השער שיפתח במהלך 2018 – התבוננות באמצעות קריאת הילה

מאת: בשעה 9:50 pm נושאים: מאמרים

הי חברים! שמחה לשתף אתכם בהתבוננות שערכתי באמצעות קריאת הילה על השער שיפתח בפנינו במהלך שנת 2018. לא מדובר ב"תחזית שנתית" או ב"גילוי עתידות", אלא ביכולת ליצור את המציאות שלנו כפי שאנחנו רוצים אותה וביתר קלות. זאת, באמצעות חיבור וקשב לעצמנו ברובד תודעה חדש שמתגלה ביקום. התיידדות איתו הופכת את מלאכת גילוי ומימוש השליחות שלנו לחיים לפשוטה, זורמת וטבעית יותר. הבנתו מסייעת לנו לתת לשליחות שלנו לחיים ביטויים גשמיים בכל התחומים (פרנסה, קריירה, יחסים בריאות וכדומה) בעונג (נינוחות, קלילות והנאה) גדל והולך. יישומו מאפשר לנו להגדיל את הרגעים בהם אנחנו חווים אושר על בסיס יומיומי. עוד על כך בשורות הבאות. הן כוללות הנחייה איך להתמנף מההזדמנות הזאת ולא לפספס אותה.

כדי להבין לאן יכול להוביל אותנו השער שנפתח בפנינו בשנת 2018 נציץ אל המקום שממנו אנחנו מגיעים אל שניים עשר החודשים הבאים – שנת 2017. השנה המגמות שהתפתחו בשנה החולפת הולכות להתעצם, להתרחב ולהתעמק.

מאין באנו – סיכום 2017

שנת 2017 הייתה שנת חזון. אני מכנה אותה גם "שנת יופי". כי "חזון" הוא היכולת לראות את "התמונה הגדולה" שאנו רוצים ליצור בחיים ולזהות את היופי האלוהי שטמון בה. השנה החולפת פתחה בפנינו שער להשקעה רצינית יותר בזיהוי החזון שלנו לחיים, ברמה האישי והקולקטיבית.

בעקבות זאת רבים התחילו להבין שהם מנהלים את חייהם כאילו הם הולכים בתוך ג'ונגל עבות וחשוך, שלא מוביל אותם למקום שמסב להם אושר במידה שהיו רוצים לחוות. כתוצאה מכך הם התעוררו בפתאומיות, כאילו הקיצו מחלום רע והתחילו לשאול את עצמם (באופן מודע ולא מודע) מה זה המקום הזה שבו הם נמצאים (כדור הארץ), מה זה הדבר הזה שהם חווים (חיים) ולאן פניהם מועדות (מהו החזון שלהם לחיים)?

כדי לחשוף את החזון שלנו לחיים יש לשחרר מעליו את מה שמכסה אותו, שזה כיעור אישי וקולקטיבי. לכן, העיסוק ב"שאלת השאלות" העלה למודעות שלנו צדדים אפלים ומכוערים בתוכנו ומסביבנו. ברמה הקולקטיבית הם צצו במגוון צורות מכוערות כגון שחיתות, פגיעה בכדור הארץ, התעללות מינית וכדומה. ברמה האישית הם צפו לרבים מעת לעת כתחושות כבדות בדמות ייאוש, חוסר תקווה, חוסר טעם, קהות חושים ו…תחושה ש"הכל בסדר, אבל בא לי למות".

זה קרה לא על מנת להעניש אותנו, אלא כדי לאפשר לנו להשתחרר מהם ולפנות מקום לזיהוי החזון שלנו לחיים בצורה יותר יעילה ומדויקת. חלק מאיתנו כבר הצליחו להשתחרר מהתחושות הכבדות הללו ולכן קיבלו יותר בהירות וחלק עדיין נמצאים תחת השפעתן. ב 2018 יפתח בפנינו שער לשינוי מהותי בנושא בקפיצה קוונטית!

עד 2017 "אושר" היה בגדר מותרות שמגיע לנו רק לאחר שהסתדרנו בחיים (זוגיות, ילדים, עבודה, בית וכדומה). אבל ב 2017 השאיפה לחוות יותר אושר ולצמצם את הפער בין רגע אושר אחד לזה שאחריו הפכה לחזקה יותר. ב 2018 הכמיהה הזאת כבר מטפסת לכיוון המעמד שקיבל הצורך הקיומי "להסתדר בחיים". כלומר, היא מתחילה לרדת ממדף ממוצרי המותרות שמיועדים ליחידי סגולה בלבד ולסלול את מקומה הראוי במדף שבו מוצבים מוצרי צריכה להמונים.

