כל ההצלחות מבוססות אותו עקרון מנצח

מאת: בשעה 3:13 pm נושאים: Uncategorized

כשאנו משתפים אנשים בניסים ונפלאות שקרו לנו, ונלהבים לחשוף בפניהם את העיקרון הסודי שגילנו ליצירת הניסים הללו, אנו עלולים להיתקל בקול פנימי שמעורר בנו ספק האם אנחנו באמת ראויים להעביר את המתכון הזה הלאה? האם זה באמת קרה? האם יאמינו לנו? האם זה יעבוד גם עבורם? זה בדיוק מה שגם אני חוויתי עד היום בבוקר, כשעוד התרוצץ בתוכי חשד כי אולי אני לא באמת ראויה להנחות את סמינר מצליחניות – לפי פרופיל הנשמה, שיערך בעוד יומיים. חששתי שמא התוכן שאני מתכוונת ללמד בו לא באמת משקף את מי שאני ואת איך שאני חיה, וכי כל מה שיש לי לומר בנושא זה רק תיאוריות יפות… שלא ממש עובדות.

אבל לאחר שפתחתי את הבוקר שלי היום עם ריקי גל ששרה לי ברקע: …"היי שקטה כאילו אין בך דופי… כאילו מעפר פורחת שושנה"…נזכרתי שאין בי דופי. נזכרתי שכל מה שאני מלמדת הוא ממש לא קשקושים ברוטב עגבניות, אלא חשיפת עקרון מנצח, שעל פיו אני עצמי מניחה לאהבותיי האמתיות בכל תחומי חיי להתממש בו זמנית, בנינוחות ובהנאה, לפי פרופיל הנשמה שלי.

ניסים מתוכננים מראש

אני לא אחת מאלה שיכולה לומר על עצמה: "אני לא יודעת איך עשיתי את זה … פשוט קרה לי נס!" כי האמת היא שאני בהחלט יודעת את המרשם המדויק ליצירת ניסים ואני מומחית ביצירת כל הצעדים הנחוצים כדי לקבל את מה שאני באמת רוצה. אני מודה: כל "נס" בחיי היה מתוכנן מראש, צעד אחר צעד. אמנם חיי הם רצף של ניסים אשר אחד מוביל לשני, תודה לאל, אך אלה ניסים יזומים, מתוכננים ומתוזמנים וכולם נוצרו על בסיס אותו עקרון מנצח.

אבל אני לא יכולה לומר שמישהו העביר לי אותו ככה – מוכן. הייתי צריכה לעבור דרך כדי לגלות אותו בעצמי, לפתח אותו, לשדרג אותו ולנסות אותו עד שאוכל לקרוא בהתלהבות: הצלחתי! מצאתי! זה עובד! כמו כל אדם שמגלה דבר מוצלח (מסעדה, סרט, ספר) ורץ לספר לחבר'ה, כך גם אני מרגישה היום – יומיים לפני הסמינר. כולי נרגשת לקראת היום שבו אוכל לשתף בעיקרון המנצח שלי לחילול ניסים, כנשמה בגוף נשי. כי מימוש אהבות בכל תחומיי החיים בו זמנית בנינוחות וללא סבל ומאמץ הוא באמת נס, אבל נס מתוכנן לפי עיקרון מוצלח במיוחד.

זה לא אומר שאני לא משאירה מקום להפתעות בחיים. נהפוך הוא. אני "שרופה" על הפתעות. אלא שההפתעות בחיי כרוכות בלגלות כל  פעם מחדש את האופן בו מתממשים הניסים שלי.

יומיים לפני הנחיית הסמינר אני עומדת מול המראה, שקטה וגאה על כך שאני יודעת גם בעל פה את העיקרון המנצח שעל פיו הפקתי את הסמינר הראשון מסוגו בישראל בנחת, תוך כדי שאני מקדישה זמן נדיב גם לשאר תחומי חיי בו זמנית, יוצאת לראות מופעים, לנוח בים, לבלות עם בן זוגי והמשפחה. והכול קורה, מגיע, זורם. עד כדי כך שאני צריכה להתאפק לצבוט את עצמי כדי להאמין שמה שאני מלמדת זה באמת מי שאני ושכך נראים ומתנהלים חיי. שאני ראויה להעביר הלאה את הגחלת.

בלת"מים מפנים מקום למצוינות

אני לא רוצה להשלות אותך, היו לי המון בלתמ"ים (אתגרים בלתי צפויים) במהלך ההכנות לסמינר. כמו למשל העוזרת ניקיון שפתאום נפצעה אבל דאגה שתהיה לה מחליפה, מנהלת המשרד שפתאום החליטה שיש לה ייעוד אחר בחיים והתפטרה מהעבודה בהודעת טקסט וללא הכנה מוקדמת בדיוק כשאני מאוד צריכה אותה, אבל במקומה הגיעה אלי מהשמיים נועה – מלאכית בגוף אישה שמהרגע שהיא נכנסה למשרד היא יצרה בו תחושת סדר, רוגע וקרקוע מופלאים שמעולם לא חוויתי ממנהלת משרד עד כה. פשוט מלאכית!

