web analytics
• מתנה (חינם!) • קורס היכרות עם קריאת הילות והילינג לעזור לעצמכם (ולזולת) לחולל שינוי מהיר, יעיל וחכם לקבלת גישה לקורס בבקשה לחצו כאן עכשיו

אם זה לא קורה בדרך אחת, זה יקרה בדרך אחרת:

כל עכבה היא אכן לטובה, כי היא נותנת לנו הזדמנות לבחון מחדש את דרכינו. אבל עיכובים אינם מהווים אותות משמיים, שלא להמשיך בדרך, אלא מסר הרבה יותר עמוק ומשמעותי – לשנות את האופן בו אנו פוסעים בה.

אם מה שאתם רוצים לא קורה, אם צצים אתגרים ו/או פיתויים בדרך להגשמת היעד שלכם או הגעה איליו, הקשיים הללו אינם בהכרח סימנים משמיים, כי עליכם לוותר על היעד המקורי, אשר אותו אתם מבקשים להשיג, אלא סימנים מהבורא, כי עליכם לבחון את יעדיכם בצורה מעמיקה, מקיפה ומדוייקת.

זאת, על מנת לברר מדוע באמת הוא לא מתגשם. עריכת ברור פנימי וכנה זה יהווה מחקר אמיץ, אשר עשוי להוביל למסקנות מרעננות בנדון ובעקבותיהם, לדרך טיפול מהירה, יעילה וחכמה יותר בהגשמת יעדכם. כלומר, לפריצת דרך.

אילו הייתה נכונה האמונה ש "אם זה לא קורה, זה לא אמור לקרות", אזי, הרבה דברים נפלאים בחיים שלנו לא היו מתרחשים, בגלל האתגרים, שבדרך כגון: הצלת חיי אדם, ריפוי ממחלות, כניסה להריון, שיגשוגם של עסקים שנקלעו לקשיים, שיקומו של נוער בסיכון, הקמתה של מדינת ישראל וכדומה.

בכל רגע אנחנו יכולים להעניק לעצמנו את הרשות לעצור את המהלכים שלנו ולנוח לזמן מה מעשייה, כדי לבחון אותה מחדש, מתוך מטרה לשנות את הדרך בה אנו מתנהלים (במידה שהדרך בה הלכנו בעבר ועד כה ו/או בשבוע החולף, איננה מביאה אותנו אל היעד המבוקש) וכך למצוא דרך אחרת לממשו. דרך אחרת זה אומר, גישה אחרת לקידום אותה השאיפה. כלומר, התנהלות שונה משנהגנו בה בעבר ועד כה,  כגון: דיוק בהגדרת היעד, שימוש בכלים בהם נעזרנו לשם הגשמת היעד, אך מזוית עדכנית וכד'.

אני מזמינה אתכם לוותר על האמונה הפשטנית ש… "אם זה לא קורה, זה לא אמור לקרות" ובמקומה, מעתה ואילך להשתעשע באפשרות שאם זה לא קורה בדרך אחת, יתכן שזה יקרה בדרך אחרת. אל תצמדו לדרך הישנה, אלא שחררו את הנטייה להפוך כלים לחוקים וזכרו – דרך היא אמצעי להגיע אל היעד ולא היעד בכבודות ובעצמו. לכן, אם האמצעי לא עובד, בדקו בכנות למה הוא לא עובד ומה צריך להשתנות בו כדי שהוא יוכל להביא אותנו אל היעד המבוקש.

בנינו, האם באמת משנה לנו איך יקראו לרכב בו אנו נוסעים לעבודה – טויוטה, שרוקי, סוברו או משה לוי? רכב זה רכב – ארבעה גלגלים וכד'… העיקר שיסע ויביא אותנו למחוז חפצינו.

הינה כמה שאלות מנחות בהן אני נעזרת, כאשר אני מעניקה קריאת הילות והילינג לעצמי ולזולת, במטרה להגשים יעדים.

השאלות הללו יכולות לעזור לכם לערוך תהליך ברור יותר מעמיק ולהשיג שינוי מהיר, חכם ויעיל:

1. מה אני באמת (באמת, באמת, באמת) רוצה ו/או מבקש?

2. איך אני מבקש/ת שזה יקרה (מה היא הדרך שלי)?

3. למה אני רוצה את זה?

4. מי אני בוחר/ת להיות כדי שזה יקרה?

אני מקווה שהשימוש בשאלות הללו יעזרו לכם, לסייע הן לעצמכם והן לזולת, ברמה המשפחתית, החברית והמקצועית (למטפלים).

מידע נוסף על כך תמצאו ב:

1. בלשונית "ליווי אישי" – לקריאה לחצו כאן עכשיו

2. במאמר: לממש מבלי להתבייש – להשיג את מבוקשך בנחישות וללא בושה
לקריאת המאמר לחצו כאן עכשיו

לסיום,

אל תוותרו על החלומות שלכם, אלא השקיעו במציאת הדרך הייחודית שלכם לממשם.

שמרו על החלומות שלכם, אך שנו את הדרך אליהם.

אשמח לשמוע את דעתכם בנושא,

בתגובה כאן למטה

תודה ושבת שלום

באהבה,

רונית

9 תגובות

קריאת הילות לארץ ישראל – מסר אופטימי

היום, במהלך השיעור השבועי של קורס קריאת הילות והילינג רב חושיים למתקדמים, הייתה לנו ניקראת מיוחדת – ארץ ישראל. כן, לא רק בני אדם הם נשמה שיש לה גוף ולא רק לנו יש הילות. למעשה, כל דבר פיסי הוא נשמה שיש לו גוף – בעלי חיים, חפצים (ביתים, רהיטים, תכשיטים) ו…מקומות גאוגרפיים, כגון: ישראל וגם להם יש הילה.

בדומה לאדם, לכל ארץ פרופיל נשמה ייחודי משלה הכולל בתוכו בין השאר את המהות, הייעוד, השליחות והזכות שלה. הנשמה של מקום או אדם מהווים את התכלית אשר לשמה נוצרו. המסגרת הפיסית (הגוף) של אדם ושל מקום מהווים כלי, אשר בתוכו, או על גביו התכלית שלשמה נוצרו מתגשמת, הלכה למעשה.

את קריאת ההילות לארץ ישראל התחלנו לאחר תרגול של המדיטציה הרב חושית (פרי מחקר ופיתוח רב שנים שערכתי), מכיווון שהיא זאת המפתחת בנו ופותחת לנו את האפשרות לראות הילות. לאחר מכן פנינו אל הנשמה שהיא, אמרנו לה שלום והתבוננו בה באופן רב חושי.

אחד המסרים שקבלנו במהלך הקריאה היה, שיש לה צורך אדיר לקבל מאיתנו, היושבים בציון, הכרה במי שהיא באמת, כנשמה. ככל שהתקדמה הקריאה גילינו למה.

הנשמה של ארץ ישראל הופיעה בצבעים של זהב, צהוב עשיר עם ורוד עתיק (נשמה עתיקה ואופטימית) והראתה לנו כי שליחותה היא להוות מקום של אמונה באל אחד (מונוטאיזם), על פני עבודת אלילים, לאפשר חיבור אמיץ של האדם עם בוראו, על מנת ליצור שלום בין האלוהים לאדם ובין האדם לעצמו.

היא הסבירה לנו כי הגוף שלה (ארץ ישראל) הוא אחד המוקדים החשובים על הפלנטה, אשר בהם יש אנרגיה המאפשר לאדם המצוי בה לרקום מערכת יחסים עם הבורא בצורה פשוטה, קלה וישירה. לפי המידע שהיא פרסה בפנינו, הסתבר שלא כל הארצות הסכימו עם השליחות שהבורא העניק לארץ ישראל זה ומרוב קנאה גינו והשמיצו אותה ואת העם היהודי על שליחותם זאת. הנשמה של המדינה חששה כי הגינוי הזה אומר, שאולי היא ועם ישראל יהירים בחושבם ששליחות נשגבה זאת היא שליחותם.

על מנת שלא להיחשב על ידי האחרים כיהירה, החליטה הנשמה של ארץ ישראל לצמצם את את הנוכחות שלה בגוף הפיסי שלה (ארץ ישראל). את המהלך הזה עשתה על ידי תהליך של נסיגה ממוקדים גאוגרפיים רבים בישראל וכינוסם במספר מועט של נקודות ברחבי הארץ, ממש בדומה לשפל (היעדר מים) שנוצר בים, כשהוא נסוג. היעדר הנשמה של ארץ ישראל בגוף הפיסי שלה (אדמת ישראל) גרם לכך שהמקומות מהם היא רוקנה את עצמה ממנו התמלאו בדברים אחרים, הנוגדים את מהותה, כגון: חוסר אמונה בבורא, אופל, תחרות, ניצול, שטנה ורוע, אשר הובילו לסכסוכים, מלחמות ושפיכות דמים ובסופו של דבר לסבל, כאב ומחסור ברובדי החיים השונים של מי שחי על הגוף שלה – יושבי הארץ.

שאלנו אותה איזה הילינג היא מבקשת מאתנו וראינו שהיא רוצה לשוב לגודלה האמיתי ולזהור במלוא הדרה, על ידי מילוי הגוף שלה בנשמה המיוחדת שהיא (זהובה – ורודה – צהובה). הבנו שזה איננו שינוי מידי, מהיום למחר, אלא תהליך של חיבור הנשמה והגוף יחד,. התושבים בבמקומות אשר בהמם יתחולל התהליך ואשר בעקבותיו תשוב נשמת ישראל אל ארצה יחוו יותר שלום, שלווה ושפע. קשה היה לי לא לחשוב מה היה קורה אם כל אחד מאיתנו היה משיב את הנשמה של ישראל לאדמה עליה עומד הבית בו הוא גר?