איך סוגרים את הרווחים בין רגע אושר אחד לזה שאחריו?

על מנת לחוות אושר גדל והולך, יש לסגור את הרווחים בין רגע אושר אחד לזה שאחריו. לשם כך חשוב להבין מה קורה ברגעים שבהם אנחנו לא חווים אושר. ברגעים הללו צפה תחושה שכאילו נפלנו ממקום גבוה ("גן עדן") למקום נמוך ("גיהנום").

אצל כל אדם ובכל פעם שזה קורה זה בא לידי ביטוי בצורה קצת אחרת – לפעמים בצורה מאוד קלה, עד כי קשה לשים עליה את האצבע ולפעמים בצורה יותר קשה, בולטת ומתסכלת.

תחושת הנפילה הזאת נוצרת כשאנו מרגישים שהחיים הם לא כיף, אלא מעמסה, קושי, כובד וכדומה. כלומר, שאין כל משמעות או תכלית לחיינו והכל לריק. אז הכל נראה מכוער, מזוהם, דוחה ומגעיל, שפל ו…נמוך!

זה יכול לקרות בגלל דברים רגעיים או קטנים כמו עייפות, עומס, בלגן, מתח, בלבול רגעי, מבוכה מביקורת שקבלנו, שיפוט שלילי עלינו שספגנו וכדומה. זה גם יכול לקרות מדברים יותר גדולים או תקופתיים כמו חוסר כיוון בחיים או צומת דרכים באחד או יותר מתחומי החים כגון זוגיות, עבודה, בריאות וכדומה, כאשר הצעד הבא שלנו לא ברור ופתרון מהותי עדיין לא נראה באופק.

התחושה הלא נעימה הזאת נוצרת באמצעות התדר הנמוך ביותר שהאדם יכול לחוות ואני מכנה אותו "תדר של עונש". כי לרגע אנחנו חווים את החיים כמקום קשה ובקיצור – מעניש.

ע"מ לצאת מתדר העונש אנו מביטים אל התדר הבא שנמצא מעליו שהוא "מוות" ולכן באותם רגעים שאנו בתדר של עונש נדמה לתת מודע שלנו שהישועה תבוא ממוות. לא מדובר בתאבדות, אבל כן בא לנו למות – לרגע. כלומר, להעלם. זאת אומרת – לא להתמודד עם מה שהחיים מציפים בנו, אלא להדחיק. זה בא במגוון גירסאות כגון רצון לישון, לדחות התמודדות עם אתגרים, משימות וכדומה. אבל זה לא פתרון.

וזה קורה גם לאנשים הכי חזקים, מצליחים, יפים, עשירים, חכמים, מודעים ומכווני מטרה בחיים! השאלה היא האם הם ערים לתופעה או…מדחיקים אותה. כלומר, מתים לרגע?!

אצל חלק מהאנשים התחושה המאמללת הזאת צפה מעת לעת, בעוד שאצל אחרים היא מבקרת ליותר זמן. אצל חלק משך הזמן שהם שוהים בה ארוך יותר ואצל חלק קצר. לחלק יותר קל לצאת ממנה ולחלק יותר מאתגר. הבשורה המשמחת היא שאפשר לצאת ממנה והיא ברת חלוף!!!

השינוי מתחיל בהבנה שכשאנחנו חווים עונש, לרגע בא לנו למות
ובידיעה שכדי לצאת מזה עלינו להתקדם הלאה לתדר הבא.

כדי לצאת מתדר העונש יש לעלות לתדר האנרגטי הבא שנמצא שנמצא מעל מוות והוא "אכזבה". עלינו לאפשר לעצמנו להיות מאוכזבים מאיך שהמציאות נראית כרגע ולא לנסות ליפות אותה, לכפות על עצמנו אופטימיות או חשיבה חיובית. כי חזון לא מתגלה על ידי ייפוי המציאות, אלא על ידי חשיפת היופי האלוהי שלנו ושלה.

שימו לב: חשוב לא להישאר באכזבה, אלא לתת לעצמנו לעבור לתדר הבא מעליו והוא "תסכול". חשוב לאפשר לחוש מתוסכלים ואז לאפשר לעצמנו לעבור לתדר האנרגטי שנמצא מעליו שהוא "כעס". כעס במיטבו אינו מופנה החוצה כלפי אחרים, אלא זורם בתוכנו עד שהוא מעביר אותנו לתדר הבא מעליו שהוא "שעשוע". בשלב זה אנחנו יוצרים תנועה שמאפשרת לנו לקחת יוזמה וליצור את המציאות שלנו כפי שאנחנו רוצים אותה.

