האומץ לקבוע – עקרון בסיסי במתן הילינג רב חושי, לעצמכם ולזולת
בתאריך 21/12/12, היום הקצר ביותר בשנה, מסתיים אחד מלוחות המאיה. כך קבעו בני המאיה. יש הטוענים שבמועד זה יגיע העולם לקיצו, כי כך הם קבעו. באותו יום בדיוק, אחרים יערכו ברחבי הארץ והעולם מעגלי אור ואהבה, שיתמקדו בתפילות למען שלום, הצלת כדור הארץ, עליית התדר של המין האנושי וכד'. כך הם קבעו. מה שמרשים אותי יותר מכל בעניין, איננו משמעות סיומו של אותו לוח מאיה, אלא התעוזה של אנשים לקבוע קביעות, שמעוררות כל כך הרבה תגובתיות, תנועה ועשייה בקרב הבריות. התבוננתי בתופעה באמצעות קריאת הילות והילינג ובררתי עם הבורא מה בקשתו ממני בנושא – האם גם ליזום מעגל אור, או להשתתף באחד כזה? ותשובתו היתה "לא, תפרסמי את המסר הבא "אתם הקובעים"! על האומץ לקבוע – עיקרון בסיסי בהענקת הילינג רב חושי לעצמכם, לזולת:
זה לא ממש משנה אם אתם יודעים או לא, שלפני המון שנים יצרו בני המאיה, אחת התרבויות העתיקות בעולם את לוחות המאיה, אשר אחד מהם מסתיים ב- 21/12/12. אם אין לכם מושג ירוק בתחום, אל דאגה, זה לא רלוונטי להבנת העיקרון בו אנו עוסקים כרגע.
מה שחשוב זה לדעת כי בתגובה לסיומו של אחד מלוחות המאיה ב- 21/12/12, באו אנשים אחרים וטענו שמועד זה הוא סוף העולם (דבר שאפילו המאיה לא טענו בעצמם). בתגובה לכך באו אנשים נוספים שקבעו כי כדי למנוע את סוף העולם יש לערוך מעגלי אור ואהבה ביום הזה בכדי לשנות את רוע הגזרה. אחרים קבעו שיש להתקהל יחד ביום זה כדי לקבל את פני התדר החדש והנפלא שנכנס לפלנטה באותה העת ואתו לערוך קפיצה קוונטית במודעות האנושית שלנו.
מרשים
הדבר שמרשים אותי יותר מכל, בעניין זה איננו המועד (21/12/12) ומשמעותו, אלא התעוזה של אנשים לקום ולקבוע קביעות שמעוררות כל כך הרבה תגובתיות, תנועה ועשייה בקרב הבריות.
האומץ לקבוע
קשה לא לתהות האם גם לנו (לכם ולי) יש מספיק אומץ, בטחון ואמונה עצמית כדי להיות קובעים. כלומר, לקבוע דברים ולהחליט שכך יהיה! עם כל הכבוד לבני המאיה, אף אחד מהם לא יותר חכם, מוכשר ונאור מכם וממני. גם הם אנשים שמילאו את שליחותם, באותה מידה שאתם ואני מבקשים למלא את שליחותינו. הבורא מצייד כל אדם שמבקש למלא את שליחותו בכל הנדרש, ללא יוצא מן הכלל.
משעשע
נוצר מצב משעשע סביב ה – 21/12/12, שבו המון אנשים מגיבים לקביעות, אלה של אלה, בזמן שאחרים מתלבטים האם להעיז ולקחת יוזמה אישית ולקבוע לעצמם מה ואיך יהיה היום הזה וכל יום אחר עבורם.
לקבוע בחכמה
אין כל רע בפעילויות למען שלום, אור ואהבה, נהפוך הוא. אך כשאדם יוזם פעילות מתוך התנגדות (למשל לסוף העולם), הוא משיג את ההיפך ממה שהתכוון. זאת, לפי העקרון שמה שאנחנו מתנגדים לו מתעצם במקום להשתחרר. לא בטוחים שעיקרון זה נכון? תנסו את הבדיקה הבאה: גשו רגע לקיר הקרוב ונסו להתנגד לקיומו על ידי דחיפתו. סביר להניח שתתווכחו כי לא רק שהוא נשאר על מקומו, אלא שהוא גם נהיה יותר נוכח עבורכם.
התנגדות לדבר חיצוני ושאיפה להעלימו נובעת משיכחה שהעולם החיצוני לנו הוא בבואה של עולמינו הפנימי ולכן, אם אנו רוצים לשנות את המצב בעולמינו החיצוני, הן הפרטי והן הקולקטיבי, יהיה עלינו לשנות את עולמינו הפנימי ולא את החיצוני.
פעמים רבות ההשקעה בעזרה לזולת, בתיקון העולם באה על חשבון הצלת עצמינו. כי הרבה יותר קל לראות את הקורה (בול העץ) התקועה בעיני האחר מאשר את הקיסם התקוע בעינים שלנו.
