רונית שפי וולפין – מורה רוחנית | פלא צ`רי – אמנות הצמיחה הטבעית

איך אפשר לחוות יציבות אמיתית ובלתי מעורערת, במציאות שמשתנה בתוכנו ומסביבנו כל הזמן? חג סוכות מהווה עבורי הזדמנות לבחון באיזה תחומים בחיים שלי החלומות שעדיין לא הספקתי להגשים מציפים בי תחושה של חוסר קרקע, בלבול וחולשה ולהעניק להם טיפול שורש שנתי. הסוכה, מסמלת עבורי את הארעיות של עולם החומר לעומת הנצחיות של עולם הרוח. זה לא בהכרח אומר חלילה שכדי להרגיש יציבה למרות כל השינויים שמתחוללים ללא הפסק בתוכי ומסביב עלי להתנתק מכל דבר חומרי ולעסוק רק ברוח, אלא דווקא לחזק את היכולת שלי להפוך את אהבותיי האמיתיות בכל תחומי החיים (פרנסה, קריירה, יחסים, בריאות, מודעות וכדומה) מחלומות למציאות. את זה אני משיגה באמצעות הנחת זרעי החלומות שלי על קרקע יציבה באמת – נקודת החיבור שלי בין רוח (חלומות) לחומר (הפיכת החלומות למציאות). בעזרת לימוד כל אדם יכול.

סוכות הוא חג שמזמין אותנו לקחת צעד נוסף ביצירת תחושה של חיים על גבי קרקע יציבה באמת. כמו בית, שום דבר בחיים שלנו לא באמת יכול להתממש, לצמוח ולהתפתח לאורך זמן, אם איננו עומד על קרקע יציבה.

לבסס את חייך על קרקע יציבה באמת

כדי לחוש בטוחים הורגלנו להיאחז בדברים שנדמה בטעות שהם באמת יציבים וישארו שלנו לעד כגון הגוף הפיסי ,בית, מכונית, חברים, תארים, כסף וכדומה. האמת היא שלמעשה הם ברי חלוף, כי הם משמשים כקליפת הפרי, שמתכלה עם הזמן. הדברים הפיסיים הללו ארעיים, ממש כמו פרי העץ. כי הם מתבלים ואין לנו שום הבטחה שלא יעלמו תוך רגע מחיינו. ערכו של הכסף משתנה, חפצים מתבלים, מצבים בעבודה משתנים וגם אנשים.

איך ניצור יציבות?

כדי ליצור לעצמנו בטחון אמיתי אנחנו זקוקים לגרעין יציב וקבוע להיאחז בו. אבל במה ניאחז אם לא בחומר? מה יהיה יותר חזק מהגוף הפיסי, מכונית, בית, חברים, כסף, תארים וההישגים שלנו? בניגוד להגיון, אפשר לשאוב עוצמה מפתיעה ויציבות הולכת וגדלה דווקא מהעולם המטאפיסי ולא מהעולם הפיסי. אמנם הוא מופשט ולא מוחשי כמו בית או גוף, אך באופן פרדוקסאלי עולם הרוח נצחי וקבוע, כי הוא מתקיים לעד ונמצא בצמיחה מתמדת ובלתי פוסקת.

זאת אומרת שעל מנת לחוות יציבות בחיים עלינו להשען על הדבר שבעצם אי אפשר לחזיק בו – עולם הרוח. כי אלוהים אף פעם לא מת וגם הנשמה שאנחנו וחכמת החיים שצברנו לא מתים. נהפוך הוא – כמו יין טוב, בגלל שהם בצמיחה מתמדת הם כל הזמן מתפתחים ומשתבחים עם הזמן.  ובונוס נוסף – אותם איש לא יכול לקחת מאיתנו אף פעם!

איך להשען על הרוח מבלי לאבד את הקרקע שלך

אל דאגה! אני לא מציעה לכם חלילה, שמחר בבוקר תמסרו את כל רכושכם לצדקה ותישארו עם ג'ינס אחד בלבד, שתכולת כיסו האחורי היא מברשת שיניים ומסרק. כי אני לא מאמינה בסגפנות ובהתנזרות מהעולם הזה. נהפוך הוא – אני מזמינה אתכם ללמוד איך לנהל את חייכם הזה, מהרוח אל החומר, מקום מהחומר או מהחומר אל החור. כי זה הסוד לגילוי ומימוש האהבות האמיתיות בכל התחומים. זאת דרך שיוצרת שפע חומרי ורוחני בו זמנית ביתר פשטות, נינוחות  ובפחות סבל ומאמץ מיותרים.

כאמור, העולם הפיסי (עולם החומר) מכריח אתכם לחיות בתוך מציאות שמשתנה באופן קבוע. לכן היא איננה יכולה להוות מקור ליציבות בחיים שלכם. על מנת להימנע מהשפעתן המערערת של תנודות עולם החומר (הפיסי) על שיגרת חייכם עליכם להפסיק להגדיר את עצמכם על פי קליפות הפרי שלכם. הפסקו להגדיר את הערך שלכם בעולם על פי מה שיש לכם כגון: הישגים, הצלחות, כסף, נכסים, תארים, קשרים וכדומה או לפי מה שאתם יודעים או מסוגלים לעשות. אלא, על פי מי שהנכם – נשמה אלוהיות בגוף פיסי – אנושי. או כמשקובל להגדיר את זה כ"נפש", "רגש", "פנימיות", או "מהות" או "הוויה".