בחלק האחרון של הקריאה, התבוננו בצעד הבא שהבורא מציע עבורה וראינו שכדי היא תוכל לחבר את הנשמה שהיא עם הגוף שלה ולמלא את הזהב – ורוד צהוב שהיא בכל רחבי הארץ עליה לקבל פינוק מיושביה, ממש כפי שכלב שוכב על הגב ועושים לו נעים בבטן. בהתחלה לא הבנו איך מדינה יכולה להתפנק. מה, היא תרד לסוף שבוע באילת?! כשחקרנו את האופן שבו יכול צעד כזה להתבצע, הלכה למעשה הבנו שהיא רוצה שנזכור מי שהיא באמת. שנזכור ונזכיר לה את שליחותה האמיתית ושנדליק נרות לכבודה – נרות של יום הולדת, ונשיר לה שירים שיזכירו לה את מהותה, ייעודה, שליחותה וזכותה האמיתיים.

היא רוצה את זה לא רק היום, אלא בכל ימות השנה ולא רק מאיתנו, הקוראים את ההילה שלה, אלא מכל מי שאכפת להם ממנה, כל אדם בדרכו הוא.

כך עושים את זה בפועל:

צאו לטבע ושם אמרו שלום לנשמת ארץ ישראל – לייחודיות שלה, לתכלית שלה ולמי שהיא באמת. תוכלו לעשות זאת באחת או יותר מהצורות הבאות:

דברו איתה, שירו לה שירים, ציירו לה ציורים או פסלו לה פסלים, ריקדו לה ריקודים, דברו איתה דיבורים ומי מיכם, שיודעים להעניק טיפול כזה או אחר למקום גאוגרפי ואו לאדמה, יכולים לתת לה טיפול שמשיב את הנשמה שהיא לגוף הפיסי שלה – לאדמה.

כדאי שתוכן התקשורת איתה יהיה בעל תיקווה, אמונה, הלל וגאולה – כזה שיעורר בה את הרצון וההשראה לשוב אל גופה, במלוא הדרו.

אלו מכם שרוצים ליזום מפגשים מהסוג הזה מוזמינים להרים את הכפפה וללכת על זה.

אתם לא זקוקים לאיור מאף אחד.

קומו, התהלכו בארץ, לאורכה ולרוחבה

וזכרו, כי לפעמים ריפוי הוא יותר פשוט מהחולי עצמו,

לפעמים השלום קרוב יותר משנידמה.

מה היה קורה אם הייתם פעם בשבוע,

נגיד, בקבלת שבת הייתם שרים לפיסת האדמה

עליה אתם עומדים באותו רגע וכך קוראים לנשמה שלה לשוב אליה?

לרוצים לקבל השראה לסוג הריפוי הזה  (ריפי פלניטרי/ריפוי האדמה) צפו בסרט: דמעות של גמל.

זהירות, הוא מרגש עד דמעות.

אנא שתפו אותנו כאן בתגובת בדעתכם על התוכן המצורף בזאת.

יומולדת שמח למתוקה שלנו – מדינת ישראל האהובה

ובהצלחה עם המיזמים שלכם וחג עצמיות שמח.

באהבה,

רונית

29 תגובות

לזכור ולצמוח – משואה למימוש שליחותינו האישית והלאומית

כדי לזהות ולממש את שליחותי,
האישית והלאומית – כיהודייה,
אני פונה להבין מהו החטא של היטלר,
בוחנת האם גם לי יש חטאים,
בהקשר היהודי,
מה הם,
ומה הוא הפתרון הלא סופי שלי בנדון.
התשובות לשאלות הללו
מספקות לי רמזים
בקשר לשליחותי בעולם,
כנשמה חופשית
בגוף פיסי, נשי – יהודי וישראלי.

החטא של היטלר:

 

היטלר התעקש,

(למרות שאדונו, ממנו כלל לא ביקש)

לארגן מחדש את העולם,

בפתרון סופי משלו,

שבסופו של דבר

הרס, השחית ושיבש

גם לנו וגם לו.

 

הוא נהג כך,

כי נבהל מהכאוס,

ששרר באותם הימים בתוכו ומסביבו.

 

כדי להשקיט את סערת הרגשות,

שצפה בנדון, בקרבו,

ניסה לברוא מציאות טובה יותר

מזו שהציע באותו הזמן

מעסיקו, יוצרו ובוראו:

 

עולם נקי מהגורמים

שהציפו בו את תחושת

 

הזוהמה, המחסור והבלגן, שחווה.

פלנטה טהורה מהגזע השמי,

ואני ובני עמי בתוכו.

 

היטלר הגיב אל הגורמים, שעוררו בו סערה פנימית.

במקום לבוא מתוך יוזמה ולהתייחס למסרים,

שהבורא ניסה להעביר לו,

(באמצעות ההצפה בה היה נתון)

הוא בחר ללכת בדרכו של השטן – לוציפר המלאך,

אשר גם הוא בדרך למילוי מצוות האל,

סטה – מרד, הכחיש וסרח.

 

לוציפר,

כשצפו בדרכו אתגרים,

במקום להתמודד איתם,

יצא נגד המחולל אותם – אלוהים.

 

לוציפר הכריז,

כי מעתה ואילך הוא אדון העולם,

אשר באמתחתו תורה משופרת, הפתעות ופתרונים.

לעולמו קרא "גיהינום"

ואותו שיכן דלת אחת ליד גן עדן

(בצמידות לסמטת הפיות ולרחוב המלאכים).

 

היטלר שכח שלעולם יש בורא אחד,

אשר בזכות קיומו כל הברואים מלהיות אלוהים משוחררים.

הוא לא ידע כי כשאנו מתחרים במלך מלכי המלכים,

את עצמנו ואת זולתנו אנחנו מענישים.

 

הוא התכחש לעובדה

שכל אדם, עם לידתו,

קיבל מוניטור אישי מהבורא,

אשר דרכו מנחה אותו הבמאי הראשי,

אבינו שבשמיים – היוצר המקורי,

כיצד להשתתף במעשה הבריאה,

במקום להשתלט עליה

ולגרום לשואה מזוויעה.

 

החטא הראשון שלי:

(להבדיל אלף אלפי הבדלות),

אני בודקת בתוכי,

מה הן השואות הקטנות,

שאני הבאתי על עצמי

ו/או על סביבתי,

בגלל שסירבתי גם אני

להקשיב לבוראי

 

איך השואות הקטנות שלי

באות לידי ביטויי בחיי

ואיך אוכל לשים להן קץ ודי

(מבלי "לנקות" לכלוכים

ולטהר טהורים,

כפי שעשה צורר היהודים,

אלא בדרך אנושית ואלוהית,

בו זמנית)

 

ביום הזיכרון

לשואה ולגבורה

אני שואלת את עצמי:

מה הם המצבים,

שאותם ברא בעולמי אלוהים

אשר אותם אינני מקבלת?

 

מה צף בי

שבעבר עד היום

סירבתי להיפגש אתו

ולהתבונן לו בעיניים?

 

מי הציף אותו בקרבי

ועורר בי תחושה מוטעית,

כאילו הוא זה שזיהם את יומי?

 

את מי אני כל כך רוצה,

באופן מודע או לא מודע

"לנקות" מחיי, כי

הוא "אדם שלילי",

אשר "עשה לי רע"?

 

מי הוא החמץ המדומה בחיי,

אשר השמדתו תהפוך את עולמי

לנעים, טהור ומושלם

וגלאט כשר לרוח,

נאור, תרבותי

וכמובן ייצוגי?

 

החטא השני שלי

ברגעים הרבים

אשר בהם, תודה לאל,

אני מתמסרת לאלוהים, ולתוכניות שלו עבורי

 

האם אני מסכימה

לאשר את עצמי על כך

וללכת אתו, עם אבי מולידי,

יד ביד בציבור, בטיילת,

או שמא, את היחסים האינטימיים,

אשר אתו אני מנהלת

אני מצניעה ומהם מסתתרת?

 

החטא השלישי שלי

אני,

שבמשך השנים

יודעת יותר ויותר את אלוהים

ומנהלת אתו

יחסים רב חושיים

(בתוך גופי הגשמי,

בצ'קרות, בהילות שלי,

בתוך נשמתי ורוחי),

 

מדוע הסכמתי,

בעבר ועד היום,

ברגעים מסויימים,

להכחיש ולהדחיק את חוויותיי

עד כי הפיכתי לפעמים,

לרצה קהת חושים?!

 

האם אני מוכנה לקבל

את המסרים,

ששולח לי הבורא

במנעד השלם

שבו הם מופיעים?

 

כלומר,

בשלל צבעי הקשת,

הצלילים,

הריחות,

המראות,

הטעמים,

הרגשות,

החזיונות,

הרצונות

והצרכים?

 

האם אני מוכנה

לפרק את חומת ההפרדה

השופטת את השמחה

כטובה מהעצב

את ההתלהבות

כטובה מהייאוש,

את האחדות

כטובה מהבדידות?!

 

הרי את כולם ברא אלוהים

כשפה לשיחה אתו – כאותות רמזים וסמלים.

 

בכל רגע אני יכולה לבחור

לעבוד את הבורא או את השטן.

זה לא סיפור גדול,

זה צעד קטן,

שמשנה הכול,

שפותח לי את הדלת

לכאן או לכאן.