ההילינג הרב חושי, לא מה שהמטופלים מצפים מכם – הסוד
להילינג הרב חושי שפיתחתי תוצאות מרשימות בכל תחומי החיים, אך לא בגלל שהוא עוסק בהצלת הזולת והעולם בצורה טובה משיטות אחרות, אלא בגלל שהוא מתמקד בטיפול בנו, המטפלים, באותה מידה שהוא מתמקד במטופלים, אם לא יותר.
כך זה עובד:
אם המציאות החיצונית שלנו היא פרי המציאות הפנימית שלנו, הרי שהמטופלים המגיעים אלינו מספרים לנו לא רק על הקשיים שלהם אלא גם על שלנו. זה קורה כאשר אנו בוחרים להתבונן במטופל לא כמיקרה שאיננו קשור אלינו, אלא כמראה, שמשקפת לנו את עצמינו ומלמדת אותנו על עצמינו ועליו בו זמנית, בשלוש רמות עיקריות:
א. המטופלים שלנו מספרים לנו כי במציאות הקולקטיבית בה אנו עצמינו חיים קיימת בעיה, שבמקרה הם הסובלים ממנה, אבל זה גם יכול להיות כל אדם אחר. אם המטופלים שלנו נמצאים במציאות שלנו הרי שיש לנו חלק לא מודע ביצירת המציאות הזאת שלהם, כי כולנו חלק מהקולקטיב וכולנו יוצרים את הקולקטיב – לחיוב ולשלילה. לכן, לפני, במהלך ואחרי ההילינג הרב חושי אנו נשחרר מעצמינו, ולא רק מהם, את הסיבות והגורמים שמלכתחילה יצרו את הקושי שלהם. כך נשיג שני דברים: 1. ניכנס איתם להסכם ליצור לעצמם את המציאות הרצויה להם. 2. ניצור לעצמינו מציאות אחרת סביבנו – של אנשים המגשימים את חלומותיהם.
ב. המטופלים שלנו מספרים לנו על כך שאולי יש לנו חסימות זהות או דומות לשלהם, ברמה כזאת או אחרת ו/או יעדים דומים לאלה שיש להם ברמה כזאת או אחרת, ולא בהכרח אחד לאחד. לכן, במהלך ההילינג לא רק שנשחרר מהם חסימות, אלא נשחרר אותן גם מעצמינו. למעשה, השלבים הראשונים של ההילינג הרב חושי עוסקים בטיפול בעצמינו, כתהליך הכנה. רק אחר כך הוא יתבצע עלינו ועליהם בו זמנית. השינוי שנחולל בנו יעורר את המרחב שלהם להעתיק את הצעדים שאנו עשינו לפניהם, כדרכו של האדם ללמוד, באמצעות חיקוי. תופעה זאת ניקראת "העתקת אנרגיה" והיא מתרחשת באופן לא מודע.
ג. המטופלים שלנו יכולים להציף בנו קשיים שיש לנו עם אחרים כגון הורים, ילדים, בני זוג, לקוחות וכד'. עם עזיבתם של "מטופלים קשים" את חיינו יעזבו גם הקשיים שהיו לנו עם הזולת, באותו רובד, את חיינו. למשל, אם אנחנו נתקלים במטופל שקשה לו להתמקד בנושא הטיפול ועל חשבון פגישתו איתנו "מורח" את הזמן בשיחה על הכל פרט לנושא עצמו, יתכן שהוא משקף לנו את המקומות בהם אנחנו לא מעיזים להיות אסרטיביים, מובילים וקובעים ובסופו של דבר אנו "מתפזרים" ממש כמוהו – פחות או יותר. במקרה כזה נעבוד באמצעות ההילינג על הביטחון העצמי שלנו והמטופל יגיב לזה באופן מיידי, על ידי שיבה לעיקר על חשבון הטפל. כך גם המטופל וגם המטפל צומחים ולוקחים צעדים נוספים באותו נושא, אך מזוויות שונות – כל אחד מהזווית האישית שלו.
הילינג רב חושי למען עצמכם, הזולת וכדור הארץ – הצעדים הבאים
א. ההילינג הרב חושי עוסק בהצלת עולם קטן – העולם הפרטי שלנו ותרומה לעולם הגדול בו זמנית. כי העולם הגדול מורכב מעולמות קטנים רבים, של כל אחת ואחד מאתנו. אם כל אחת ואחד מאתנו יקבע רק על עצמו נברא בתוכנו ומסביבנו עולם יפה וטוב כפי שאנו מבקשים.
אז כשדבר מה בעולם החיצוני מציק לנו ותגובתנו הראשונה היא לשנותו, נוכל לבדוק קודם כל איך אנחנו יצרנו אותו בתוכינו ולשחחר את זה מאתנו.
