איך לעבור מתחושת פספוס והחמצה לדיוק הדרך ושמחת חיים

מאת: בשעה 12:03 pm נושאים: מאמרים

גם ברגעים שאנחנו לא מדויקים (וכתוצאה מכך מרגישים שאנחנו "יורדים" מ"הדרך" שלנו) קורים לנו לפעמים דברים נפלאים. אבל האם זה אומר שכל מקום שאליו הגענו "במקרה" או ב"טעות" הוא באמת המקום המדויק לנו? האם זה אומר שהוא בהכרח מהווה חלק מ"הדרך שלנו"? אם אנחנו לפעמים מרגישים נפלא גם כשאנחנו לא על הדרך שלנו, האם כדאי בכל זאת לשוב אליה? ואם כן אז למה?!

למה לעזוב את הדבר הטוב שהגענו אליו "בזרימה" נטולת מאמץ, למען דבר אחר, אשר בכדי ליצור אותו יהיה עלינו להשקיע באופן מודע ומכוון?

לא חראם (חבל) לזרוק לפח את מה ש"קיבלנו מהיוניברס"?! אולי באמת "אין טעויות"… ו"הכל מדויק"?! אולי כל עוד שהכל "בסדר" במקום שאליו "התגלגלנו" כדאי שנישאר בו ונחכה למה שיבוא…?כי תכל'ס, מה רע?!

הרי אם יתחיל להיות לנו שוב "רע" תמיד נוכל "לזרום" למקום הבא. לא?! אנשים רבים שמתלוננים על כך, שלמרות שהם "זורמים" (וחווים רגעים מדהימים בחיים), "בגדול" הם לא מסופקים מהחיים כמו שהיו רוצים כי הם מרגישים שהם עדיין לא הגיעו למקום המדויק להם.

זה מעורר בהם תחושת תסכול ואכזבה ממה שלא הספיקו עדיין לחוות או ליצור עדיין ובקיצור – פיספוס והחמצה של החיים. בנוסף הם מרגישים שבסופו של דבר הם עובדים קשה מדי כדי "לזרום" – "להתמסר לרגע", "לאהוב את מה שיש", "להשאר חיוביים" ו"לא להשבר".

כתצאה מכך הם בעצם נשארים בתחושת ריקנות וכעס על הפער בין הפוטנציאל הרב שיש להם ובין מה שהם עושים איתו בפועל. לפעמים כל זה מוביל אפילו לאיבוד תקווה ולייאוש. כדי להפסיק את מעגל הכאב הזה, אני רוצה לנפץ כאן מיתוס גדול: חונכנו בטעות להאמין, שירידה מהדרך שלנו היא חלק ממנה.

הורגלנו לחשוב שזאת לא "סטייה", אלא "זרימה" עם היוניברס, או "התמסרות לרגע". לכן, קל לנו בטעות לחשוב ש…כל מקום שאנחנו מגיעים אליו הוא חלק מדויק ובלתי נפרד מהדרך שלנו. אבל זה ממש לא נכון! "ירידה מהדרך" שלנו היא לא חלק מהדרך שלנו! אלא חלק מ"הדרך אל הדרך שלנו"!

האמת היא שירידה מהדרך שלנו איננה "זרימה", אלא "היסחפות" הרחק מהחיבור והקשב לעצמנו ולאחרים. כל נסיון להסתדר עם ההתרחקות הזאת מלווה במאמץ (מודע ו/או לא מודע) להשאר חזקים ולהאחז בתקווה על ידי גישה "חיובית" ש"הכל יהיה בסדר". אבל האם "בסדר" הוא באמת המקום המדויק לנו? האם זה המקסימום שראוי לשאוף אליו בחיים?

האם התפילה "שהכל יהיה בסדר" באמת משמחת אותנו או שהיא רק מאפשרת לנו לשרוד עוד יום של השלמת מטלות ועמידה במחוייבויות? אילו ירידה מהדרך שלנו באמת הייתה חלק מהדרך שלנו לא היינו עושים הכל כדי להשאר חיוביים גם כשרע לנו.

