רונית שפי וולפין – מורה רוחנית | פלא צ`רי – אמנות הצמיחה הטבעית

נתקעתם? הנה רכב חילוץ: האם גם אתם תהיתם פעם איך קורה שלמרות ניסיון החיים העשיר שלנו, הידע והכלים שרכשנו, הכישורים בהם הצטיידנו, המיומנות שפיתחתנו והמודעות שטיפחנו, אנחנו עדיין עלולים למצוא את עצמינו "תקועים" ולהתקשות לחלץ את עצמינו באופן עצמאי? על הצעד שיוביל לשינוי משמעותי ופורץ דרך בתחום בו אנו תקועים ארחיב בשורות הבאות:

אחד הגורמים העיקריים לקושי ביצירת שינוי משמעותי ופורץ דרך בכל נושא, היא הנטייה להיצמד לידע ישן שמצוי ברשותנו, בקשר לאותו נושא תקוע ולערוך בו שימוש חוזר. הציפייה שידע ישן זה יניב עבורנו תוצאה אחרת (חדשה) היא ציפייה משעשעת אך לא אפשרית. אם נבחן את הציפייה האנושית הזאת לעומק נגלה שבמידה וחלילה נמשיך להשתמש באותו מידע ישן ולעוס שמצוי כרגע בידינו, נמשיך לייצר את אותן התוצאות בדיוק, שייצרנו עד כה. כדי לייצר תוצאות חדשות נצטרך להשתמש בידע חדש, עדכני ורענן המותאם לזמן הווה.

הידע של כל אדם הוא יחיד ומיוחד ואין שני לו

כל אדם הוא יצור יחיד ומיוחד ואין שני לו בעולם וכך גם הידע שלו – יחיד ומיוחד ולכן לא היה ולא יהיה שני לו. זו הסיבה שהשינוי לו אנו כמהים כרוך ביצירת אפשרות חדשה ביקום שטרם נוצרה עד כה ולא תיווצר יותר לעולם, לא על ידינו ולא על ידי אף אדם אחר זולתנו. לכן, אף יצור (לא אדם ולא מלאך) יודע את הדרך לחולל את השינוי הזה, אלא רק זה שברא את "שדה אין סוף האפשרויות" – בורא עולם. התקשורת הישירה עם הבורא היא זו שתוביל אותנו לחלץ את עצמינו מהתקיעות בה אנו שרויים. ממנו נקבל את הידע החדש שנחוץ לנו כדי לצאת מהתקיעות ולייצר את המציאות החדשה לה אנו כמהים.

שנייה לפני שאנו פונים לחפש את הידע החדש, חשוב שנזכור כי הידע הישן (זה שמצוי בידינו כרגע) הוא זה שהצליח להביא אותנו עד הלום. על כך ראוי להודות לו ולדרך שעשינו בזכותו. יחד עם זאת, אנו תקועים כרגע מכיוון שידע ישן זה הפסיק לשרת אותנו והשימוש החוזר בו יצר מצב שקשה לנו לנוע קדימה. התקיעות מבשרת כי הגיע הזמן לקחת צעד נוסף בצמיחה שלנו באמצעות קבלת ידע חדש. תוצר הלוואי של קבלת הידע החדש והפנמתו היא סלילת פיסת דרך חדשה בחיינו.

במקרים שבהם אנו שבעי רצון מהמציאות הנוכחית שלנו ואין לנו רצון לשנות דבר בחיינו, מוטב שנמשיך להשתמש באותו ידע ישן ולא נוסיף ידע חדש. כך נבטיח שנייצר את אותן התוצאות בדיוק, שאנו מקבלים כרגע. אך במקרים שאנו לא שבעי רצון מהמציאות שלנו נצטרך לייבא ידע חדש, שיאפשר לנו לייצר מציאות חדשה. נ.ב: חוסר שביעות רצון היא אות לכך שהגיע הזמן לקחת צעד נוסף בצמיחה שלנו.

