האם אתם נשמה עתיקה? הנביאה – שיר היזכרות:

מאת: בשעה 2:56 pm נושאים: Uncategorized


לכל גבר שמעיז לחלום,

תופיע פעם בחיים,

היישר מהגלגול הקודם,

אישה עתיקה, אישה נבואית.

היא לא תצא לחפש אותך,

אלא תמתין בנינוחות שתבוא,

כי אליה הדברים מגיעים

בעצמם, מעצמם עצמאית.

על שטיח שתפרוס לכבודה,

היא תפסע אל תוך חייך

בזמן ממש לא נוח

וגם לא הגיוני

והכי לא מתאים

לגרונך הקורא, המביא.

אז איך תזהה אותה

ואיך היא עצמה תדע שזאת היא?

יהיה עליה להתעורר משנתה ולזכור

שהיא אלה מפוסלת בשר ודם

ושאתם מכירים ממקודם

מכאן, מפה ומשם

וכשאותה כבר מצאת

ובא כבר נגעת, ידעת

כי היא תגיב אלייך שונה

ו…”את חד פעמית”, תלחש באזניה, מתפלא.

בעודך מתערטל מול עיניה,

את חודו של החץ הטועה,

בלבך השקוף היא תראה

ועדה לך מחלץ אותו

מרפא את עצמך

היא תהיה.

ואתה,

אתה תאהב אותה,

אתה תאהב את קסם מבטה

תאהב אותה ותשנא

ותנוח ותחלים ותקום ותצא

ו…”נעים מאוד”, בכל פה לה תודה

אך לא תשוב אליה שעתיים

ולפעמים אף ימים רבים הרבה.

ככל שתרחק ממנה

אתה יותר ויותר תגלה,

שבשובך אליה לרוויה,

חודר בצוף מקדשה

טועם בה דבש

ואוכל ושותה,

אתה עוד יותר רוצה אותה,

רוצה, רוצה ורוצה…

אבל לרצות אותה לא אוהב שרוצה.

והיא בכל לילה

אותך תשחרר,

ובכול בוקר תשוב ותבחר

להמשיך לאהוב אותך

כי מאז חייכם הקודמים

עדין לא מצאה לה נחמה, אלא בחופש ההתייחסות

חופש היחסים.

הנביאה,

כנשמה עתיקה בגוף אישה.

בחיים האלה על פני האדמה

מצווה לגעת כדי לדעת

לכן, על מנת לזהות שאתה הוא הנביא

אשר בשמה קרא,

היא תאלץ לחוש את מגע קולך על בשרה,

כאשר אתה מנגן את המשפט:

"אני אוהב אותך",

על תוף ליבה.

משבגרת, סליחה ומחילה בקשת

בגין הטלטלות שבנפשה יצרת

כשבאת והלכת באת והלכת…

רצית לא רצית, חזרת ונשארת,

כן, בוודאי שהיא תסלח לך

הרי היא נביאה – נשמה עתיקה בגוף אישה

היא מבינה שהיית צריך את הזמן שלך

כדי לזהות אותה ולהכיר בה אותך,

כדי שהיא תקבל אותך

ככה,

איך שאתה

ותזכור בך את עצמה

…………………………

כל הזכויות שמורות למחברת: רונית שפי וולפין – מורה רוחנית

מתנה: לקבלת סידרת הטיפים שלי למימוש אהבות אמתיות בכל תחומי החיים (פרנסה, קריירה, יחסים, בריאות מודעות ועוד) לחצו כאן עכשיו

את תגובתך לשיר בבקשה לכתוב כאן:

24 תגובות

24 תגובות לפוסט “האם אתם נשמה עתיקה? הנביאה – שיר היזכרות:”

  1. איריס עידובתאריך 02 יונ 2011 בשעה 6:04 pm

    הי רונית. קראתי את השיר עוד ועוד, ובכל פעם התאהבתי בו יותר. הוא מעורר בעיני מעמקים: מעמקי אהבה, זכרונות..השיר מדגים באופן מפעים את היכולת ,והענין של נשמה עתיקה ביחסים. וביכולת להנות מיחסים עמוקים,מפרים,מכבדים.בעיני רוחי עולה המילה “זיקה”.זהו רובד מאד עמוק בעיני של אהבה,אכפתיות,חמלה, כבוד,שותפות הערכה,נינוחות..סופ”ש מתוק, איריס.

  2. אביטל פלדבתאריך 02 יונ 2011 בשעה 7:34 pm

    אני עדיין ממתינה שיבוא, היישר משם, מחיים קודמים.

    לא אצא לחפשו, יודעת שביום מן הימים ימצא הוא אותי.

    שכן הגבר "מצא אישה – מצא טוב".

    ו"האישה – בוחרת את בחיר ליבה".

