רונית שפי וולפין – מורה רוחנית | עוזרת לנשים לרקוד את החיים בכל מצב

נדמה שהמצב מאוד קשה ולא נראה פתרון באופק.

אבל האמת היא שכולנו יודעים טוב מאוד

מה צריך לעשות כדי ליצור שינוי מהותי לטובה ומיד:

את מה שלימדו אותנו כשהיינו קטנים.

זה אומר לשחק הוגן, לשתף אחרים,

כשסיימנו – להחזיר הכל למקום,

לשוחח במקום להרביץ, לדבר בנימוס,

להקשיב לאחרים בסבלנות,

אם בטעות פגענו באחרים – להתנצל,

לשטוף ידיים לפני האוכל ולנוח בצהריים.

זה פשוט, אך לא פשטני.

זה בסיסי, חכם ואנושי.

זה הכרחי ליצירת חברה בריאה.

לכן, כהורים אנחנו מנסים להעביר

את המסר החשוב הזה לילדים שלנו.

אז למה שלא נשתמש בחכמה העתיקה

הזאת גם בעצמנו, כשאנחנו מבוגרים?!

ובמיוחד המנהיגים שבנו והמנהיגים שלנו.

בין אם אנחנו מהימין, שמאל או מרכז,

ערבים או יהודים, דתיים או חילוניים,

סטרייטים או ולהטב"ים,

זה הזמן לחזור לחכמה שלמדו אותנו בגן.

וברגעים שנסחפנו ואנחנו זקוקים לתזכורת,

נוכל לעיין בספר המקסים:

"כל מה שבאמת צריך לדעת למדתי בגן ילדים"

(All I Really Need to Know I Learned in Kindergarten).

אני קוראת לחכמה שלמדנו בגן ילדים "תדר של מגרש משחקים".

הפירוש הכי פשוט למושג "תדר" זה גישה.

כלומר, מאיזה גישה אנו מתנהלות בחיים.

התלמידות שלי לומדות איך ליצור את התדר הקסום הזה

של מגרש משחקים בחיים שהן על בסיס יומי

וממנו לנהל את החיים שהן. לגלות והגשים את החלומות שלהן,

לרפא את עצמן ולהתמודד עם האתגרים שבדרך.

ועכשיו תרגול הזה בחיינו חשוב ושימושי יותר מתמיד.

כי תדר של מגרש משחקים מהווה

שער כניסה ל"שדה אין סוף האפשרויות".

כשתודעה שלנו נמצאת במקום המופלא הזה

("שדה אין סוף האפשרויות"),

נפתחת בפנינו אפשרות

ליצור את כל מה שאנחנו באמת רוצות

ברמה שהיא מעל ומעבר לכל דמיון.

זה יכול לקרות כל עוד הרצון האישי שלנו

משרת את "הטובה העליונה"

(הטובה שלנו ושל הבריאה כולה בו זמנית).

שהוות בתדר של מגרש משחקים

מעוררת תקווה ומעצים את היכולת ליצור

פתרונות יצירתיים, יש מאין.

בנוסף, התדר הזה מאפשר לנו

לחיות מתוך השליחות שלנו לחיים

וכך לתרום לעצמנו ולעולם במקביל.

אבל רגע,

"…מה עושים מול בעלי כוח

שקובעים דברים בלי התחשבות?.."

כך שאלה אחת העוקבות שלי בפייסבוק

כשראתה את הפוסט שלי בנושא.

השבתי לה משהוא שלא קל לומר וגם לא קל לשמוע

אך זאת האמת והאמת משחררת:

פני העם כפני מנהיגיו ופני המנהיגים כפני העם.

כלומר, אף אחד מאיתנו לא טלית שכולה תכלת.

לכולנו יש עוד מה לדייק בהתנהלות היומיומית שלנו.

בנוסף,

כולנו באותה סירה ואם אלה המנהיגים של הסירה שלנו,

(הכוונה היא למנהיגים מכל הקהילות),

עלינו לבדוק טוב טוב בתוכינו מה בנו יצר אותם ככה.

בדק בית אישי כזה הוא מאתגר,

כי מדובר בהתבוננות כנה על עצמנו.

אך הרווח שווה מאוד,

כי התבוננות כזאת עשויה ליצור שינוי מהותי,

הן בחיים האישיים והן בחיים הקולקטיבים שלנו.

כדי שזה יקרה, עלינו לעשות את שני הדברים הבאים:

1. לתרגל בחיינו האישיים את העקרונות שלמדנו בגן ילדים.

זה אומר ממש לבדוק איך אנחנו מתייחסות לעצמנו

ואיך אנחנו מסכימות להרשות לאחרים להתייחס אלינו.

לכולנו יש איפה עוד לצמוח בנושא.

2. להשתתף במשחק הקולקטיבי

ולהביע את עמדתנו בנושאים שנוגעים לחיים של כולנו

(בין אם זה בעד או נגד עמדה כזאת או אחרת

ובין אם זה לקחת יוזמה ולתרום מעצמנו

או להצטרף ליוזמה של אחרים).

אך להקפיד לעשות זאת בדרכי נועם ונתיבות שלום.

לא להתכווץ, לא לוותר ולא לחכות שהכל יסתדר מעצמו,

אלא להיכנס למעגל ולהיות חלק מהפתרון.

ו…לעשות זאת בדרכך הייחודית, על פי שליחותך לחיים.

למשל,

שליחותי היא ללמד נשים איך לרקוד את החיים בכל מצב

ואני מממשת אותה לא רק במסגרת הליווי האישי והקבוצתי

שאני מעניקה, אלא גם באמצעות מסרים שאני כותבת

בחינם לחלוטין כאן במייל, בפייסבוק, בווצאפ וכדומה.

אני מסוקרנת מה את לוקחת מה מסר הזה.

תוכלי לכתוב לי על כך בתגובה כאן למטה

תודה

רונית