מה מעורר ומה משבית את "שמחת חיים" שלך כאדם רגיש?

מאת: בשעה 10:26 am נושאים: מאמרים

"תחרות" הוא משבית השמחה הראשון ברשימת משביתי השמחה עבור אנשים שהם נשמות עתיקות (רגישים, אכפתיים ושוחרי חופש). תחרות היא אחד הגורמים העיקריים לסבל, כאב ומחסור בכל תחומי חייהם (קריירה, יחסים, בריאות וכד'). לעומת זאת, תחרות מהווה קרקע נפלאה לצמיחה עבור אנשים שהם נשמות צעירות (מחוספסים, כוחניים ואגואיסטים). את אלה האחרונים תחרות מעירה בבוקר, מספקת להם מוטיבציה לפעול ושומרת על הצטיינות בעשיה שלהם.

מהתבוננות באמצעות קריאת הילה בגורמים ליצירת שמחה בחיים של נשמות עתיקות ובגורמים להעלמותה, אני מגלה שבמצב של שמחה מתקיימת תקשורת טבעית זורמת בינינו לבין עצמינו, הבורא והבריאה. "העדר שמחה" הוא מצב של קושי בתקשורת או במילה אחת – "תחרות". תקשורת מתעצמת כשאנו מתנהלים מתוך "אישור" כלפי עצמנו ואחרים ומשתבשת והופכת ל"תחרות" כשאנו מתנהלים מתוך "ביטול" של עצמינו ואחרים. כי אישור מקרב ומחבר ואילו ביטול מרחיק ומנתק.

כדי לעורר מחדש את שמחת החיים שלנו יש להשקיע בטיפוח התקשורת שלנו עם עצמינו ואחרים. על מנת להימנע עד כמה שאפשר מלאבד את את שמחת החיים שלנו יש להימנע מלכתחילה מתחרות עם עצמינו ועם אחרים, לצאת מתחרות אם נסחפנו אליה בטעות ולשחרר מעצמנו תחרות של אחרים איתנו, כשספגנו אותה במודע ובעיקר שלא במודע. בקיצור, כשאנו לא שמחים כדאי לשאול – במי ובמה אנו מתחרים? תחרות של מי ספגנו אלינו ואיך נוכל לשוב ולאשר את עצמינו ואותם?!

לפניכם מסר ותרגיל בנושא

מדוע אנו מאבדים לעיתים את שמחת החיים שלנו וכיצד ניתן לעורר אותה מחדש? כדי להבין בעיניים חדשות את התשובה לשאלה זאת חקרתי אותה באמצעות קריאת הילה. כתוצאה מכך גיליתי ש"שמחת חיים" היא מצב בו קיימת תקשורת חופשית בין האדם לבורא ולבריאה. כלומר, אנרגיית החיים האלוהית מופיעה כאור צלול, רב- גוני ובעל מרקם שלם וחלק. האור זורם בין הבורא לאדם ולבריאה בקלילות וללא הפרעות. אנרגיית החיים האלוהית יוצאת מן הבורא, נכנסת אל האדם דרך קודקוד ראשו, זורמת אל תוך גופו, משם אל ההילה המקיפה אותו ושבה אל הבורא על ידי הדהוד שלה לבריאה ולברואים. את מסלול הזרימה הזה אני מכנה "משולש השמחה".

מה מצב "משולש השמחה" שלך?

בשלב הבא אני מתבוננת באמצעות קריאת הילה על השאלה: איך נראה המרחב שלנו (גוף, צ'אקרות והילה) כאשר אנחנו חווים היעדר שמחה. מסתבר שבמצב זה "משולש השמחה" שלנו פגום ונוצר נתק בזרימה בינינו לבין הבורא והבריאה. האור אמנם נכנס אל המרחב האישי שלנו, אבל שם הוא נשבר לחלקיקים מחוספסים ועכורים. מראה זה מוכר לכולנו כמצב רוח אפרורי, תחושת דכדוך וחוסר נעימות.