ב. אם אתם רוצים לתרום לריפוי הזולת והעולם, על ידי ארגון פעילות רבת משתתפים או על ידי השתתפות באחת כזו, במטרה ליצור מאסה קריטית של השפעה סביבתית, בידקו שהפעילות עוסקת בהשקעה בשינוי פנימי אצל משתתפי הפעילות ולא רק ביצירת שינוי בעולם החיצוני.
לעורכים מעגלי אור ואהבה – האם אתם מוכנים לקרוא לקהל שלכם להתבונן פנימה ולבדוק איפה המודעות האישית שלו יצרה עולם של מחסור, מלחמות, תחרות וכאב, ולהזמין אותם לבחור ולשחרר את זה?
תיקון עולם קטן על בסיס יומיומי
עבור אנשים שמשקיעים בעיצוב עולמם הפנימי על בסיס יומיומי, ה- 21/12/12 הוא יום נוסף בצמיחה הספיראלית המתמדת של המין האנושי בפרט ושל היקום בכלל. אלא שלכל יום יש את התדר המיוחד שלו וב – 21/12/12 יש בהחלט קפיצה קוונטית של המודעות של המין האנושי, הנוצרת ממומנטום (תאוצה) של תהליכים קודמים. אלו שיחוו את הקפיצה הקוונטית הזאת ויהנו ממנה הם בעיקר אלו שפתחו רגישות טבעית לנושא, כתוצאה מהשקעה יומיומית בעיצוב עולמם הפנימי ומין הסתם יעשו זאת גם במועד זה, כמו בשאר הימים.
אם אתם רוצים להיות חלק מהם, תאריך זה (וכל יום אחר) הוא יום טוב להתחיל. אתם הקובעים.
הקפיצה הקוונטית שתתרחש ב- 21/12/12
במועד זה יתעצם החיבור בין רוח לחומר על ידי ההבנה כי כולנו מצויידים בכל הנדרש למימוש תכלית חיינו – גם יכולת רוחנית לחלום חלומות וגם יכולת גשמית להגשימם, הלכה למעשה. כמו כן, תתעצם היכולת לקבוע את כללי המשחק בעולמנו , כל אחד בעולמו, מתוך הבנה שכולנו שווים בעיני הבורא, כולנו קובעים את פני המציאות בעולם ואין יותר חכם, טוב ומוכשר מאתנו, אלא שלכל שליחות יש אדם שמוכשר לה, בעל חכמה ומסוגלות למלאה באופן הטוב ביותר, כי בעולמו האישי הוא הקובע.
החל מ התאריך – 21/12/12 כולנו קובעים, יותר מתמיד!
מה דעתכם? בבקשה שתפו אותי בתגובה כאן למטה ואשמח להתייחס.
למידע נוסף האזינו עכשיו להקלטת השיעור הפתוח בנושא:
הגשמת חלומות, שפע וכסף לנשמות עתיקות. להאזנה עכשיו לחצו כאן:
26 תגובות לפוסט “האומץ לקבוע – עקרון בסיסי במתן הילינג רב חושי, לעצמכם ולזולת”
מדהים…זה ממש מרגיש נכון ,יכולת קביעת דברים בענווה היא יכולת מדהימה והלוואי שכך נתבטא …שנצמח בלי להתנגד להתפתחותנו תודה על המאמר המרגש שנגע לי בלב שנותן לי להבין שאל לי להתיאש מלהמשיך באמונה בדרכי המיוחדת והמתאימה לי תודה על החיזוקים…
שבת שלום
למדתי לקבל את מאמריך בטבעיות,והאמת היא שאני עוצר לרגע זה לא טבעי להעשיר אותנו בידע ובחוכמה כמובן מאליו ועל כך שוב תודה ענקית על התרומה שלך ואני מאחל לך כמורה גדולה ולנו לעשות באמת קפיצה קוונטית.
תודה
תודה רונית על המילים והעוצמה והאנרגיות המופלאות הזורמות מהן בשפע … להדהד פנימה כל רגע ,בכל רגע שמי שקרוי "אני" נושם…
תודה אינסופית אני מודה ומוקירה לעצמי רונית על שקבעתי לעצמי שאני רוצה להיות תלמידתך ,זו היתה קביעה משמעותית שהקפיצה אותי קפיצה קוונטית ברבדים רבים בו זמנית , כן זה קרה וזה ימשיך ויקרה מעצם הקביעה/הבחירה שלי להיות בעד עצמי
הרי בפועל , כל רגע! בכל רגע! אנו קובעים בתוכנו לעצמנו את כל ההתנהלות שלנו כך היה וכך יהיה…
האם אנו קובעים את האמת האמיתית שלנו? הפנימית העמוקה ביותר? או את המיסוכים/שקרים שחילחלו לתוכנו שנים רבות?! שאותם אנו מקבעים בקביעות …חחח קובעים / מקבעים / בקביעות/קבעון חחח… 🙂 הצחיק אותי
לקבוע מה באמת נכון לנו בתוכנו זו מיומנות נרכשת אותה אני קובעת ומקבעת בתוכי … מתוך בחירה ולא כי מישהו אמר או לימד או …
ואת התוצאות המופלאות אני חווה ביום ביום …השמחה הפכה להיות כל רגע בכל רגע … ויש עוד המונים…אךרק זה לכשעצמו הוא עולם ומלואו המאיר בתוכי ומסביבי …רק מתוכי יוצר אור כשאני בעצמי אור מתוך קביעה ובחירה … תודה על הזכרת לי כל כך רבה לקרוא שוב ושוב …
הזדהיתי מאוד עם מה שכתבת.
