רונית שפי וולפין – מורה רוחנית | עוזרת לנשים לרקוד את החיים בכל מצב

שגרת החיים מציפה בנו סוגים רבים של רגשות לא פשוטים כמו פחד, דאגה וכעס. ההצפה הרגשית הזאת מתעצמת במיוחד, בקרב נשים שהן "נשמות עתיקות". כלומר, רגישות, אכפתיות ושוחרות חופש. 

אך למרות חוסר הנעימות שבחוויה, הצפה רגשית היא מצב טבעי ובריא ותפקידה הוא לאפשר לנו לתת ולקבל את מה שבאמת משמח אותנו בכל תחומי החיים מתוך חיבור וקשב מדויק בין הגוף שלנו לנשמה שאנחנו ולעשות את זה בנינוחות, קלילות והנאה. 

כדי שזה באמת יקרה עלינו לנהל את הרגשות שלנו בצורה אפקטיבית, אחרת הם מנהלים אותנו. במצבים כאלה, במקום להתקדם לעבר המקומות שאליהם רצינו להגיע אנחנו נסחפות לכיוונים לא משמחים ולא ממצות את הפוטנציאל שגלום בנו וזה מאוד מתסכל. 

לעומת זאת, כשאנחנו מנהלת בצורה טובה את הרגש שלנו הוא מהווה גשר לשפע שלנו. איך עושים את זה? על כך במאמר זה.

הרגש מהווה גשר בין הגוף האנושי שלנו לבין הנשמה שאנחנו. כל אדם שהתמיר מצב של מחסור למצב של שפע נתן מקום של כבוד לרגשות האמיתיים שלו. הן לרגשות בעלי התדרים הנמוכים כגון: עצב, כעס ופחד, והן לרגשות בעלי התדרים הגבוהים כגון: התלהבות, שמחה וחמלה. נלסון מנדלה, למשל, תיעל את התסכול שחש עקב המחסור של בני עמו לחזון חדש שמתוכו יצר שינוי במציאות של ארצו.

בניגוד למה הורגלנו לחשוב, משמעות המושג "שפע" היא לא היכולת לצבור הרבה טוב מכל דבר נעים וחיובי שרק אפשר כגון: הרבה כסף, חברים, ידע, הרבה נכסים, אהבה וכן הלאה.

שפע הוא היכולת לתת ולקבל את מה שנכון לך בכל נושא ולעשות את זה בענווה (דיוק). כלומר, לא מתוך יהירות (הגזמה), לא מתוך צניעות (צמצום).

הרגש מספר לנו מה העמדה האמיתית שלנו לגבי כל סוגיה, אדם ודבר איתו אנחנו באים במגע. ניהול בריא של הרגש שלנו יהפוך את העמדה שלנו מתובנה לתוצאה בכל תחומי חיינו.

לאחר מכן הוא ישמש כפנס המאיר את דרכינו בחשכה ויראה לנו איך להתקדם מהנקודה בה אנחנו נמצאים למקום המדויק בו נכון לנו להיות, צעד אחר צעד, בכדי ליצור את המציאות שאותה אנחנו רוצים.

הוא יוביל אותנו מהמקום בו אנו נמצאים למקום בו אנו רוצים להיות ובכך יהווה גשר אל השפע שלנו.

רגשות אינם "שליליים" או "חיוביים" אלא גבוהים ונמוכים

כדי לממש את הנשמה שאנחנו, עלינו להצטיין בניהול העולם הרגשי שלנו. אנחנו מתחנכים לשאוף "להרגיש טוב", כלומר, להתנהל בתוך הרגשות בעלי התדרים הגבוהים ולכנותם חיוביים ולגנות רגשות בעלי תדרים נמוכים ולכנותם שליליים.

אנחנו מתוכנתים להזדקק למנות גוברות והולכות של גירויים המעודדים "רגשות חיוביים", והשוק הצרכני אמון על סיפוק הסחורה לצרכן הצרחן שמתקשה להתמודד עם רגשות בעלי תדרים נמוכים.

מגמה זאת מקבלת עידוד גם בעולם הרוחני, כאשר מטיפים לנו להיות טהורים וחיוביים ומשכנעים אותנו לשאוף להיות תמיד בשמחה, אור ואהבה וחלילה לא לחוש רגשות בעלי תדרים נמוכים כמו כעס או עצב.