    תודה לך רונית על השיר וההשראה…

    סוף שבוע קסום

    אביטל

  3. דורי בן זאבבתאריך 03 יונ 2011 בשעה 3:26 am

    הנביאה
    המביאה,
    הלביאה
    ,מהלכת על מרבד החיים חד פעמית.
    בצעד קל, ובעין צופיה,
    בלבב פנימה.
    שיר רב חושי, נשי עתיק יומין ,מתאר נפשות
    ואהבה נימזגת ללב, שיר משמר הגבול ,היוצא במחול לזכור ולמחוק דבש ועוקץ.
    שיר בטעם אשה וסיפור אהבה בין
    ,נשמות עתיקות .על שמיכת החיים.
    שלמרות הכאב , והטלטלה, סולחות ומקבלות.
    "וזוכרת את עצמה בך".
    "לחוש את מגע קולך" משפט מהדהד ומקסים ,
    אוהב את הכתיבה החופשית שלך.חופש הביטוי בכל מדעי הרוח.
    שירים ממגרות הלב החושב.
    תודה רונית הנבואית.

  4. דוריהבתאריך 03 יונ 2011 בשעה 6:35 am

    הי רונית
    שיר יפיפה, קראתי נפעמתי הוזדהתי עם כל מילה .ניתן לומר שסיפור חיי וכנראה של איספור נשים בעולם מתומצת בשיר המדהים והעמוק המבין והחודר לנפש האדם
    תבורכי ,כל טוב ,דוריה

  5. אסתר.שבתאריך 03 יונ 2011 בשעה 6:52 am

    רונית אין לי מילים כדי לתאר את מה שהשיר הזה מעורר בי.אולי אשמע לא צנועה במיוחד אך השיר הזה כאילו נכתב עבורי.לא סתם אומרים שכל אישה היא מלכה.את אומרת נביאה….הכל נכון.כל הרגשות שחוויתי באים לי בדיוק מהמקום הזה שתיארת בתחילת השיר.גלגול נשמות,מסביר הרבה רבדים עמוקים שנמצאים בתוכנו.הוקסמתי, התרגשתי מאוד ,תודה לך על שיר מקסים ביופיו ותיאורו.התחברתי אליו כל כולי, תודה לך ענקית כאישה עתיקה ונבואית אל אישה עתיקה ונבואית שגם אני הנני.אני יודעת זאת כעט יותר מתמיד.

  6. רונית שפי וולפיןבתאריך 03 יונ 2011 בשעה 7:35 am

    שלום אסתר,

    בניגוד למקובל לחשוב, תגובתך כאן איננה צנועה (וגם איננה יהירה), אלא ענווה.

    אחד הצדדים האפלים (חולשה לחיזוק) של נשמות עתיקות הוא הנטייה המיותרת להצניע את עצמן ולנסות לתקן את זה אחר כך ע"י יהירות.
    לכן, אחד הכלים שאני מלמדת נשמות עתיקות הוא כלי הענווה, המאפשר את שיבתן אל מקומן המיועד – מנהיגות העולם,
    כל אחת בתחומה: בעסקים, בחינוך, בתקשורת, בביטחון, בבידור, בפוליטיקה באומנות וכד'

    מקומן העניו של הנשמות העתיקות הוא בישיבה נינוחה על פסגת ההר, כל אחת , כאמור, על פסגת ההר שלה ובתחומה, תוך כדי שהן מאירות באור נעים, מעיר ומעורר השראה (לא קטן וצנוע ולא גדול ומסנוור), לכל שאר גילאי הנשמה – הפעוט, הצעיר והבוגר. באורן הענוותי מהוות הנשמות העתיקות פנס המאיר את דרכן של הנשמות הצעירות מהן ומכוונות אותן להיות כל אחת על מקומה – כל גיל וכל אדם על מקומו העניו. כך ממלאות הנשמות העתיקות את שליחותן בעולם – הן מוודאות שכל אחד אחר ממלא את שליחותו ומעורב בחייו שלו כחלק מחיי המין האנושי.

    הנשמות העתיקות הן המגדלור של המין האנושי.

    על כך נאמרו הדברים הבאים שמיוחסים לחכם היהודי ישוע, בספר מתי, הברית החדשה, פרק ה' פסוק 13:

    …"אתם מלח הארץ, ואם היה המלח תפל, במה ימלח, הן לא יצלח עוד לכל, כי אם להשליך חוצה והיה מרמס לבני אדם.
    אתם אור העולם, עיר יושבת על ההר לא תוכל להסתר.
    גם אין מדליקים נר ושמים אותו תחת האיפה, כי אם על המנורה ויאר לכל אנשי הבית.
    כן יאר אורכם לפני בני האדם, למען יראו מעשיכם הטובים ושבחו את אביכם שבשמים.