אני ממשיכה לחקור את הנושא במטרה להבין מה גורם לאור האלוהי להישבר ומה מפוגג את "משולש השמחה". אני מבחינה שהשמחה נעלמת בכל פעם שאנחנו נכנסים לתדר של "תחרות". זהו מצב שבו אנחנו מתייחסים אל עצמנו בהשוואה לדבר אחר כדי לחלק "ציון" יחסי של "יותר" או "פחות" לנו ולאחר.

במצב תחרותי איננו מאשרים את מה שיש ולכן איננו מאושרים בו. כך אנחנו מבטלים את עצמנו, את הזולת ואת הבורא. למשל: אני יותר טוב/ה ממך, אתה יותר טוב ממני. אני היום יותר טוב מאתמול או מחר אהיה יותר טוב מהיום.

לזהות את התחרות בחייך

תחרות בחיינו יכולה לבוא לידי ביטוי בשלוש דרכים עיקריות:

  1. תחרות שלנו עם עצמנו – אנחנו לא מרוצים מעצמנו: אנחנו רואים את עצמנו בזמן הווה כיותר או כפחות טובים מעצמנו בעבר, או ממה שנהיה בעתיד ("יום אחד אני אראה הרבה יותר טוב").
  2. תחרות שלנו עם הזולת – אנחנו לא מרוצים מהזולת:א. אנחנו רואים את עצמנו כיותר או כפחות מהזולת ("הוא יותר/פחות ממני"). או שאנחנו רואים את הזולת יותר או פחות מחברו (x הוא יותר/פחות מ – y ).
    ב.עצם העובדה שהאחר מתחרה בנו מעוררת בנו התנגדות (הסתייגות, כעס, סלידה) ואנו רואים בתחרות שלו בנו, דבר רע הראוי לגינוי.כלומר, אנחנו בתחרות עם התחרות של הזולת בנו.
  3. תחרות שלנו עם הבורא – אנחנו לא מרוצים מהבורא:אנחנו מתווכחים עם המציאות כפי שהיא ומתנגדים לה. כלומר, אנחנו שופטים את הבורא על אופן ניהולו את העולם או על יחסו כלפינו ("אלוהים לא אוהב אותי" וכדומה).

לפעמים אנחנו נוטים לבלבל בין תחרות להערכה. כאשר אנו בתחרות אנחנו עוסקים בביטול עצמינו, או האחר או הבורא ומחליטים באופן אבסולוטי האם הוא יותר או פחות, טוב או רע מאיתנו. לעומת זאת, כאשר אנחנו עוסקים בהערכה אנחנו שואלים: "מה מתאים לי ביחסים שלי עם האחר ו/או הבורא?" למשל: "אני לא נהנה מעצמי בשיחותיי עם x. אני מעדיף לשוחח עם אנשים שאני נהנה מעצמי בחברתם". במקום: " x הוא יותר/ פחות נחמד מ y" ).

ההפך מתחרות זה "אישור לכל"

תחרות היא מצב של ביטול את עצמינו ו/או את האחרים או ביטול שלהם אותנו. ההפך מתחרות זה "אישור" ולכן כדי להימנע מתחרות או לצאת ממנה אם נקלענו אליה, עלינו להשקיע באישור של עצמינו ושל אחרים בו זמנית. אני מכנה מצב זה "אישור לכל" – את המושג הזה טבעתי כחלק משיטת העין השלישית שפיתחתי לגילוי, ריפוי ומימוש עצמי לנשמות עתיקות.

תהליך ההכשרה שעוברים תלמידי חונך אותם לחיות מתוך תדר של "אישור לכל", לצאת ממנו כשנקלעו אליו ולטפח מערכות יחסים של תקשורת הנמצאת בצמיחה מתמדת בינם לבין עצמם, הבורא, הברואים והבריאה. "אישור לכל" מסייע להם לדעת את עצמם ואת האחרים. לשם כך אין להם צורך לעסוק בשאלה האם הן פחות או יותר מאחרים, אלא לאשר את עצמם על הייחודיות שלהם ועל הייחודיות של האחרים בעיני רוחם.

