רונית שפי וולפין – מורה רוחנית | פלא צ`רי – אמנות הצמיחה הטבעית

אחד המיתוסים הגדולים ביותר שמעכבים אנשים מלגלות ולממש את השליחות שלהם לחיים מתנפץ. לנועזים בלבד. אני מסוקרנת לשמוע מה הפקתם ממנו בתגובה כאן מתחת למסר ואשמח להתייחס באופן אישי. לנוחיותכם, הוא מוגש בשתי גרסאות – סרטון ו…מאמר, שמחכה לכם מתחת לסרטון. תיהנו!

לפרטים והרשמה לשיחת התאמה לסדנת "לחיות מתוך שליחות" – בבקשה לחצו כאן עכשיו

איך לפתוח "שערי שמיים" לעצמך ולאחרים

.."קודם כל אשפר את מצבי ורק אז אוכל ליצור את השינוי שאני רוצה"…כך אמר לי בדמעות גבר ש"מת" לעשות שינוי בחיים שלו, אבל מרגיש נורא תקוע במקום, למרות הניסיונות הרבים לשפר את עצמו. כאב לי הלב על כך שהוא משקיע את מירב האנרגיה שלו על הדבר הלא נכון. לכן, החלטתי מיד לנפץ בפניו מיתוס ענק בנושא. הדברים שהסברתי לו שינו את התפיסה שלו ב 180 מעלות. כתוצאה מכך הוא עשה פריצת דרך מהותית בתודעה ובתוצאה שלו! מה בדיוק אמרתי לו? אמרתי לו ש…לכל אדם יש שער מיוחד, שאותו הוא נועד לפתוח בחיים האלה עבור עצמו ועבור אחרים. ושלא מדובר במה שיש לך לתת לעולם, אלא דווקא במה שאין לך עדיין ואשר אליו יש לך כמיהה או געגוע. מה זה "שער"? איך פותחים אותו? האם כל אחד יכול לפתוח שער? (התשובה היא כן!) ואיך לזהות את השער שאתם אמורים לפתוח?

לאחרונה דחיתי אדם שפנה אלי בבקשה שאעזור לו לגלות ולממש את השליחות שלו לחיים. למה? כי הבחנתי שהוא הגיע אלי עם יחס אמביוולנטי כלפי הנושא. מצד אחד הוא היה רוצה שהשינוי הזה יקרה לו ומצד שני היה לו ספק שזה בכלל יכול לקרות לו, לאור עברו הקשה ובגלל המצב המאתגר שבו הוא נמצא בשלב זה בחייו. הסברתי לו שכדי שאוכל לעזור לחולל את השינוי שהוא מבקש להשיג עליי להתרשם שהוא אכן רוצה אותו בכל ליבו, שהוא ראוי לו ושהוא מאמין שיש בתוכו כוחות לחולל אותו.

לפני ששלחתי אותו לדרכו עזרתי לו לזהות מה באמת מונע ממנו להתלהב מהחלום הזה ומה הסיבה שהוא מטיל ספק ביכולת שלו להפוך את החלום הזה למציאות. מהתבוננות שערכתי באמצעות קריאת הילה עליו ועל השאלות הללו הבנתי איך להנחות אותו לזהות את האמונה השגויה שעליה הוא היה תקוע.

הוא התמסר להנחיה ובאמצעותה הוא גילה שתמיד חשב שעל מנת שיוכל להיות שליח, הוא חייב "להיות בטוב" ושאם הוא לא בטוב עליו קודם כל לשפר את מצבו ורק אז לעשות את השינוי שהוא רוצה במטרה להיות שליח. כלומר, לדעתו לא יתכן שאדם כמוהו, שקרו לו דברים רעים בחיים ונמצא כרגע במצב "על הפנים" יכול לתת משהו טוב מעצמו לאחרים ואם הוא רוצה לתת לאחרים הוא קודם כל צריך לפתור את כל הבעיות שלו.

האם אפשר להיות "שליחים" גם אם אנחנו עדין לא "מושלמים"?

בשיחתנו הסברתי לו שהגשמת השליחות שלנו יוצרת עונג, אך נובעת מכאב. עונג – כי היא באה לעשות טוב לעצמנו ולאחרים. כאב – על הדברים שאינם טובים לרוחנו בעולמנו האישי ובעולם שמסביבנו.