כרמל ויסמן, יד ימיני בהפקות שבדיוק נמצאת בשיא האריזות לקראת המעבר שלה לחו"ל, אך למרות הלו"ז הצפוף שלה יצרה מצב שהיא זמינה לי באופן גמיש, נדיב ומתוק במיוחד. איריס עידו שותפתי לדרך שעסוקה באופן מיוחד בימים אלה בגן אותו היא מנהלת לקראת סוף שנת הלימודים, אך גם היא תומכת בי באהבה גדולה והתקשורת איתה מחבקת, נאורה ושווה זהב.

ובן זוגי, הרב אלישע וולפין, שנסע להנחות סדנת סוף שבוע בקיבוץ והשאיר אותי עם יהונתן המתוק – בנינו בן השלוש, בזמן שמי שהיה אמור לבוא לעזור לי עם הילד ולאפשר לי זמן עם עצמי לנוח ולהתפנק "שכח" מהעניין ונעלם כאילו בלעה אותו האדמה. אבל לפתע צצה עזרה מפתיעה מאימא שלי שהסתבר כי "במקרה" נשארה בזיכרון יעקוב לסוף שבוע במקום לנסוע לאחי בת"א כי היא לא מרגישה טוב. קפצתי לבקר אותה, שוחחנו על הסיבות האמיתיות למצבה הבריאותי והופס, האישה קמה לתחייה!

בזמן שנראה כאילו הכול מסביבי מתמוטט הסתבר כי למעשה כל מה שמיותר או לא מתאים יותר יוצא ומפנה את עצמו למצוינות מפתיעה, בדיוק ברגעי השיא של ההכנות לסמינר.

וההיענות היא גבוהה במיוחד כך שאני נרגשת לא רק מהדרך בה יצרתי את הסמינר, אלא גם מהתוצאות.

ההרשמה לרשימת ההמתנה נסגרת ביום ג' ב-12:00

כדי שאוכל להנחות את הסמינר בשיא הנינוחות, ולא להגיע אליו עם הלשון בחוץ, החלטתי לסגור סופית את ההרשמה לסמינר, כולל רשימת ההמתנה, ביום ג' ב12:00. לאחר מכן לא אוכל לטפל בפניות נוספות. אמנם המחשב יקלוט את ההרשמות המאוחרות אך לא אוכל להתייחס אליהן.

כרגע אפשר להירשם רק ברשימת המתנה – להרשמה לחצי כאן. אני עושה את המיטב כדי להיערך לקליטת נשים נוספות. במידה שהצלחתי לסדר מקום, למי שטרם הספיקה להירשם עד כה, ושתעשה זאת עד מחר, יום ג' 14/6/11 ב12:00, היא תקבל ממני הודעה על כך באימייל עד מחר, בשעה 16:00.

לנרשמות אחרי 12:00 ביום ג' 14/6/11:

במידה ואתן הרפתקניות ונחושות תוכלו להמר ולהגיע בכל זאת לסמינר ואם יהיה באפשרותנו נכניס אתכן, אבל שימו לב: הדלת נסגרת ב-10:45. אני מתנצלת מראש על כי בגלל המדיטציה העצמאית שתתרגלנה משתתפות הסמינר בתוך חדר הסמינר בין 10:45 ל-11:00 לא נוכל לקלוט עוד משתתפות, אלא עד10:45

מתנה – קבלו ממני במתנה סידרת טיפים (חינם), למימוש אהבות אמיתיות בכל תחומי החיים. לקבלת הסידרה בחינם לחצו כאן עכשיו:

לסיום,

אני רוצה להודות גם לכם על קריאת המאמרים שאני שולחת ועל ההתייחסות אליהם בתגובות כאן בבלוג. תודה על השאלות המעוררות דיאלוג. אמנם לוקח לי זמן להתייחס לכולם אבל אני קוראת הכול וצעד אחר צעד משיבה לכולם. תודה על הסבלנות ולהתראות בקרוב,

רונית

2 תגובות

2 תגובות לפוסט “כל ההצלחות מבוססות אותו עקרון מנצח”

  1. עינת גבע, מכון אדלרבתאריך 14 יונ 2011 בשעה 7:18 am

    רונית, מברכת אותך על הצלחתך לקום בהנאה, חיוניות ונינוחות. ובעיקר היוזמה לספר על כך לחבר'ה ולהעביר הלאה את ה"מציאה" שלך. הצלחת שוב לכתוב פוסט אישי שיש בו אמירה, הזמנה, חשיפה, אוטנטיות ושיתוף אמיתי. מצאתי את עצמי מתחברת לרבים מהלכי הרוח והתחושות הכרוכים בתהליך. כמו כל תהליך טיבו להצעיד אותנו שני צעדים קדימה ולפעמים לרגע קט אחורה. ו… זו עדיין התקדמות אדירה. ישר כוח! מאחלת לך להגיע לסמינר פנויה ורעננה, ולקבל במידה שאת נותנת ואף יותר. עינת גבע, מכון אדלר.

  2. רונית שפי וולפיןבתאריך 14 יונ 2011 בשעה 7:23 am

    אוייש, איזה מתוקה. תודה לך ואיחולים דומים גם לך. להתראות בקרוב ויום נעים.

אם אהבתם בבקשה תנו לי לדעת בלחיצה על כפתור הלייק. בנוסף, אשמח לשמוע מה הפקת מתוכן זה ולהתייחס לכל שאלה שיש לך בנושא. את תגובתך בבקשה לרשום עכשיו כאן למטה