 

הפתרון הלא סופי

אחד הרמזים שנתן לי הבורא,

לזיהוי ומילוי שליחותי בעולם

הוא הזהות הלאומית שלי – יהודייה.

 

אני,

בת לעם אמיץ,

אשר מתוקף שליחותו הלאומית,

העז, בתוך עידן של עובדי אלילים

להביא לעולם את בשורת

האמונה באל אחד,

להטיל ספק בה,

לרדת למצרים,

לצאת ממנה,

לרצות לשוב אליה,

לבנות את עגל הזהב

ולבסוף, לחצות את ים סוף

ולבחור שוב

באל אחד

ולהגיע את הארץ המובטחת.

מורכב אבל בכל זאת, עשינו את זה!

 

עבודת האלילים

היא אחד המפתחות

לגיהינום – להתרחקות מהבורא.

 

אנחנו,

העם היהודי קורצנו מחומר סגולה:

אנחנו מאמינים, נחושים ומתמידים בדרך

כדי לא רק לשאת את בשורת האמונה באל האחד

אלא לתרגל אותה ביום יום,

איש איש בדרכו

הרוחנית,

הדתית,

החילונית

ואפילו האטאיסטית…

 

וזה מציף.

כל כך מציף.

מציף אותנו הבוחרים בדרך זאת,

אשר דקה אחרי זה רצים לחטוף עוד נגיסה מסיר הבשר…

 

וזה מציף את כל מי שלא בעניין.

כל כך מציף,

עד שבא לו להחטיף.

להחטיף לנו סטירה קטנה

או איזו שואה…

 

לזכור ולצמוח

ביום הזיכרון

לשואה ולגבורה

אני בוחרת לזכור

אתכם,

אחי ואחיותיי,

אימהותיי ואבותיי,

נושאי הבשורה

לדורותיהם,

 

אשר בחרתם באל אחד

נאבקם אתו,

אך לרגע לא עזבם אותו.

 

אתם גיבוריי,

גיבורי התהילה

שהלכתם לפני המחנה

והזכרתם לנו

את בשורת האמונה באל אחד,

ושבחרתם למות בגן עדן

מלחיות בגיהינום.

 

אתם מזכירים לי

להמשיך ולהחזיק

בלפיד האמונה בבורא

ולהעביר אותו הלאה,

בגאווה.

 

להמשיך לשאת

את לפיד עבודת הבורא

והתרחקות מעבודת אלילים,

בדרכי שלי.

 

היום אני בוחרת לזכור

שתפקידי האישי, כבת העם היהודי

היא לפתח דרכים לעבוד את אלוהים

באופן חופשי, שמאפשר לי להציף אחרים

ולהיות מוצפת בעצמי,

תוך כדי שאני מוגנת

בטוחה

ולא צריכה למות

על קידוש השם

כי העידן הזה נגמר,

תודה לאל.

 

גיבוריי,

גיבורי התהילה,

היום אני זוכרת

וצומחת

יהיה זכרכם ברוך.

נ.ב:

חשוב לזכור את כולם:
גם את המתים וגם את החיים
כי האמת היא, שחלקם ניספו וחלקם ניצלו.

אבל טוב – כנה, עמוק ויסודי
תמיד מוביל לצמיחה משמחת.

אבל רע – מתלונן, מתקרבן ונאחז בעבר
מוביל להתנערות מאחריות על החיים בהווה ובעתיד.

הגיע הזמן לתת מקום לשניהם,
זה לצד זה באותו היום – גם למוות וגם לחיים.

הגיע הזמן לשנות את הסלוגן של יום השואה
מ "לזכור ולא לשכוח ל: לזכור ולצמוח".

אבלות מצמיחה ומשמיחה,

רונית

רונית שפי וולפין – מורה רוחנית
מייסדת פרוייקט לזכור ולצמוח מ2003

10 תגובות

אגדת הפה – שח: להקשיב לעצמך בנוכחות הזולת

פרק מיומני האישי, ספטמבר 1977 (אני בת 12) – בעריכה מעודכנת ועכשווית:

אני מיואשת. לא בא לי לנסות לעזור לעצמי, כי ניסיתי כל כך הרבה פעמים, ובהמון צורות, כלים ושיטות, אך זה לא עבד לאורך זמן. אני קוראת למצבי "דיכאון". בהגיעי לתחתית התחתיות, אדם יקר מסדר לי פגישה עם איש שלטענתו עזר לו ויכול לעזור גם לי. יום הפגישה מגיע, כשאני כבר עמוק בבור של חוסר אונים, אבל אין לי כוח לצאת מהמיטה ולהיפגש עם האיש.

לפתע, אני חשה כאילו כוח גדול ממני חודר אל הבור בו אני מוטלת ומרים אותי ממקום מרבצי. נדמה כאילו הכוח מגיע אלי מלמעלה ולכן אני קוראת לו "כוח עליון". אני מרגישה כמו בובת חוטים בידיו. הוא מוציא אותי ממיטתי, מלביש אותי, נושא אותי על כפיו ומביא אותי לפגישה עם האיש.

בנוכחותו של האיש אני גואלת את עצמי מהמצב בו הייתי נתונה ויוצאת לחופשי. לימים, האוצר שאני מגלה בפגישה גורלית זו הופך לאחד מעקרונות היסוד בארגז הכלים שפיתחתי, לגילוי, ריפוי ומימוש עצמי, באמצעות קריאת הילות והילינג רב חושיים.

הכוח העליון מדבר אלי מגרוני שלי ובטון בטוח ועניני נותן לי תדרוך מהיר וקצר: "תקשיבי לאיש. הוא ייעץ לך איך לצאת מהבור אליו נפלת". "איך הוא יעזור לי?!" אני רוטנת בחוסר אמון כלפי הקול, "אף אחד כבר לא יכול לעזור לי. ניסיתי הכול. אז מה יש לו כבר להציע לי, עוד שיטה שלא עובדת?!"

להקשיב לעצמי בנוכחות הזולת

אני מגיעה למשרדו של האיש. הוא מציע לי כיסא ומתשאל אותי על מצבי. אני שוטחת בפניו את מר גורלי בנימה מתוסכלת וקולטת שהוא המום מדברי וכי הסיפור שלי גדול עליו, אבל למרות זאת הוא ינסה לעזור. כעבור שתיקה קלה הוא לוקח נשימה עמוקה, מכחכח בגרונו ובקול מהוסס, מנתח את בעיותיי ומשיא לי עצות בקצב איטי ומעצבן.

דבריו מציפים בי עצבנות וחוסר סבלנות. בא לי להימלט משם ולחזור הביתה, למיטה, לבור שלי, אבל אני נשארת נטועה בכיסאי, כשהכוח העליון מניח את כף ידו על כתפי, דוחף אותי למטה, חזרה אל מקום מושבי. אין לי כוח להתנגד. אני נשארת לשבת, אבל לא מקשיבה. לא לאיש ולא לכוח העליון. אין לי סבלנות להקשיב לעוד קשקשן שחושב שהוא יודע מה טוב בשבילי.

מחפשת לי מקום מסתור בתוכי, כדי שהכוח העליון לא יבחין, שאני ממרה את פיו ובמקום להקשיב לאיש, אני מקשיבה לעצמי. כדי שלא אתפס על חם אני מניחה לדברי האיש להוות רקע לשיח הפנימי שאני יוצרת ביני לבין עצמי בנוכחותו, כאשר אוזן אחת שלי פונה פנימה אל עצמי והאוזן השנייה פונה החוצה, כדי להקשיב לאוושת דבריי האיש, למקרה של בוחן פתע מהכוח העליון. דברי האיש דומים לדברים שכבר שמעתי אלף ואחת פעמים מאלף ואחד מומחים בתחומו, אלא שאני מבחינה כי הפעם אני שומעת אותם אחרת לגמרי – אני שומעת את עצמי מבינה את עצמי בנוכחותו.

לאותו איש אין נוכחות מיוחדת ויוצאת מן הכלל, אך שכשאני מקשיבה לעצמי בנוכחותו, תשומת הלב שלי נודדת אל המרחב האישי שלי – אל עולמי הפנימי. שם קורה דבר מקסים להפליא: דבריו, בפגשם את המרחב שלי, מציפים בי תמונות, רגשות, תחושות גוף, מחשבות, זיכרונות, סמלים ואותות.

כך זה תמיד קרה לי, בעבר, עד היום עם אנשים – שמעתי את עצמי בנוכחותם, אלא שהפעם אני מתמסרת למה שאני שומעת מתוכי ונותנת לקשב הזה מקום של כבוד. במקום לנסות להתרכז בדברי האחר ו/או לתכנן איך להגיב עליהם, אני ממוקדת בחוויה שלי בנוכחותו.

הפעם אני מתעניינת במה שצף בי ולא במה שמתכוון המשורר, במקרה זה – האיש. אני מתבוננת בדברים שצפים בי כשהוא מדבר ולא במה שהוא אומר. אני פשוט מתעניינת בי בנוכחותו. נראה שהוא חווה אותי כמקשיבה לו ואני חווה את עצמי כמקשיבה לו ולי במקביל.

