רונית שפי וולפין – מורה רוחנית | פלא צ`רי – אמנות הצמיחה הטבעית

אתגרים במערכות היחסים הזוגיים, המשפחתיים והחברתיים שלנו צפים עוד יותר חזק בחגים ובחופשות, מאשר בשגרה. איך מתמודדים איתם ו…האם אפשר לשפר את המצב אחת ולתמיד? ו..למה בניגוד לחינוך שקבלנו דווקא לא להקשיב לסובבים אותנו עשוי לעזור לנו משמעותית בעניין!

קמתי הבוקר עם המחשבה ש…איזה מזל שאני יודעת "לקרוא בין השורות". אחרת לא הייתי שמה לב שמרינה (שם בדוי), חברה שאיתה שוחחתי בחג (אחרי שלא דברנו מאתיים שנה…) לא באמת רוצה לקבל ממני "ביקורת בונה", על הפרויקט החדש שלה, למרות שזה בדיוק מה שהיא שביקשה במילים.

האמת היא שמה שהיא רוצה זה…  חיזוקים! במהלך שיחתנו אני אני קולטת  שבשלב זה מה שבאמת חשוב לה זה לא לדייק את הפרויקט הטרי שלה, אלא להעצים את עצמה, כדי שתוכל להתמיד בו מתוך אמונה גדלה בדרך שלה.

לאחר שזה יקרה היא תוכל להצעיד את הפרויקט לשלב הבא שלו, ואז יגיע הזמן שלה לדייק ולשכלל אותו ואת עצמה. העניין הוא שמתוך מצוקה מרינה לא מצליחה למצוא את המילים המדויקות לתאר בפניי את מה שהיא באמת רוצה לבקש ממני. לא כי יש לה כרגע קושי בביטוי עצמי, אלא קושי בזיהוי הצורך והרצון האמיתי שלה.

של מי האחריות להקשיב – שלה או שלי?

אמנם זאת האחריות שלה לבקש בצורה מדוייקת את מה שהיא באמת רוצה לקבל ממני, אבל זאת גם האחריות שלי להקשיב לה ולעצמי בנוכחותה בצורה מדויקת, בלי כל קשר למצב שלה. אם לא הייתי עושה את זה הייתי עלולה לפרש את דבריה בצורה מוטעית, לשגות בתגובה שלי עליהם ולהסתבך ב"צרות" מיותרות עם אישה יקרה לליבי, שכרגע לא באמת מסוגלת להכיל את מה שנדמה לה שהיא רוצה וצריכה.

לאחר שאני מבינה את הקטע של מרינה אני נותנת לה מה שהבנתי שהיא רוצה ממני ולא את מה שהיא אומרת לי שהיא רוצה. היא יוצאת מבסוטית עד הגג ולא מפסיקה להודות לי על כך שחיזקתי אותה ואני מאושרת מכך שבאמת עשיתי את הדבר הנכון עבור שתינו.

לנפץ מיתוס, שמחבל במערכות יחסים רבות וחבל

נהוג לחשוב שמי שמתנהג כפי שאני התנהגתי עם מרינה הוא אדם לא אמיתי, פליזר (מרצה אחרים) או חנפן. אבל ההפיך הוא הנכון (!) וכאן אני רוצה לנפץ מיתוס, שמחבל במערכות יחסים רבות וחבל.
המטרה שלי היא להעמיד את האמת על דיוקה כדי להקל עלינו את ההתמודדות עם האנשים היקרים לנו ביותר וליהנות בחברתם בקלות וללא מאמץ.

חונכתי בבית אידיאליסטי ושוחר צדק. לכן, בצעירותי חשבתי שכדי להיות "אדם טוב" עלי לומר לאנשים את כל האמת "בפרצוף" גם אם לא נעים לשמוע או להגיד אותה.. באותם ימים נהגתי לעבוד קשה ב..לא לחסוך דבר וחצי דבר ממה שהיה לי לומר לאנשים סביבי, כי רציתי לעשות הכל כדי להיות "אדם טוב". במילים אחרות – מה שאני קוראת היום: "למלא את השליחות שלי". העניין הוא שרוב האנשים ששמעו אז את כל מה שהיה לי להגיד…

על פי רוב לקחו את המסרים שלי בצורה לא טובה (בלשון המעטה), כי הם בטעות חשבו שאני "יורדת" עליהם. אני מצידי הרגשתי עצובה על שהמאמץ שלי הלך למקום שלילי ושכתוצאה מכך אנשים נעלבו מדברי הכביכול "חשובים", "חכמים" ו"מועילים" והתרחקו ממני. הנסיון העקשני הזה לומר את כל האמת כולה אמנם עזר לי להרגיש "צדיקה גדולה", אבל בפועל לא הועיל. לא לי ולא לסובבים אותי.