    אל תחשבו כי באתי להפר את התורה או את דברי הנביאים. לא להפר, כי אם למלאת"…

    גם בנאום ההכתרה המפורסם (שמיוחס בטעות לנלסון מנדלה) נאמר:

    "הפחד העמוק ביותר שלנו, אינו הפחד מחוסר יכולת.
    הפחד העמוק ביותר שלנו הוא הידיעה שעוצמתינו אינה ניתנת למדידה.
    האור ולא הצד האפל שבנו הוא שמעורר בנו חרדות.
    כל אחד שואל את עצמו-
    מי אני שאוכל להרשות לעצמי להיות כל כך מקסים, מוכשר, מבריק ומאושר?
    למעשה מי אתה שתרשה לעצמך לא להיות כזה?
    אנו ילדים של אלוהים.
    כשאנו בוחרים לשחק את המשחק הקטן,אנו לא משרתים את העולם.
    אין שום דבר נאור או מואר בצמצום האישיות שלנו,
    רק כדי שאחרים ירגישו נוח בחברתנו.
    הוא לא גלום רק בחלק מאיתנו, נולדנו כדיי לממש את הקסם האלוהי הגלום בנו.
    כל אחד מאיתנו נושא את הקסם הזה בתוכו.
    כאשר אנו מרשים לאור הפנימי שבנו לזרוח,
    בלתי מודע אנו מאפשרים לאחרים לעשות אותו דבר.
    כאשר אנו משוחררים מהפחדים שלנו,
    נוחכותינו תשחרר אחרים מפחדם."

    חשוב לי לציין, כי שני הציטוטים הללו (של ישוע ושל מנדלה) נכונים מצד אחד לכל גלאי הנשמה.
    אלא שלנשמת פעוט, צעיר ומבוגר אין בדרך כלל בעיה להראות בעולם. דווקא הם יודעים להבליט את עצמם את עצמם ולפעמים אף יתר על המידה, בעוד
    מי שנחבא אל הכלים באופן שמזיק לעצמם ולעולם הם דווקא הנשמות העתיקות.

    וכאן חשוב להכניס סדר במושגים ולהבין ש"צניעות" פירושה הוא הסתרה או הקטנה.
    מנגד, "יהירות", פירושה הוא הגזמה או הבלטה.
    לעומת צניעות ויהירות, "ענווה", פירושה הוא דיוק.
    כלומר, לא קטן מידי ולא גדול מידי.

    כאשר אדם נמצא בנקודת הענווה שלו הוא עומד על מקומו בעולם ותורם את תרומתו הענווה לעצמו ולעולם בו זמנית.

    כך שאני מאוד שמחה שתגובתך כאן איננה צנועה, אלא ענווה.

    השיעור שלמדתי בנושא (ראי את הקלטת השיעור בפוסט הקודם)
    והשיר הזה כאן מהווים קריאה לנשמות העתיקות לצאת ממקום מיסתורן, כנחבאות אל הכלים…
    ולשוב את מקומן הענוו בפיסגת ההר.
    אני שמחה שאת מעזה להיענות לקריאה הזאת.
    במיקרה הזה אני אומרת: די לצניעות – היא איננה מטיבה עם אף אחת ואחד – לא איתנו, הנשמות העתיקות ולא עם העולם.
    אני מקווה שאת מבשרת כאן מגמה של התעוררות הנשמות העתיקות
    תודה על תגובתך
    רונית

  7. רונית שפי וולפיןבתאריך 03 יונ 2011 בשעה 8:39 am

    תודה דריה. אני שמחה לדעת שהשיר מהדהד למרחקים

  8. רונית שפי וולפיןבתאריך 03 יונ 2011 בשעה 8:50 am

    אכן דורי, אחד המשפטים המשמעותיים עבורי בשיר הזה הוא המשפט שהזכרת: "לחוש את מגע קולך"
    כי אחד הקשיים הקלסיים בהם נתקלות נשמות עתיקות הוא הפער בין היכולות המדהימות בהן ניחנו לבין היכולת לתת להן ביטוי ממשי יומיומי בכל תחומי חייהן מפרנסה, קריירה, יחסים, בריאות, מודעות ועוד.
    כדי לסגור את הפער הזה על הנשמות העתיקות להשקיע בפיתוח החושים שלהן (הפיסיים והמטאפיסיים) ולהיעזר בהם כדי לגשר על הפער הזה על ידי העצמת החיבור בין גופם לנשמתם. לשם כל פתחתי את ארגז הכלים הרב חושיים (על חושיים וחושיים). באמצעות הכלים הללו יכולות הנשמות העתיקות להתמיר את ידע והכישורים הרבים בהם התברכו מרמת הרוח (הנשמה העל חושית), אל רמת החומר – הגוף הפיסי האנושי.. עבורי המשפט "לחוש את מגע קולך" מתאר את ההתיקון הזה שבו מבקשת הנשמה העתיקה לחוות אהבה בנשמתה ובגופה כאחד. היא מבקשת אחדות של רוח וחומר, זכרי ונקבי.