האוצר שמתגלה כתוצאה מההקשבה לעצמי

ככל שאני מתמסרת לתרגול הקשב המקביל, משהוא חדש מתהווה בתוכי. כמו שעון מעורר, שמעיר אותי משינה עמוקה, אני שומעת אותי קוראת אל עצמי ומצביעה אל מקום מואר וער בתוכי: "הנה, שם, שם התשובה שלי! הנה האוצר שחיפשתי כל הזמן הזה, אשר איש לא יכול היה  לעזור לי למצוא אותו". לאוצר שאני מוצאת יש דימוי, צבע, צורה, תחושה, צליל, טעם, ריח, גודל, קצב, רטט, תדר, מלל, תנועה, מרקם ומבנה ייחודי משלו. הוא מלא חיים ואני יודעת אותו בכל הווייתי. החוויה הרב חושית הזאת של האוצר שלי מציפה אותי בתחושה של שלמות טוטלית לגבי הצעד הבא שלי. אין לי צל של ספק בו. פתאום הכל ברור. רק לרוץ ולבצע. תחושת השלמות הזאת מניעה אותי קדימה כמו רוח שמניעה את עלי השלכת אל המקום הבא שלהם, הרחק מהעץ. אני יודעת שזה הכוח העליון שבתוכי. הוא חזק מסך כל חושיי הבודדים.

שוב  אני מונעת מכוח עליון – הפעם הוא מקפיץ אותי מכיסאי ומשחרר מגרוני מלל קולח ונמרץ לעבר האיש הזר: "סליחה שאני מפריעה לך", אני קוטעת את שטף דבריו של האיש בטון נרגש, "כשאתה מדבר אני שומעת בתוכי את אלוהים מדבר אלי, כאילו הוא מדבר מגרונך לאוזניי. הוא אומר לי ככה…ככה…וככה.. ולפיכך, אני שוטחת בפניו את תגליתי בקצב דיבור מהיר ונלהב, ומרחיבה: אני מבינה כי הצעד הבא שלי הוא: א', ב' ו- ג' ", וממשיכה לפרוט לפרטי פרטים את החזון החדש שיוציא אותי מהבור אליו נפלתי ואשר בו הייתי מוטלת עד לפני זמן קצר. …"הסיבות לכך, אני מעמיקה את טיעוניי, הן 1, 2 ו -3,  אני פורשת בפני האיש בהתפעלות גדולה את תובנותיי הטריות, שזה עתה קבלתי בנוכחותו.

האיש מתבונן בי במבט תמוה, מופתע שאלה הם הדברים שהבנתי מתוך דבריו, למרות שהוא בכלל לא אמר אותם. אבל הוא נראה מרוצה מעצמו ושמח שעזר לי בזמן כה קצר ומחייך מבלי להבין איך אירע הנס שהתחולל כאן במשרדו. הוא מקשיב לי ואני ממשיכה: "אני מודה לך על הזמן שהקדשת לי. עכשיו הכל ברור לי ויש לי כיוון פעולה מגובש. המון תודה לך ולהתראות".

אני נרגשת מהתשובה שמצאתי ומחבקת את האיש והחלל בינינו מתמלא בתחושת חדוות חיים ותקווה.

המפתחות אל האוצר

אני מתרחקת מאושרת, ביודעי שגיליתי אוצר רב משבקשתי. ראשית, זכיתי בתשובה לשאלה שלא היה לי מענה עליה עד כה, וחוסר התשובה הביא אותי למצב שלו קראתי "דיכאון". שנית, זכיתי לגלות מפתח למציאת תשובות לכל השאלות שאי פעם אבקש למצוא את התשובה שלי עליהן.

אני צועדת  אל ביתי בתחושה שנפתח בפני עוד שער למעגל של תקווה. תקווה למצוא את הכוח בתוכי לעזור לעצמי. תקווה להקשיב לעצמי בנוכחות הזולת. תקווה להאמין לבורא ולא רק בו. תקווה לגאול את עצמי בעזרתו. תקווה שלא אפחד ליפול, כי בכל בור טמון אוצר. הרי גם יוסף הקטן נזרק לבור ומצא שם אוצר, שבשלב ראשון אמנם הוריד אותו מצריימה, אך בשלב שני חיבר אותו משם בחזרה אל ביתו הרוחני – אל שליחותו.

באתי מיואשת ויצאתי חדורת תקווה

בדרך הביתה אני עוצרת אצל המקשר (הממליץ שקישר אותו עם האיש), כדי להודות לו על המלצתו.

…"באתי אל האיש שלך  מיואשת וחזרתי ממנו מלאת תקווה, אז המון תודה לך," אני מכריזה בהתלהבות.

"מה הוא אמר לך?", חוקר אותי הממליץ.

"זה לא מה שהוא אמר לי, שעזר לי, אלא מה שאני שמעתי, כשהקשבתי לעצמי בנוכחותו – בזמן שהוא דיבר", אני מבשיבה.

"מה, לא הקשבת לו?!" שואל אותי המקשר בפליאה.

"לא.", אני משיבה, "הקשבתי לעצמי בנוכחותו".

"אז מה את הולכת לעשות עכשיו?", הוא ממשיך לשאול כשעל פניו הבעת בלבול מהולה בדאגה לעתידי.

אני מארגנת את מחשבותיי בקול רם:

"א. אני מתכוונת לפעול לפי התשובה שגיליתי בתוכי, בנוכחות האיש.

ב. אני בוחרת מעתה ואילך לתרגל הקשבה רב חושית לעצמי בנוכחות הזולת.

ג. אני רוצה לדבר פחות ולהקשיב יותר".

לימים הפכה ההקשבה הרב חושית שגיליתי אז לאחד מהעקרונות הבסיסיים בקריאת ההילה וההילינג הרב חושיים שפיתחתי.

עת לשתוק ועט לכתוב – אגדת הפה שח

לפני כחודשיים הבנתי שהגיע הזמן שאקח צעד נוסף ביכולת שלי לעזור לעצמי ולזולת. בעקבות ההבנה הזאת יצאתי למסע ההקשבה, כשאלי מתלוות שתי קבוצות של אנשים מופלאים, אותם אני מלמדת קריאת הילות והילינג רב חושיים, הלכה למעשה – קבוצת מתחילים וקבוצת מתקדמים. יחד כולנו מחדדים את היכולת לגלות, לרפא ולממש את עצמינו בכל תחומי החיים, באמצעות זיהוי הרצון האמיתי שלנו ומימושו, בדרכינו הייחודית, לפי פרופיל הנשמה שלנו.

במהלך המסע המשותף הזה גיליתי שגברה בי התשוקה להקשיב מלדבר. הבוקר התעוררתי מוצפת חשש שמא התמכרתי לשקט שבקשב. לכן, לאחר חודשים של שתיקה מרובה והמנעות מפרסום פרי עטי החלטתי לשוב ולכתוב. הפעם אני כותבת מתוך תחושה שהגיע העת שאוסיף להגדת הפסח האישית שלי פרק נוסף ולכנותו:

אגדת הפה – שח. פרק זה קורא לי לא רק למלא את מצוות "והגדת לבינך", אלא לתרגל לצידה מצווה נוספת:

ו"הקשבת לבינך – בינו ובינך".

הבן יכול להיות הבן שלי, אשר לו אני אם

ואף אני בעצמי.

כלומר,  – "הבן הפנימי" או יותר נכון, במקרה שלי – "הבת הפנימית".

חוזרת להקשיב בפה מלא שח ושחוק.

חג שמח.

אתם מוזמנים להביע את דעתכם, כאן למטה בתגובות.

תודה וחג שמח,

רונית

27 תגובות

מתנה לך ולי: קריאת הילות והילינג – הקורס המעשי

קיבלתי מתנה מהבורא ואני שמחה לחלוק אותה אתך:

הבורא בקש ממני להעניק לעצמי

12 שבועות של התחדשות (מעין סדר פסח פנימי)

והציע לי להזמין אותך להצטרף אלי,

(לא צריך לצאת מהבית בשביל זה).

אחת לשנה, לפחות, הבורא מעניק לי פינוק מיוחד:

12 שבועות של של חיבור מחודש עם עצמי,

עם מהותי, ייעודי, שליחותי וזכותי בחיים האלה.

במהלך תקופת ההתחדשות הזאת

אני מעצימה את הידיעה של מי שאני באמת,

כנשמה חופשית בגוף פיסי – אנושי ונשי,

אני מעמיקה את החיבור בין הגוף שלי לנשמה שהנני,

מגדילה את האומץ לזהות ולממש

את רצונותיה האמיתיים של הנשמה שהנני

בכל תחומי חיי הארציים

(פרנסה, קריירה, יחסים, בריאות ועוד),

וכך אני שבה אל מקומי בעולם

רעננה, חיונית ומלאת התלהבות.

הטריק שלי (סליחה, של הבורא)

את כל ההתחדשות המופלאה הזו אני עורכת

באמצעות שכלול היכולת להעניק לעצמי

קריאת הילות והילינג רב חושיים.

הבורא עיצב את את זה כך שבמידה

שאני רוצה לשכלל את היכולת שלי

לגלות, לרפא ולממש את עצמי בכל תחום

עלי ללמד את רזי האומנות הזאת לאחרים.

אני אנושית – גם לי יש אינטרסים

זאת בדיוק המוטיבציה המאוד אישית שלי

לפנות מספר שעות בשבוע, מהקליניקה שלי לטובת

הנחיית קורס קריאת הילות והילינג המעשי – שלב א'.

וללמד אותך את כל הסודות הלא כמוסים שלי.

אז בלי הקדמות נוספות, אני רוצה להזמין אותך

להצטרף אלי ל- 12 שבועות מופלאים,

אשר במהלכם אלמד אותך (ואלמד יחד אתך),

הלכה למעשה, להעניק לעצמנו

קריאת הילות והילינג – כאן ועכשיו:

בכל נושא, בכל מקום ובכל זמן

וכך להיות מתוקים לעצמנו (ולאחרים).

כלומר, לעזור לעצמנו ולזולת במקביל:

* לחולל שינויים מהירים, יעילים וחכמים, בכל תחומי החיים – כאן ועכשיו!