איפה אנחנו נמצאים עכשיו ומה קורה איתנו כרגע?

כרגע רבים מרגישים קצת יותר טוב, מכיוון שעצם העיסוק בשאלה המשמעותית הזאת "מה אני עושה כאן" היא כשלעצמה מעלה את התדר שלנו מ"עונש" לכיוון "שעשוע". אבל לא הכל דבש. כי גם מי שמצוידים בכלים להתמודד עם אתגרי החיים חווים רגעים שבהם הדרך לא ברורה. גם הם חווים מעת לעת נפילות מגן עדן, רווחים בין רגעי האושר ו/או התנדנדות בין ייאוש לתקווה.

אמנם רגעי התקווה והאושר גדלים והולכים ככל שעוסקים בשאלת השאלות "לשם מה הגעתי לחיים האלה"? או במילים אחרות – "מהי השליחות שלי לחיים"? אבל אם עושים רק חלק מהדרך מרגישים טוב רק לרגע וחווים חוסר יציבות אנרגטית, רגשית ובכל שאר רובדי החיים. כלומר, מרגישים "טוב" ו"רע", לסירוגין במקום טוב הולך וגדל. על מנת לחוות טוב או אושר גדל והולך יש למצוא תשובה מלאה לשאלת משמעות חיינו ולא להסתפק ברסיסי מידע בלבד. כי חלקי תשובה יביאו לחלקיקי אושר.

מי שלא השלימו את המסע שלהם ליצירת בהירות לגבי השליחות שלהם לחיים עלולים לחוות רגעים שבהם צץ לו לפתע תדר העונש ואז חווים סוג כזה או אחר של כובד (ייאוש, דכדוך, חוסר בהירות, בלבול וכדומה).

הרגעים הללו לא נועדו כדי להעניש אותנו, אלא להזמין אותנו לקחת צעד נוסף ביכולת שלנו להבין את סיבת קיומנו במלואה ולשחרר עד הסוף את הגורמים שהסבו לנו תחושת "החיים זה עונש" או "החיים קשים" או "אין סיכוי" וכדומה.

חשוב לדעת שתדר העונש (שיוצר תחושות כגון: ייאוש, מוות וכדומה) אינו נצחי, אלא רגעי ובר חלוף. חשוב לדעת שהוא נובע מכך ששכחנו למה אנחנו כאן. ככל שנזכור זאת נוכל לשנות את חווית החיים שלנו מקושי לקלות, מייאוש לתקווה, מעצבות לשמחה, מדכדוך לאושר, מסבל לעונג וכדומה. ככל שנתמיד להשקיע ביצירת השינוי הזה ילכו ויפחתו הרגעים בהם נחווה תדר של עונש ולא נקרוס תחת ההשפעה שלו. לכן יש להתמיד ביצירת השינוי גם כשזה מאתגר. לא משנה איך אתם חווים את תדר העונש, זכרו – הוא רגעי ולא תמידי ו…הוא ניתן לשינוי!!!

לאן אנחנו הולכים בשנת 2018 – היכרות עם השער לתודעה החדשה שפותחת בפנינו השנה

ב 2018 האדם כמו יוצא מהג'ונגל העבות והחשוך ששהה בו עד 2017 אל השדה הרחב והמואר. שם הוא בא במגע עם רובד תודעתי חדש. הרובד הזה פותח בפניו הזדמנות להכיר את החיים ולגלות שהם הרבה יותר ממה שלימדו אותו לחשוב שהם. כתוצאה מכך, הוא נוכח לדעת שהדרך שבה הוא ניסה לחקור, לגלות ולממש את השליחות שלו לחיים כבר לא עובדת.

השליחות שלנו לחיים עוסקת ביחסים של לתת ולקבל. אך מכיוון שהדרך הישנה לעשות זאת כבר לא עובדת,  ב 2018 יצופו לנו אתגרים שיחוו כקושי לרקום מערכות יחסים עם עצמנו והסביבה באופן משביע רצון. זאת הסיבה שהמודעות שלנו תחפש צורות חדשות להתמודדות, שיאפשרו לנו לשנות את המצב.

הפתרון מחכה לנו בשער שנפתח בפנינו בשנה זאת בדמות של "מודעות רב ממדית". מדובר בתדר אנרגטי חדש החושף בפנינו רבדים נוספים של קיום. הם אמנם תמיד היו כאן, אבל רק עכשיו הם נחשפים בפנינו. או יותר נכון – רק עכשיו אנחנו באמת יכולים להתחיל להביו אותם.