  9. רונית שפי וולפיןבתאריך 03 יונ 2011 בשעה 8:55 am

    יופי. אני מאמינה בכל ליבי שעלינו הנשים לאפשר לגבר למלא את שליחות – למצוא אותנו, בזמן שאנו מקדישות לעצמינו ובכך מאירות כמגדלאור המרמז לו את מקום הימצאותינו.. . בהצלחה אביטל

  10. רונית שפי וולפיןבתאריך 03 יונ 2011 בשעה 9:17 am

    אכן דורי, אחד המשפטים המשמעותיים עבורי בשיר הזה הוא המשפט שהזכרת: “לחוש את מגע קולך”
    כי אחד הקשיים הקלסיים בהם נתקלות נשמות עתיקות הוא הפער בין היכולות המדהימות בהן ניחנו לבין היכולת לתת להן ביטוי ממשי יומיומי בכל תחומי חייהן מפרנסה, קריירה, יחסים, בריאות, מודעות ועוד.
    כדי לסגור את הפער הזה על הנשמות העתיקות להשקיע בפיתוח החושים שלהן (הפיסיים והמטאפיסיים) ולהיעזר בהם כדי לגשר על הפער הזה על ידי העצמת החיבור בין גופם לנשמתם. לשם כל פתחתי את ארגז הכלים הרב חושיים (על חושיים וחושיים). באמצעות הכלים הללו יכולות הנשמות העתיקות להתמיר את ידע והכישורים הרבים בהם התברכו מרמת הרוח (הנשמה העל חושית), אל רמת החומר – הגוף הפיסי האנושי.. עבורי המשפט “לחוש את מגע קולך” מתאר את ההתיקון הזה שבו מבקשת הנשמה העתיקה לחוות אהבה בנשמתה ובגופה כאחד. היא מבקשת אחדות של רוח וחומר, זכרי ונקבי.

  11. נאוהבתאריך 03 יונ 2011 בשעה 9:21 am

    רונית יקרה, ראשית, באשר להבחנה שבין יהירות, צניעות וענווה -איזה יופי. שנית, כרגע סיימתי להקשיב להקלטת השיעור האחרון . השיתוף שלך בדבר דרכה של נפש עתיקה להצלחה, נתן אישור והרגיע בי את המקום של חוסר עשייה כוחנית,דוחפת,מניעה קדימה לקראת…וכעת מרגיש לי נוח להמשיך להתבונן(פנימה וגם החוצה),לחקור,,להבין,לשתף ולדעת שזוהי דרכי – כנשמה עתיקה הדברים קורים וימשיכו לקרות מעצמם.תודה על הזכות האינסופית לפגוש אנשים מדהימים,תודה על הזכות האינסופית ללמידה מתוך הקיום ביקום.שבת שלום.

  12. Daliaבתאריך 03 יונ 2011 בשעה 2:51 pm

    רונית היקרה, המילים שיצאו מנשמתך מבטאות את הידיעה שאני נושאת עימי ב DNA. אף אחד לא יכול היה לבטא את הדברים טוב ממך! תודה שעשית זאת גם עבורי…. מוצאת את עצמי קוראת את הטקסט שוב ושוב נרגשת נפעמת ומזילה דמעה … נדמה כאילו מישהו שלח אותך לאשר לי את התחושה הפנימית … להשקיט את נשמתי, לעודד, לאשר ולומר "זה בסדר ביתי…. זה בסדר". באמת זכות גדולה להכיר אותך, אני נפעמת ומוכירה ושולחת לך ברכות להמשך יצירה מוצלחת ומבורכת. שבת שלום לך רונית יקרה!

  13. רחלבתאריך 04 יונ 2011 בשעה 2:07 pm

    רונית יקרה,

    השיר שלך פשוט נוגע במקומות הכי אמיתיים ורציתי לכתוב לך דברים שחשבתי שרק אני מרגישה כך, כמו " שהשיר נכתב עלי" אבל אז קראתי את התגובות ומסתבר שלנו הנשים יש כנראה את אותו הד.נ.א. השורה שקפצה לי "אלא תמתין בנינוחות שתבוא, כי אליה הדברים מגיעים בעצמם מעצמם" זו פשוט אני ולא יאומן שמישהי אחרת יכולה כל כך לדייק ולרגש … אני תולה את השיר במקום שאוכל כל יום לקרוא ולהתאמן על ענווה זה פשוט מקסים…

    תודה רבה לך, שבת שלום

    רחל צרף

  14. אסתר .שבתאריך 05 יונ 2011 בשעה 6:34 am

    רונית שלום וברכה לך שוב.
    תודה רבה על התגובה לדבריי.קיבלתי ממך מייל הבוקר לגבי הסמינר הקרוב בזכרון ,ולצערי לא הצלחתי להרשם כי למרות שמילאתי את כל הפרטים הופיע לי בסוף הרישום הסעיף של מילויי המייל שוב ושוב.אשמח אם תבדקי זאת כדי שאוכל להרשם.

  15. מעייןבתאריך 05 יונ 2011 בשעה 11:27 am

    רונית,
    תודה לך על השיר המקסים והמרגש הזה, מצאתי את עצמי קוראת אותו ברצף מספר פעמים ובכל פעם מגלה בו רובד חדש…. מעניין שאני תמיד נתקלת במסרים ממך- בדיוק בתזמון הכי נכון והכי מתאים לי…:)
    ריגשת אותי ועוררת בי המון השראה להיות הנביאה, ולהאיר את האור שבי בענווה. תודה.