אכן משהו הרגיש לי לא מדויק בכל הקביעות ההיערכויות ומעגלי האור והאהבה לצד ההרצאות המדעיות שהוזמנתי אליהן שמסבירות למה המאיה טעו.
מה שכן, הדאיגה אותי קצת ההסכמה הקולקטיבית שהוא מסתיים- בדיוק כמו שאמרת- מרוב שכולם מתנגדים לסיום (הקיר) נהיה יותר מוחשי.
זה הכל פנייה לאיזה מקור חיצוני ("המאיה אמרו") בלי לקיחת אחריות על הפנימי.
מבחינתי כל יום הוא יום בריאת העולם והבחירה שלי לעצב אותו…
זה מזכיר לי שהשנה ליוויתי חברה לעמוקה- לקבר של יונתן בן עוזיאל.
היא האמינה שזאת הדרך היחידה שלה למצוא אהבה ולהקים בית בישראל, ואני שגם מחפשת אהבה, האמנתי שזאת תהיה חוויה מעניינת, גם אם אני אישית פחות מאמינה בה, ושזה לא יכול להזיק.
מצוידת בכלים שלמדתי בקורסים של "העין השלישית" ידעתי שיש לי דרכים משלי להתחבר לחוויה,דרכים שאינן כוללות בהכרח הקפות או מלמולי תהילים או איזו מין היסטריה דתית אדוקה שתוקפת חילונים שבאים למקומות האלה ומרגישים לפתע מאוד מאוד לא בסדר.
תכננתי לעשות יוגיטציה- להזרים את האנרגיות שלי במרחב שלי- במקום היפה שהוא עמוקה, ולשלוח ורדי זהב שלום ליונתן בן עוזיאל- שכנראה היה אחלה בנאדם ובסך הכל כמו כולנו, מילא את שליחות עלי אדמות על פי רצונו של הבורא ממנו. רציתי להגיד לו תודה על כל הטוב שהוא עשה בעולם ובעצם בעזרת המדיטציה שאעשה שם, להתחבר למנת חלקי לאותו יום, לייבא ידע לאותו יום, לשאול מה הצעד הבא שלי בנושאי מציאת זוגיות ולדבר עם הבורא בשמחה.
אלא מה?
כשהגענו לשם, התנפלו עלינו יהודיות דתיות שצקצקו על רווקותנו והעדר פרי בטננו שהסבירו לנו את כללי הטקס (לעבור בתחנות- קודם בית כנסת, גג, נרות, תהילים, הקפות, מלמולים, השתחוויות, תפילה) ואמרו שכל זה יתקיים רק אם ניקח עלינו איזו הבטחה או מצווה של היהדות ונתחזק. "בורא עולם דורש שתתחייבו על משהו כדי שהוא יתחחיבה לעזור. משהו קטן- תתלבשו צנוע, אל תסעו בשבת, תגידו תהילים כל יום"
והן גם נתנו לנו נרות, והבטיחו לנו להתפלל עבורנו
חברה שלי ממש שיתפה פעולה ובאדיקות עשתה כל מה שהן אמרו
ואני הרגשתי מוצפת ובהיסטריה.
במשך שעה וחצי (!) ניסיתי לעשות מדיטציה (בזמן שהיא התפללה קראה הדליקה נרות, התכווננה) ולא הצלחתי לשמור על המרחב שלי
ולא הצלחתי לפרק את האימה וההצפה
בשלב מסוים הלכתי איתה להקיף את האבן שעל הגג שבע פעמים
ואיפשרתי לה מרחב (היא הקריאה טקסט ואני זאת שספרתי את ההקפות עבורה כדי שהיא תוכל להתפלל במלוא הכוונה). שמחתי שאני עוזרת לה להאמין בזה (בשבילה באתי)
אבל זה הרגיש לי כל כך לא מתאים עבורי!
אחר כך שוב חזרתי לשבת למדוט ושוב חוויתי תסכולללללללללללללללל
מה לא צף בי?