להיות ייחודיים בלי להיות תחרותיים

אדם שמח מזהה תחרות, נמנע מכניסה אליה ככל האפשר ויוצא ממנה במידה ונסחף אליה. הוא מקדיש את מרצו לאישור עצמי, לאישור של אחרים כפי שהם ושל העולם כפי שהוא. אדם שמח עסוק בענייניו ובניהול חייו על פי צו נשמתו ומתוך שיח עם בוראו. מקור השמחה שלו טמון במחויבותו להיות אחד עם עצמו, הבורא הבוראים והבריאה. אנשים שמחים מחויבים ונחושים ללכת אחרי ליבם בכל מצב, בין אם מפרגנים להם על כך ובין אם לאו. הם נמצאים בקשר ישיר, יומיומי ובלתי אמצעי עם בוראם ומשתמשים באתגרים מבחוץ ומבפנים כקרש קפיצה לשלב הבא במסעם.

הם לא מחכים לאישור מבחוץ ולא משווים את הפנימיות שלהם לחיצוניות של אדם אחר. כך, גם אם לעיתים אין איש מבין, תומך או מאמין בהם, הבורא תמיד איתם והם אף פעם לא לבד.אנשים שמחים מוכנים לקחת את הסיכון שחלק מהסובבים אותם יאהבו אותם וחלק לא. בעיניהם גם אלה וגם אלה אינם מקור השמחה שלהם, אלא האישור שלהם מעצמם ומהבורא.

כאשר אנו מחפשים את האישור העצמי שלנו אצל אדם אחר אנחנו מוסרים בידיו את המפתח שלנו לאושר ובאותו רגע אנו מאבדים את שמחת החיים שלנו. האדם שלו אנחנו נותנים את הכוח להעלות אותנו על הבמה מקבל מאיתנו גם את הכוח להוריד אותנו ממנה.

תחרות של אחרים איתנו

אנו יכולים ללמוד לצאת מתחרות עם עצמנו ואחרים, אך אין לנו שליטה על התחרות של אחרים איתנו. אדם השמח איננו נמנע משמיעת ביקורת, שיפוט והתנגדות חיצונית כלפיו. הוא פשוט אינו נותן לה כוח. הוא אינו מאפשר לה להיות עבורו הסמכות העליונה. הוא מניח לאחרים לחשוב עליו את מחשבותיהם, להרגיש כלפיו את רגשותיהם והוא מבקש מהבורא הכוונה בעניין. כך הוא שב להתנהל מול בוראו ולא מול מקטרגיו.

להשיב לעצמינו את שמחת החיים שלנו – הצעדים הבאים

בכדי להשיב לעצמינו את שמחת החיים עלינו לעשות את הצעדים הבאים – על פי הצורך האישי שלנו (ולא בהכרח בסדר הבא):

  1. לבחור לקיים מערכת יחסים אישית עם הבורא
  2. לתרגל "אישור לכל" – לעצמנו, לאחרים, לבורא ולבריאה, כפי שהם.
  3. אם איבדנו לרגע את השמחה – לבחון בצורה כנה עם מי ועם מה אנחנו בתחרות ו/או מי ומה בתחרות אתנו. זאת, על מנת לשחרר תחרות מאיתנו וליצור אישור לכל.
  4. "אישור לכל" איננו בהכרח הבעת הסכמה עם הכל או עם כולם, אלא קבלת הדברים כפי שהם. באמצעותו אנו יוצרים פותחים לעצמנו שער להתמודדות ניטרלית עם המצב – לא מתחרה.
  5. "אישור לכל" איננו מקנה לנו תרוץ להתנער מהשקעה בעצמנו ומתרומה לזולת ולעולם, אך זוהי נקודת הפתיחה להתנהלות אחרת, התנהלות מתוך שמחה.

תרגיל:

ברגעים בהם אתם חשים מנותקים משמחת החיים שלכם תוכלו לבדוק האם נקלעתם לתחרות. זהו אותה, החליטו לצאת ממנה ובחרו להשקיע ביצירת אישור עצמי:

א. העיזו לשאול את עצמכם:
אילו יכולתי לנחש כרגע עם מי ועל מה אני בתחרות מה הייתי אומר/ת?