דרך הכאב האישי שלנו אנחנו יכולים להבין את הכאב של אחרים. מה שעושה אותנו לשליחים היא בחירה לא להיות קרבנות של הכאב הזה, אלא לקחת יוזמה ולעשות משהו למען יצירת עולם אישי וקולקטיבי טוב יותר.

"אם אתם רוצים משהו תעזרו לאחרים להשיג אותו"

שליחות עובדת על העיקרון שאומר ש"אם אתה רוצה משהו תעזור לאחרים להשיג אותו". לכן, בניגוד למה שמקובל לחשוב, "שליח" זה לא אדם שיש לו מה שאין לאחרים ולכן עליו לחלוק את האוצר שלו אתם, אלא אדם שמוכן לבחון את הכאב שלו ולזהות מה באמת מציק לו, חסר לו או אבד לו שהוא רוצה לבקש ולקבל מהבורא.

שליח לא משאיר את מה שהוא מקבל אצל עצמו, אלא חולק את זה עם אחרים. עצם הנתינה מעצימה את מה שהוא קבל, כי רק כשזה יוצא ממנו החוצה ומתבטא באופן גשמי בעולם, אפשר להבין את עומק המשמעות של מה שקבלנו, כי מידת הרוחק ממנו (כשהוא מחוצה לנו) מאפשרת לנו לראות אותו באור חדש.

זאת הסיבה שכשאנחנו נותנים אנחנו מקבלים הרבה יותר בחזרה. הסירקולציה הזאת של קבלה מהבורא את מה שחסר לנו והתמלאות בו, הנתינה מתוכו לאחרים והקבלה מהם בחזרה היא המכניקה של מימוש השליחות שלנו בחיים, בכל התחומים – פרנסה, קריירה, יחסים, בריאות, מודעות וכדומה.

שליח מונע מהכאב שלו. למשל, משה רבנו כאב את כאבו של איש מצרי מכה איש עברי ולכן החליט לגאול את עמו מעבדות, מרטין לותר קינג כאב את מצוקת האפריקנים ולכן החליט לעשות מעשה לשחרורם מעבדות ויש עוד דוגמאות רבות כאלה.

אני למשל, כמרפא לכאב הרגשי, פיסי, מנטלי וחברתי שחוויתי בנעוריי פיתחתי את שיטת העין השלישית – כלים לחקר, גילוי ומימוש השליחות שלי בחיים, כי אז, כשכאב לי לא הבנתי מה לעזאזל אני עושה כאן בחיים האלה אם הם כל כך קשים וגם לא הצלחתי לקבל תשובה לשאלה הזאת מאחרים. השיטה שפיתחתי היא דינמית. זאת אומרת שאני ממשיכה לחקור ולפתח אותה כל הזמן ולא נותנת לה לקפוא על שמריה.

אחד הדברים שנותנים לי מוטיביציה לעשות זאת זה הכאב שצף בי כשאני מתבקשת לתת ידע שלי לאחרים במקום לעזור לאחרים להתחבר לידע שלהם. כואב לי לראות אנשים שמחפשים מזור לכאב שלהם בתשובות של אחרים במקום למצוא את התשובות שלהם בתוכם. ככל שאני עוזרת לעצמי להיות יותר ויותר מחוברת וקשובה לעצמי אני עוזרת יותר ויותר לאחרים לעשות זאת ומצד שני, ככל שאני עוזרת לאחרים אני נהיית יותר טובה במלאכה הזאת עבורי.

כך שאף שליח לא ישב על הספה שלו בנחת ואמר לעצמו: "מממממ… קצת משעמם לי כאן בתוך החיים המושלמים והנהדרים האלה, אולי אצא להושיע את העולם מיסוריו?…" האמת היא ששליח הוא אדם שכואב לו קודם כל על עצמו. בזכות הכאב האישי הזה הוא יכול לזהות את אותו כאב באחרים. כשהוא מוצא פתרון לעצמו הוא יכול לחלוק אותו עם אחרים.

הניסיון להשתפר כדי לחלוק עם אחרים את הטוב שלנו מעכב את היכולת לגלות לממש את השליחות שלנו בכל התחומים (פרנסה, קריירה, יחסים, בריאות, מודעות וכדומה).