הרגשתי קטנה וחלשה ואשמה שאני לא דתייה. הרגשתי לא מקובלת על הבורא או דחויה. הרגשתי שאני לא בסדר, שאם רק הייתי דתיה מאמינה הייתי נשואה עם ילדים, שיש רק דרך אחת בלתי מתפשרת לעבודת השם….
אלוהים!
זה היה נורא!
מה הייתה הטעות שלי?
שהתנגדתי להסכמות שהיו במקום
באתי מכיוון של "אני לא ככה ולא מסכימה שזה ככה".
ואז-
רק בחצי השעה האחרונה שלנו שם-
בחרתי להפסיק להתנגד.
אמרתי שלום לכל ההסכמות האדירות שהיו שם
של כל האנשים הדתיים שסביבי שבמשך דורות על גבי דורות פוקדים את המקום
ושחררתי. שחררתי כל התנגדות. רק התבוננתי.
בדקתי מה כן יש שם בשבילי, בדרך שלי.
אני זוכרת שבדיוק ברגע הזה נכנס דבור לבית הכנסת וריחף סביב הספסל בו ישבתי בניסיון למדוט. חברה שלי נלחצה ממנו וניסתה להעיף אותו או קיללה אותו ואני אמרתי לה לתת לו להיות.
אמרתי לה שהוא גם יציר אלוהים וברוך הבא לו.
ואז חשבתי לעצמי שהוא פשוט הוא- דבור כמו שאני פשוט אני- אודליה.
ולכולנו יש מקום. וכולנו אהובים.
הצלחתי להגיע למרכז הראש
להתקרקע
להזרים את האנרגיות של עצמי
לייבא שמשות של קלילות (אלוהים כמה כבדות וסמיכות הייתה שם במקום. ממש כמעט טבעתי)
לשמוח במקום
ולדבר עם בורא עולם
וכמו שתכננתי להגיד תודה לו וליונתן בן עוזיאל
וגם להתמלא בשקט בבהירות ובביטחון בעצמי ובניצוץ האלוהי שאני.
אז גם חשבתי שזאת הייתה שטות וטעות להתנגד בכל כוחי לאנרגיות ולהסכמות של המקום, שהיו חזקות ממני. זה היה ממש מתיש לנסות למדוט עם הראש בקיר במשך שעה וחצי, כשאני שומעת את כולם סביבי ממלמלים פסוקי תהילים ובוכים ומתנגדת לזה בכל כוחי.
שלא ענייני הסכמות של אחרים
וענייני רק ההסכמות והשמחה של עצמי והמרחב שלי.
ושאזכור להבא- להרפות
to let go and let god
שבת שלום 🙂
אודליה יקרה,
תודה על האומץ לשתף אותנו בחוויה הכל כך משמעותית שעברת
ולתאר בנדיבות את האתגרים שחווית, את דרך התמודדותך איתם ואת התוצאות:
השחרור, הקלה, ההבנה והחרות להיות את
ולממש את עצמך כאן ועכשיון – בכל נושא, בכל מקום ובכל זמן,
בדרכך הייחודית ולא לפי תורה חיצונית לך…
היית הרפתקנית ונועזת כשניכנסת ישר לגוב האריות אבל התמודדת באומץ.
לא שהמקום הזה הוא גוב האריות, חלילה,
אלא שלפעמים לאנשים מסוימים שמגיעים לשם
יש התנהגות כפייתית כלפי אחרים, שאינם כמותם,
כפי שקרה לך.
בסופה של התמודדות הצלחת להביא את עצמך
לנייטרליות, ענוה וחמלה כלפי עצמך,
בנוכחות הסביבה בה שהיית
וכלפי האופי הייחודי שמצוי בה
וזאת גבורה בעיני.
כך זכית לשחרר קבוצת חסימות
שניהלו את התת מודע שלך
ויצרו קושי ביצירת הזוגות שאת מייחלת לעצמך.
לחסימות הללו אני קוראת "תיכנותים דתיים".
הם אינם מתאימי לכל אדם ולכל אישה
במיוחד למי שבחרו להיות חופשיים
ולא דתיים.
נראה שזאת התחלה של עבודה בכייוון
ויתכן שיהיה לך מעניין להמשיך להשקיע בייד זה בצורה הבאה:
א. לאשר את המצב הנוכחי – שאת רווקה
ב. לשחרר כל סוג של ביטול שיושב על הנשיות שלך
ונותן לך להרגיש לא טוב עם העובדה שאת רווקה
ולקבל את הרווקות באהבה,
כי כפי שאמרינו – אנחנו הופכים להיות הדבר לו אנו מתנגדים…
ככל שתרפי משיפוט עצמי על היותך רווקה
תקריני פחות לחץ למצוא חתן…
וחתנים לא אוהבים נשים שלחוצות להתחתן…
כל הכבוד לך ובהצלחחחחה
ושבת שלום
באהבה
רונית
אלקה יקרה,
ראשית, אני שמחה לשמוע ממך
שנית, ברור שאין מה להתייאש,
כי הדרך שלך,
עבורך (ועבור כל אדם),
היא הדרך היחידה שיש.