  16. לילךבתאריך 05 יונ 2011 בשעה 12:35 pm

    שלום רונית,

    הקשבתי ל-2 ההרצאות האינטרנטיות האחרונות שלך, וקראתי בבלוג,
    מאד מתחברת להרבה ממה שאת אומרת, לתובנות ולגישה, ועל כך תודה!

    בהרצאה האחרונה גם התרגשתי מאד מהתאורים שהזדהיתי איתם מאד, על הנשמות הותיקות.
    אני מוצאת בעצמי הרבה מהתאורים – בעיקר של העתיקות אך גם של הבוגרות,
    כך שלא בטוחה באיזו קבוצה אני…
    בכל אופן לא על זה אני פונה כרגע 🙂 אלא בעניין אחר:

    עולה וחוזרת לי שאלה – שאני רוצה לשתף אותך, ואשמח לשמוע את הראייה שלך בנושא,
    במיוחד שייתכן שנחשפתי למעט מידי חומר שלך, והתמונה שלי כמובן לא מלאה 🙂

    רוצה לשאול על החלוקה שלך של הנשמות לכאלה שבגוף נשי/גברי,
    ובעיקר על התאורים על הדרכים השונות שלהם להגיע לחיבור ולהשלמה *הזוגית*, וכו'.

    אני לסבית, וכל המשקל הרב של התאורים אצלך –
    של מציאת הזוגיות עם גבר דווקא, והאופי של ההתחברות הזאת –
    לא מדברים אלי כ"כ באופן טבעי.

    למשל חלוקת התפקידים הזאת שמתבטאת פה למעלה באחת התגובות שלך –
    "שעלינו הנשים לאפשר לגבר למלא את שליחות – למצוא אותנו,
    בזמן שאנו מקדישות לעצמינו ובכך מאירות כמגדלאור המרמז לו את מקום הימצאותינו"

    בטח היו בין תלמידותייך לא מעט נשים לסביות, אז את יכולה לייעץ –

    אני שואלת את עצמי
    אם "לתרגם" את הדברים האלה שאת אומרת לעולם מושגים שיותר רלוונטי לי
    (וזה לא פשוט, בגלל המרכזיות של התכנים האלה אצלך – של התפקידים השונים בזוגיות – לכל אחד מהמינים )
    או לא לנסות, ופשוט להתרכז בלהפיק למידה ממך בנושאים אחרים שבהם אין קושי הלימה למציאות הזוגית שלי.

    תודות ואשמח לשמוע!

  17. ישראלבתאריך 05 יונ 2011 בשעה 2:26 pm

    לרונית ולכל הכותבות
    נפלא לקרוא דברים מרתקים כאלה!

  18. רונית שפי וולפיןבתאריך 06 יונ 2011 בשעה 11:18 am

    תודה ישראל, דברייך מעודדים

  19. רונית שפי וולפיןבתאריך 06 יונ 2011 בשעה 11:43 am

    איך אישה לסבית ממשת את עצמה לפי פרופיל הנשמה שלה?

    שלום לילך,

    שאלת שתי שאלות ואתייחס לשתיהן:

    1. האם את נשמה בוגרת או עתיקה?
    תשובתי היא: לכל אחד מ4 גלאי הנשמה יש שליחות ייחודית משלו, מאפיינים ייחודיים, חולשות והחוזקות ודרכים שמשלו. על כך ארחיב יותר בסמינר מצליחניות לפי פרופיל הנשמה שיערך בשבוע הבא ואת מאוד מוזמנת להשתתף בו.

    2. שאלת על יצירת הזוגיות הרצויה לך כאישה בכלל וכאישה לסבית

    ותשובתי היא:

    שיתוף פעולה בין הנשי לגברי בתוכנו ועם הזולת (הן בקרב נשים והן בקרב גברים) הוא המוליד עבורנו את כל מה שאנו רוצים שיהיה לנו בחיי, החל מתינוק וזוגיות ועד כסף, קריירה, בית, בריאות
    מודעות.

    זה קורה הן אצל אנשים משני המינים בלי שום קשר להעדפות המיניות שלהם – הטרו או הומוסקסואליות

    לכן, חשוב להבין שבגוף הפיסי של שני המינים (הן אצל נשים והן אצל גברים) ישנה אנרגיה גברית ואנרגיה נשית, אלא במינונים שונים ובעלי איכות שונה. אצל נשים יש יותר אנרגיה נשית ופחות גברית ולהיפך. האנרגיה הנשית והגברית של אישה תהייה שונה מהנשית והגברית של גבר.

    כך שבין אם ההעדפה המינית שלך היא הטרו או הומו סוקסואלית חשוב שתכירי את האנרגיה הנשית והגברית האוטנטית שלך לא רק כאישה אלא כלילך. כי זה שונה לא רק מגבר לאישה, אלא גם מאישה לאישה.

    המפגש בין שניים מאותו המין ושניים ממין שונה

    אך כדי לממש את עצמינו בכל תחומי החיים לא די ביצירת הרמוניה ושיתוף פעולה בין הנשי לגברי בתוכנו אלא גם מחוצה לנו – ביחסים עם הזולת. הן ביחסים בין שני אנשים מאותו המין והן ביחבים בין שני אנשים ממין שונה.