אלא שתפיסה זו נוגדת את טבע העולם והאדם: רגשות הם בסך הכול גבוהים או נמוכים ולא שליליים או חיוביים, כמקובל לחשוב. ממש כמו במוסיקה – הצלילים הגבוהים אינם יותר טובים מהנמוכים או להיפך, וכדי ליצור הרמוניה מוסיקלית אנחנו  זקוקים גם לאלה וגם לאלה.

אם כן, רגשות אינם שליליים או חיוביים מהותית, אלא לכל היותר שליליים או חיוביים באופן אישי עבורך, האדם החווה אותם. רגש יכול להיות שלילי עבורך רק באחד משלושת המצבים הבאים:

כאשר הוא לא הרגש הטבעי שלך, כלומר ספגת רגש של מישהו אחר, כאשר השלכת את הרגש שלך החוצה על מישהו אחר ואיבדת אותו, או כאשר הדחקת אותו פנימה בתוכך והוא הפך להיות רגש עצור כמו מים עומדים.

אך כאשר הרגש שלך זורם במרחב האישי שלך הוא מרווה את כל תחומי חייך כמים חיים ומצמיח בהם שפע.

עונות השנה של הרגשות

נוכל לדמות את הרגשות שלנו לעץ החווה את עונות השנה: הרגשות בעלי התדרים הנמוכים, משולים לסתיו ולחורף. רגשות אלו נמוכים מפני שכיוון זרימתם האנרגטית הוא פנימה ולמטה אל עבר שורשי העץ, קצב הזרימה איטי יותר וצבעם כהה יותר.

הרגשות בעלי התדרים הגבוהים משולים לאביב ולקיץ. רגשות אלו גבוהים מפני שכיוון זרימתם האנרגטית הוא מהפנים החוצה ולמעלה – הלבלוב, הפריחה ופירות העץ – קצב זרימתם מהיר וקליל יותר וצבעם בהיר וצבעוני יותר.

רגשות הם כמו עונות השנה. לכל עונה בטבע בכלל ובטבע האנושי בפרט יש את היופי והייעוד שלה. אין אחת יותר טובה מהאחרת ואין אחת יכולה להתקיים בלי האחרת.

אנחנו זקוקים לשלכת ולפרידות של הסתיו, ולחורף שבא אחריו – זמן לספוג מים, להתמלא, להתחזק מבפנים ולהעמיק שורשים – כדי להגיע אל הפריחה והקלילות של האביב ולאבטיחים, המחשופים והכיף של הקיץ.

לכל שמחה קדם עצב, ולכל צחוק קדם כאב, או כמו שמספרים לנו מזמורי תהילים: "הזורעים בדמעה, ברינה יקצורו".

לכן, השאיפה להיות רק באביב ובקיץ של הרגשות שלנו אינה כדרך הטבע.

אם אנחנו נמנעים מהרגשות הנמוכים, אנחנו נמנעים מהסתיו ומהחורף ומונעים מעצמנו מחצית מהשפע שלנו!

מה אתם מחפשים: רגש או ריגוש?

התמכרות לרגשות בתדרים הגבוהים מייצרת חוויה של ריגוש, שהיא שונה מאוד מרגש. הרגשות שלנו יוצרים יחסים, מרקם שיש בו הדדיות של שיתוף, נתינה וקבלה, אכפתיות ואהבה. הרגשות בונים חיים, וחיים מטבעם תמיד שואפים להתפתח, לצמוח, לזרום, לגדול להתממש.

ריגוש, לעומת זאת, הוא חיפוש אחר הנאה רגעית. בידור. החיפוש אחר ריגוש בונה לשיא, חוויה אורגזמית חד פעמית, שלאחריה יש תחושת ריק וסיום.

הריגוש מבוסס על השאיפה לטפס אל פסגת ההר, לכבוש אותה ולהיעלם. לעומתו, הרגש, מגיע לפסגת ההר ובונה שם בית, מטפח גינה שוקקת חיים ומקים משפחה.

אם כן, הרגש מוביל לשורה של שיאים נוספים שלעולם לא נגמרים… רגש בונה חיים ויחסים עם החיים. ריגוש מוביל למוות כשההרפתקה חולפת.

לפיכך, הריגוש הוא תחליף לרגש, המעניק לך כיבושים אך לא מוביל למימוש עצמי. הריגוש הוא אשליה של חיים וחוויה של חיות לפרק זמן קצר מאוד – שבסופו מוות.