זה הביא אותי לתהות:

א. האם להגיד את "כל האמת בפרצוף, באמת עוזר? ואם כן, האם האמת באמת חייבת קודם כל להכאיב כמו תרופה מרה?

ב. אם "אין נביא בעירו", אז האם ואיך אפשר להביע את האמת שלי בפני הסביבה הקרובה לי (משפחה, חברים וכו') בצורה שמקרבת בנינו ולא מרחיקה ומבלי לשקר להם ולעצמי?

כתוצאה מעיסוק בשאלות הללו גיליתי חמישה דברים חשובים והפוכים ב 180 מעלות ממה שלימדו אותי על יחסים ותקשורת אמיתית:

1. חיים מאושרים מבוססים על ניהול יחסי גומלין בריאים. כשאנחנו מצליחים לעשות את זה אנחנו למעשה מגשימים את את השליחות שלנו לחיים, כי אנחנו נותנים ומקבלים בצורה מאוזנת. (זאת ההגדרה המקוצרת שלי למושג "שליחות").

2. שליחות לא עוסקת בלתת לאחרים, אלא בלתת לעצמי ולאחרים בו זמנית.

3. שליחות לא עוסקת ב"לעשות טוב" לעצמי או לאחרים, אלא בזיהוי והגשמת "הטובה העליונה" – הדבר שמשרת את הטובה שלי ושל אחרים בו זמנית במקום זה על חשבון זה.

4. שליחות לא עוסקת בלהיות צודקים, אלא בלהיות חכמים. כלומר, לקרוא בין השורות את מה שבאמת קורה לנו ולאחרים ואת מה שאנחנו ואחרים באמת רוצים ולא את מה שנדמה לנו ולהם או את מה שמצופה מהם ו/או מאתנו.

5. שליחות לא עוסקת במושלמות, אלא בלקיחת הצעד הבא בצמיחה שלנו ובמתן עזרה לסובבים כך שיוכלו לקחת את הצעד הבא בצמיחה שלהם.

כדי לחיות מתוך שליחות עלינו להבין מדוע הגענו לחיים האלה. ההבנה הזאת משמשת כמצפן פנימי למימוש עצמי מלא  בכל תחומי החיים בו זמנית, (פרנסה, קריירה, יחסים, בריאות, מודעות וכד'). באמצעותו המצפן הפנימי שלנו אנחנו יכולים להקשיב לעצמנו ולאחרים בו זמנית (ולא רק לעצמנו או רק להם) ולפעול מתוך הטובה העליונה, (שלהם ושלנו במקביל).

המצפן הפנימי מאפשר לנו "לקרוא בין השורות" את מה שסובבים אותנו התכוונו לומר, במקום רק להקשיב למילים שיצאו להם מהפה  ולזהות איך נכון להגיב באופן שישרת את הטובה העליונה – שלהם ושלנו.

איך עושים את זה בפועל?

הצעד הראשון הוא להרחיב את המודעות שלנו לאפשרות הזאת. כי כאמור, היא שונה ב 180 מעלות מכל מה שבדרך כלל הורגלנו אליו. כדי לעשות את זה אני שמחה להזמין אותך לעיין באחד או יותר מהתכנים הבאים שיצרתי (הגישה אליהם חינמית לחלוטין):

1. "אם היא לא מתוקה זאת לא האמת (האמת על האמת)"
לגישה מידית – בבקשה ללחוץ כאן עכשיו

2. "להקשיב לעצמך בנוכחות הזולת"
לגישה מידית – בבקשה ללחוץ כאן עכשיו

3. המדריך לגילוי השליחות שלך לחיים
לגישה מידית – בבקשה ללחוץ כאן עכשיו

אשמח לקרוא את התגובה למסר זה ו/או מסרים הללו ולהתייחס אליהם באופן אישי.

לסיום,

אם דבריי אלה נוגעים בך, אני מזמינה אותך להצטרף אלי למחזור הבא של סדנת "לחיות מתוך שליחות" שאני פותחת בקרוב . במהלך הסדנה אוכל לעזור לך לגלות את השליחות שלך לחיים באמצעות שבעה מפגשיםממוקדים, קסומים ופרקטיים,ואסייע לך להפוך אותה למצפן למימוש עצמי מלא על בסיס יומי, (בכל התחומים – פרנסה, קריירה, יחסים, בריאות ומודעות).

אהבת את המסר?

אודה לך על העברתו ליקירך.

באהבה,

רונית