    המפגש בין שני אנשים מאותו המין, בין אם הם הטרו או הומו סקסואלים מציף תמיד את השאלה הלא מדוברת: מי מאתנו ימלא את התפקיד היותר נשי ומי את הגברי ביחסים בנינו? לכן, מפגש כזה מחדד את הצורך בהכרות ובתיעול נכון של אנרגיה הנשית והגברית שלנו (בין אם אנחנו סטריטים או הומו סקסואליים).
    כשגבר ואישה נפגשים מאוד ברור ממי מצופה למלא את התפקיד הגברי או הנשי בין השניים. אך כשגבר וגבר או אישה ואישה נפגשים השאלה הזאת תלויה באוויר והתשובה אינה ברורה מאיליה.

    העניין הוא שאותה השאלה תלויה באוויר גם כששתי נשים הטרוסקסואליות נפגשות וגם ששני גברים הטרואסקסוליים נפגשים.
    כך אני מוצאת את עצמי כאישה הטרוסקסואלית לפעמים יותר גברית ביחסים עם נשים מסוימות ולפעמים יותר נשית עם נשים אחרות. יותר נשית עם גברים מסוימים ויותר גברית עם גברים אחרים. אבל אני תמיד מקבפידה להיות מחוברת לאנרגיה הנשית והגברית שלי ובמינונים שלנכונים לי ולא שמצופים ממני על ידי הצד האחר. אחרת אני מוצאת את עצמי סוחבת את זולתי על הגב שלי או נישלטת על ידיו. או על ידיה.
    חלוקת התפקידים של מי בין השניים יהיה הנשי או הגברי יותר נוצרת מעצמה ללא שיחה או הסכמה. זה פשוט תלוי באופי האנרגיה הנשית והגברית שלך, השליחות שלך ביחסים הללו ובמרכיבים נוספים בפרופיל הנשמה שלך.

    לעומת מפגש בין שני המינים שבהם כל צד הוא הטרוסקסואלי, במצב שבו אישה או גבר הם הומוסקסואלים לפעמים מתקבעים התפקידים של הנשי והגברי וכך אפשר למצוא נשים לסביות שהן יותר "גבריות" או יותר "נשיות" וכנ"ל לגבי גברים הומוסקסואליים.
    בכל המצבים, אצל רוב האנשים החיבור לנשי/גברי שלהם מושפע מבחוץ ולא מקורי או אוטנטי. לכן גם הומוסוקסואלים וגם הטרוסקסואלים חווים קשיים ביצירת יחסים עם בני מינם ועם המין השני, הן בזוגיות והן בכל סוג אחר של יחסים. יחסי עבודה, חברות וכדומה.
    בקיצור, תיעול נכון של אנרגיה נשי וגברית בתוכנו יכול להקל משמעותית את מימוש מאוויי נשמתנו בכל התחומים בלי קשר להעדפות המניות שלנו.
    בנוסף, לנשים לסביות כמו להטרוסקסואליות גם יש תיקון לעשות עם עצמן לגבי יחסן לגברים ולנשים.
    ובאשר לך באופן אישי, בסופו של דבר ביחסים עם זוגתך אחת מכן תהייה יותר גברית והשנייה יותר נשית, אחרת היחסים לא יחזיקו מעמד. כי כפי שאמרנו – צריך גם נשי וגם גברי כדי שדבר יעבוד ו/או יקרה, בין אם זה זוגיות, קריירה או כל דבר אחר.

    לסיום, היופי בתיעול האנרגיה הנשית/גברית שלנו בצורה נכונה לנו הוא שאנו לומדים להיות נשיים וגבריות בדרך האוטנטית שלנו ומשתחררים מדרכים שלמדנו או העתקנו מאחרים.
    זה חשוב כי למימושינו העצמי מכיוון שהדרך היחידה להצליח לממש את מאוויי נשמתנו בכל התחומים בו זמנית ובנינוחות וללא סבל או מאמץ היא רק אם נלך בדרך שלנו.
    וזאת המטרה של פרופיל הנשמה – ללמד אותנו את הדרך שלנו.

    לסיום סיומת, אשמח לראותך בסמינר מצליחניות לפי פרופיל הנשמה
    חג שמח
    רונית שפי וולפין

  20. ארליבתאריך 06 יונ 2011 בשעה 12:30 pm

    שלום רונית שירך נגע במעמקים חבויים של נשמתי. במקומות שאני מחביאה אפילו מעצמי ובזכרונות שצפו במהלך חיי – אולי מחיים אחרים, כאילו הייתי בעבר נשים אחרות, חזקות יותר מהאישה שאני כיום.
    כיום אני סובלת גם ממגבלה פיזית שמקשה על התפקוד היומיומי וגם כמובן על תפיסת העצמי כחזקה ויכולה. אני חשה שעלי להאבק כדי להשיג את רצוני, שהמלחמה נגד המחלה, שגם היא חלק ממני כבר מגיל צעיר מאוד, מתישה את הנפש.
    גם אני אשמח לדעת איך יודעים האם אני נשמה עתיקה או שאולי זהו רצון בלבד? האם הנטיה שלי לנסות ולפרוץ דרכים חדשות גם במחיר אישי כבד מאפיינת נשמות עתיקות או ההיפך?וכמובן- איך ניתן ללמוד עוד.
    שירך ומילותיך עוררו צמא לידע נוסף.
    אשמח לשמוע את תשובתך
    חג שמח וברכות של אור
    אֹרלי