לכן שיטת העין השלישית שפיתחתי איננה עוסקת ב"שיפור עצמי", אלא ב"מימוש עצמי". כלומר, בגילוי והגשמת החלומות האמיתיים שלנו מתוך היש ולא מתוך האין. חלק גדול מהיש שלנו הוא סיפור חיינו האמיתי (זה שמסתתר מתחת לסיפור המוכר) על העונג והכאב שבהם.

הכאב הוא מנוף אדיר להגשמת חלומות. כך שאין צורך קודם כל לשפר את מצבנו ורק אז להגשים את החלומות שלנו, אלא לאפשר לכאב שלנו (פיסי, רגשי, מנטלי וכדומה) להוות מנוף להגשמת החלומות שלנו. כי הכאב שלנו איננו אוייב או עונש משמיים, אלא סימן מהבורא שמראה לנו את השער לצמיחה שאנו אמורים לפתוח לעצמנו ולאחרים.

מספר מיתוסים שחשוב לנפץ לגבי שליחות ושליחים בהקשר זה:

1. כדי להיות שליחים טובים אנחנו לא צריכים להיות מושלמים ושמחים בחלקינו ושמח, אלא שדווקא שיהיה לנו איזשהו כאב או תסכול או כמיהה לא ממומשת, בין אם היא גלויה או נסתרת מבינתנו כרגע. חשוב: לא חייבים לסבול, אבל כן חשוב שיהיה לנו רצון לשנות או להצמיח דבר כלשהו בחיים האישיים שלנו ובחיים הקולקטיביים סביבנו.

2. מתחת לכאב הגלוי שלנו מסתתר הכאב האמיתי וכשנגלה אותו תתגלה את הכמיהה האמיתית שלנו לגלגול הזה. זאת היא "השליחות שלנו לחיים".

3. שליחות איננה עוסקת בלתת את מה שכבר יש לנו – כישרון, ידע, יכולות, ניסיון חיים, תבונה וכדומה, אלא בהתמלאות במה שאין לנו עדיין שאליו הנשמה שהננו מתגעגעת וכמהה כל כך. בשביל ליצור את הדבר הזה הגענו לכאן לחיים האלה. ככל שאנו מתמלאים בדבר הזה אנו יכולים לחלוק ממנו עם אחרים.

4. השליחות שלך לא עוסקת במה שבאת לתת לעצמך ולאחרים בתחום המקצועי בלבד, אלא בכל אחד מתחומי החיים בו זמנית – פרנסה, קריירה, יחסים, בריאות, מודעות וכדומה.

5. השליחות שלך לחיים איננה עוסקת בפעולה שעליך לעשות או בדבר שעליך ליצור, אלא באיכות נשמתית שיש לך כמיהה נסתרת אליה עוד מחיים קודמים לפתח בחיים האלה. לאיכות הזאת, הנשמה שהנך רוצה לתת ביטוי גשמי בכל התחומים בגלגול הזה.

7. שליחות עוסקת בגילוי ומימוש הדבר שאף פעם לא היית, לא עשית, לא היה ואין עדיין ביקום. אותו דבר שהנשמה שהנך רוצה להביא אל עצמך ולחיים סביבך. הדבר הזה יצור סביבו וסביבך הסכם קולקטיבי חדש בעולם ויפתח שער לצמיחה אדירה באותו תחום עבורך ועבור אחרים.

זאת, אגב, אחת הסיבות שכל אדם יכול ואמור להיות שליח. כדי להתמלא בעצמו בדבר שלשמו הוא בא לכאן, למלא את העולם באור חדש שעדיין לא היה בו קודם לכן וכך לפתוח שערים ונתיבים שטרם נפתחו ונסללו ביקום.

8. על מנת לזהות את השליחות האמתית שלך לא צריך ללכת אל הכאב הידוע והגלוי שלך, אלא לחקור ולגלות את הכאב הנסתר. כלומר, את הדבר שהנשמה שהנך באמת רוצה להתמלא בו שחסר לך. כי אם הכאב שלך ידוע לך ועדיין כואב לך, זה לא הכאב האמתי שלך. כי כשמגלים את הכאב האמתי הוא מיד מתחיל להתמיר את עצמו לצמיחה ולעונג. לאור. לשליחות. למה? כי תפקיד הכאב הוא להזכיר לנו למה אנחנו כאן. איזה שער אנו אמורים לפתוח עבורנו ועבור אחרים ואיזה אור עלינו להביא דרך השער הזה ולעולם.