* לממש את ייעודכם ויעדיכם בקלות, נינוחות והנאה, וללא סבל, מאמץ והקרבה.

* לעזור גם לעצמכם ולא רק לזולת, כדי למלא את שליחותכם מבלי להתרוקן…

אל תפספס/י: הנחה מיוחדת לנרשמים לקורס המעשי,

עד היום, יום ג' 14/2/12 ב- 15:00.

לפרטים ולהרשמה לחצ/י כאן עכשיו

להתראות בקורס המעשי,

ביום ב' 20/2/12

ב- 13:15 – 11:00

באהבה

רונית

עדיין אין תגובות

קריאת הילות והילינג – שיעור מבוא לקורס המעשי

שיעור מבוא פתוח (חינם) לקראת הקורס המעשי

בשידור חי באינטרנט, מחר, יום ב' 13/2/12

בשעה 13:00 – 11:00 (עם הפסקה קלה באמצע)

המקומות מוגבלים, להבטחת מקומך יש להירשם מראש.

הקלטת השיעור תשלח לנרשמים, להרשמה ו להבטחת מקומך לחצ/י כאן עכשיו

בשיעור אחשוף בפנייך את הנושאים הבאים:

* הצעדים המעשיים שכרוכים בהושטת עזרה לעצמנו ולזולת, באמצעות קריאת הילות והילינג

* למי זה מתאים

* מתי זה עובד ומתי לא

* הקורס המעשי:

  • תוכן הקורס
  • נושא הקורס
  • מבנה הקורס
  • מחיר מיוחד – בהרשמה מוקדמת
  • תעודת אחריות
  • אתייחס לשאלות

להבטחת מקומך לחצ/י כאן עכשיו


מה כדאי לדעת לפני שעוברים מדיבורים למעשים

מחר נעבור מדיבורים למעשים

ונכיר מקרוב את הצעדים שיש לבצע

כדי להעניק עזרה לעצמנו ולזולת,

באמצעות קריאת הילות והילינג

וכך:

  • לחולל שינויים מהירים, יעילים וחכמים, בכל תחומי החיים – כאן ועכשיו!
  • לממש את ייעודכם ויעדיכם בקלות, נינוחות והנאה, וללא סבל, מאמץ והקרבה.
  • לעזור גם לעצמכם ולא רק לזולת, כדי למלא את שליחותכם מבלי להתרוקן…


יצירת המציאות הרצויה- המרכיב החסר

למרות שידוע כי "תמונה אחת שווה אלף מילים",

עדיין, הרבה אנשים, רגישים, מודעים ואינטליגנטיים

מתקשים לשנות את תמונת המציאות בה הם חיים.

זה קורה בגלל שהם לא רואים תמונות

בצורה מספיק מדויקת, שלמה ומעמיקה (אם בכלל).


להיות רנטגן – כל אחד יכול ללמוד איך

כדי לחולל שינוי מהותי בתמונת המציאות שלנו

וכדי שזה יקרה באופן מהיר, יעיל וחכם,

עלינו לפתח כושר אבחון חד כרנטגן

ולהשתמש בו כדי לזהות את הדברים הבאים:

א. לזהות מה הוא הרצון האמיתי שלנו, בתחום בו אנו רוצים לערוך שינוי

ב. לזהות מה הם החסימות האישיות שלנו (לא תיאוריות),

שמונעות מאתנו להוציא לאור את הרצון האמיתי שלנו.

ג. לזהות את הדרך הייחודית שלנו, ששחרר את החסימות הללו

ד. לזהות את הדרך הייחודית שלנו להוציא את הרצון האמיתי שלנו

מהכוח אל הפועל, שלב אחר שלב בנינוחות, קלות, הנאה וענווה

וללא סבל, מאמץ והקרבה, תוך כדי התחשבות בטובה העליונה.

 

כך לא נפספס

אם לא עברנו את שלב הזיהוי ביסודיות,

הרי שפספסנו פרטים חשובים בדרך

ולכן לא הצלחנו ליצור את תמונת המציאות האמיתית,

אליה אנו כמהים, ואנו משקיעים לשווא בעשייה לא תכליתית.

במקרה זה – מקצר דרכו מאריך ומסבך אותה,

אך המשקיע בדיוק דרכו הופך אותה לקלה, מהנה ונינוחה.

 

צעד קטן לשינוי גדול

בבואנו לממש את הניצוץ האלוהי שהננו,

בכל אחד מתחומי חיינו (פרנסה, קריירה, יחסים, בריאות, התנהגות ועוד),

חשוב שנדע כי האמרה: "אלוהים נמצא בפרטים הקטנים"

היא אחת מעקרונות קריאת ההילות וההילינג ולכן,

די במהלך מדויק אחד קטן, כדי לחולל שינויי אחד גדול.

למרות שאני יודעת כבר שנים רבות שזו היא אחת מהסיבות

המשמעותיות לניסים  שמתחוללים בחיי ובחייהם של לקוחותיי,

בעקבות הלימודים איתי, הפשטות הזאת מדהימה ומביכה אותי

בכל פעם מחדש.

כאשר שלב הזיהוי מדויק, שלב הביצוע הופך למלהיב, פשוט וקל.

הוא קורה כביכול מעצמו.

לא שאנו לא משקיעים בו, אבל ההשקעה בעשייה

נושבת בנו כרוח המניעה את העלה – בקלות וללא מאמץ.


כך הופכים למדויקים

דיוק, כמו פספוס הוא אפשרות לא מחייבת.

דיוק הוא הרגל שיש ללמוד ולתרגל.

כך שאם צף בך חשש לטעות ביכולת האבחון והטיפול

שאלמד אותך לערוך, באמצעות קריאת הילות והילינג,

הרי שזה טבעי ואל דאגה,

כי במהלך הקורס, דיוק יהיה אחד האיכויות

שנלמד לפתח.

נקודת המפנה שלך – תעודת אחריות

אני משוכנעת שהדיוק שיכנס לחייך בעקבות

התכנים שתלמד/י ותתרגל/י בקורס המעשי

עשוי לחולל עבורך נקודת מפנה בחיים,

אבל אינני יודעת האם הקורס הזה מתאים לך.


את  הידיעה הזאת תוכל/י לקבל רק לאחר

ארבעה השיעורים הראשונים של השתתפותך הפעילה בקורס המעשי.

לכן, אם לאחר השתתפותך בהם לא אהבת את מה שלמדת

תוכל/י לפרוש מהקורס ולקבל את כל כספך בחזרה.

את ההבטחה הזאת תקבל/י ממני בכתב.

 

נקודת המפנה שלך – הזהרה:

לעומת זאת,

אם כן אהבת את הקורס, אני מזהירה אותך:

את/ה עלול/ה להצטער על כך שלא השתתפת בו קודם…

הנחמה: מניסיון של 23 שנות הוראה, אני מניחה כי הצער הזה

יחלוף מהר וכי הכלים שתלמד/י בקורס יהפכו בהדרגה,

עם התרגול בפועל, לטבע ראשון שלך,

עד כי יהיה לך נדמה שהם היו אתך מאז ומתמיד

וכי כך חיית מאז שאת/ה זוכר/ת את עצמך…


להפסיק להיות עכברי ניסיונות

אם איננו מאבחנים את מצבנו

באמצעות ראיה מדויקת, שלמה ומעמיקה

אנחנו הולכים סחור – סחור,

עוסקים בניחושים ובהשערות

ודנים את עצמנו להיות עכברי הניסיונות של עצמנו.

עם יד על הלב,

האם היינו מסכימים לתת לרופא מנתח

לערוך על הגוף שלנו "ניסויים"?!

אם לא,

אז למה אנחנו מוכנים לתת לחיים שלנו להיות "ניסוי"

והאם אנחנו מוכנים להפסיק לגשש באפלה

ולתת לעין השלישית שלנו, בשיתוף עם שאר החושים

הפיסיים והמטאפיסיים בהם התברכנו

באופן אנושי, מולד וטבעי,

לעבוד בשבילנו במלוא העוצמה,

כפי שהם יכולים לעבוד,

ולא קצת, בערך או "ליד"?


אל תגיד/י שלא אמרו לך

מפגש אחד של קריאת הילות והילינג רב חושיים

עבור האדם הנכון, שווה

אלף אבחונים, עצות, טיפולים ואימונים.

את זה מספרים לי כל יום אנשים שאני מלווה,

באופן אישי וקבוצתי כבר 23 שנים.

את זה גם אני בעצמי יודעת משימוש אישי בכלים הללו, מאז 1977.

אבל אני לא יכולה ולא רוצה לשכנע אותך,

כי כאמור, זה לא מתאים ולא עובד עבור כל אחד.

מה אם זה כן מתאים לך?

מה אם זה כן יעבוד עבורך?

 

ההחלטה שתשנה את חייך לעד

לאחר שיעור המבוא שיערך מחר

תדע/י האם הכלים הללו 

קוראים גם לך.

שיעור מבוא פתוח (חינם) לקראת הקורס המעשי

בשידור חי באינטרנט, מחר, יום ב' 13/2/12

בשעה 13:00 – 11:00 (עם הפסקה קלה באמצע)

המקומות מוגבלים, להבטחת מקומך יש להירשם מראש.