לכבד את הידע הישן ולהוסיף עליו חדש – החיבור בין השניים פורץ דרך

אני לא קוראת חלילה לבטל את הידע הישן שלכם בתחום אותו אתם רוצים לקדם וגם לא לנטוש אותו או לזלזל בו. נהפוך הוא: אני קוראת לכבדו, להעריכו ולשמרו, אך לא להיאחז בו בפנטיות, כדבר היחיד שקיים או אפשרי, לא לשקוע בתוכו כטוב הבלעדי, שאי פעם תזכו לו, ולא להיתקע בגללו בעבר, אלא להשתמש בו כקרש קפיצה אל עתידכם, בכך שתביאו לו אח קטן – תוסיפו לו ידע חדש. גם הידע הישן וגם הידע החדש הם שניהם ילדיכם האהובים ולשניהם יכול להיות מקום בלבכם. הבכור תמיד יהיה הבכור והצעיר תמיד יהיה הצעיר. כבודו של כל אחד מהם במקומו מונח.

הרצון לחולל שינוי פורץ דרך מבקש מאתנו להתבונן בזמן הווה, על העבר והעתיד, בו זמנית, מתוך כוונה לכבד ולהוקיר את עברינו ומתוך מוכנות להיפתח לחלק שעוד לא חווינו בחיים, אשר "מכריח" אותנו לגלות ידע שונה – חדש, שיתווסף למידע שכבר יש לנו, יחבור אתו, יעמיק, יעשיר וידייק אותו ויישא אותנו קדימה, ללא רגשות אשמה על כך שנטשנו או בגדנו במורשת האישית והקולקטיבית (משפחתית, לאומית והכלל עולמית) שלנו. יחד, הידע הישן והחדש יצעידו אותנו למהלך הבא בחיינו.

איך נקבל את הידע החדש ולמה לא קבלנו אותו קודם?!

השורות הבאות עלולות לעצבן ולשמח אתכם במקביל: לשווא אנשים סובלים ומתאמצים כדי להגיע אל הידע החדש, אשר לו הם זקוקים כדי לחולל את פריצת הדרך הנוכחית, לה הם כמהים, בעוד שהוא נמצא בהישג ידם, ממש מתחת לאף, אם רק יקדישו רגע כדי להבחין בו – בעדינות. אני מקבלת כל הזמן תלונות מתלמידי על כך שהכלים שאני מלמדת אותם לגילוי, ריפוי ומימוש עצמי (קריאת הילות והילינג רב חושיים) מעוררים בהם תסכול רב, מכיוון שכשהם משתמשים בהם החיים הופכים לפשוטים ומאווי ליבם מושגים בקלות, שמכעיסה ומביכה אותם בו זמנית. "איך לא שמתי לב לזה (לפתרון או הידע הזה) קודם?!" הם שואלים. ותשובתי: "לא טרחת להשקיע בזה קודם!"

צעד קטן לשינוי גדול

השאיפה לחולל פריצת דרך בחיים אינה מחייבת שימוש בפטיש כבד, אלא בנוצה עדינה. זה הוא העיקרון השני עליו מבוססת היכולת לעזור לעצמינו ולזולת לחולל שינוי מהיר, יעיל וחכם בכל תחום בחיינו, בכל נושא, בכל מקום ובכל זמן, באמצעות קריאת הילות והילינג רב חושיים (פיסיים ומטאפיסיים). כפי שנאמר: "לא בחיל ולא בכוח, כי אם ברוחי".
אני מכנה את העיקרון הזה: "נימוסים רוחניים".

נימוסים רוחניים – ללמוד דבר גדול מילד קטן

המילה השנייה שיהונתן, הבן שלי (עוד מעט בן 4) למד להגיד היא "תודה". הראשונה הייתה "אור". בכל פעם שהוא מביע את תודתו אני מתרגשת מחדש: "אמא, תודה על קופסת הנעליים שנתת לי", "אמא, תודה על ארוחת הערב בטעם דיסנילנד, שהכנת לי" (בסך הכל הדלקתי זיקוק של עוגת יומולדת על עגבנייה) וכדומה. בקיצור – תודה על האור בחיי.
המנהג של יהונתן, להביע את תודתו בפני ובפני אחרים מלהיב אותי לא בגלל שהוא הופך אותו ל"ילד טוב", או ל"ילד חיובי", אלא בגלל הידיעה שיהונתן, כנשמה אלוהית בגוף אנושי (כמוך וכמוני) בחר לזהות את החוטים העדינים מהם נרקמים החיים, להתפעל מהם ולציין אותם בהתלהבות. הוא בחר לראות את אלוהים בכל דבר וכל דבר כאלוהים. בכך הוא למעשה בחר לצאת לאור ולחיות באור. האור הוא המקום בו אנו מגלים, מרפאים וממשים את עצמינו.