כן, אני יודעת שזה עלול להיות כרגע קצת מאתגר עבורכם להגדיר את עצמכם על פי דבר כל כך מופשט ואולי קצת זר ובלתי מוכר. זה מרגיש כך רק בגלל שהוא לא מהווה חלק קבוע משגרת היומיום שלכם. מי מאיתנו למד בבית הספר על טיפוס הנשמה שהוא, האיכויות והמתנות הייחודיות שלה, שליחותה בעולם, נקודות העוצמה והתורפה שלה וכד'? כי זאת הסיבה שרוב בני האדם מכירים יותר טוב את כף ידם המתבלה, מאשר את הנשמה הנצחית שהם. כך שזאת לא אשמתכם, שאינכם מכירים את הנשמה שהנכם על בורייה, אבל זה כן בידיים שלכם לשנות את המצב הזה. הבשורה הטובה היא שבעזרת לימוד ותרגול כל אחת ואחד יכולים!

להכיר את הנשמה שהינך

נולדנו לחברה שמשייכת את עולם הרוח לדת ואשר בו רבים מהמנהיגים הדתיים נוהגים שלא בצדק לנכס את המעלות של עולם הרוח לדת הספציפית שאותה הם מייצגים ולהציג אותה כדרך הבלעדית ליצירת מודעות, חכמה ותקשורת עםבורא עולם ולהשגת אושר, שפע ושמחת חיים. ביהדות למשל מנהיגים כאלה גם נוהגים בטעות לשייך את עולם החומר לחיי החול (שבו מותר לעסוק בענייני הגוף, הבית, העבודה, הכסף וכד') ואת השבת ואת החג לחיי הרוח.

אבל האמת היא שרוח וקדושה קיימת בכל רגע ובכל דבר – בין אם זה רוח או חומר ובין אם זה "יום חול" או "יום חג". זה קורה מכיוון שבורא עולם נמצא בכל דבר ביקום כל הזמן ולכן כל דבר שברא הוא קדוש ואלוהי. זאת היא הסיבה שבעיני זה רוחני להיות גשמי וזה גשמי להיות רוחני.

כבר פגשתי אנשים "חילוניים" שמחוברים לעצמם (לנשמתם) ולבורא ואנשים "דתיים" שמנותקים מעצמם (מנשמתם) ומהבורא. לכן, ההבדל בין אדם יציב ללא יציב לא עובר בין חילוניות לדתיות, אלא בין עומק החיבור של האדם לנשמה שהינו ולבוראו באופן אישי, ישיר ובלתי אמצעי.

הדרך שבה אני  מתחברת אל מימד הרוח (אל הנשמה, העצמה והחכמה הפנימית שלך ואל הבורא) היא על ידי הכלים הרב חושיים (על חושיים וחושיים) שפיתחתי. הכלים החושיים מחברים אותי אל החומר והכילים העל חושיים מחברים אותי אל הרוח. העבודה עם איתם מאפשרת ליצור איזון מופלא בין החלק החומרי לחלק הרוחני שלי. הם עוזרים לי להיות בעולם הזה, אך לא של העולם הזה או במילים אחרות: לממש את עצמי בעולם החומר על בסיס יומיומי, ממקום שכל דבר בו הוא קדוש (גם הגוף וגם הנשמה) וכל יום בו הוא יום חג.

את הכלים הפשוטים, קסומים ויעילים הללו אני מלמדת בסדנת "לחיות מתוך שליחות". המחזור הבא נפתח ממש בקרוב.
לפרטים והרשמה לשיחת התאמה איתי בנושא – בבקשה ללחוץ כאן עכשיו

לסיום, נחזור לסוכה שמזכירה לנו כמה החומר, שנראה מוחשי, הוא למעשה בר חלוף  וקוראת לנו להביט דרך הסכך שלה למעלה אל השמיים, הירח והכוכבים, שמסמלים את האינסוף הנצחי, הקבוע והיציב. בסוכות אנחנו מוזמנים להתארח בעולם הארעי (אותו מייצגת הסוכה), על מנת לזכור שכאשר אדם משקיע מאמץ כדי להיאחז בחומר ובקליפה שלו הוא הופך להיות שבוי ומעורער בהם, ממש כפי שהזבוב שרוצה למצוא מנוחה על גבי רשת שטווה העכביש, מוצא את עצמו כלוא בתוכה.

לעומת זאת, אדם המגדיר את עצמו על פי נשמתו ואינו תולה את בטחונו בעולם החומר הוא אדם חופשי ויציב, אשר אירועי היום יום לא יכולים לערער את שלוות הנפש שלו ואת חוסנו הפנימי. כי החיים יפים, אך מלאי אתגרים והחוסן הפנימי שלנו, שנוצר מיציבות הרוח מאפשר לנו להתמודד בחכמה, יעילות ושלווה. לכן, אין שום דיונה בחייו שאדם כזה לא שהוא לא יכול להזיז בעזרת משב רוחו שלו.

חג שמח

רונית