להבטחת מקומך לחצ/י כאן עכשיו

בשיעור אחשוף בפנייך את הנושאים הבאים:

* הצעדים המעשיים שכרוכים בהושטת עזרה
לעצמנו ולזולת, באמצעות קריאת הילות והילינג

* למי זה מתאים

* מתי זה עובד ומתי לא

* הקורס המעשי:

  • תוכן הקורס
  • נושא הקורס
  • מבנה הקורס
  • מחיר מיוחד – בהרשמה מוקדמת
  • תעודת אחריות
  • אתייחס לשאלות

להבטחת מקומך לחצ/י כאן עכשיו

להתראות מחר,

באהבה

רונית

 

רונית שפי וולפין – מורה רוחנית
הדרכה מדויקת, שלמה ומקיפה בכל תחום
באמצעות קריאת הילות והילינג

למידע על ליווי אישי לחצ/י כאן
לתאום תור לחצ/י כאן
לאתר: www.the3i.co.il
בפייסבוק:
www.facebook.com/the3eye

 

3 תגובות

כעס – שלב הכרחי בזיהוי הרצון האמיתי ומימושו

כעס הוא שלב הכרחי בזיהוי הרצון האמיתי שלנו

"אל תכעסו" זה כמו…"אל תהיו אסרטיביים", שזה במילים אחרות: "אל תזהו מה אתם באמת רוצים ואל תממשו את זה" כלומר: אל תנקטו עמדה" או "אל תביעו את עצמכם":

האמת והשקר בקשר לכעס

חינכו אותנו שלכעוס זה "לא טוב" ו"לא יפה" וכי כעס הוא בעיה שיש למגר. כלומר, תכנתו אותנו להאמין שאת כעסנו יש לשחרר, "לנקות", להפסיק, להדחיק, להכחיש, או להדחיק, בעוד שהאמת היא, שכעס הוא אחד מהרגשות שהבורא העניק לנו, כדי לעזור לנו לדעת להגיד "לא". כלומר, לדעת מה לא נכון עבורנו.

לדעת מה "לא" הוא הצעד המקדים לידיעת מה "כן"

אם איננו מעניקים לעצמינו את הזכות לדעת מה לא נכון לנו, גם איננו מעניקים לעצמנו את הזכות לדעת מה כן נכון לנו.

הבעיות שנוצרות כתוצאה מכעסים אינן נגרמות בגלל הכעס עצמו, אלא בגלל ניהול שגוי שלו, באחת מהצורות הבאות:

1. התעלמות מהכעס – כאשר אנחנו לא מכבדים את הכעס שלנו ושל האחר ולא נותנים לו מקום, וכאשר אנחנו לא מרשים לעצמנו ולזולת לחוות אותו, להביע אותו ולהקשיב למסר שהוא בא למסור לנו. במקרים אלה הוא הופך להר געש שלא מפסיק לבעבע ולהביע תסכול מתמיד שאיננו בא לידי סיפוקו. התעלמות מהכעס מתרחשת כאשר אנו מדחיקים, מכחישים, או "מנקים" אותו. שימו לב: כעס איננו ליכלוך, אלא "לא" טהור, בדיוק כמו "כן" טהור.

2. היאחזות בכעס – הכעס הוא תחנת מעבר ממצב של הסתייגות ואמירת "לא" כלפי דבר זה או אחר שאינו מתאים לנו, למצב של יצירת בהירות בנדון. הוא מבהיר לנו מה אנחנו לא רוצים, מה לא טוב לנו, מה מציק לנו ומה אנו כמהים שיהיה אחרת. אך איננו רוצים להישאר תקועים ב"לא", אלא מיד אחרי שהבנו מה אנחנו לא רוצים, כדאי שנבהיר לעצמנו מה אנחנו כן רוצים. היאחזות בכעס, כלומר, התעקשות להשאר כעוסים, תעצים את ה"לא" – את מה שאיננו רוצים ותמנע מאתנו לדעת מה אנחנו כן רוצים. הזרמת הכעס שלנו במרחב שלנו (בגוף, בצ'אקרות ובהילה) תיצור בהירות ותוביל אותנו להגדיר מה אנו לא רוצים ומה אנחנו כן רוצים.

3. הזרמה או היאחזות של כעס זר – כעס זר הוא כעס שאינו שלנו, אלא שספגנו מאחרים. כעס איננו רגש שלילי, אלא אחד ממנעד הרגשות הנחוצים לאדם כדי להקשיב לעצמו, על מנת לזהות את ה"כן" וה"לא" שלו. בדומה למוסיקה, שבה קיימים טונים "גבוהים" ו"טונים נמוכים" , אשר שניהם נחוצים ליצירת הרמוניה, כך גם ברגשות – ישנם רגשות בעלי טונים "גבוהים" כגון, שמחה והתלהבות ורגשות בעלי טונים "נמוכים" כגון, עצב וכעס. היכולת להקשיב למנעד הרגשות שלנו פותח בפנינו דלת להאזין למנעד הרצונות שלנו ולהבדיל בין מה אנו רוצים ומה לא. כאשר  כעס זר זורם במרחב שלנו הוא מסמן לנו "לא" שאיננו נכון לנו, אלא לאדם שממנו ספגנו את הכעס הזה. לכן חשוב להקפיד לזהות האם הכעס שאנו חווים הוא שלנו או לא שלנו. את שלנו אנו רוצים להזרים במרחב שלנו ואת זה שאיננו שלנו אנו רוצים לשחרר מהמרחב שלנו. זרימת הכעס שלנו במרחב שלנו מרפאה אותנו, אך זרימת כעס של אחרים במרחב שלנו הורסת לנו.

הזרמת כעס זר במרחב שלנו יהפוך אותנו ל:

א. תוקפניים – אלימים (מילולית, פיסית, רגשית ואנרגטית).

ב. אבודים – מבולבלים,  מיואשים, חסרי תקוה וחסרי כיוון, המתקשים למצוא פתרונות ולא רואים שום אפשרות אחרת, פרט למבוי הסתום בו אנו נמצאים.

ג. חלשים – חסרי בטחון עצמי,  בעלי תחושת ביטול עצמי ועצמי, חוסר הערכה וחוסר אמונה עצמית ואף בושה על מי שאנחנו.

ניקוי כעס של אחרים מהמרחב שלנו והזרמת הכעס המרפא שלנו

באמצעות קריאת הילות רב חושית אנו יכולים לזהות מה היא אנרגיית הכעס שלנו ואיזו אינה שלנו.

באמצעות ההילינג הרב חושי אנו יכולים להזרים את אנרגיית הכעס שלנו במרחב שלנו, על מנת לרפא את עצמנו ולצעוד קדימה, אל המקום בו אנו כמהים להיות ולשחרר את אנרגיית הכעס שאינה שלנו, המורכבת מכעסים שאחרים הטיחו בנו ו/או ספגנו מהם.

כאשר ניתן לכעס שלנו רשות להיות בתוכנו (במקום להדחיקו פנימה או לשפוך אותו החוצה, על אחרים) הוא יצוף ויזרום במרחב שלנו, ינקה אותנו מקורבנות כלפי אותו דבר עליו אנו כועסים ויתמיר את עצמו לקלילות, בהירות וחדוות יצירה ועשייה המאופיינים בהתלהבות, נחישות וחיות. נחוש אנרגתיים, נמרצים, בריאים ועצמתיים ללכת בעקבות הלב שלנו ולממש את רצוננו האמיתי. למעשה הוא יפרוץ מאיתנו ויוביל אותנו ליצירת מציאות חדשה ופורצת דרך בחיינו שאיננה זקוקה לאישורים מבחוץ, איננה פוחדת ואיננה מחכה לתורה. הרצון שלנו יקבל דרור והחיים משל עצמו. נמצא את עצמנו מחוללים שיני מהיר, יעיל וחכם בנינוחות, קלות והנאה וללא סבל, מאמץ והקרבה.

זיהוי ומימוש הרצון האמיתי בכל תחום – שיעור פתוח (חינם)

עוד אודות הגדרת רצונותינו האמיתיים ומימושם, באמצעות קריאת הילות והילנג לעצמנו ואחרים
ארחיב בשיעור הפתוח הבא (חינם), שאערוך

בשידור חי באינטרנט, ביום ב' הקרוב 6/2/12 בשעה 12:30 – 11:00

המקומות מוגבלים וקישור הגישה לשיעור ניתן לנרשמים מראש בלבד (הקלטת השיעור תשלח לכל הנרשמים)

להרשמה עכשיו לחצ/י כאן

בבקשה כתבו את תגובתכם ו/או שאלתכם לקטע זה, בתגובה כאן למטה

להתראות בקרוב,

רונית

27 תגובות

מתנה – קבלו 100 ש"ח הנחה על קריאת הילה והילינג אישית:

מתנה – קבלו קריאת הילה והילינג אישית ממני במחיר מיוחד של 100 ש"ח הנחה.

מתנה זאת מיועדת למשתתפי קורס ההיכרות (חינם) עם קריאת הילות והילינג בלבד,
אשר פונים אלי בנושא עד ה- 6/1/12.

למי שמעולם לא קבלו ממני קריאת הילה והילינג – 100 ש"ח הנחה על הפגישה הראשונה

למי שקבלו ממני קריאת הילות והילינג בעבר – 100 ש"ח הנחה על הפגישה ה- 12 בסדרת מפגשים.
סדרה מורכבת מ- 12 מפגשים מינימום, אחת לשבוע או שבועיים, שמוזמנת מראש.

זאת במידה ולא קיבלתם ממני שום הנחה עד כה (כי אין כפל הנחות).

לפרטים לחצו כאן עכשיו    לתיאום תור לחצו כאן עכשיו

לקורס היכרות במתנה (חינם) לחצו כאן עכשיו

להתראות בקרוב,

רונית

עדיין אין תגובות

הזכרים זוכרים, כשהנקבות נוקבות:

למה ומה הזכרים שוכחים לזכור?
על מה ובכמה הנקבות לא נוקבות?

