רונית שפי וולפין – מורה רוחנית | פלא צ`רי – אמנות הצמיחה הטבעית

"אין לי כוח" היא אחת התחושות שבגללן אנשים לא מצליחים להגשים את החלומות האמתיים שלהם. מקורה באמונה מוטעית שאין בנו את מה שנידרש כדי לממש את עצמנו במלואנו. אבל האמת היא שממש כפי שלא הגענו לעולם מצוידים בבלוני חמצן שיספקו לנו מראש אוויר לנשימה לכל החיים, כך גם לא הגענו לעולם מצוידים מראש בכל המשאבים ותכונות האופי, אשר להם אנו זקוקים כדי להגשים את עצמנו במלואנו. האמת היא שבדומה לחמצן, שאותו אנחנו נושמים בכל רגע בזמן הווה, גם המשאבים ותכונות האופי שלנו אמורים להתפתח במהלך חיינו, על פי צורך בכל עת שנזדקק להם. עכשיו רק צריך לדעת איך עושים את זה.

כילדה, לא חלמתי וגם לא דמיינתי לעצמי אף פעם, שכשאהיה גדולה אקים ואנהל עסק משגשג. אבל בבגרותי, כשגיליתי את השליחות שלי לחיים הבנתי שעל מנת שאוכל להגשים אותה גם בתחום המקצועי עלי לפתח מיזם שנותן שירות למסה גדולה של אנשים ברחבי הארץ והעולם ולא רק למי שמכירים אותי מפה לאוזן.

הסתבר לי שלשם כך עלי להקים תשתית עסקית שתאפשר לי להגיע להרבה יותר אנשים ולספק להם את השירותים המקצועיים שלי ברמה גבוהה ובאופן קבוע ושוטף.

האם זה הלהיב אותי? לא! ממש לא. נהפוך הוא – צפה בי התנגדות עצומה להקים ולנהל עסק. כי חשבתי לעצמי ש.."אני מורה רוחנית (אני חוקרת, מפתחת, הוגה, מלמדת, יועצת, מאבחנת, מטפלת ומאמנת), ולכן אני לא אמורה להתעסק בכל הפן העסקי של הקריירה שלי, אלא נטו בעבודה עצמה – ללמד!". בנוסף, היו לי חיים שקטים, מסודרים ונעימים, מלאי חופש לעשות מה שבא לי, אז למה לי עכשיו הכאב ראש הזה של עסק, עם כל המחויבות, השקעה, הסיכון והעבודה המרובה שהוא דורש כדי להצליח בו?! וחוץ מיזה, נגיש הייתי רוצה – מה לי ולזה?! אין לי שום ידע, ניסיון וכישרון עסקי!

אבל הבנתי שאם לא אקח את הצעד הזה לא אצליח להגשים את השליחות שלי לחיים בכלל ובתחום המקצועי בפרט, במלואה. לכן בחרתי להתמסר לשליחות שלי ולפתח את התכונות שיאפשרו לי לנהל עסק מצליח, כגון: כושר מנהיגות, ניהול, יוזמה, חדשנות, חריצות, נחישות, התמדה, סדר, ארגון, תעדוף, תכנון, עשייה אפקטיבית, גמישות, ענייניות, תושייה, ניהול צוות, שיתוף פעולה, חשיבה לוגית שמתייחסת לאיסוף עובדות וניתוח שלהן ועוד.

רבים מהאנשים שפוגשים אותי היום לראשונה חושבים שהיכולת שלי לאזן בין רוח לחומר ולהיות גם רוחנית וגם גשמית היא תכונה מולדת. אבל זה לא נכון. השקעתי רבות בפיתוח שלה. והיו לי אתגרים רבים בדרך.

כי פעם הייתי מלאה בקשיי קשב וריכוז, פחדתי ממסגרות, חוקים, נהלים, מספרים ועסקים והרגשתי לא שייכת לעולם הזה. בדיעבד אני יודעת היום לומר שתחושת חוסר השייכות הזאת נוצרה בגלל שלא האמנתי שאני יכולה לחשוב מסודר, להיות מאורגנת ואפקטיבית. כילדה שהתקשתה בלימודים הגעתי לחיי הבוגרים עם אמונה שאני טיפשה וחולמנית ולכן מה שהכי מטעים לי לעשות זה לעסוק רק ברוח ולא בחומר.

אמנם הצלחתי למכור לעצמי את הסיפור הזה, אבל רק לזמן קצר. כי עמוק בתוכי הרגשתי פגומה, לא מוצלחת וחסרת כנפיים לעוף לאן שאני באמת רוצה להגיע, אילו רק יכולתי. אילו רק הייתי נולדת אחרת. נגיד עם שכל יותר טוב או עם רגליים על הקרקע.

התחושות הקשות הללו כרסמו בי מבפנים ולא נתנו לי מנוח. כל הזמן הייתי עסוקה בשאלות כמו "מה יש בהם (באלה שמצליחים לעוף רחוק) שאין בי", מה עשיתי רע שבורא עולם לא חנן אותי במזל שקבלו אחרים" וכדומה?