ב. הודו שאתם בתחרות.

הבעיה עם תחרות איננה טמונה בהיסחפות אליה, אלא בחוסר מודעות אליה או בהכחשתה. ללא מודעות לתחרות לא נוכל לצאת ממנה. הודו בפני עצמכם ואחרים שאתם בתחרות עם עצמכם, איתם או עם הבורא!

ג. הניחו לעצמכם להיות כפי שהנכם כרגע ואל תנסו לשנות דבר.

סלחו לעצמכם על כך שנשאבתם לתחרות ובחרו לצאת ממנה. לשעה קלה הפסיקו לנסות לתקן, לשפר ולרדות בעצמכם או לחפש אחראים או אשמים למצבכם. וותרו על ההשקעה בניסיון להרגיש יותר טוב. תנו לעצמכם רשות להרגיש, לחשוב ולהיות בדיוק כמו שהנכם באותו הרגע.

ד. פרגנו לעצמכם:

"…רק מילה טובה או שתיים לא יותר מזה, תמיד עושה לי טוב…" שרה יהודית רביץ. אמרו לעצמכם מילה טובה המאשרת אתכם ברגע זה (במקום לבטל את עצמכם). למשל: "זה בסדר שנשאבתי לתחרות, אני בן אדם, זה קורה לבני אדם, אני כל הזמן בהתנסות ולמידה. למדתי מהתחרות הזאת ש… (השלימו את החסר) איזה יופי של שיעור! עכשיו אני מבין/ה ש… (השלימו את החסר) ובעקבות זאת אני מחליט ש… (השלימו את החסר) זכיתי בהזדמנות לצמיחה. כל הכבוד לי, אני מאפשר/ת לעצמי לחיות! אני יכול לשמוח במה שיש!".

מה הפקתם מהמסר והתרגיל?

רוצים לעורר את השמחה תחום שבוער לכם לקדם (קריירה, פרנסה, יחסים, בריאות, מודעות וכד') ?

אני שמחה להזמין אותך לקבל ייעוץ ראשוני באמצעות קריאת הילה, שיעזור לך לדייק את דרכך בתחום שברצונך ליצור בו שמחה כגון קריירה, פרנסה, יחסים, זוגיות, הורות בריאות, מודעות וכו'.
לפרטים והרשמה לקריאת הילה – בבקשה ללחוץ כאן עכשיו

כל הזכויות שמורות למחברת המאמר – רונית שפי וולפין, מורה רוחנית מפתחת שיטת העין השלישית, עוזרת לאנשים שהם נשמות עתיקות (רגישים, אכפתיים ושוחרי חופש) לגלות ולממש את שליחותם בכל תחומי החיים (שליחות מקצועית, זוגית, הורית, בריאותית, רוחנית וכד'). מעניקה ליווי אישי וקבוצתי הכולל ייעוץ, אבחון, טיפול ואימון באמצעות קריאת הילה והילינג רב חושיים (על חושיים וחושיים) שפיתחה ומנחה קורסים, סדנאות וכנסים בתחום.

26 תגובות

26 תגובות לפוסט “מה מעורר ומה משבית את "שמחת חיים" שלך כאדם רגיש?”

  1. כרמלבתאריך 10 מאי 2017 בשעה 8:01 am

    תודה רונית ככל שאני הופכת יותר מודעת לכל סוגי התחרות הללו אני מזהה אותם מהר יותר, ואני שמה לב שהם מתישים אותי ממש שואבים ממני אנרגיה. בזכות שיטת העין השלישית יש לי כלים לחולל שינוי ברגעים שזה קורה ולהתחיל לדלל את התדירות של זה.