לצאת לאור, להיות באור – מה זה אומר ואיך עושים את זה?

החיים באור הם חיים של יוזמה, יצירה והשקעה. השקעה שאינה באה מסבל ומאמץ. יצירה שאינה הורסת ישן כדי לבנות חדש ויוזמה שאינה דורכת על אחרים כדי לקדם את עצמה. כדי לחיות באור עלינו לבחור להסכים את שלושת ההסכמות הבאות:

א. לכבד – עלינו להסכים שאיש באמונתו יחיה, מתוך התחשבות, חמלה והדדיות. עלינו ללמוד את המשקל הסגולי ואת חשיבותו של כל אחד ממרכיבי הבריאה – של עצמינו ושל זולתנו – ולדעת שכולם ילדיו של הבורא, גם אם הם מתנהגים בצורה אפלה, לדעתנו. לכולם תפקיד ביקום, שלעיתים נשגב מבינתנו.

ב. לגלות – עלינו להסכים לגלות, לחשוף ולשתף את האמת שלנו בכל תחום ונושא בחיינו, במקום להסתירה, לסלפה או למנוע אותה מעצמינו ומהעולם. עלינו להסכים לגלות ולהתגלות בחכמה: באופן שיהיה לטובה העליונה שלנו ושל הבריאה כולה. עלינו לדעת שגילוי עצמי וגילוי הזולת הוא דרך חיים ולא מהלך חד פעמי חולף וכי בכל יום עלינו לגלות ולממש את המנה היומית שלנו לאותו יום בענווה (לא בצורה יהירה או מוגזמת ולא בצורה צנועה או מצומצמת).

ג. להתעדן – עלינו להסכים שלהיות אנושי זה אלוהי ושלהיות אלוהי זה להיות אנושי. כלומר, עלינו להבין שהבורא בכל והכל זה הבורא ולכן, גם החוויות המאתגרות שלנו ולא רק החוויות המרנינות שלנו הן אלוהיות ומבורכות. זאת ועוד, עלינו להבין שהחוויות המאתגרות שלנו הן המקום בו מסתתרת פיסת המידע האלוהית החדשה לה אנו זקוקים כדי לחולל פריצת דרך, בקלות, נינוחות וללא מאמץ. עלינו להבין שלא בשמיים היא (התשובה או הידע החדש שלנו), אלא בשמיים ובארץ בו זמנית – בתוך החוויה הפיסית, הארצית והאנושית ובתוך החוויה הרגשית, אנרגטית, רוחנית, במקביל. זה אגב, על רגל אחת, קריאת הילות והילינג רב חושיים – היכולת לקבל מידע שלם – מכל רבדי הקיום שלנו, במקביל – מהפיסי והמטאפיסי.

ההסכמה להתעדן מאפשרת לנו לחפש את הידע החדש לו אנו זקוקים כאן ועכשיו, גם בתוך החוויה האנושית של הצער, הכאב, האכזבה, הכישלון, הערגה, הכמיהה, התחרות הקנאה וכד'. בכולם יש אלוהים – ידע חדש.

אם נסכים להיות מעודנים, נשכיל לחפש את אלוהים בפרטים הקטנים – העדינים, ואז לא נצטרך ללכת רחוק כדי להתחבר אל הידע החדש שלנו. הוא יהיה מוגש לנו בכפית של זהב.

ההבדל בין "חשיבה חיובית" ל"נימוסים רוחניים"

נימוס רוחני הוא הבחירה שלנו לכבד את נוכחותו של הבורא בכל היש שקיים, בתוכנו ומסביבנו, להשקיע באופן יזום בגילויו וליצור בעזרתו חדש – יש מאין. נימוס רוחני קורא לנו להפסיק להתבכיין על כך שהבורא לא מילא את מבוקשינו, אלא להיפך – להודות לבורא על כך שמבוקשנו כבר נימצא בהשיג ידינו, בין אם אנו כבר מזהים אותו או שעדיין לא, ולהשקיע בגילוי מתנותיו לנו, במידה ועדין לא גילינו אותן.

הבורא אינו מסתיר את מתנותיו לנו מעינינו, אלא שאנו לפעמים מתעלמים מהן, מבקרים אותן, משווים אותן למתנות שקבלו אחרים ובוחרים שלא להשקיע בזיהוי שלהן, בהערכתן ובהוקרתן.