ההיכרות אתם מאפשרת מעבר מחיים המבוססים על תודעה דו ממדית של תנועה בין קטבים (כגון, שחור ולבן, גדול וקטן, יום ולילה), להבנה שהחיים מורכבים הרבה יותר. כי האושר לא נמצא בקטבים וגם לא באמצע, אלא במרחב הרב מימידי הכולל את כל רמות הקיום בו זמנית. שם אפשר להבין את החזון שלנו לחיים באופן מלא יותר, הרבה מעבר לשכל ולמילים.

הבשורה הטובה היא ש"מורכבות" איננה מילה נרדפת ל"מסובכות", אלא שרשרת של דברים פשוטים, המחוברים זה לזה ברצף טבעי וזורם מדבר לדבר, ללא דילוגים, כמו שרשרת DNA רב מימדית בעלת עומק, גובה, רוחב, טעם, ריח, צליל, טמפרטורה, מרקם וכדומה.

גילוי המורכבות הנפלאה הזאת חושף בפנינו יופי אלוהי מעל ומעבר לתפיסתו של השכל. היא יכולה להקלט רק על ידי מודעות מלאה ורב חושית – על חושית וחושית בו זמנית. השכל הוא חלק ממנה אבל לא הדומיננטי בה.

בתוך המורכבות האלוהית היפיפייה הזאת קיימת אפשרות ליצירת אושר הולך וגדל אשר אותו אנו מחפשים. לעומת זאת, בקטבים נמצאים נגיעות של רגעי אושר השזורים בין רגעי קושי או סבל. כדי לפתח תודעה רב ממדית, עלינו להשתחרר מהאמונה שכדי ליצור שינוי עלינו לצבור "ידע". במקום זאת עלינו לקחת את הצעד הבא בניהול משק האנרגיה שלנו ושל הסביבה שלנו באופן רב חושי – על חושי וחושי הן ברמה האישית והן ברמה הקולקטיבית.

השליטה באומנות הזאת שאותה אני מכנה "תודעה רב מימדית" עשויה לשחרר אותנו מתלות ב"ידע", להכניס אותנו לשדה אין סוף האפשרויות ולהניח לנו להגשים את החלומות האמתיים שלנו באושר, בעונג, בנינוחות, קלילות והנאה.

כך נוכל לתת דרור לגאונות האלוהית היפה שטמונה בתוכנו. באמצעותה נחולל שינויים מרחיקי לכת, בקפיצות קוונטיות, כאן ועכשיו בכל תחומי החיים והחברה (פרנסה, בריאות, בטחון, אקולוגיה, חינוך, רפואה, מדע, אמנות). השימוש בה יאפשר לנו לחיות מתוך חזון בעל יופי אלוהי ברמה האישית והקולקטיבית.

איך לפתח מודעות רב ממדית

כדי לפתח מודעות רב ממדית יש לעשות "קפיצת אמונה". כלומר, יש להבין שהתעסקות בשאלת משמעות החיים איננה שאלה פילוסופית, אנטלקטואלית ושכלתנית, אלא פרקטית, קיומית ויומיומית. זאת, מכיוון שהתשובה עליה מאפשרת לנו לנתב את דרכנו בכל התחומי החיים (פרנסה, קריירה, יחסים, בריאות, מודעות וכדומה) באופן שמסב לך אושר על בסיס יומי, בצורה גשמית לחלוטין!

השנה, יותר מתמיד, נפתחת בפנינו אפשרות להשקיע בברור שאלת משמעות חיינו, בעוד שבעבר העיסוק בה נחשב למותרות ונתפס כמיועד ל "אנשים אבודים" שחווים "ריקנות", השנה אנחנו מוזמנים לקחת צעד משמעותי בחוויית האושר שלנו בחיים.  כי השנה נפתח שער רחב יותר לחקר, גילוי ומימוש משמעות משמעות חיינו או במילים אחרות – השליחות שלנו לחיים.