  2. חוה גדליהובתאריך 10 מאי 2017 בשעה 8:07 am

    שלום רונית, אני למדה מדבריך כי כאשר אני מאפשרת לעצמי לפגוש את כל מה שקורה לי, ממקום של " זה מעשה של הבורא, היוצר עבורי הזדמנויות לצמיחה ( גם אם זה מציף ) וזה הדבר הכי נכון עבורי כרגע" אז אוכל לאפשר לעצמי לצמוח ולהיות בשמחה על ההזדמנות ובחיים בכלל.

  3. יעלבתאריך 10 מאי 2017 בשעה 8:07 am

    רונית היקרה,
    כבר במשפט הראשון באו דמעות לעיני. ידעתי שזה לא הגיוני, אבל מאז ילדותי הרגשתי שאני לא שייכת לעולם הזה, בדיוק מהסיבה הזאת, של התחרותיות.
    יש הרבה נחמה בידיעה שאני לא לבד, ובידיעה שאפשר להתנהל אחרת, ושזה בסדר – גם להרגיש כך וגם לא להיסחף לזה.
    מה שאני לומדת מאז שאני תלמידה שלך זה להשתתף בחיים (פעם לא העזתי, כי התחרות שיתקה אותי) בלי ליפול (כמעט) לתחרותיות שמוציאה לי את הרוח מהמפרשים.
    תודה רבה!

  4. מעייןבתאריך 10 מאי 2017 בשעה 8:08 am

    תודה רונית על מסר כל כך חשוב ומעצים.
    אני מזהה את המקום הזה בי שבו אני מאבדת את שמחת החיים-
    ושמחה לקשר את זה לנושא התחרות. בהסתכלות אחורה, יודעת לזהות מנסיון שמקום של תחרות הוא מקום של מאמץ, מאבק , תקיעות וחסר חיים באמת.
    ובאמת מהיום שלמדתי לאשר את עצמי ואחרים כפי שהם- נכנס המון שקט למרחב שלי, שמאד מעצים אותי ואחרים- להיות בדיוק כפי שהם.
    תודה על תזכורת ודיוק שמגיעים, כמו תמיד, בדיוק בזמן.

  5. ויויאן זוארץבתאריך 10 מאי 2017 בשעה 8:08 am

    כשאני באישור אני בהווה אני נוכחת בתוך הגוף מה שיוצר שמחה. מהמאמר הבנתי ששמחה זה כשאני בשלום עם הכל

  6. איריס עידובתאריך 10 מאי 2017 בשעה 8:25 am

    היי רונית,

    תודה:) המאמר ממש שופך אור על ההבנה שלי את הקשר בין שמחת חיים בחיי לבין המקומות שבהם יש תחרות בחיי . שלמעשה זה גורם לחוסר תקשורת ביני לבין עצמי וביני לבין אחרים. ולא מאפשר לי להיות בטוחה וגלויה בעולם ולשתף את עצמי בשמחה. שמה לב שכשאני ב"אישור לכל" אני בשלום ותקשורת וחווה שמחה.

  7. שושנה בן שטריתבתאריך 10 מאי 2017 בשעה 9:32 am

    המאמר מעורר בי את ההסתכלות שלי פנימה. מחדד בתוכי את ההבנה כל פעם שאני שופטת את עצמי ולא בהודיה על כל היש אני בתחרות וגם הרגישות שלי להידבק בתחרות חיצונית מנהלת אותי בקלות מהמקום שלא אישרתי את עצמי. יש גם רובד נוסף שאני מבינה שככל שאני צומחת אני מודעת מה זה עושה לאחרים במיוחד כמו שכתבת שיש אנשים שאוהבים תחרות..וברגע שאני בשלום עם היש אני יותר שמחה בחלקי.

  8. ורדית זילברברגבתאריך 10 מאי 2017 בשעה 12:36 pm

    רונית שלום,

    המשפט המצוטט שלך מסכם את הכל:אישור לכל" מסייע להם לדעת את עצמם ואת האחרים. לשם כך אין להם צורך לעסוק בשאלה האם הן פחות או יותר מאחרים, אלא לאשר את עצמם על הייחודיות שלהם ועל הייחודיות של האחרים בעיני רוחם.