9. אף אדם מלא ושבע לא יכול להיות שליח. אלא רק אדם שיש לו עוד מקום להתמלא. עוד מקום לחקור ולגלות את עצמו. רק אדם שרעב לעוד. מי שכבר כל כך חכם, מוצלח, יודע הכל ושאי אפשר לחדש לו תקוע באגו. וחבל, כי השער שלו סגור.

אז איך הסתיים הסיפר עם הבחור שדחיתי?

שלחתי אותו לתרגל את התרגיל הבא – לבכות לבורא. כלומר, להתלונן לאלוהים על הקושי שהוא חווה בחיים, על דברים שמציקים וחסרים לו ולבקש מבורא עולם להרגיש שמגיע לו ליצור טוב בתוכו ומסביבו ככה, כפי שהוא וזה לא יותר מידי לבקש. הבטחתי לו אתקשר כעבור ארבעה ימים כדי לבחון האם כתוצאה מכך התעוררה בו התחושה שהוא ראוי להיות שליח למרות שהוא לא "מושלם" ולמרות שכביכול אין לא כרגע מה לתת.

לאחר ארבעה ימים גיליתי בחור אחר – מלא התלהבות ושמחת חיים. אחד כזה שבא לקחת את מה ששלו. הוא שכנע אותי שהוא מוכן לעשות את הצעד הזה ללא היסוס ואני הסכמתי לקבל אותו בשמחה לסדנת "לחיות מתוך שליחות" שבה אעזור לו לגלות את השליחות שלו לחיים וללמוד אותו איך לתת לה להוות מצפן למימוש עצמי מלא בכל התחומים, על בסיס יומי.

"שערי שמיים" שאתם אמורים לפתוח לעצמכם ובעולם

מקובל בטעות לחשוב ש"שערי שמיים" נפתחים רק כי מישהו שם למעלה פותח אותם. הבורא, מלאכים ישויות אור וכדומה. התפיסה הזאת שמה אותנו בהמתנה פסיבית למשהו טוב שיקרה לנו.

אז לא…

האמת היא ש"שערי שמיים" נפתחים כל הזמן באופן טבעי, כי היקום נמצא בצמיחה מתמדת ואין סופית. כל צעד בצמיחה של היקום מוליד את הצעד הבא של הצמיחה בו. זה קורה מכיוון שכל דבר ביקום משפיע על כל דבר אחר בו – כל חי, כל צומח וכל דומם משפיע על כל האחרים.

קוראים לזה גם "אפקט הפרפר". שזה בגדול אומר כי כל שינוי קטן בכל נקודה ביקום עשוי לגרום לשינויים גדולים בכל הנקודות אחרות ביקום. כלומר, היקום הוא מארג שלם שמורכב כמו פאזל, מפריטים רבים הקשורים כולם זה בזה ומשפיעים כולם זה על זה. לכן, כל מה שכל אחת ואחד מאיתנו עושה, חושב ואומר, משפיע על כל דבר אחר ביקום!

ההשפעה שלנו על היקום כיחידים גדלה ומתעצמת עוד יותר כאשר אנו שותפים לקבוצה של אנשים המסכימים על אותו הדבר כמו למשל שיום כיפור הוא חג של חשבון נפש, שלא נוסעים ביום הזה וכדומה.

התאחדות של קבוצת אנשים סביב רעיון משותף יוצר "הסכם הקולקטיבי" בעל מאסה קריטית אדירה. כשאני מתבוננת בתופעה הזאת באמצעות קריאת הילה אני רואה שהמאסה הקריטית הזאת פוערת חור בתוך המרחב של שדה אין סוף האפשרויות ויוצרת בתוכו מנהרה של אור שנפערת בתוך החושך, שמעבירה אותנו מהמקום בו אנו נמצאים ברמת התודעה לאפשרות אחרת. השינוי התודעתי הזה יוצר שינוי תוצאתי בעולם הגשמי. מדהים לחשוב שאנחנו הם היוצרים את השער ואנחנו גם העוברים בו.

