לממש את עצמך ללא פשרות

מאת: בשעה 12:45 pm נושאים: Uncategorized

האנרגיה שבאמצעותה אתה מצליח

"להתפשר עם המציאות",

היא אותה האנרגיה שלה אתה זקוק

כדי לממש את אהבותייך האמיתיות, 

בקלות, נינוחות וללא פשרות.

 

אל תתבלבל, הדבר שמכונה "פשרה"

 

אינו "דרך המלך" ואינו מושג על ידי ערבוב חום וקור.    


"דרך המלך" שלך אמנם נמצאת

 

באמצע  

 

שבין שני הקטבים:

יום ולילה, גדול קטן, חום וקור, שחור לבן  


אך היא עצמה איננה מים פושרים או אפורים,

אלא קשת של מגוון אפשרויות בצבעים מרהיבים , 

שעליהן לא הצלחת לחשוב ואשר אותן לא הצלחת לראות עד כה, 

כי היית עסוק בהתנדנדות המטלטלת מקוטב אחד למשנהו (משחור ללבן ומלבן לשחור)

 

הקטבים הם האפשרויות הקיצוניות העומדות בפנייך,

הדרכים המייאשות – ללא מוצא.

לעומת זאת,

דרך המלך" האמצעית היא צבעונית." 

שם תמצא את התשובה, התקווה והגאולה
 
שתהיה נינוחה והאפשרית ליישום עבורך

  

אך את דרך המלך

לא תוכל ליצור על ידי 

ערבוב בין הקטבים שלך (שחור ולבן)

 אלא על ידי:

הכלתם בחמלה,

יציאה מהם בסליחה,

"סליחה קטבים, אני עוזב אתכם עכשיו, כי יש לי קשת ליצור"…))

וכניסה אל האמצע שבך 

שם תוכל ליצור את הספקטרום המלא

שם מחכים לך צבעי כל הקשת  שלך.

 

הקשת שלך נמצאת 

באמצע שבין הקטבים.

 

האהבות האמיתיות שלך נמצאות 

במקבץ הצבעים הנכון לך,

שאותו תבחר מתוך הקשת הזאת

לכל מקרה, נושא ועניין

לכל יום, מצב רוח, שמש וענן

 

הכלי ליצירת קשת הצבעים האישית שלך היא

המדיטציה רב חושית

על כך ארחיב בהרצאה שאתן בקרוב.

 

בינתיים,

מתנה – סידרת טיפים חינם למימוש אהבותייך האמיתיות. לקבלת הסדרה לחצו כאן

כל הזכויות שמורות למחברת:

רונית שפי וולפין – מורה רוחנית

5 תגובות

5 תגובות לפוסט “לממש את עצמך ללא פשרות”

  1. ישראל ספראבתאריך 07 נוב 2010 בשעה 6:03 pm

    זה מזכיר לי את הסתירות שיש בתוכי, פעם יום פעם לילה, פעם קור פעם חום, פעם אוהב פעם שונא, וכו'. ואני לומד מדבריך שאני לא צריך א. להרגיש שישנם סתירות, פשוט לדעת שכך הוא הנכון, להיות כל פעם משהו אחר, צבע אחר. ב. לא לנסות להכריח שום צד, פשוט להיות עם כל צד להיות עם כולם, כי באמת כל אחד הוא מלא צבעים, אלא שצריך לאזן אותם ולא להלחם בהם.
    זה מזכיר לי בדיחה:
    פעם שני יהודים נכנסים לרב אודות ויכוח במסחר: שוטח הראשון את טענותיו, אומר לו הרב: אתה צודק!
    שוטח השני את טענותיו, אומר לו הרב: גם אתה צודק!
    לפתע צצה אשתו של הרב שהקשיבה מאחורי הוילון לדו שיח, וומטיחה בפני הרב: איך יתכן ששניהם צודקים? עונה לה הרב: גם את צודקת!

  2. לילךבתאריך 08 נוב 2010 בשעה 7:03 am

    בוקר טוב, המילים והמחשבה מאחוריהן מזכירות לי ומאיצות בי בעדינות רבה לשים לב לב עד כמה במחשבה שלי אני נעה מקוטב לקוטב ולא ערה לב לצבעים ולגוונים שבדרך ומתייאשת כי לא רואה שם אפשרויות נוספות, תודה על הדיוק והמשחק יש בהן שפע, + הבדיחה של ישראל…כייף של בוקר

  3. איריסבתאריך 18 נוב 2010 בשעה 10:15 am

    בוקר טוב, מקסים "להתקל" במאמר שלך, בדיוק כשאני מזפזפת בין שני הקטבים, ועכשיו אני מעיזה לומר להם בחיוך: סליחה, יש לי קשת שלמה ליצור…..
    זה נותן לי רשות להניח לקטבים ולנסות את האמצע….
    יום קסום
    איריס אמויאל

  4. אביטלבתאריך 30 דצמ 2010 בשעה 12:33 pm

    כל כך יפה ונכון ומדוייק ופשוט.
    איזו כתיבה יפה יש לך רונית.
    זוהי שירה של ממש.
    תודה

  5. אביטלבתאריך 30 דצמ 2010 בשעה 12:37 pm

    ועוד משהו… רונית יקרה.
    עכשיו כשאני כבר מרגישה כחלק מאותה "חבורה" שמחוברת אליך בדרך זו או אחרת, נכנסתי לבלוג שלך ואני קוראת את כל מאמרייך ושירייך, ומתפעלת, ומתרגשת, ומזדהה, ותמהה, ואוהבת, וכמהה….ויודעת שהתקבלתי לחבורה הנכונה. תודה.

אם אהבתם בבקשה תנו לי לדעת בלחיצה על כפתור הלייק. בנוסף, אשמח לשמוע מה הפקת מתוכן זה ולהתייחס לכל שאלה שיש לך בנושא. את תגובתך בבקשה לרשום עכשיו כאן למטה