למחפשים את השליחות שלהם לחיים – ניפוץ מיתוס קטן אך משמעותי

בניגוד למקובל לחשוב, שליחות איננה עוסקת בגילוי ומימוש "המתנה" שיש לנו לתת לעולם, אלא בדבר שחסר לנו (אשר לא היה לנו עדיין בחיים האלה ובחיים הקודמים וגם לא היה בעולם קודם לכן), אשר אותו אנחנו רוצים לקבל, בו אנחנו רוצים להתמלא ואותו אנחנו מבקשים גם לחלוק עם העולם בכל תחומי חיינו, על בסיס יומי, כאן ועכשיו – בכל נושא, בכל מצב ובכל מקום. עוד על כך תמצאו במדריך שלי לחיים מתוך שליחות

לגישה חינמית למדריך לחיים מתוך שליחות לחצו כאן עכשיו

אשמח להתייחס לתגובות שלכם למאמר. בבקשה רשמו את תגובתכם כאן למטה

תודה ושנת 2018 משמעותית ו… רב מימדית
באהבה,
רונית

נ.ב: מאמר זה אינו מהווה תחליף לטיפול מקצועי. אם אתם חווים תחושה קושי, אתגר או שחלילה יש לכם תחושה שבא לכם למות ואינכם מצליחים לצאת ממנה בבקשה פנו לעזרה מקצועית בנושא. כי הדבר ניתן לשינוי על ידי קבלת סיוע מקצועי ממומחים בנושא. ואם אתם מכירים אנשים שסובלים מהתופעה בבקשה הפנו אותם לעזרה מקצועית. זכרו – הכל בר שינוי!

6 תגובות

6 תגובות לפוסט “השער שיפתח במהלך 2018 – התבוננות באמצעות קריאת הילה”

  1. יעלבתאריך 01 ינו 2018 בשעה 6:41 am

    שלום רונית,
    דברייך מעודדים מאוד.
    אני יודעת שאני כרגע בתקופת צמיחה, והפירות מתחילים להבשיל. עם זאת, יש בי חשש מה"נפילה" הבאה, שגם אם אני כבר יודעת שמדובר בהזמנה לצעד נוסף בצמיחה, החשש והנפילה שבאופק גורמים למתח.
    אני עובדת עם הכלים שלימדת אותי, וזה נותן לי ביטחון מאוד גדול, על אף שכל הזמן יש עוד ועוד רבדים של מתח לשחרר.
    מדי פעם, זה מאתגר ומתיש, אבל ככל שאני משחררת יותר מהמתח הזה, האמונה עולה, ואז קל לי יותר פעמים לקבל את המתח כשהוא צף, לשהות בו ולעבוד איתו.
    תודה רבה!
    יעל

  2. רונית שפי וולפיןבתאריך 01 ינו 2018 בשעה 5:10 pm

    יעלי,

    נפלא שאת מודעת לכך ששליחות מציפה דברים – גם נעים וגם לא נעים…
    ועוד יותר נפלא שאת בוחרת להתמודד עם הכל. כי כל מה שצף זה חלק מהסירקול (סירקולציה)

    תודה על השיתוף

    רונית

  3. יחזקאל מירוזבתאריך 01 ינו 2018 בשעה 7:18 pm

    לרונית היקרה. חזקי ואמצי. דברים מעודדים. מים חיים לנפש צמאה.

  4. רונית שפי וולפיןבתאריך 02 ינו 2018 בשעה 3:54 pm

    תודה רבה יחזקאל.
    שמחה לראות אותך צומח למקומות שחשוב לך להגיע אליהם.
    בהצלחה בדרכך.
    באהבה,
    רונית

  5. ורד גולדשלגרבתאריך 03 ינו 2018 בשעה 8:06 pm

    תודה רונית,
    מאמר מרתק ומלא תקווה!
    מעידה כי אני מהחוקרים את יעודם ורצונם להגשימו
    ואתמול אכן התבהרה הבנתי
    כי המשימה אינה לחלוק את מתנותי כרגע,
    אלא למצוא אהבה בתוכי.

    זה הפתיע אותי מאד,
    כל הזמן הייתי עסוקה באיך לממש את מתנת השירים אותם קיבלתי
    והיום מתחברת לכל מילה ותבונה שהנחת כאן לפנינו.
    מבינה שהדרך שלי מובילה אותי קודם כל אל עצמי
    על מנת לרפא בי את החסר הכל כך משמעותי הזה.

    תודה רבה לך
    שנה של אורות קסומים
    ממשיכה לעקוב בהודייה
    ורד

  6. רונית שפי וולפיןבתאריך 06 ינו 2018 בשעה 8:20 am

    כל הכבוד לך ורד ובהצלחה בהמשך דרכך

אם אהבתם בבקשה תנו לי לדעת בלחיצה על כפתור הלייק. בנוסף, אשמח לשמוע מה הפקת מתוכן זה ולהתייחס לכל שאלה שיש לך בנושא. את תגובתך בבקשה לרשום עכשיו כאן למטה