איך "לעלות בחזרה על הסוס שלך" (בכל תחום בחיים)?

מאת: בשעה 10:42 am נושאים: מאמרים

גם בחיים שלי לא תמיד "הכל דבש". זאת אומרת שגם אנשים שחיים מתוך שליחות צפויים לפגוש בדרך שלהם מגוון אתגרים, ששווה להכיר כדי להתכונן אליהם מראש, עד כמה שניתן. אנחנו מדברים כאן על אתגרים או "נפילות" בכל רמות הקיום – פיסיות, מנטליות, רגשיות וכדומה,ובכל אחד מתחומי החיים כגון: פרנסה, קריירה, יחסים, בריאות, מודעות וכו'. בנושא הזה, השאלה היא לא האם ניפול מעת לעת,אלא האם אנחנו יודעים "ליפול טוב"? האם אנחנו מתרוממים כמה שיותר מהר שוב למעלה? ו…האם אנחנו מוכנים לקבל את העובדה שזה חלק מהדרך ולכן גם חלק מכישורי החיים שעלינו לפתח?

אני חיה מתוך שליחות כבר שנים רבות (מאז 1977). במשך השנים חוויתי אתגרים רבים. מכולם התעצמתי ואת כולם מינפתי לקפיצות קוונטיות בצמיחה שלי, מעל ומעבר לכל דמיון! הנפילות הללו חיזקו אותי ברמה כזו שאני מוקירה תודה על כולן. תחושת החוסן שהן עזרו לי ליצור בתוכי מזכירה לי סצנה מפורסמת מאחד מסרטי המערבונים שבהם אומר קלינט איסטווד בשקט נונשלנטי ל "איש הרע", שמכוון אליו אקדח טעון: "Go ahead, make my day" בעברית פשוטה זה אומר: "אי אפשר להפחיד ברווז עם מים…"

השיעור הראשון שקיבלתי בנפילה ובעליה חזרה לדרך שלי

השיעור הראשון שקיבלתי בנפילה ובעליה חזרה לדרך שלי התרחש באביב של שנת 1981, בהיותי בת 16, במושב כפר קיש שלמרגלות הר תבור, (בגליל התחתון). אני יוצאת עם אבא שלי לרכוב ברחבי המושב. הוא על מרגו, הסוסה שלו ואני על פליקה הסוסה שלי. אנחנו מתקרבים לכיוון מגרש הכדור – סל כשלפתע מתרחש דבר שהיום מזכיר לי סצנה מסרט מצויר, אבל כשחוויתי אותו אז, על בשרי הוא היה ממש לא מצחיק.

לא מספיקה להתכופף וחוטפת מכה חזקה בראש

אבא שלי דוהר ראשון ואני אחריו. תוך כדי שאנחנו מטפסים בדהרה על גבעה אני מזהה עץ אורן בצד ימין שלי. בדיעבד מסתבר שאני קולטת אותו קצת יותר מדי מאוחר…(חחח) לא מספיקה להתכופף וחוטפת מכה חזקה בראש. עצמת המכה מבהילה אותי ואני מאבדת את האחיזה במושכות (הרצועות שבאמצעותן מנווטים את הסוסה). שיווי המשקל שלי מתערער, אני מאבדת שליטה על הגוף שלי, נופלת על האדמה ונשארת לשכב ללא תזוזה, אחוזת הלם.

אבא שלי, במקום להרגיע אותי צועק עלי: "תעלי (על הסוסה) מיד חזרה"! את הצעקה הזאת לעולם לא אשכח. כי מצד אחד היא נשמעת ממש לא הגיונית (הרי רק נפלתי מהסוסה שלי, אז למה שאחזור לעלות עליה?!). אבל מצד שני, בציווי הזה הוא משדר לי מסר חד כתער, שעובר אלי בשלושים שניות, ואומר: אם את לא עולה מיד את בסכנה להשאר הרבה זמן למטה…

לא יורד לעזור לי לעלות בחזרה

אבא שלי, למרות אהבתו העצומה אלי לא יורד לעזור לי לעלות בחזרה על גב הסוסה, אלא מחכה שאעשה את זה בעצמי. הוא מנחה אותי לעזור לעצמי תוך כדי שהוא רואה אותי ונמצא שם עבורי. הוא נועץ בי מבט חודר ומלא אמונה שאצליח, שלא משאיר בררה, אלא להציל את עצמי בעצמי, באופן שהיה עד אז מנוגד לכל התכנותים הפנימיים שלי. הבהירות שלו כל – כך גדולה, עד כדי כך שלמרות שאני בשוק ולמרות שכל הגוף שלי רועד מפחד אני מצליחה לבצע את ההנחיה שלו.

אני עולה בחזרה על פליקה, סוסתי האהובה והיא מקבלת אותי אליה ללא כל התנגדות. אנחנו ממשיכים לרכוב בשקט, תוך כדי שאנו מעלים שוב בהדרגה את הקצב.ככל שאנחנו מתקדמים אני יוצאת יותר ויותר מהשוק שהייתי שרויה בו. כעבור שעה קלה אני נרגעת. רק אז אנחנו חוזרים הביתה, משיבים את הסוסות לאורווה, שוטפים פנים והולכים לשתות מים.