    מובן ומסוכם.

    תודה על המאמר המרתק.

  9. רונית שפי וולפיןבתאריך 10 מאי 2017 בשעה 3:39 pm

    תודה כרמל,

    באמת תחרות מייבשת את האנרגיה שלנו ותקשורת מרווה אותה

    תמשכי להנות משיטת העין השלישית

    באהבה

    רונית

  10. רונית שפי וולפיןבתאריך 10 מאי 2017 בשעה 3:39 pm

    איזה כיף!

  11. רונית שפי וולפיןבתאריך 10 מאי 2017 בשעה 3:42 pm

    יעל יקרה,

    דבריך מזכירים לי למה שליחותי היא לעזור לנשמות עתיקות

    (לאנשים רגישים, אכפתיים ושוחרי חופש), לגלות, לרפא ולממש את עצמם.

    מילותיך בדעו לי בול בפוני.

    תודה,

    אוהבת

    רונית

  12. רונית שפי וולפיןבתאריך 10 מאי 2017 בשעה 3:44 pm

    מעיין יקרה,

    כל אדם שמסכם לתרגל "אישור לכל" עוזר לעורר את שמחת החיים

    ואת החיות בעולם שבתוכו ומסביבו.

    תודה שאת חלק מהמעגל הגדל ומתרחב הזה בעולם

    באהבה,

    רונית

  13. רונית שפי וולפיןבתאריך 10 מאי 2017 בשעה 3:44 pm

    אכן כך!

  14. רונית שפי וולפיןבתאריך 10 מאי 2017 בשעה 3:45 pm

    עונג גדול!

  15. רונית שפי וולפיןבתאריך 10 מאי 2017 בשעה 3:46 pm

    ענק!

  16. רונית שפי וולפיןבתאריך 10 מאי 2017 בשעה 3:46 pm

    תודה לך שהסכמת לקבל ממנו!

  17. אביבה פיטלבתאריך 11 מאי 2017 בשעה 3:40 am

    בי זה בול פגיעה בפוני, רק עכשיו הצלחתי להבין אותך רונית, והכוונה לשליחות מתגמלת, אני מקווה שאת זוכרת אותי, הייתי תלמידה שלך ולדעתי היחודית את המורה הרוחנית הכי טובה מבחינתי בכל העולם הזה ובטוח שבשאר העולמות, רק בשבילך היה כדאי להוולד, את מצליחה להוליד אותי מחדש.
    בקשר למאמר הנ"ל מבחינתי הוא המאמר הכי טוב שדיבר אלי ואני מאמינה שגם לשאר התלמידים ברמת התכלית השליחותית שלנו בעולם. אישור לכל, מביא אותי לידיעה ברורה שאני רגישה, אכפתית ושוחרת חופש עכשיו הבנתי אותך יותר מכל הפעמים הקודמות שיצרו אצלי מדי פעם אינטריגות שלא אפרט ביחס לעצמי מול עצמי, ביחס לבורא, ברואים, בריאה, אוהבת אותך ממש, תודה על השיתוף.

  18. רונית שפי וולפיןבתאריך 11 מאי 2017 בשעה 10:25 am

    אביבה יקרה,

    סיקרנת אותי!!!!

    מה הבנת? מה היו האינטריגות?

    אשמח למוע ממך.

    אם זה אישית מיד אז בבקשה כתבי לי למייל

    נ.ב:

    ברור שאני זוכרת אותך!

    איך אפשר לשכוח אותך?!

    תודה והמשך צמיחה מהנה

    באהבה

    רונית

    תודה

  19. אביבה פיטלבתאריך 11 מאי 2017 בשעה 11:48 am

    רונית היקרה והמאתגרת, אגלה לך סוד קטן כפי שאת מגלה לי, הרי כפי שאני יודעת בכל דבר יש טוויסט, אז המאמר הזה הוא הטוויסט שלך, כפי שלימדת אותי למצוא את התשובות בעצמי, לחקור ולצמוח, פה בתוך המאמר תחקרי ותמצאי ומשם תתחילי לבנות את הפרק החדש, אני סומכת עלייך מורתי המקסימה והאהובה, מכל הלב, ושוב תודה על הכל, עוקבת אחרייך.

