איך השליחות שלכם לחיים מקלה על סבלם של אחרים
בזמן שאני כאן מרשה לעצמי לעסוק בהגשמת החלומות שלי,
במקומות אחרים בעולם אנשים שרויים בסבל נורא.
אין להם את החופש שיש לי,
לחקור, לגלות ולממש את הרצון האמיתי שלהם,
בכל תחומי חייהם (יחסים, קריירה, בריאות וכד'),
אלא רק למלא אחר הצורך הקיומי לשרוד.
אם אתם "נשמות עתיקות" כמוני,
(אנשים רגישים, אכפתיים ושוחרי חופש)
סביר להניח שגם לכם קשה להעלים עין מהסבל של אחרים,
אך לא אחת אתם מוצאים את עצמכם חסרי אונים,
כאשר אתם רוצים לקחת לתרום ליצירת שינוי מהותי במצב.
כשהייתי נערה חשבתי בטעות שבעיות העולם כגון
פשע, רמאות, שפיכות דמים, מלחמות, עוני, חולי וכד'
אינם כביכול בשליטה האישית שלי, אלא בידיהם של "המנהיגים",
ואילו אני "האזרח הפשוט" ולכן לעשייה הקטנה שלי
אין השפעה משמעותית על סביבתי.
הייתי מוטרדת ללא הפסק מהאפשרות הזאת
והרבה מהאנרגיה שלי הייתה עסוקה באופן די אובססיבי
בשאלה "מה יהיה"…ומתי ישתנה סבלם של אחרים.
הדאגה הזאת הייתה צפה בי במיוחד ברגעים
שחוויתי חוסר שביעות רצון מהאופן בו טיפלו "המנהיגים"
בבעיות כגון חינוך, בריאות, ביטחון, כלכלה, מדע, אומנות וכד'.
כתוצאה מזליגת האנרגיה שלי החוצה אל בעיות העולם וכאבי הזולת
אני עצמי התרוקנתי מאנרגיה, הפכתי להיות חלשה וחולנית
עד כדי כך שלבסוף חליתי ואושפזתי.
אם גם אתם נשמה עתיקה,
יתכן שגם אתם חווים סביב הנושא
עצב, כעס, תסכול ייאוש, פספוס וכד'.
אולי גם אתם תוהים האם ואיך יש משהו שאתם יכולים לעשות לשינוי המצב.
יתכן שאתם אפילו חשים שעיסוק בו מרוקן אתכם מכוחות להשקיע
בקידום החיים האישיים שלכם בכל התחומים – אישי, רוחני ומקצועי.
בתהליך הריפוי שלי קיבלתי מספר תובנות שעזרו לי
לעזור בו זמנית לעצמי וברבות הימים גם לאין סוף אנשים
במעגלים הקרובים לי וברחבי העולם
לחולל שינויים מהותיים בחיים ועוד היד נטויה.
התובנות הללו הפכו לחלק בלתי נפרד
משיטת העין השלישית, שעוסקת בנתינה
הדדית – לעצמינו ולזולת בו זמנית,
בצורה בריאה – מאוזנת, מאזינה ומזינה.
א. הבנתי שאני לא יכולה וגם לא אמורה לשנות את העולם.
ב. הבנתי שאני לא צריכה להקריב את עצמי למען טיפול בבעיותיו של הזולת
ובטח לא לעצור את הגשמתי העצמית בעבור הצלת האחר.
זאת, מכיוון ש"אף אדם טובע לא יכול להציל אדם טובע".
ג. הבנתי שבמקום להציל אחרים עלי להמשיך להשקיע בגילוי ומימוש עצמי
בכל תחומי חיי (אישי, רוחני ומקצועי) מתוך הבנה
שכשאדם מממש את עצמו בצורה מדויקת
חייו, מעשיו ועבודתו מהווים תרומה ענווה לעולם על בסיס יומי
ובהוויתו הוא עצמו משמש כשליח ליצירת עולם יותר טוב.
איך זה קורה ואיך גם אתם יכולים להיות שליחים?
שליחות היא מצב של נתינה וקבלה הדדית בשתי רמות:
א. נתינה לעצמך ולזולת בו זמנית
ב. קבלה של הזולת ממך ושלך ממנו
(לא תמיד ישירות ממני, אלא מהעולם כתוצאה מנתינה לו).
על מנת לגלות ולממש את שליחותך יש להתחיל
במציאת תשובות לשאלות הבאות:
• מהי שליחותך בחיים הללו בכל התחומים (אישי, רוחני ומקצועי)?