חלק מאתנו כבור עשו סיבו בכל השוק
וגילו שהסחורה בבסטה שלהם
היא הכי טובה עבורם
וחלק עוד עסוקים
בשופיננג רוחני
ומנסים למדוד על עצמם
תורות שאינן שלהם
במקום ללמוד לזהות ולהתחבר
לתורה הפנימית והאישית
מי שבוחרתללכת בדרכו הייחודית
נמצא על נתיב מתוק
אך מאתגר
שלא רבים הולכים בו
אך למזלך
את לא לבד
בהצלחה
וחיבוק גדול
רונית
שלומית יקרה,
בדיוק היום חשבתי עליך ועל שאר המשתתפים בקורס הנכחי
שבקרוב מגיע לסיומו
ואמרתי לעצמי – וואלה,
כל הכבוד להם,
במהלך הלימודים
הם הצליחו לכוון את הרכב לכיוון הנכון
וכפי שאת יודעת,
אי אפשר להגיע לאילת
אם הרכב פונה לעפולה…
אז מגיע לך
מעצמך מדליית זהב
על השינוי המשמעותי
של 180 מעלות
בגישה ובהתנהלות שלך
עכשיו נשאר רק
ללמוד כמה טמרורים,
לעבור את הטסט,
להכניס את המפתחות לרכב
ולנסוע לטייל…
גאה בך
באהבה
רונית
אבי יקר,
כל כך מקסים מצדך
לפנות בתוכך מקום לחדש
ומתוכו ללמוד ולצמוח
כן ירבו
תודה לך
באהבה
רונית
רונית יקרה,
האומץ לקבוע עבורי הוא גם ובעיקר לצאת החוצה מתוך הדעות הקדומות של עצמי ולתפוס פיקוד על המרחב שלי ברגע ההווה.
בתהליך הליווי האישי איתך אני מגלה בעצמי בעיקר את היכולת להמציא את עצמי בכל רגע מחדש, בחמלה, באהבה ובענווה.
אני לומדת, צעד אחר צעד, לנהל את עצמי בזמן הווה ולא לפי תפיסות ישנות שלי את עצמי – צנועות או יהירות – שאינן מדויקות להרגע.
21.12.12 עבורי הוא פשוט "קץ הזמן" – אין עבר ואין עתיד, אלא כאן ועכשיו ממנו אני שואבת את האומץ לקבוע.
תודה על מי שאת ועל מה שהבאת לחיי
ענבל
רונית יקרה שלום,
כמו בפוסטים קודמים גם עכשו, ואפילו עוד יותר, מרגישה חיבור ואת האמת בדבריך. הדרך בה קודם להתבונן פנימה ולתקן אצלנו ורק משם יבוא שינוי בסובב נראית לי נכונה מאד. תודה לך שוב על הארת עיניים ולב, תבורכי בדרכך
שלי
שלי יקרה,
איז הכיף לנו שהצמיחה, כפי שאת מתארת
היא רק יותר ויותר
כדרכה של צמיחה
תמשיחי להשקות ולדשן את גנך
באהבה
רונית
ענבל יקרה,
השיתוף שלך כאן מאוד משמעותי עבורי
כי הינה, את מביאה ומביעה את עצמך בפני העולם
בגלוי, באומץ ובענווה – כפי שאת.
אני שמחה לראות אותך יוצאת עוד ועוד החוצה,
ובטוחה שגם העולם שמח יחד איתי
תמשיכי ותעיזי
להיות
ענווה
כל הכבוד לך!
חיבוק גדול
רונית
והשי
תודה רונית,
אני מאמינה וחיה כך ממש, ואני בוחרת בכל יום להיות המרחב הנוכח החמלתי והענותי, לפעמים עולות התנגדויות, כעס קוסמי, למדתי להפוך את הכעס לידע, לתרגם את הכאב לידע, ממש כמו ילד שרוצה משהו ואינו יכול להביע את רצונו רק בבכי, ואת עומדת מולו ובקול נעים, מרגיעה אותו בשקט שלך, והוא נרגע ומתחיל לאמר את מה שהוא רוצה במילים.
כל מה שאני עושה הוא לבחור מחדש. שאלתי את בורא העולם מדוע נולדים מיתוסים? מדוע האנושות זקוקה לתאריך הכחדה גלובלי?
ובורא העולם ענה לי שרב הנשמות כאן זקוקות לדרמה כדי ללמוד. תרבות המאיה שכמעט ונכחדה מהעולם, בגלל הררכיה ותחושה של נבחרות דתית או אנושית התעוררה להיות במרכז התודעה האנושית,
אין באמת הררכיה, הכל הוא אישי. הכל שווה בעיני הבורא, הכל הוא בעין הבורא, הכל הוא יצירה וצלם, בריאה.