האם הנקבות מוכנות לזכור,
שזכרים כואבים ומכאיבים כאב נוקב,
כאשר הן מפסיקות לנקוב כדי להזכיר?

האם הנקבות מוכנות לזכור שהן המזכירות?
האם הן מוכנות להרשות לעצמן לנקוב, כדי שהזכרים לא ישכחו?

האם הזכרים מוכנים להיזכר,
שתפקיד הנקבות הוא לנקוב כדי להזכיר?

האם הנקבות מוכנות לזכור שמותר לזכרים שלהן לשכוח?
האם הזכרים מוכנים לבקש מהנקבות להזכיר להם ולשכוח מיזה?

האם הנקבות מוכנות לנקוב כדי לזכות בגברים?
האם הזכרים מוכנים להרשות לנקבות לנקוב, כדי לזכות בנשים?

כי הרי הנקבות הן הזוכרות.

כשדברי הנקבה "נוקבים מידי" בעיני הזכר

זה סימן עבורה שכרגע קשה לו להיזכר.

אז אל תשכחי זאת,

אבל גם אל תתעקשי.

רשמי לך תזכורת

ונקבי בזמן אחר…

כשהזכר שוכח יותר מידי,

זה סימן שהנקבה לא נוקבת מספיק.

כשהנקבה נוקבת , אך הזכר לא נזכר

זה סימן שהיא לא ממש נוקבת

כי לנקוב בהצלחה אפשר רק אופן ניקבי

באופן שמזכיר, אך לא באופן שמנקב לזכר את זכרון

האם זה היה נוקב מדי?!

 

אשמח לתגובתכם כאן למטה

 


קטע זה נכתב בהשראת שיחה עם בן זוגי – הרב אלישע וולפין (רבה של קהילת "ואהבת")

כל הזכויות שמורות למחברת (אנוכי): רונית שפי וולפין – מורה רוחנית, קוראת הילות והילרית.
מייסדת העין השלישית – בית הספר לקריאת הילות והילינג – לעזור לעצמך ולזולת במקביל
צמיחה רוחנית, הגשמה עצמית והכשרה מקצועית

2 תגובות

נימוסים רוחניים – המפתחות לפריצת דרך בנושאים תקועים

נתקעתם? הנה רכב חילוץ: האם גם אתם תהיתם פעם איך קורה שלמרות ניסיון החיים העשיר שלנו, הידע והכלים שרכשנו, הכישורים בהם הצטיידנו, המיומנות שפיתחתנו והמודעות שטיפחנו, אנחנו עדיין עלולים למצוא את עצמינו "תקועים" ולהתקשות לחלץ את עצמינו באופן עצמאי? על הצעד שיוביל לשינוי משמעותי ופורץ דרך בתחום בו אנו תקועים ארחיב בשורות הבאות:

אחד הגורמים העיקריים לקושי ביצירת שינוי משמעותי ופורץ דרך בכל נושא, היא הנטייה להיצמד לידע ישן שמצוי ברשותנו, בקשר לאותו נושא תקוע ולערוך בו שימוש חוזר. הציפייה שידע ישן זה יניב עבורנו תוצאה אחרת (חדשה) היא ציפייה משעשעת אך לא אפשרית. אם נבחן את הציפייה האנושית הזאת לעומק נגלה שבמידה וחלילה נמשיך להשתמש באותו מידע ישן ולעוס שמצוי כרגע בידינו, נמשיך לייצר את אותן התוצאות בדיוק, שייצרנו עד כה. כדי לייצר תוצאות חדשות נצטרך להשתמש בידע חדש, עדכני ורענן המותאם לזמן הווה.

הידע של כל אדם הוא יחיד ומיוחד ואין שני לו

כל אדם הוא יצור יחיד ומיוחד ואין שני לו בעולם וכך גם הידע שלו – יחיד ומיוחד ולכן לא היה ולא יהיה שני לו. זו הסיבה שהשינוי לו אנו כמהים כרוך ביצירת אפשרות חדשה ביקום שטרם נוצרה עד כה ולא תיווצר יותר לעולם, לא על ידינו ולא על ידי אף אדם אחר זולתנו. לכן, אף יצור (לא אדם ולא מלאך) יודע את הדרך לחולל את השינוי הזה, אלא רק זה שברא את "שדה אין סוף האפשרויות" – בורא עולם. התקשורת הישירה עם הבורא היא זו שתוביל אותנו לחלץ את עצמינו מהתקיעות בה אנו שרויים. ממנו נקבל את הידע החדש שנחוץ לנו כדי לצאת מהתקיעות ולייצר את המציאות החדשה לה אנו כמהים.

שנייה לפני שאנו פונים לחפש את הידע החדש, חשוב שנזכור כי הידע הישן (זה שמצוי בידינו כרגע) הוא זה שהצליח להביא אותנו עד הלום. על כך ראוי להודות לו ולדרך שעשינו בזכותו. יחד עם זאת, אנו תקועים כרגע מכיוון שידע ישן זה הפסיק לשרת אותנו והשימוש החוזר בו יצר מצב שקשה לנו לנוע קדימה. התקיעות מבשרת כי הגיע הזמן לקחת צעד נוסף בצמיחה שלנו באמצעות קבלת ידע חדש. תוצר הלוואי של קבלת הידע החדש והפנמתו היא סלילת פיסת דרך חדשה בחיינו.

במקרים שבהם אנו שבעי רצון מהמציאות הנוכחית שלנו ואין לנו רצון לשנות דבר בחיינו, מוטב שנמשיך להשתמש באותו ידע ישן ולא נוסיף ידע חדש. כך נבטיח שנייצר את אותן התוצאות בדיוק, שאנו מקבלים כרגע. אך במקרים שאנו לא שבעי רצון מהמציאות שלנו נצטרך לייבא ידע חדש, שיאפשר לנו לייצר מציאות חדשה. נ.ב: חוסר שביעות רצון היא אות לכך שהגיע הזמן לקחת צעד נוסף בצמיחה שלנו.

לכבד את הידע הישן ולהוסיף עליו חדש – החיבור בין השניים פורץ דרך

אני לא קוראת חלילה לבטל את הידע הישן שלכם בתחום אותו אתם רוצים לקדם וגם לא לנטוש אותו או לזלזל בו. נהפוך הוא: אני קוראת לכבדו, להעריכו ולשמרו, אך לא להיאחז בו בפנטיות, כדבר היחיד שקיים או אפשרי, לא לשקוע בתוכו כטוב הבלעדי, שאי פעם תזכו לו, ולא להיתקע בגללו בעבר, אלא להשתמש בו כקרש קפיצה אל עתידכם, בכך שתביאו לו אח קטן – תוסיפו לו ידע חדש. גם הידע הישן וגם הידע החדש הם שניהם ילדיכם האהובים ולשניהם יכול להיות מקום בלבכם. הבכור תמיד יהיה הבכור והצעיר תמיד יהיה הצעיר. כבודו של כל אחד מהם במקומו מונח.

הרצון לחולל שינוי פורץ דרך מבקש מאתנו להתבונן בזמן הווה, על העבר והעתיד, בו זמנית, מתוך כוונה לכבד ולהוקיר את עברינו ומתוך מוכנות להיפתח לחלק שעוד לא חווינו בחיים, אשר "מכריח" אותנו לגלות ידע שונה – חדש, שיתווסף למידע שכבר יש לנו, יחבור אתו, יעמיק, יעשיר וידייק אותו ויישא אותנו קדימה, ללא רגשות אשמה על כך שנטשנו או בגדנו במורשת האישית והקולקטיבית (משפחתית, לאומית והכלל עולמית) שלנו. יחד, הידע הישן והחדש יצעידו אותנו למהלך הבא בחיינו.

איך נקבל את הידע החדש ולמה לא קבלנו אותו קודם?!

השורות הבאות עלולות לעצבן ולשמח אתכם במקביל: לשווא אנשים סובלים ומתאמצים כדי להגיע אל הידע החדש, אשר לו הם זקוקים כדי לחולל את פריצת הדרך הנוכחית, לה הם כמהים, בעוד שהוא נמצא בהישג ידם, ממש מתחת לאף, אם רק יקדישו רגע כדי להבחין בו – בעדינות. אני מקבלת כל הזמן תלונות מתלמידי על כך שהכלים שאני מלמדת אותם לגילוי, ריפוי ומימוש עצמי (קריאת הילות והילינג רב חושיים) מעוררים בהם תסכול רב, מכיוון שכשהם משתמשים בהם החיים הופכים לפשוטים ומאווי ליבם מושגים בקלות, שמכעיסה ומביכה אותם בו זמנית. "איך לא שמתי לב לזה (לפתרון או הידע הזה) קודם?!" הם שואלים. ותשובתי: "לא טרחת להשקיע בזה קודם!"

צעד קטן לשינוי גדול

השאיפה לחולל פריצת דרך בחיים אינה מחייבת שימוש בפטיש כבד, אלא בנוצה עדינה. זה הוא העיקרון השני עליו מבוססת היכולת לעזור לעצמינו ולזולת לחולל שינוי מהיר, יעיל וחכם בכל תחום בחיינו, בכל נושא, בכל מקום ובכל זמן, באמצעות קריאת הילות והילינג רב חושיים (פיסיים ומטאפיסיים). כפי שנאמר: "לא בחיל ולא בכוח, כי אם ברוחי".
אני מכנה את העיקרון הזה: "נימוסים רוחניים".