אבא שלי מבקש ממני שאם אי פעם אפול שוב מהסוס מיד אקום

בדרך לברז אבא שלי מבקש ממני שאם אי פעם אפול שוב מהסוס מיד אקום, כי משם אין מקום נמוך יותר לרדת אליו. יש רק ברירה אחת – לעלות. הוא מסביר לי שאם לא עולים מיד כשסיימנו לרדת, אנחנו עלולים להתרגל להישאר למטה ולשכוח שכמו שירדנו ככה אנחנו גם יכולים לעלות! אני מבינה שהוא מדבר על "לעלות על הסוס" כמשל לחיים ולא רק על המקרה שקרה לי באותו יום. מדבריו אני קולטת שלרדת זה רק בשביל לעלות ולא בשביל להישאר שם. המסר הזה נשאר איתי לכל החיים.

הנפילה והעלייה האחרונה שלי

כאמור, מאז חוויתי עליות וירידות רבות, כמו כולנו. האחרונה הייתה לפני חודש כשנפלתי מהסוס שלי ועליתי עליו בחזרה בעקבות התמודדות עם אנרגיות ממש לא נחמדות שהופנו אליי ועשו אותי ממש חולה (בשפעת). הפעם לא היה שם אבא שלי ז"ל כדי לכוון אותי לעלות שוב על הסוס. היה שם רק ציווי פנימי. הדבר העיקרי שעשיתי כדי לעלות בחזרה על הסוס שלי הוא לשוב לחיות מתוך שליחות, ממקום חדש, רענן ועדכני. כי שליחות מהווה מצפן לגילוי ומימוש עצמי מלא בכל תחומי החיים במקביל (פרנסה, קריירה, יחסים, בריאות, מודעות וכדומה).

כשלא חיים מתוך שליחות אנרגיית החיים יורדת…

כשאנחנו לא חיים מתוך שליחות, או כשמגיע הזמן לעדכן את השליחות שלנו לזמן הווה, או כשאנחנו מפסיקים לחיות מתוך שליחות אנרגיית החיים שלנו יורדת, בעקבות זאת שמחת החיים דועכת והחיוניות מתפוגגת. במצבים כאלה הסיפוק שהיה לנו מדברים פשוטים נראה קשה להשגה והכל הופך לקשה, מסובך וגדול עלינו. לעומת זאת, כשאנחנו חיים מתוך שליחות אנחנו יכולים לחוות חוויות שעבור רוב האנשים הן יוצאות דופן, כאשר למעשה הן טבעיות לחלוטין: אנחנו יכולים להתענג על החיים במלואם וליהנות ממה שיש להם להציע לנו וממה שיש לנו להציע להם.

כלומר, אנחנו יכולים לתת ולקבל את מה שאנחנו באמת רוצים ואנחנו יכולים לעשות את זה בנינוחות, קלילות והנאה. חיים מתוך שליחות אינם ערובה ל"חיים מושלמים", אלא לאושר גדל והולך שכרוך במגוון התנסויות. ביניהן גם עליות וגם ירידות. כשאנחנו יודעים לחיות מתוך שליחות אנחנו יכולים לעלות ממש כפי שירדנו. ואז אין לנו פחד ליפול. זאת אומרת שחיים מתוך שליחות מהווים בית לצאת ממנו ולשוב אליו. ידיעת השליחות שלנו לחיים מהווה מקור להגנה, התחדשות וריפוי עצמי מלא בכל רמות הקיום שלנו (פיסית, רגשית, מנטלית וכדומה).

לחיות מתוך שליחות זה להיות אדם שלם אך לא "מושלם".

אם המאמר הזה פוגש אותך ברגע שנפלת מהסוס או ירדת מהדרך שלך או איבדת אותה או יש לך ספקות לגביה, או אם המסר הזה פוגש אותך בשלב שבו אין לך עדיין דרך מגובשת או שיש לך דרך ברורה, אבל אין לך מושג לאן לפנות בצומת הבאה… או אם שפטת את עצמך על כך שיש לך לפעמים נפילות… אני מזמינה אותך לעלות בחזרה על הסוס שלך, באמצעות הבנה יותר מעמיקה של הסודות לחיים מתוך שליחות, שמחכים לך עכשיו במדריך שלי לחיים מתוך שליחות בקישור הבא:

חינם – למדריך לחיים מתוך שליחות בבקשה ללחוץ כאן עכשיו

עדיין אין תגובות

אם אהבתם בבקשה תנו לי לדעת בלחיצה על כפתור הלייק. בנוסף, אשמח לשמוע מה הפקת מתוכן זה ולהתייחס לכל שאלה שיש לך בנושא. את תגובתך בבקשה לרשום עכשיו כאן למטה