כדי להסביר את האמירה הזאת אני רוצה להזמין אותך לרגע לדמיין אדם שאיבד את דרכו, כאשר ספינתו נקלעה לאי קסום. למרות ש"מגניב" לו על האי הזה הוא עדיין ממשיך לעמוד על החוף ולהשקיף אל האופק בצפייה לספינת הצלה, שתחלץ אותו משם ביום מן הימים.

כי אמנם "סבבה" לו שם, אבל זה פשוט לא המקום שלו ולכן הוא לא מרגיש שלם ושבע רצון לחלוטין. אז אם הכל בסך הכל "בסדר" אצלך (פחות או יותר) ואם יש לך מעת לעת רגעים מדהימים, אבל לצד כל היופי הזה, עמוק בתוכך גם פועם געגוע למקום אחר שהוא "מעבר" לכל אלה

ובמידה וההגעה אל ה"מעבר" הזה מעסיקה אותך, אני רוצה להגיד לך שחוסר הסיפוק הזה שיש לך כרגע לא נובע מהקושי לשמוח במה שיש לך, אלא מתוך תחושה פנימית שהגעת לחיים האלה לא רק כדי לשרוד, להסתדר ולשלם חשבונות, לצבור הישגים, תארים והצלחות, אלא כדי לסלול את הדרך הייחודית שלך בעולם וללכת בה בצורה מדויקת.

הדרך שלך היא הדבר היחידי שיצליח להעניק לך משמעות, סיפוק ושמחה גם ברגעים שהיא תהיה מאתגרת. כי למרות האתגרים תבעבע בך תחושת התלהבות, מחוייבות והתמדה פנימית בלתי נדלית, הולכת וגדלה, שנובעת מ 100% ביטחון בעצמך וממסירות טבעית לעצמך.

אם הלב שלך מחפש עכשיו את ה"מעבר" ל"בסדר" – אין צורך להמשיך לנסות להיות "אדם חיובי", "זורם", ש"חי את הרגע", כשלא מספיק טוב לך, אלא לבחור לממש את הזכות המולדת שלך להיות על הדרך שלך ולא להסתפק רק בדרך אל הדרך שלך!!!

חשוב: ההליכה בדרך שלנו איננה סטרילית ו"מושלמת". גם שם יש לנו לפעמים רגעים מאתגרים. כי זה פשוט חלק מהעניין וזה קורה לכולנו. כי מעת לעת נגלה שירדנו מהדרך שלנו. אבל אז נדע שהירידות הללו אינן חלק מהדרך שלנו, אלא חלק מ"הדרך אל הדרך שלנו".

כך נוכל תמיד לשוב אל הדרך שלנו ולא להסתפק רק בדרך אל הדרך שלנו. מה שיתן לנו כוחות להתמודד עם האתגרים בדרך זאת הידיעה שהדרך אל הדרך שלנו היא ה"בסדר" שלנו והדרך שלנו בכבודה ובעצמה היא המקום המדויק והנפלא שלנו.

החיבור בין השניים (בין "הדרך שלנו" לבין "הדרך אל הדרך שלנו") הוא "המסע" השלם שלנו בחיים למימוש עצמי מלא. מנסיוני האישי והמקצועי אגיד לך שאלו שתי חוויות שונות מאוד המשלימות אחת את השנייה, למרות שלפעמים הן נראות מאוד דומות:

"בדרך שלנו" נחווה משמעות, סיפוק ושמחה הולכים וגדלים (למרות האתגרים שיצוצו מעת לעת). "בדרך אל הדרך שלנו" נקבל מידע, תובנות וסקרנות. אך לא נחווה משמעות, סיפוק ושמחה.

סלילת הדרך שלנו בעולם היא הסיבה שבגללה הגענו לחיים האלה. אם אנחנו לא עוסקים בה אנחנו מפספסים את החיים בגדול. למרות זאת, יש סיכוי שנחווה רגעים מדהימים. אבל שמחה, סיפוק ועונג אמיתי, גדלים והולכים יהיו רחוקים מהישג ידינו או מקריים לחלוטין.