• איך מילוי שליחותך בכלל ובתחום המקצועי בפרט תורמת להורדת הסבל
ולהעלאת רמת החופש להגשים חלומות בעולם בקרב כל יושבי תבל?
• איך אפשר למלא את שליחותך על בסיס יומי, בכל תחומי החיים בו זמנית,
ברצף, ללא עליות ומורדות, במיוחד כשהמצב סביבך קשה?
זה לא אומר שאנו חייבים להשפיע לטובה באופן ישיר על כל יושבי תבל
ולכן אין צורך שכל יושבי תבל יהיו ה"לקוחות" שלנו, אלא רק אנשים מאוד ספציפיים.
אבל זה כן אומר, שגילוי ומימוש שליחותך בצורה מדויקת
תמיד מהדהדת למרחקים, באופן נצחי ואין סופי, מגדילה את השפע לכל
ומורידה את מפלס הסבל ומותירה את חותמך בעולם לדורי דורות,
וזאת האחריות שלך להבין ולראות זאת.
למשל, השליחות המקצועית שלי היא
לעזור לאנשים שהם "נשמות עתיקות" לגלות ולממש את שליחותם
בכל תחומי החיים (פרנסה, קריירה, יחסים, בריאות וכד'),
זאת, על ידי פיתוח קשב לחכמתם הפנימית וחיבור לעצמתם האישית,
באמצעות שיטת העין השלישית שפיתחתי המציעה כלים רב חושיים
(על חושיים וחושיים).
המשימה שלי היא לסייע לכמה שיותר אנשים שהם נשמות עתיקות
לצעוד לקדמת הבמה ולהוביל בתחומם בצורה בריאה ומאוזנת,
שמאפשרת להם גם לתת את מה נועדו
וגם לקבל בחזרה מהעולם את מה שהם זקוקים,
על מנת שיוכלו להמשיך לתת
וכן הלאה.
במילים אחרות, אני מעודדת יצירת שפע המבוסס על הטובה עליונה.
אני עוזרת לאנשים לחיות מתוך כמיהה שכל מה שהם יהיו, יעשו ויהיה להם
ישרת בצורה ישירה ועקיפה את כל יושבי תבל בו זמנית,
במקום את עצמם או רק את האחרים.
מתוקף שליחותי אני יזמית של פיתוח וטיפוח תודעת הטובה העליונה.
לשם השגת מטרה זאת אני מפתחת ומטפחת מנהיגות של נשמות עתיקות
בכל תחומי החיים (בחינוך, תרבות, אומנות, בריאות, עסקים, אקדמיה, מחקר וכד').
זאת, באמצעות תכניות הליווי אישי וקבוצתי שאני מובילה,
הרצאות, הדרכות, כנסים, סמינרים, סדנאות וקורסים.
המטרה שלי היא להצמיח כמה שיותר מנהיגים ושליחים בריאים,
שיכולים לתת לעצמם ולעולם בו זמנית ולא זה על חשבון זה.
אני מאמינה שיש המון אנשים בעולם שרוצים לשתף את מתנותיהם עם הזולת,
אך פשוט לא יודעים איך לעשות זאת בצורה להם למצוא את נקודת האיזון
בין נתינה לעצמם לבין נתינה לאחרים.
תפקידי הוא לתרום את מנת חלקי הענווה לשינוי המצב.
אני רואה שהעשייה שלי מגדילה את השלום של האדם עם עצמו וסביבתו
ומרחיבה את החופש להתענג על חיים במקום לסבול מהם.
את זה אני יודעת מכיוון שמעת לעת
אני מתבוננת באמצעות קריאת הילה רב חושית
על התרומה של עשייתי ליקום ומלהיב אותי לראות
שמשנה לשנה האור שאני יוצרת בתוכי ומסביבי גדל.
היכולת להעריך בעצמנו את את השפעת הנתינה שלנו לזולת חשובה לאין שיעור.
מכיוון שכך איננו צריכים לחכות להוכחות, תודות או מדליות מאחרים.
לאחר שנתתי לכם את הדוגמה הזאת,
• מהי שליחותיכם בעולם?
• איך מילוי שליחותכם זאת תורמת להורדת הסבל
ולהעלאת רמת החופש להגשים חלומות במעגלים הקרובים לכם
ובקרב כל יושבי תבל?