  21. עינת אוזברישבתאריך 06 יונ 2011 בשעה 7:30 pm

    רונית יקרה,

    כשאני קוראת את שירייך המדברים על אישה

    כולי מתמלאת בתשוקה וגעגוע,

    אינני יודעת למה אבל תמיד הדמעות עולות,

    ואני שואלת את עצמי מתי הגיע לשקט

    הידיעה שהיגעתי הביתה.

    כל כך הרבה כאב אני חשה בתוכי

    ושואלת מתי כל הכאב יפסק????!!!!!!!

    שואלת שוב ושוב מהו הדבר הכל כך ענק שבי

    שמונע בעדי להגיע לנחלה?

    אני מגיע לפסגת ההר ומרגישה WOW ואז

    קורה דבר מה…… ואני ממש ברגע אחד נופלת מההר.

    אני רוצה כבר אתמול להכיר את נישמתי שלי,

    מצפה בתשוקה עזה לדעת.

  22. לילךבתאריך 06 יונ 2011 בשעה 9:13 pm

    תודה רבה רונית על התשובה הרחבה,
    קיבלתי תמונה מאד מקבלת ומאפשרת, ומזמינה לחקור ולקחת אחריות…
    ממש יפה בעיני ההסתכלות שלך, איך שני הרכיבים – הנשי והגברי – מתבטאים ומתפקדים בכל מערכת יחסים, פנימית וחיצונית – מכל סוג. אלה נושאים שמעסיקים אותי ברמות שונות לאורך החיים, אך הגישה הרכה שלך לחלוקה – מאד נעימה ומרעננת 🙂

    בכל תשובתך היה משפט אחד שהתקשיתי איתו. אני הייתי מרגישה יותר נוח בהנמכת ההחלטיות של המשפט, כהמשך והכללה של "רכות החלוקה" שלך, והייתי שמחה לשמוע איך את רואה את זה. אני מתכוונת למשפט "בסופו של דבר ביחסים עם זוגתך אחת מכן תהייה יותר גברית והשנייה יותר נשית, אחרת היחסים לא יחזיקו מעמד".

    לפחות מאיפה שאני נמצאת זה לא נראה לי הכרחי בצורה חד משמעית כזו לכל זוג. אמנם בהרבה זוגות חד מיניים יש חלוקת תפקידים די ברורה בין בני הזוג – מי יותר גברי באופן כללי, ומי יותר נשי באופן כללי. אך בזוגות אחרים – זה מתחלק בצורה מורכבת יותר – לפי תחומים, וגם על הבסיס המורכב יותר הזה – מתאפשרת יציבות…
    למשל שבתחום טיפוח הבית – אחת יותר בצד הנשי, אך בתחום הטיפול בילדים דווקא האחרת יותר נשית, או למשל שבתחום התיקשורת עם החוץ – אחת יותר גברית, אך באופי הקריירה – דווקא האחרת יותר.

    מעניין אותי – האם משמעותית בעינייך ליציבות הזוגיות חלוקה ליותר נשי/גברי במגוון התחומים *יחד* אצל האחת, או שהגמישות והמורכבות האלה שתיארתי יכולים להיות גם יציבים…

    לא יודעת בדיוק אם הקושי שלי עם רעיון החלוקה הברורה והרחבה בין בנות הזוג – נובע ישירות מהדינאמיקה המתקיימת אצלנו בזוגיות, או שזה עניין כללי שלי עם קבלת מסגרות להתנהגות וחשיבה – רצון ליצור ולהגדיר צורות מדוייקות בשבילי ששונות מהסכימות המקובלות… צריכה עוד להסתכל על זה לאט, ובנתיים לא מהססת לשלוח גם מחשבות לא מוגמרות…

    לגבי הסמינר – נאלצת להפסיד גם את המבצע המפתה, בגלל ארוע משפחתי באותו יום בחלק אחר של הארץ, אז מחכה לשמוע פרטים על הסיבוב השני שכבר רמזת עליו 🙂

    תודות!

  23. רונית שפי וולפיןבתאריך 07 יונ 2011 בשעה 5:03 am

    איך לממש את הזוגיות הרצויה לך לפי פרופיל הנשמה שלך –
    לנשים ולגברים הטרו והומו סקסואליים כאחד:

    הי לילך,

    ראשית, אני מעריכה את החופש שאת מעניקה לעצמך להרהר כאן בכתב. זה מרכיב חשוב בתהליך המימוש העצמי – לשאלות שאלות ולחקור את התשובות שלך בתוך דיאלוג ורב שיח ולא להישאר איתן לבד.