כשהדרך שלנו ברורה לנו אנחנו מתחילים לצאת מהקיפאון ו/או המאמץ ומתחילים להתקדם  בכל תחומי החיים (קריירה, יחסים, בריאות, מודעות וכד'), בצעדי ריקוד פשוטים, קסומים וקלילים. מנסיון אישי, זה אושר אמיתי, למרות האתגרים שבדרך.

אי אפשר להבין את המקום המדהים הזה רק מהשכל. צריך לחוות אותה בכל חושינו. בדיוק בגלל זה יצרתי את

סדנת "לרקוד את חייך" – לדייק את דרכך ולהתקדם בה בצעדים פשוטים, קסומים וקלילים.
מפגש סטודיו פרקטי, ממוקד וחוויתי באורך של חמש שעות בהנחייתי האישית, שיערך ביום רביעי, 24/4/19, חול המועד פסח.

מטרת הסדנה היא להכיר, לטעום ולהתנסות בסוד לדיוק הדרך שלך בחיים בכלל ובכל נושא שבוער לך ליצור בו שינוי מהותי.
את זה נשיג באמצעות תהליך רב חושי, שמשלב שיחה, התבוננות, כתיבה, מוסיקה ותנועה.

אין צורך בידע או בנסיון קודם, אלא בפתיחות, סקרנות ומוכנות להשתתף, לחקור, לגלות ולממש דברים חדשים בחיים.

המקומות בסטודיו מוגבלים. להבטחת מקומך כדאי להסדיר את ההרשמה והתשלום מראש, עוד היום.
חשוב: הנרשמים עכשיו זוכים למחיר המוזל ובונוס מיוחד! כך שכדאי להזדרז!!

לפרטים והרשמה לסדנת לרקוד את חייך – בבקשה ללחוץ כאן עכשיו

יש לך שאלות ו/או התלבטויות לגבי השתפותך בסדנה?

אני מזמינה אותך לשלוח לי הודעת טקסט, לווצאפ האישי 3892046 – 052

ואשמח לשוב אליך בהקדם האפשרי.

תודה ולהתראות בקרוב!

באהבה,

רונית

 

 

 

2 תגובות

2 תגובות לפוסט “איך לעבור מתחושת פספוס והחמצה לדיוק הדרך ושמחת חיים”

  1. יעלבתאריך 24 נוב 2017 בשעה 2:19 pm

    רונית,
    את מרגשת אותי בכל פעם מחדש.
    היכולת שלך לדייק – דברים, רעיונות, מילים, אנשים, אותי – משרה עליי ביטחון גדול מאוד, גם בדרך שאני סוללת לי בעזרת הכלים שאת מלמדת וגם בבחירתי בך כמורה שלי.
    המילים הברורות:

    "ירידה מהדרך" שלנו היא לא חלק מהדרך שלנו!

    אלא חלק מהדרך אל הדרך שלנו!!!

    נותנות לי פרופורציה מחודשת על הדרך שלי, על השאיפות וגם על הכוחו שלי.
    דברייך מחזקים אותי מאוד.
    תודה!

  2. רונית שפי וולפיןבתאריך 24 נוב 2017 בשעה 3:37 pm

    איזה כיף יעלי,

    שאת יכולה לקחת מסר, לשבת עליו כמו על עלה ענק
    ולהפליג לך למחוזות הבאים של עולמך הפנימי וכך
    ולהפוך את המחוזות הללו מחלומות למציאות.

    אני מודה לך על המשוב לא רק מטעמי נימוס,
    אלא כי הוא מלמד אותי כל כך הרבה
    על עצמי, עליך ועל איך ללמד
    וללמוד.

    אז שוב תודה רבה

    באהבה,

    רונית

אם אהבתם בבקשה תנו לי לדעת בלחיצה על כפתור הלייק. בנוסף, אשמח לשמוע מה הפקת מתוכן זה ולהתייחס לכל שאלה שיש לך בנושא. את תגובתך בבקשה לרשום עכשיו כאן למטה