ואז בורא העולם העניק לי שיר על נתן העזתי, שהכתיר את שבתאי צבי למשיח וסחף אחריו את כל העם היהודי שהאמין בגאולה המתממשת, וזו הייתה תנועה מדומינת, נתן העזתי ראה מלאכים וראה חזיונות, רק דבר אחד הוא לא לקח בחשבון, שמלאכים הם מראות, הם יכולים לשקף לך את מה שאתה רוצה לראות ולהעצים את זה, לכן אלו שאין בהם ענוה ורואים מלאכים עלולים לחוות התרחקות עצומה מהאמת האלהית הפשוטה הענוה הדוממת.
תופעת המתקשרים והתקשורים עוררה בי התנגדות, כל מני תקשורי מלאכים וישויות אור, המסר שקבלתי מבורא העולם תתרחקי. אל תקראי את המסרים שלהם אלא תקשיבי למסרים שאת מקבלת ממני או מאנשים המבינים את הדרך, הנתיב שאני מניח לפניכם.
שאלתי את בורא העולם, מה היא הדרך, והוא ענה לי: דרך השלום
מכביש הטייסים,
אמרתי לו תחום השיפוט בין רמת גן גבעתיים.
אמר לי בורא העולם: אין תחומי שיפוט.
שבת שלום ומבורכת
באהבה תמר
רונית יקרה,מאמר מדהים ונוגע פנימה, ומדהים הוא שזמן קצר לפני שנחשפתי למאמר שלך הרגשתי צורך לכתוב לעצמי על עצמי. סיימתי, פתחתי מייל ו..הנה אני מוצאת עצמי קוראת את מילותייך שהתחברו למילותיי באופן מופלא ומדוייק, כאילו ביקשתי איזה אישור,חותמת. הנה מה שרשמתי לעצמי:
מדברים על סוף העולם, ואני דווקא מרגישה התחלה?! בת 50 ממש ממש בקרוב ואני חשה באופטימיות הן ברמה האוניברסלית והן האישית. אוניברסלית-תחושה של מעבר לתקופה עם שינויים חיוביים, עם תדר של אהבה, סובלנות וגם לא מעט קשיים.
מהבחינה האישית מצויה בתקופה של אושר פנימי, של שקט, רוגע שבאה ממקום של קבלה. קבלה שלי את עצמי וקבלה של האחר. התחושה הזו נעימה ומחזקת בי את הקרבה לבורא ואני מודה על כך.זה לא שהעולם השתנה כמובן, זו אני שהשתניתי וכשאני משתנה- העולם משתנה(כמו בשיר: "אני ואתה נשנה את העולם…").
ולך רונית יקרה יש חלק מעצים בשינוי שחל בי. השינוי הוא תודעתי, כלומר הידע ישנו ונמצא בתוכינו ,ולפעמים צריך להעיר אותו ולהזכיר שוב ושוב ,ואת עושה זאת הכי טוב שאפשר באמצעות מאמרייך המלאים בכל כך הרבה אור, אהבה, ענווה ובנדיבות אינסופית. תודה.מי ייתן ואורך יגיע וייגע, יאיר ויעיר בכל אחד ואחד את היכולות והכוחות הטמונים בו. שבת שלום !
נפלא!
מהיכרותי עם ה-הו'אופונופונו, אני מוצאת שלא רק השמות שלנו כמעט זהים אלא גם הכלים… 🙂
תודה ואהבה,
רונית
רונית יקרה !
תודה על המחשבה והמאמץ לשתף בחומר רב תרבותי וחושי עלינו ועל המאיה .
התאריך הודגש בכל אמצעי התיקשורת ודיווחו עליו .
זה מעורר שמחה רבה , כי יש שינוי בגישה לעולם הרוח , והמיסטיקה ,
לא באופן ציני !
למרות שזו ידיעה צבעונית ופיקנטית ,
נתנו לה מקום של ידיעה חשובה בחדשות !
העולם עושה לעצמו פילינג . כל הזמן !
והשינוי והשלת העור והכנסת האור משפיע עלינו !
שמחתי לקרוא את ההגדים שלך רונית וללמוד
מהניסיון הרב שצברת עם מטופלים…
מעורר השראה . והכרת תודה על השעור הרב ריגשי ומאד מפרה .
תבורכי תבורכי
ותודה חמה
דורי.
רונית היקרה שלום,
המאמר שהעלית הביא לי בהירות בנושא שמאתגר אותי בימים אלה, לקיחת אחריות על חיי.
זה חידד לי את השליחות של היעד שלי כרגע: לבחור להיות הקובעת, ברגע שאני מהדהדת את זה, כל התירוצים פשוט מתפצפצים להם….