רוב הזמן הרגשתי קנאה, עליבות ותסכול נוראי, על הפער בין מי שאני מרגישה שאני יכולה להיות ומה שאני יכולה לתת לעולם ולקבל ממנו לבין מה שקורה בפועל. כל כך התביישתי בתחושות הללו שניסיתי להסתיר אותן בכל כוחי מאחרים, עד שגם הצלחתי להסתיר אותם מפני וחייתי במחשבה שמשהו מסתורי דפוק בי ואיש לא יכול לעזור לי, אלא רק נס משמיים יכול לעזור לי לצאת מהתהום הזאת.

כשהרגשתי שאני לא יכולה לרדת יותר נמוך מזה, הבנתי שכדי לצאת מהמקום הנמוך הזה אין לי בררה, אלא לגדול ולהתפתח מעל ומעבר למה שחשבתי שאני יכולה, ושלא להתפתח זה להישאר במקום ומשם ההתדרדרות עוד יותר למטה קצרה.

אז החלטתי לקחת את החיים שלי יותר ברצינות ובמקום לחכות לניסים, לעשות שהם יקרו, באמצעות פיתוח "עצמה אישית".  

פיתוח עצמה אישית

כמה פעמים שמעתם אנשים סביבכם או את עצמכם דוחים את ההגשמה העצמית שלכם בהצדקות כגון "…אין לי את מה שצריך כדי לעשות את מה שאני רוצה", "אני לא עשוי/ה מהחומר הזה"…"אני לא כזאת/ כזה"…"זה לא האופי שלי…" וכדומה?  מי שחושבים ככה לא יודעים שאנשים שיש להם את מה שצריך כדי להגשים את החלומות שלהם לא נולדו ככה, אלא התפתחו למקום הזה במשך החיים.

אני קוראת ליכולת להפוך את החלומות שלנו למציאות "עצמה אישית". בשורות הבאות אנחנו הולכים לגלות מה זאת "עצמה אישית" ואיך מפתחים אותה.

בואו נבין יותר לעומק מה זה "עצמה אישית".

"עצמה אישית" היא אוסף התכונות אשר להם אנו זקוקים על מנת לגלות ולממש את עצמנו בחיים באופן עצמאי, כגון: ביטחון, נחישות, סבלנות, הקשבה, יסודיות, תושייה, התמדה וכדומה.

נ.ב: "באופן עצמאי" פירושו איננו "לבד", אלא ההפך – באמצעות קבלת עזרה מבעלי בריתנו לדרך. עזרה שמבוססת על כבוד הדדי, כך שלא נאבד את עצמנו ביחסים אתם, אלא נהפוך להיות יותר ויותר מי שאנחנו בזכותם.

עצמה אישית איננה יכולת מולדת, אלא מתפתחת

דקות ספורות לאחר שהכבשה ממליטה טלה הוא יודע לעמוד על רגליו באופן עצמאי ולינוק ממנה כדי לגדול לכבש בוגר בפני עצמו. תוך זמן קצר הוא יתחיל ללחך עשב באופן עצמאי ולא יזדקק יותר לאמו כדי לשרוד.

לעומת זאת, אצל בני אדם, אישה שיולדת יודעת שרק לאחר זמן ממושך התינוק שלה יוכל לשבת, לעמוד, ללכת, לאכול, לעשות את צרכיו ולדאוג לעצמו בכוחות עצמו. רק לאחר כ 18 שנים פלוס מינוס, ה"תינוק" שלה בשל לעזוב את הקן, להיות עצמאי ולהעמיד צאצאים משלו.

בשונה מיצורים רבים בטבע שנולדים מפותחים כמעט לגמרי, האדם נולד לא מפותח ברובו וכדי להפוך לעצמאי ובוגר עליו להשלים את מסע ההתפתחות שלו לעצמאות במשך 18 השנים הראשונות לחייו.

אבל גם לאחר שהפך לעצמאי עדיין לא יהיה לו את כל מה שהוא צריך על מנת לעשות את כל הצעדים הבאים בחיים שלו ולעשות את מה שרוב היצורים האחרים לא עושים – להגשים את החלומות שלו.

זאת, לא כי הוא נחות יותר משאר הייצורים, אלא כי מטבעו הוא אמור לפתח את שאר המשאבים והתכונות הנדרשים לשם מימוש עצמי מלא צעד אחר צעד במהלך חייו ולא מבעוד מועד.

כאמור, ליכולת לעשות את הדבר המדהים הזה אני קוראת: "עצמה אישית". למרות זאת, רב בני האדם, בבואם להגשים את החלומות שלהם, חושבים בטעות שאם עכשיו אין להם את הנדרש כדי לעשות את מה שהם רוצים, אז כנראה שאף פעם לא יהיה להם את זה ולכן הם אמורים לוותר על החלום שלהם, או לחכות שהנסיבות ישתנו מעצמם ו/או לחכות לנס מהשמיים.