נימוסים רוחניים – ללמוד דבר גדול מילד קטן

המילה השנייה שיהונתן, הבן שלי (עוד מעט בן 4) למד להגיד היא "תודה". הראשונה הייתה "אור". בכל פעם שהוא מביע את תודתו אני מתרגשת מחדש: "אמא, תודה על קופסת הנעליים שנתת לי", "אמא, תודה על ארוחת הערב בטעם דיסנילנד, שהכנת לי" (בסך הכל הדלקתי זיקוק של עוגת יומולדת על עגבנייה) וכדומה. בקיצור – תודה על האור בחיי.
המנהג של יהונתן, להביע את תודתו בפני ובפני אחרים מלהיב אותי לא בגלל שהוא הופך אותו ל"ילד טוב", או ל"ילד חיובי", אלא בגלל הידיעה שיהונתן, כנשמה אלוהית בגוף אנושי (כמוך וכמוני) בחר לזהות את החוטים העדינים מהם נרקמים החיים, להתפעל מהם ולציין אותם בהתלהבות. הוא בחר לראות את אלוהים בכל דבר וכל דבר כאלוהים. בכך הוא למעשה בחר לצאת לאור ולחיות באור. האור הוא המקום בו אנו מגלים, מרפאים וממשים את עצמינו.

לצאת לאור, להיות באור – מה זה אומר ואיך עושים את זה?

החיים באור הם חיים של יוזמה, יצירה והשקעה. השקעה שאינה באה מסבל ומאמץ. יצירה שאינה הורסת ישן כדי לבנות חדש ויוזמה שאינה דורכת על אחרים כדי לקדם את עצמה. כדי לחיות באור עלינו לבחור להסכים את שלושת ההסכמות הבאות:

א. לכבד – עלינו להסכים שאיש באמונתו יחיה, מתוך התחשבות, חמלה והדדיות. עלינו ללמוד את המשקל הסגולי ואת חשיבותו של כל אחד ממרכיבי הבריאה – של עצמינו ושל זולתנו – ולדעת שכולם ילדיו של הבורא, גם אם הם מתנהגים בצורה אפלה, לדעתנו. לכולם תפקיד ביקום, שלעיתים נשגב מבינתנו.

ב. לגלות – עלינו להסכים לגלות, לחשוף ולשתף את האמת שלנו בכל תחום ונושא בחיינו, במקום להסתירה, לסלפה או למנוע אותה מעצמינו ומהעולם. עלינו להסכים לגלות ולהתגלות בחכמה: באופן שיהיה לטובה העליונה שלנו ושל הבריאה כולה. עלינו לדעת שגילוי עצמי וגילוי הזולת הוא דרך חיים ולא מהלך חד פעמי חולף וכי בכל יום עלינו לגלות ולממש את המנה היומית שלנו לאותו יום בענווה (לא בצורה יהירה או מוגזמת ולא בצורה צנועה או מצומצמת).

ג. להתעדן – עלינו להסכים שלהיות אנושי זה אלוהי ושלהיות אלוהי זה להיות אנושי. כלומר, עלינו להבין שהבורא בכל והכל זה הבורא ולכן, גם החוויות המאתגרות שלנו ולא רק החוויות המרנינות שלנו הן אלוהיות ומבורכות. זאת ועוד, עלינו להבין שהחוויות המאתגרות שלנו הן המקום בו מסתתרת פיסת המידע האלוהית החדשה לה אנו זקוקים כדי לחולל פריצת דרך, בקלות, נינוחות וללא מאמץ. עלינו להבין שלא בשמיים היא (התשובה או הידע החדש שלנו), אלא בשמיים ובארץ בו זמנית – בתוך החוויה הפיסית, הארצית והאנושית ובתוך החוויה הרגשית, אנרגטית, רוחנית, במקביל. זה אגב, על רגל אחת, קריאת הילות והילינג רב חושיים – היכולת לקבל מידע שלם – מכל רבדי הקיום שלנו, במקביל – מהפיסי והמטאפיסי.

ההסכמה להתעדן מאפשרת לנו לחפש את הידע החדש לו אנו זקוקים כאן ועכשיו, גם בתוך החוויה האנושית של הצער, הכאב, האכזבה, הכישלון, הערגה, הכמיהה, התחרות הקנאה וכד'. בכולם יש אלוהים – ידע חדש.

אם נסכים להיות מעודנים, נשכיל לחפש את אלוהים בפרטים הקטנים – העדינים, ואז לא נצטרך ללכת רחוק כדי להתחבר אל הידע החדש שלנו. הוא יהיה מוגש לנו בכפית של זהב.

ההבדל בין "חשיבה חיובית" ל"נימוסים רוחניים"

נימוס רוחני הוא הבחירה שלנו לכבד את נוכחותו של הבורא בכל היש שקיים, בתוכנו ומסביבנו, להשקיע באופן יזום בגילויו וליצור בעזרתו חדש – יש מאין. נימוס רוחני קורא לנו להפסיק להתבכיין על כך שהבורא לא מילא את מבוקשינו, אלא להיפך – להודות לבורא על כך שמבוקשנו כבר נימצא בהשיג ידינו, בין אם אנו כבר מזהים אותו או שעדיין לא, ולהשקיע בגילוי מתנותיו לנו, במידה ועדין לא גילינו אותן.

הבורא אינו מסתיר את מתנותיו לנו מעינינו, אלא שאנו לפעמים מתעלמים מהן, מבקרים אותן, משווים אותן למתנות שקבלו אחרים ובוחרים שלא להשקיע בזיהוי שלהן, בהערכתן ובהוקרתן.

טעות נפוצה: לא מדובר פה ב"חשיבה חיובית", אופטימיזם וכדומה, שמתמקדת במציאת הטוב שבכל דבר או בכל רע…אשר כבודם במקומו מונח, אלא בבחירה מודעת להיות אנושי. כלומר, לוותר על הכמיהה להיות "על אנושי" או "אל אנושי", שהיא בעצם רצון להיות האלוהים בכבודו ובעצמו. זאת, מהסיבה הפשוטה שהמשרה הזאת כבר תפוסה (על ידי בורא עולם).
הבשורות הטובות – תודה לאל, קיימות עדיין אין סוף משרות פנויות בתפקיד ניצוץ אלוהי בגוף אנושי, באין סוף שליחויות, עם אין סוף תגמולים, בתנאים מצוינים – פתוח למ"ומ.

ארבע רמות של ידע חדש לו אנו זקוקים כדי לחולל פריצת דרך

קיימות ארבע רמות של ידע חדש לו נזדקק כדי לחולל פריצת דרך משמעותית. אני מכנה אותן פרדס.
פ = פשט,

ר= רמז,

ד = דרש,

ס = סוד.

הנגישות לארבעת רמות הידע האלו מתאפשרת באמצעות קריאת הילות והילינג רב חושיים. על כך פירטתי בשיעור מס' 2 בקורס מתנה (חינם),  שעוסק בנושא: להיות מתוקים לעצמכם
קריאת הילות והילינג – לעזור לעצמכם ולאחרים במקביל. הקורס מועבר בשידור חי באינטרנט – ההקלטות השיעורים זמינה לכל המעוניינים והקישור אליהן מופיעה כאן למטה.

במהלך השיעור השני התייחסתי לשאלתה הנהדרת של מעין. היא שיתפה בכנות, אותי ואת 559 משתתפי הקורס, במצב אנושי שהיא חווה, ללא שיפצור של הפרטים, והדיאלוג בינינו זיכה את כולנו בשיעור גדול. תודה מעיין. בעקבות השיעור השני (בו התייחסתי לשאלתה של מעיין), קבלתי מהמשתתפיו תגובות ושאלות הבהרה והעמקה מצוינות והשבתי אליהן בכתב בתחתית דף ההאזנה לשיעור. אתם מוזמנים להציץ.

התגובות והשאלות הן מצוינות לא בגלל שהן מתוחכמות, אלא ההיפך – בגלל שהן כנות. הן מתארות התלבטויות כנות ואנושיות ללא התייפייפות, ללא העמדת פנים וללא כיסוי או טיוח, ויש בהן רצון עז לדעת ולחולל שינוי משמעותי ופורץ דרך.

אחת מהמאזינות לשיעור השני כתבה לי שתגובותיי בכתב לשאלתה של אלינור (בשירשור התגובות) עזרה לה לחדד את ההבנה והיישום בפועל של תוכן השיעור האחרון. אז אם טרם הספקת להאזין או להגיב לשיעור הראשון והשני ולקרוא שם את התייחסותי למגיבים בקורס מתנה זה, אני רוצה להזמין אותך לעשות זאת עכשיו.שם תמצאו פירוט נרחב יותר לגבי הפרדס.

הקישורים להאזנה, לקריאה ולכתיבת תגובות מופיעים כאן:

להאזנה ולתגובה לשיעור מס' 1 לחצו כאן עכשיו
להאזנה ולתגובvה לשיעור מס' 2 לחצו כאן עכשיו
לסיום,

בבקשה כתבו את דעתכם ושאלותיכם לגבי המאמר, כאן בתגובה, בתחתית עמוד זה.

שיעור מס' 3 ייערך ב- 23/1/12 – הזמנה אליו תשלח לכל מי שנרשמו לשיעורים מס' 1 ו- 2

להתראות בקרוב,

באהבה,

רונית

רונית שפי וולפין – מורה רוחנית
הדרכה מדויקת, שלמה ומקיפה בכל תחום
באמצעות קריאת הילות והילינג
למידע על ליווי אישי לחצ/י כאן
לתאום תור לחצ/י כאן
לאתר: www.the3i.co.il
בפייסבוק: www.facebook.com/the3eye

תגובה אחת

הבא »