עוד דבר מדהים זה שגם מי שמתנגד להסכם הקולקטיבי מעצים אותו, כי בעצם ההתנגדות שלו הוא מאשר את קיום ההסכם. כי אם מתנגדים לדבר בעצם מדגישים את עצם קיומו.

איך לזהות את השער שנועדתם לפתוח עבור עצמכם ואחרים

1. שימו לב להסכמים הקולקטיביים שסביבכם ואיך הם משפיעים עליכם.

2. תנו להשפעה של ההסכמים הקולקטיביים סביבכם להשפיע עליכם לטובה – למנף אתכם.

3. לא אהבתם הסכם מסויים – תרגלו נייטרליות, חמלה וענווה כלפיו על מנת שלא ישפיע עליכם לרעה ועל מנת שלא תעצימו אותו.

4. משהו לא נראה לכם בעולם ולדעתכם זה צריך להיות אחרת? כואב לכם על כך? קחו יוזמה והובילו הסכם קולקטיבי חדש במקום לבזבז את זמנכם בהתנגדות להסכם שאינכם בעדו. כי ההתנגדות אליו מעצימה אותו, אך ההתעלמות ממנו (לא תוך הכחשה, אלא מתוך נייטרליות חמלה וענווה) פותחת עבורכם שער לתיעול האנרגיה שלכם למקום טוב יותר – ליצירת מציאות חדשה בעולם.

ליוזמה הזאת אני קוראת "שליחות".

אז עכשיו, כפי שבחג סוכות יוצאים מהבית המוכר לסוכה הארעית, האם אתם מוכנים לעזוב לרגע את ה"בית" – את המוכר, הקבוע והידוע שלכם?

• האם אתם מוכנים לשחרר את האחיזה בסיפור שאתם מספרים לעצמכם ולאחרים על עצמכם ועל אחרים?
• האם אתם מוכנים לצאת מה"בית" שהוא כל מה שיש לכם וכל מה שצברתם כגון ידע, חכמה, ניסיון חיים, תעודות, הצלחות, רגעי אושר ועושר וכדומה?
• האם אתם מוכנים לבחור, לחקור ולגלות מה אין לכם עדיין, מה עוד אתם רוצים ומה שהיה לכם ואבד (כגון אהבה וכדומה)?
• האם אתם מוכנים לכבד את הכאב שלכם ולפרגן למקומות שבהם אתם עדיין חסרים?
• האם למרות שיש לכם יכולת להודות על כל מה שיש לכם אתם מוכנים להודות גם על מה שעוד אין לכם ושהוא בהחלט מגיע לכם?
• האם אתם מוכנים לדעת שכל עוד אתם כואבים ו/או חסרים או ריקים זה סימן שלבורא יש עוד מה לתת לכם שאתם רוצים לקבל ומתוך זה אתם רוצים לחלוק עם אחרים?
• האם אתם מוכנים להשתעשע ברעיון שהכאב האמתי שלכם מסתתר מתחת לכאב הגלוי שלכם?
• האם אתם מסכימים שמתחת לכאב האמתי שלכם מסתתרת השליחות שלכם לחיים?
• האם אתם מוכנים לגלות את השליחות שלכם לחיים?
• האם אתם מוכנים לפתוח את השער שנועדתם לפתוח עבר עצמכם ועבור אחרים?

במידה והשבתם בחיוב לשאלות הללו אני שמחה להזמין אתכם לסדנת "לחיות מתוך שליחות" שאנחה אחרי החגים.

הסדנה לא מתאימה לכל אחד והמקומות בה מוגבלים. כדי התקבל יש להגיע לשיחת התאמה חינמית.

לפרטים והרשמה לשיחת התאמה – בבקשה לחצו כאן עכשיו

אני מסוקרנת לשמוע מה הפקתם מהמסר.
בבקשה כתבו לי כאן בתגובה ואשמח להתייחס ולענות לכל שאלה שיש לכם בנושא.
אם מצאתם ערך במסר אודה לכם על שיתופו עם החברים שלכם
על ידי לחיצה על כפתור השיתוף כאן למטה.

תודה,

רונית