שלנו כבר לא יהיו בין החיים.

רבים ממנהיגי העולם העלימו עין מהעובדות הללו, התעלמו מתפקידם בנדון ולא טרחו להשקיע בשינוי המצב. בעלי חברות ותאגידים שכל עניינם הוא להתעשר על חשבון כדור הארץ והציבור המשיכו כמו שאומרים "עסקים כרגיל" כשיד הפוליטיקאים לוחצת את יד אנשי החברות והתאגידים.

בנוסף, אנחנו, הציבור לא קיבלנו מספיק מידע והשכלה בנושא.

כתוצאה מכך לרבים היה נדמה שמצבה של אימא אדמה לא קשור אלינו באופן אישי, אלא רק למשוגעים לעניין כגון, פעילים למען איכות הסביבה, החבר'ה של "גרין פיס" ויפיי נפש אחרים שאין להם מה לעשות בחיים חוץ מלמחזר סקיות ולהפגין ברחובות על זיהום האוויר, טבעונות וכד'…

העניין הוא שהיום קיימת אחדות דעים לגבי קיומה של בעיה אקלוגית קשה על פני כדור הארץ וההרגשה היא שהקץ קרוב משאפשר לדמיין.

ההבנה הזאת מציפה רגשות בנו מעורבים – מודעים ולא מודעים: 

מצד אחד אנחנו מודאגים מהמצב, רוצים שישתנה לטובה ומרגישים חוסר אונים לגבי היכולת שלנו להשפיע בעניין.

מצד שני, מכיוון שלא ברור לנו האם המצב ישתפר בדרך נס או לא, התת מודע שלנו נמצא במצב של אבלות ופרידה מכדור הארץ ומחיינו שעלולים להסתיים בטרם עת.

לצערינו היום כבר אין חלוקי דעות לגבי העתיד הצפוי לנו, אלא אוזלת יד לגבי שינוי המצב. כי ברמה של מנהיגות ארצית ועולמית – מנהיגים לא משקיעים מספיק זמן, אנרגיה וכסף כדי ליצור פתרונות גלובליים ליצירת שינוי מהותי בנדון.

זאת, למרות שלמין האנושי יש את כל מה צריך כדי לשנות את המצב. רק לא משתמשים במשאבים הללו מספיק.

הבשורות הטובות – מה איך אנחנו יכולים לתרום לשינוי המצב בלי לצאת מגדרנו

אנחנו יכולים לקחת חלק בשינוי המצב, מעבר למה שאנחנו כבר עושים (ממחזרים, חותמים על עצומות, מפגינים  וכד'). הנה מספר דוגמאות לפתרונות אפשריים:

• טכנולוגיה – הטכנולוגיה יכולה להציע מחזור, מכוניות ללא דלק, חיסכון בחשמל, התפלת מי ים, עצים מלאכותיים שמספקים חמצן לפלנטה בכמויות גדולות יותר מעצים רגילים וכד'
• חינוך – חינוך יכול ללמד איך לנהוג אחרת עם כדור הארץ.
• אומנות – אומנות יכולה לעורר אדישים למודעות.
• רפואה – רפואה (קונבנציונלית ואלטרנטיבית) יכולה לטפל בנזקי איכות הסביבה שחווים בני אדם ומתבטאים במחלות וכד' וללמד אורח חיים בריא יותר.
• רוחניות – רוחניות יכולה להציע פיתוח רגישות ואכפתיה לסביבה ולא רק לעצמך כגון, מדיטציות, תפילות והילינג לריפוי הפלנטה והתודעה האנושית.
• כלכלה – כלכלה יכולה להציע התנהלות עסקית שאיננה מזיקה לסביבה ולאנושות רק כדי לצבור הון עצמי וכדומה.
• מנהיגות – מנהיגי העולם הם אתם ואני. עדיין יש לנו סיכוי לשינות את המצב!

לתרום לשינוי חיובי לפי  "גיל הנשמה" שלנו

במפגש שלי עם אנשים, אחד הדברים הראשונים שאני קולטת (באמצעות התבוננות על ההילה שלהם) זה את גיל הנשמה שהם.

לאחר שנים (נולדתי בשנת 1965) של ניסיון בנושא לצד מחקר מקיף בנדון גיליתי שיש ארבע קבוצות עיקריות של נשמות – נשמות עתיקות, נשמות בוגרות, נשמות צעירות ונשמות תינוקות.

לכל אחת מהקבוצות מאפיינים בולטים ושליחות ייחודית משלה לחיים. ככל שאנחנו מתמסרים לשליחות הזאת ופועלים לפיה נוצר איזון, הרמוניה ושמחה בחייהם האישיים בחיים הקולקטיביים על פני האדמה. כי כל אחד פועל לפי מה שבאמת נכון עבורו ועבור העולם בו זמנית וכל לא מזיק אלא תורם.