טעות נפוצה: לא מדובר פה ב"חשיבה חיובית", אופטימיזם וכדומה, שמתמקדת במציאת הטוב שבכל דבר או בכל רע…אשר כבודם במקומו מונח, אלא בבחירה מודעת להיות אנושי. כלומר, לוותר על הכמיהה להיות "על אנושי" או "אל אנושי", שהיא בעצם רצון להיות האלוהים בכבודו ובעצמו. זאת, מהסיבה הפשוטה שהמשרה הזאת כבר תפוסה (על ידי בורא עולם).
הבשורות הטובות – תודה לאל, קיימות עדיין אין סוף משרות פנויות בתפקיד ניצוץ אלוהי בגוף אנושי, באין סוף שליחויות, עם אין סוף תגמולים, בתנאים מצוינים – פתוח למ"ומ.

ארבע רמות של ידע חדש לו אנו זקוקים כדי לחולל פריצת דרך

קיימות ארבע רמות של ידע חדש לו נזדקק כדי לחולל פריצת דרך משמעותית. אני מכנה אותן פרדס.
פ = פשט,

ר= רמז,

ד = דרש,

ס = סוד.

הנגישות לארבעת רמות הידע האלו מתאפשרת באמצעות קריאת הילות והילינג רב חושיים. על כך פירטתי בשיעור מס' 2 בקורס מתנה (חינם),  שעוסק בנושא: להיות מתוקים לעצמכם
קריאת הילות והילינג – לעזור לעצמכם ולאחרים במקביל. הקורס מועבר בשידור חי באינטרנט – ההקלטות השיעורים זמינה לכל המעוניינים והקישור אליהן מופיעה כאן למטה.

במהלך השיעור השני התייחסתי לשאלתה הנהדרת של מעין. היא שיתפה בכנות, אותי ואת 559 משתתפי הקורס, במצב אנושי שהיא חווה, ללא שיפצור של הפרטים, והדיאלוג בינינו זיכה את כולנו בשיעור גדול. תודה מעיין. בעקבות השיעור השני (בו התייחסתי לשאלתה של מעיין), קבלתי מהמשתתפיו תגובות ושאלות הבהרה והעמקה מצוינות והשבתי אליהן בכתב בתחתית דף ההאזנה לשיעור. אתם מוזמנים להציץ.

התגובות והשאלות הן מצוינות לא בגלל שהן מתוחכמות, אלא ההיפך – בגלל שהן כנות. הן מתארות התלבטויות כנות ואנושיות ללא התייפייפות, ללא העמדת פנים וללא כיסוי או טיוח, ויש בהן רצון עז לדעת ולחולל שינוי משמעותי ופורץ דרך.

אחת מהמאזינות לשיעור השני כתבה לי שתגובותיי בכתב לשאלתה של אלינור (בשירשור התגובות) עזרה לה לחדד את ההבנה והיישום בפועל של תוכן השיעור האחרון. אז אם טרם הספקת להאזין או להגיב לשיעור הראשון והשני ולקרוא שם את התייחסותי למגיבים בקורס מתנה זה, אני רוצה להזמין אותך לעשות זאת עכשיו.שם תמצאו פירוט נרחב יותר לגבי הפרדס.

הקישורים להאזנה, לקריאה ולכתיבת תגובות מופיעים כאן:

להאזנה ולתגובה לשיעור מס' 1 לחצו כאן עכשיו
להאזנה ולתגובvה לשיעור מס' 2 לחצו כאן עכשיו
לסיום,

בבקשה כתבו את דעתכם ושאלותיכם לגבי המאמר, כאן בתגובה, בתחתית עמוד זה.

שיעור מס' 3 ייערך ב- 23/1/12 – הזמנה אליו תשלח לכל מי שנרשמו לשיעורים מס' 1 ו- 2

להתראות בקרוב,

באהבה,

רונית

רונית שפי וולפין – מורה רוחנית
הדרכה מדויקת, שלמה ומקיפה בכל תחום
באמצעות קריאת הילות והילינג
למידע על ליווי אישי לחצ/י כאן
לתאום תור לחצ/י כאן
לאתר: www.the3i.co.il
בפייסבוק: www.facebook.com/the3eye