    שנית, לגבי המשפט הבא שאמרתי בתשובתי הקודמת אלייך, כאן למעלה: "…בסופו של דבר ביחסים עם זוגתך אחת מכן תהייה יותר גברית והשנייה יותר נשית, אחרת היחסים לא יחזיקו מעמד”.

    לפני הכל, אני מסכימה אתך שחלוקת התפקידים היא לא לשניים (אחד מבני הזוג נשי באופן טוטלי והשני גברי). אלא להיפך, החלוקה עוברת דרך תחומיי עניין, זמנים ומצבים. יתכן שבשיח עם השכנים אחד מהזוג יהיה הגברי והשני נשי ובקניות של רהיטים להיפך. אבל עדין, בכל רגע בתוך היחסים הדומיננטיות הנשית והגברית ישתנו בתוך עולמו הפנימי של כל אדם כאשר פעם הנשי שבו מוביל ופעם הגברי. הדומממנטיות הזאת תבוא לידי ביטוי גם עם בני הזוג.
    זה מזכיר לי ריקוד טנגו ארגנטינאי (שהוא אינטואיטיבי וקשוב במיוחד לניואנסיים בתוך האינטמיות של שני הרוקדים).

    אז כמה דברים חשובים:.

    1. כיוון שבלי שיתוף פעולה בין האנרגיה הנשית והגברית בתוכנו וסביבנו אין חיים אז גם אין מימוש של עצמינו בכל תחומי החיים.

    2. הקושי בזיהוי האנרגיות הנשיות והגבריות האוטנטיים שלנו הוא אחד הסיבות לסבל בחיינו – בעולמינו הפנימי (הרוח) והחיצוני (החומר). כי כאשר הנשי והגברי בתוכנו וסביבנו אינם נמצאים בהרמוניה ושיתוף פעולה זה נראה כמו זוג שמנסה לרקוד טנגו אך דורך זה לזה על הבהונות…

    3. רובינו הושפענו מהצפיות החברתיות המקובלות מגבר ואישה – גם אם אנו חושבים אחרת ואף מעזים לנהל יחסים זוגיים לא מיין סטריימיים, זה לרוב עדין קיים בתת מודע שלנו ולכן רב האנשים אינם מכירים עדין את האנרגיה הנשית והגברית האוטנטית שלהם. כך אני מוצאת שהרבה מהאנרגיה הנשית והגברית שנשים מזרימות אינן שלהן אלא של נשים וגברים אחרים – מהחיים הקודמים ומהחיים הללו.

    4. במסגרת הליווי שאני מעניקה לאנשים (שיעורים פרטיים וקבוצתיים), אני מלמדת ת תלמידיי להשתחרר מאנרגיות נשיות וגבריות זרות ולהתחבר אל שלהן, לווסת אותן ברמה היומית כך שיניבו עבורם פירות בכל התחומים בו זמנית וזאת אומנות בפני עצמה. פשוטה ומענגת אך בהחלט אומנות.

    הכירות עם הנשי והגברי האוטנטי שלנו ותיעולו בצורה נכונה לנו הוא מרכיב בסיסי וחשוב במיוחד במימושי העצמי לפי פרופיל הנשמה .

    איך זה עובד בפועל? כדי לממש את עצמי על בסיס יומי, בכל תחומי חיי, בו זמנית, בנינוחות וללא סבל ומאמץ מיותרים, אני משתמשת בכלים הרב חושיים (על חושיים וחושיים) שפתחתי, ובאמצעותם מתכוונת אל פרופיל הנשמה שלי באותו יום – אל מהותי, ייעודי, שליחותי וזכותי לאותו היום, אל התדר שלי לאותו היום, אל איכות וכמות האנרגיה הנשית וגברית שלי שלהם אני זקוקה באותו יום, בוחרת את פקלטות הנשמה שלי, שאותן אגייס לצורך מימושי העצמי כגון: החכמה, האמנית, המשרתת, המלכה, הכהנת ועוד מרכיבים מפרופיל הנשמה שלי.

    על כך ועוד בסמינר מצליחניות – לפי פרופיל הנשמה שאערוך אחרי חג השבועות (ב15/6/11 )

    חג שמח והרמוני

    רונית

    רונית

  24. לילךבתאריך 07 יונ 2011 בשעה 8:55 am

    תודות רונית,

    אני קוראת ומרגישה שנפתח לי פתח, שמשהו מתאפשר לי…

    נוסעים לחופשת שבועות בלי חיבור לנט, אז מדפיסה בנייר את תשובותייך ולוקחת איתי
    כדי שאוכל לקרוא שוב בנחת, ולראות לאן זה לוקח אותי 🙂

    חג שמח!

אם אהבתם בבקשה תנו לי לדעת בלחיצה על כפתור הלייק. בנוסף, אשמח לשמוע מה הפקת מתוכן זה ולהתייחס לכל שאלה שיש לך בנושא. את תגובתך בבקשה לרשום עכשיו כאן למטה