מה היה קורה בחיים שלנו אילו ידענו בכל רגע נתון שאין צורך לבוא מוכנים מראש לכל שינוי שברצוננו לעשות, אלא רק לדעת איך לפתח עצמה אישית?
אולי היינו פחות מודאגים, חוששים, ומהוססים" אולי היינו יותר בטוחים, רגועים ונלהבים?

איך מפתחים "עצמה אישית"

כדי לפתח עצמה אישית עלינו לזכור ולהזכיר לעצמנו שאנשים בעלי עצמה אישית לא נולדו עצמתיים, אלא תלויים, חלשים, עדינים ורגישים כמו כל תינוק.

אך מי שצברו עצמה אישית במהלך חייהם אלו אנשים שבחרו להשקיע בפיתוח האיכות הזאת בתוכם במהלך חייהם וכך סיגלו לעצמם את המשאבים והתכונות, אשר להם היו זקוקים בכל רגע שרצו לחולל שינוי.

אנשים כאלה בדרך כלל נמצאים בתהליך של התפתחות רוחנית מתמדת וכתוצאה מכך גם בתהליך של הגשמה עצמית מתמדת. היא באה לידי ביטוי בכל תחומי חייהם בו זמנית (פרנסה, קריירה, יחסים, בריאות, מודעות וכד') ומאפשרת להם לשגשג בכל התחומים מבלי להזניח אף אחד מהם למען האחר ואם זה קרה, הם יודעים לחזור לאיזון די מהר.

כדי להבין איך זה עובד חשוב להבין את העיקרון שעליו מבוסס פיתוח עצמה אישית. לשם כך נדמה את העצמה האישית שלנו לחמצן.

הרי אנחנו לא נולדים מצוידים מראש בבלוני חמצן בכמות שתספק לנו אוויר לנשימה  לכל החיים, אלא נושמים בכל רגע את מנת החמצן שדרושה לנו לאותו רגע.

כך אנחנו גם לא נולדים מצויידים מראש בתכונות אופי שלהם נזדקק בכל רגע בחיים כדי לממש את עצמנו במלוא עצמתנו, אלא מטפחים אותם לפי צורך, כל רגע ורגע.

לדוגמה, אם החלטנו להפוך להורים, נתחיל לפתח תכונות כמו סבלנות, חמלה, יכולת להעניק לעצמנו ולהם בו זמנית במקום זה על חשבון זה ועוד…

כמובן שעצם התפתחות התכונות הללו יקרין לכל תחומי חיינו, כי גם בקריירה וגם בזוגיות אנחנו זקוקים להן, אבל אולי לא ברמה כזאת גבוהה. כך שדווקא כהורים נוכל להיות בני זוג ועובדים טובים יותר.

מה הצעד הבא בפיתוח העצמה האישית שלכם?

במקום להצהיר בפני עצמכם ואחרים מי אתם ומי אתם לא, איזה תכונות ומשאבים יש לכם ואיזה לא, מה האופי שלכם ומה לא ומה אתם מסוגלים לעשות ומה לא….

השקיעו בפיתוח התכונות והמשאבים הפנימיים אשר להם אתם זקוקים על מנת לממש את החלומות האמתיים שלכם. כדי שההנחיה הזאת לא תישאר באוויר. ושימו לב ל"מפלצת ההצדקות" – אותם קולות פנימיים וחיצוניים שמנסים למכור לכם כל מיני סיבות למה לא לעשות את הצעד. רוצים דוגמאות? הנה אחת אחרונה:

"מה שצריך לקרות קורה"…(כלומר, "אם זה לא קרה אז זה לא צריך לקרות". זה שקר! האמת היא שאם זה לא קרה בדרך אחת, אז כנראה שזה צריך לקרות בדרך אחרת. תחשבו רגע – האם הייתם מוכנים שרופא מנתח שנתקל באתגר באמצע ניתוח יגיד על יקיריכם המנותחים חלילה "טוב, מה שצריך לקרות קורה" ו…"אם הניתוח היה צריך להצליח הוא היה מצליח" או שהייתם רוצים שהמנתח יחפש את כל הדרכים שהניתוח הזה יצליח?!

רבים למדו בטעות להשאיר את החיים שלהם בידי שמיים מתוך אמונה ש"אם זה יקרה זה יקרה ואם לא אז לא". בטעות הם חונכו לחשוב שזאת "רוחניות" ואף לקרוא לגישה הזאת שלא בצדק "לזרום".

אבל האמת היא שזאת "היסחפות" (ולא "זרימה") הרחק מעבודה רוחנית אמתית, שדורשת מהאדם להשקיע כדי להשתתף במעשה הבריאה ולא לחכות לנסים ורק לזמן או למגנט לעצמו דברים ולחכות באופן פסיבי שהם יופיעו…

היקום הוא שדה חופשי של אין סוף אפשרויות. רק צריך לקחת יוזמה וליצור את האפשרות שאנחנו רוצים מתוך התחשבות בטובת הכלל. טבעו האמתי של היקום הוא שמי שמשקיע מצליח וזה הנס הגדול!

אהבתם? בבקשה לחצו "לייק" ו/או הגיבו כאן למטה ואשמח להתייחס.

תגיות: שליחות