השליחות של אנשים שהם נשמות עתיקות (רגישים, אכפתיים ושוחרי חופש) היא להנהיג את המין האנושי בכל תחומי החיים (כלכלה, בריאות, ביטחון, חינך, פוליטיקה, עסקים, אומנות, רוחניות וכדומה). כי הם מונעים מתוך רגשות הורות כלפי הסביבה ויש להם רצון עז לעזור, לטפל ולעשות שיהיה טוב לכולם.

אך למרות שקבוצה זאת מהווה כ – 80% מהמין האנושי, החברה שלנו מונהגת על ידי "נשמות צעירות" – אנשים כוחניים, חסרי רגישות ועסוקים רק בעצמם.

הבעיה היא שנשמות צעירות מונעות מתחרות, כוחניות והישגיות. כשהם מתפקדים מתוך הצד האפל שלהם כל מה שמעניין אותם זה לצבור כמה יותר משאבים בהשוואה לאחרים ולחיות כביכול את הרגע, ללא כל חזון לגבי העתיד הקולקטיבי של הפלנטה והמין האנושי.

כתוצאה מכך הם מקבלים החלטות שמשרתות אותם בלבד ולא לוקוחות בחשבון את כלל ואת אימא אדמה. ההתנהגות הזאת גורמת להם להתייחס בצורה מזלזלת כלפי עצמם ועתידם ומובילה למעשיים חסרי רגישות כלפי הסביבה ולהפרת האיזון וההרמוניה על הפלנטה.

כדי לשנות את המצב של אימא אדמה צריך להבין מה גרם לו מלכתחילה. לשם כך לא חייבים להיות מדענים, אלא אינטואיטיבים, ערים וקשובים למתרחש בתוכינו ומסביבנו.

היגע הזמן שנפסיק לעצום עיניים. הגיע הזמן לשים את הציניות בצד, לפתח ביטחון וידיעה עצמית על מנת לאפשר לעצמנו להיות מי שאנחנו באמת – רגישים, אכפתיים ושוחרי חופש. במילים אחרות – נשמות עתיקות והיגיע הזמן להתנהג בהתאם. 

לכל אחת ואחד מאיתנו יכולת להשפיע לטובה

לא כולם צריכים להיות מדענים, מצילי דולפינים, מטפלים ומורים רוחניים. כי לכל אדם יש שליחות ייחודית משלו במגוון תחומים, כגון: הטכנולוגיה, מדע, אקדמיה, רפואה, חינוך, אומנות, כלכלה, עסקים, חברה, פוליטיקה, דת וכד'.

כשאנחנו עושים את מה שבאמת משמח אותנו וכשאנחנו עושים זאת מתוך כבוד לעצמנו ולאמא אדמה  אנחנו מביאים שמחה לחיים האישיים – שלנו ולחיים סביבנו.

כך שלמרות שהמצב של אימא אדמה לא הכי טוב כרגע ולמרות שכביכול אין פתרון חד משמעותי ברקע, אנחנו יכולים לחולל שינויים משמחים ומשמעותיים לטובה, כל אדם בחייו האישיים ומבלי לצאת מהשגרה וזה תורם לאקולוגיה הקולקטיבית.

למשל, מה שמשמח אותי בתחום המקצועי זה לעזור לאנשים ליצור אורח חיים משמח עבורם ועבור הסביבה שלהם בו זמנית.

אני מאמינה שככל שיותר אנשים יחיו כך על בסיס יומי האור בתוכם ומסביבם ידלק, החושך יעלם והאיזון שהופר ישוב למקומו בהדרגה.

אין שום מחקר "מדעי" שמוכיח שאני צודקת, אבל ברור לי שזה המינימום שאני יכולה לעשות למעני ולמען אימא אדמה על כל החיים שמתקיימים בה. מקסימום זה יעבוד.

את יום האישה הבינלאומי אני מקדישה לאימא אדמה וליחסים שלי איתה

אנחנו לא אמורים ולא יכולים להציל את הפלנטה, אבל אנחנו כן יכולים לברר לעצמינו מה הצעד הבא בצמיחה שלנו בכל תחומי החיים (פרנסה, קריירה, יחסים, זוגיות, בריאות, מודעות ועוד) ואיך אנחנו יכולים לקחת אותו באופן שיביא שמחה לנו, לסביבה שלנו ולאימא אדמה בו זמנית.

הצעדים הבאים שאני ממליצה לכם לעשות

1. אין צורך להיכנס ללחץ מ"המצב", כי לחץ לא יעזור כאן. אלא קודם כל, להירגע. כל אחד בדרך שהוא יודע תפילה, מנוחה, מדיטציה וכד'. אני באופן אישי נרגעת על ידי תרגול המדיטציה הרב חושית שפיתחתי.

2. להחליט להשתתף במעשה הבריאה במידה שמעניינת אתכם. מהמקום הזה לחקור, לגלות ולממש את מה שבאמת משמח אותך בכל התחומים בחיים. 

ו…אם אהבת את המאמר וחשוב לכם הנושא, אודה לך על "לייק" /"אהבתי" ושתפו עם יקירך.

תודה רבה,

באהבה,

רונית שפי וולפין