אם אתם במערכת יחסים מינית שמבוססת על ריגוש ולא על רגשות, אתם בהרפתקה חולפת אך אתם לא באמת במערכת יחסים. אך אם אתם בהרפתקה מינית שיש בה רגשות, בין אם אתם מודעים לכך או לא, אתם ביחסים.

רגש הוא החיים עצמם. רגש בא מחיים ומוליד חיים. רגש הוא גשר מהנקודה שבה את נמצא לבין הנקודה הבאה בה את רוצה להיות. לכן, אם בכוונתך לנוע קדימה, לחיות ולממש את עצמך, תפסיק לחפש ריגושים ותלמד לנהל את הרגשות שלך.

האם אתם מחצינים, מדחיקים או מזרימים רגשות?

הרגשות שלנו הם אמנם מקור רב עוצמה המהווה גשר לשפע שלנו, אך הם יכולים גם לחולל סערה רגשית, להציף אותנו או לסחוף למערבולת של בלבול, כאשר איננו יודעים כיצד לחוות ולנהל אותם.

סערה רגשית נובעת מערבוב של רגשות זרים עם הרגשות הטבעיים שלנו, לכן היא גם מכונה ונחווית כ"רגשות מעורבים".

הרגשות הזרים הם רגשות שאינם שלנו בזמן הווה, אלא רגשות שספגנו ממקורות זרים לנו (הורים, חברים, מוסכמות חברתיות וכד'), ו/או רגשות ישנים, כאלה שהיו נכונים לנו פעם כשהיינו צעירים יותר או בחיינו הקודמים.

הרגשות שהם שלנו, גבוהים ונמוכים גם יחד, מהווים קול אחד הרמוני בתוכנו – הוא הקול שלנו. הרגשות שאינם שלנו מהווים את הקול שאינו באמת שלנו. הדיאלוג שנוצר בתוכנו בין הרגשות שהם שלנו לבין אילו שאינם שלנו יוצר בנו בלבול, קושי להחליט, ומעכב אותנו לזרום קדימה למקום שבו אנחנו רוצים להיות.

במצבי סערה רגשית, אנחנו נוטים לעשות אחד מן השניים: למהר להחצין את הרגשות שלנו, להשליכם על מישהו או משהו אחר, או, להפנים את הרגשות, להשקיט ולהדחיק אותם בתוכנו.

שתי הפעולות הללו שוללות מאתנו את הגישה לשפע שלנו ואף פוגעות בנו ובאחרים. כשאנחנו "מוציאים" את הכעס שלנו על אדם אחר, למשל, אנחנו מאבדים אנרגיה חיונית לנו, שייעודה להיות מותמרת בתוכנו לפעולה שתניע לשינוי, כפי שנאמר באנגלית: emotion leads to motion (רגש מזיז, מוביל לתנועה).

זאת ועוד, האנרגיה שהשלכנו על האדם האחר כעת זורמת בתוכו כרגש זר ויוצרת גם אצלו חוויה סוערת של רגשות מעורבים וחוזר חלילה. באופן דומה, כאשר אנחנו מדחיקים את הרגש בתוכנו אנחנו פוגעים בעיקר בעצמנו. אנחנו מונעים מאנרגיית חיים זו לזרום בנו ויוצרים חסימות רגשיות המצטברות בתוכנו ועלולות להתפתח גם למחלות גופניות.

הפעולה הטבעית היא ללמוד להזרים את הרגש שלנו במרחב שלנו, וזאת לאחר שהבחנו איזה רגש שלנו ושחררנו רגש זר או ישן.

הכלים שפיתחתי מאפשרים להשקיע בגילוי, ריפוי ומימוש עצמי באופן חופשי ועצמאי על ביום-יום. אחד מהכלים הנפלאים הללו עוסק בניהול רגשי. הוא מבוססת גישה מזאת שהורגלנו אליה:

להבחין בין הרגשות שלנו לרגשות שאינם שלנו ולהזרים את שלנו במרחב האישי שלנו כמים חיים, הנושאים אותנו בדרך הטבע למקום הבא בו אנחנו רוצים להיות בכל אחד מתחומי החיים.

אהבתן? תוכלו לעשות "לייק" בראש העמוד, לשתף נשים שיקרות ליבכן ולהגיב מתחת למאמר ואשמח להתייחס.

באהבה,

רונית שפי וולפין