• איך אתם יכולים למלא את שליחותיכם על בסיס יומי, ברצף,
ללא עליות ומורדות, במיוחד כשהמצב קשה?
אם אתם מתקשים להשיב בצורה ברורה ומידית
על השאלות הללו ואתם זקוקים לעזרה,
אתם מוזמנים לפנות אלי לעזרה בנושא
דרך ה"צרו קשר" כאן באתר.
בנוסף, אתם מוזמנים להשתתף בסדנת "לחיות מיתוך שליחות"
7 שבועות שבהם אעזור לכם לגלות את השליחות שלכם לחיים
ולזהות אך לממש אותה בכל התחומים (פרנסה, קריירה, יחסים, בריאות ועוד)
לפרטים והרשמה – בבקשה ללחוץ כאן עכשיו
אהבת את הפוסט? אודה לך על שיתופו עם חבריך.
בנוסף, אשמח לשמוע מה הפקת ממנו בתגובה כאן למטה
ואם יש לך שאלות אשמח להתייחס כאן למטה.
תודה רבה
באהבה,
רונית
3 תגובות לפוסט “איך השליחות שלכם לחיים מקלה על סבלם של אחרים”
רונית, מדהים אותי הפוסט הזה. אתמול והיום התעורר בי כאב על הסבל מסביבי ובעולם. ושאלתי את עצמי. איך אני יכולה להקטין את הסבל הזה?? ומעניין שזה עולה בדיוק כשאני מתעסקת עכשיו עם השאלה: מה השליחות שלי?? אין לי תשובה כרגע אך יש לי דרך לעשות ולגלות והכאב הזה מראה לי שאני בדרך. אני מסכימה שזליגה של האנרגיה שלי לאחרים לא תתרום. עשיתי את זה המון שנים ומה שקיבלתי זה מחסור משני הצדדים. הדרך היא לעשות טוב אצלי והטוב הזה יזלוג החוצה וישפיע האחר
את בדרך הנכונה, רק להתמיד בה באמונה וחיוך
רונית היקרה,
זה בין הדברים החשובים שלא מלמדים אותנו בבית הספר. נדמה לי שרק כשמדובר במצב מסכן חיים אומרים לנו לדאוג קודם לעצמנו (למשל עם מסכות החמצן בטיסות – קודם אנחנו ולאחר מכן לילד שלנו…).
במקרה שלי, קשה לי להתחייב על הכיוון שאני רוצה ללכת בו. יש בי המון פחדים מיותרים, וחוסר ביטחון.
אני משתמשת בכלים, ועשיתי דרך חשובה בשינוי תפיסותיי לגבי עצמי ולגבי העולם מאז שאני מתרגלת את המדיטציה הרב חושית שפיתחת. ואיכשהו, אני עדיין מתקשה להתמסר לעצמי ולאהבות האמיתיות שלי (או… מה שנדמה לי כרגע כאהבות האמיתיות). עדיין "נופלת" לא אחת למחשבות טורדניות של חוסר מסוגלות.
בכל מקרה, בשבוע האחרון שמתי כוונה מיוחדת לפעול לאור הטובה העליונה, להתכוון אליה ולבחור בה. קורים דברים מדהימים, קטנים וגדולים, כתוצאה מכך. אני רואה גם כיצד במשך הזמן שבו אני לומדת אצלך הביטחון שלי בעצמי, בדרך העין השלישית ובכך שהעולם יספק את צרכיי עולה. אני רואה את זה בעיקר כשבקשה שלי לא מתמלאת, כי מכיוון שאני בוחרת בטובה העליונה אני נינוחה נוכח העיכוב הרגעי, ומחכה לראות כיצד העיכוב יוכח כדבר הנכון, הבריא והמצמיח.
אני חושבת כעת שהפוסט הנוכחי והניסיון מהשבוע החולף מעודדים אותי לבחון מה יש לי לתת לעולם באמת. מה אני רוצה לומר לו, איך אני רוצה לומר את זה, ולדעת שבכך שאגיד את דבריי אפעל לטובה העליונה, שלי ושל הזולת בו זמנית. ואולי יש כאן עידוד חזק עוד יותר: בכך שאני חוששת להתמסר לעצמי, אני חוטאת לא רק לעצמי, אלא גם לעולם. ומזה שום טובה לא תצמח, אולי חוץ מתובנה עתידית על מה נכון לי או לא נכון לי.
תודה רבה על נוכחותך בחיי, ועל המידע הרגיש ומדויק שאת חולקת עם העולם.
נשיקות,
יעל