  20. רונית שפי וולפיןבתאריך 12 מאי 2017 בשעה 12:40 pm

    אביבה חביבה,

    יש הבדל בין להבחין במה אני לומדת מדבריך על עצמי
    לבין מה אני לומדת מדבריך עליך.

    במסגרת שליחותי המקצועית אני עוזרת למי שרוצה לקבל ממני עזרה.
    ואני עושה זאת במגוון מרחבים כגון סדנה, קורס, ליווי אישי, ליווי קבוצתי וגם מאמרים, כמו מאמר זה שעליו הגבת.

    העזרה שאני מעניקה ממוקדת בהכירות מעמיקה והולכת
    עם האדם שמקבל אותה ממני, בלי שום קשר
    לסוג המרחב שבה הוא מקבל את העזרה.

    לשם כך, אחד הדברים שאני עושה זה
    לשאול שאלות את מקבלי העזרה.

    בכלל זה גם "שאלות הבהרה".
    הן נועדו לעזור לאדם להבהיר את עצמו לעצמו ולי.

    וזה מה שעומד מאחורי השאלות ששאלת אותך כאן.
    את מוזמנת להתייחס אליהם בכנות, חופשיות ובתום,
    או להשאיר אותן עלומות לחלוטין.

    אני מכבד כל בחירה שלך.

    בקיצור,
    זאת הייתה הזמנה לדיאלוג.

    אבל לא חייבים.

    באשר לשיעור שאני למדת על עצמי מדבריך:
    תודה שאת סומכת עלי שאלמד אותו.
    אני מעריכה את זה מאוד.

    תודה ושבת שלום,
    באהבה,

    רונית

  21. טלבתאריך 13 מאי 2017 בשעה 3:19 pm

    רונית- תודה תודה על המידע החשוב הזה.
    ממש מגיע אליי בזמן ומביא אור למקום שיצר הרבה מועקה.
    תודה לך על העומק והשיתוף. זה ממש עוזר.

  22. רונית שפי וולפיןבתאריך 13 מאי 2017 בשעה 5:51 pm

    איזה כיף!

  23. ברכה גולדבתאריך 14 מאי 2017 בשעה 12:11 am

    רונית יקרה

    מאמרך זה מביא בעיני אור, אהבה, ותובנות היוצאות מן הלב, ועל כן גם

    נכנסות אל הלב,,,

    אהבתו של הבורא ,ואת הבורא ,הינה גם אהבת עצמינו ואהבתינו את

    האחרים,

    אהבה בכל זמן נתון, ובכל מצב בחיינו, מאפשרת לנו לצמוח ולהתעלות ,,,,,

    כי רק אהבה מביאה אהבה,,,,

    תודה על מאמר כה מרתק

    בהערכה
    ברכה

  24. רונית שפי וולפיןבתאריך 23 מאי 2017 בשעה 5:19 am

    תודה לך ברכה יקרה, על תגובתך הנדיבה.

  25. אלכסבתאריך 19 יונ 2017 בשעה 10:37 am

    רונית יקרה
    איזה מאמר מדוייק, כאילו נכתב עלי…
    מדייק את המחשבה למה אני נמנע מתחרות, ומה אפשר לעשות כאשר אני נקלע אליה.
    ועוד מחשבות אישיות שכאן לא המקום שלהן…
    תודה רבה !

  26. רונית שפי וולפיןבתאריך 10 יול 2017 בשעה 6:18 pm

    אלכס יקר,

    תודה על המשוב שלך
    כיף לראות אנשים בצמיחה
    באהבה,
    רונית

אם אהבתם בבקשה תנו לי לדעת בלחיצה על כפתור הלייק. בנוסף, אשמח לשמוע מה הפקת מתוכן זה ולהתייחס לכל שאלה שיש לך בנושא. את תגובתך בבקשה לרשום עכשיו כאן למטה