תודה לך וסוף שבוע קסום,
איריס
שלום רונית יקרה,
קודם כל רוצה להודות.
להודות לך על נדיבות ליבך, על החכמה שאת חולקת עם כולם, על האהבה שאת מרעיפה עלי(נו).
אני שמחה שאת בחיי ועל ההזדמנות שאת נותנת לי ולכל אחד ואחד להכיר את עצמו!
פעם ראשונה בחיי שאני חווה את עצמי אמיתית, עוצמתית מיוחדת ולא מתנצלת. זו הרגשה ממש עילאית.
אני גם מרגישה שהמכונית נמצאת בכיוון הנכון ואני רק צריכה ללמוד את השלטים והסימנים בדרך שלי.
שוב תודה רונית אהובה.
לילי
הי רונית, תודה על מילותיך. הן מעוררות בי אדוות של ענווה. האומץ להתבונן פנימה והחוצה בו זמנית ללא שיפוט, ללא האדרת הדברים על ידי דרמה מיותרת או ביטולם במחי יד ״כאילו לא היו״…להכיר את מקומנו להעריך אותו ולשמוח בו.
היכולת להשפיע מתוך עדינות, הגינות ורוחב ראייה ולב.
שבת שלום, אוהבת
איריס
לק"י
שבוע טוב רונית!
סוף סוף מאמר חכם.
אכן כפי שתארת ישנם אנשים רבים אשר קבעו כך ואחרת,
כוונתם היתה טובה, לעודד ולהפחית חרדות בנוגע ל"סוף העולם"
אך מצד שני קבעו קביעות שונות: עשו כך, עשו אחרת וכד'…
הרבה אומץ ותעוזה להחליט ולקבוע.
לכן רונית אהבתי את המאמר שלך המעורר השראה!
תבורכי וערב קסום!
מדהימה ומרתקת,
היה לי קושי אחד, לכל אורך התקשור/מסר ,
הכל נכתב אך ורק למטפלים מול המטופלים,
אני כבר זמן רב לא מטפלת, לאחר שנים כמטפלת.
ומצאתי קושי לגשר כין הנכתב לעולמי,
האומנם התלמידים שלי – הם המטופלים?
אני מניחה שהתשובה היא כן.
בכל מקרה תודה על ההארה שבמילותייך,
את מאירה מאד.
רונית אהובה,
ידעתי בליבי שבתאריך זה המציאות הקולקטיבית תיקח צעד נוסף קדימה לחבור עם אנרגיית האהבה.
כך הרגשתי שזהו יום חג המסמל עבורי ציון דרך חגיגי בצמיחה שבחרתי לעשות יחד עם בני בריתי בקורס הנפלא שלך.
יצאתי לחגוג
בחרתי להצטרף למדיטציה מדהימה עם חברים אהובים בחיק הטבע המדהים בגשם של הגשמה בריאה שנתן לנו בורא עולם.
כולם האזינו למדיטציה שהועברה ע"י אנשים נעימים ואוהבים ואני בחרתי לעשות את המדיטציה הרב חושית יחד עם המלאך שלי.
התחברתי לאהבה ולשמחה לשירה ולאהבה שהייתה במקום.
הפוסט והשיעור הפתוח חיברו אותי לעצמי והזכירו לי מי אני האומץ הגיע בקלילות ונינוחות ברגע שאישרתי את עצמי כנשמה עתיקה.
כן יש לי מספיק אומץ, בטחון ואמונה עצמית כדי להיות קובעת, לקבוע דברים ולהחליט שכך יהיה!
בשמחה, באהבה, בענווה, בחמלה, בקלילות ובמתיקות לטובתי העליונה ולטובת הבריאה כולה.
שלום רונית
המון תודה לך על דברייך
זאת חויה מעצימה ומשלימה
לקרוא אותם מסודרים בחכמה פשטות ובהירות
מענה למחשבותי
לשאלות בהן עסוקה בעולמי הפנימי,
לומדת ממך המון
תודה רבה
לילך
הי רונית, נהניתי מאוד לקרוא את המסר והתחברתי לכל מילה בו.
כתבת שם: "וחלק עוד עסוקים בשופינג רוחני ומנסים למדוד על עצמם תורות שאינן שלהם
במקום ללמוד לזהות ולהתחבר לתורה הפנימית והאישית"…
משפט שכל כך נכון עבורי שלמדה ולומדת כל הזמן אך עדיין לא מצאה את הנקודה "הנכונה" עבורי, הנקודה שבה ארגיש ש"נפל האסימון"…
מקווה למצוא את התורה הנכונה לי. תודה.
היי רונית יקירה
בשבילי מהיום שהכרתי אותך כל יום יש קפיצה קוונטית????חחח מאמר מדהים הפשטות והענווה שאת מעבירה בו את הידע…. נהניתי מאוד מאוד תודה.