רונית שפי וולפין – מורה רוחנית | פלא צ`רי – אמנות הצמיחה הטבעית

הגשמת הרצון האמיתי כרוכה בחקר וגילוי הדבר שישרת את הטובה העליונה. כלומר, מה שטוב גם לנו וגם לעולם, בנושא אותו אנו מבקשים להפוך מחלום למציאות. השקעה בתהליך מאפשרת להתמלא באנרגיה ולחוות התחדשות, שמחה והרמוניה בחיים. לעומת זאת, הגשמת הרצון המדומה כרוכה בצבירת הישגים, שמשרתים אותנו רק אחד מהצדדים: או רק אותנו או רק את האחרים. כתוצאה מכך נחוש בתוכנו ריק גדל והולך. על מנת להפתר ממנו התת מודע שלנו יצור התמכרות להשגת עוד ועוד דברים, (בתקווה למלא את הריק שנוצר בתוכנו ולספק לנו אושר). אך התחושה הטובה שנשיג תעלם תוך זמן קצר ותשאיר אותנו שוב מרוקנים כמו בור ללא תחתית. אז איך מגלים את הרצון האמיתי?

אנחנו חיים בעידן שבו החופש להגשים את הרצונות שלנו הולך וגדל. בזה תומכות שפע של שיטות להפיכת הכמיהה הזאת מחלום למציאות.

אלא שרבות מהן מבוססות על הגישה של "נשמות צעירות" (אנשים עביי עור, הישגיים ותחרותיים).

המוטו שלהם בחיים זה לצבור כמה שיותר כוח ומשאבים כגון נכסים, קשרים, ידע וכדומה, במטרה לחזק את מעמדם בעולם ביחס לאחרים.

לעומתם, המוטו של "נשמות עתיקות" (אנשים רגישים, אכפתיים ושוחרי חופש), זה לשרת את הטובה העליונה.

למה למרות ש"השמים הם הגבול" אנחנו עדיין מוגבלים?

יש דבר אחד שעליו מסכימות הנשמות צעירות ועתיקות וזה שהכל אפשרי והשמים הם הגבול. מדובר בהסכם קולקטיבי כלל עולמי לא כתוב, אשר מקדש את מושג ה"חופש".

החופש להיות, לעשות ושיהיה לנו, מה שאנחנו רוצים. הוא מועצם על ידי הטכנולוגיה שמחברת בין כולנו ללא הגבלה של זמן ומקום, ויוצרת תחושה שניתן ליצור את כל מה שנרצה "בהקשת כפתור בלבד".

אז אם הכל כל כך פשוט, קל וזמין לכולם, למה כל כך הרבה אנשים עדיין לא נמצאים במקום החלומי שבו היו רוצים להיות בכל תחומי חייהם?

נשמות צעירות ועתיקות – ניפוץ מיתוס

בניגוד למקובל לחשוב, כ 80% מהאנשים בעולם הם נשמות עתיקות ורק כ 20% הם נשמות צעירות.

אך מי שמנהיג את העולם הם המיעוט – הנשמות הצעירות. כלומר, הילדים מנהיגים את ההורים!

הם עושים את זה בכל תחומי חיינו (כלכלה, בריאות, חינוך, פוליטיקה, אומנות, רוחניות וכדומה)  ולרוב בצורה שמשרתת את האינטרסים שלהן בלבד ולא את הטובה העליונה.

לשם כך הם מציפים את הציבור במסרים שמטרתם לתכנת אותנו להאמין בטעות, שבכדי להיות מאושרים עלינו להיות כמוהם ולהשיג כמה שיותר (משאבים ותוצאות כגון כסף, חברים, נכסים, ידע והשפעה).

התיכנותים הללו הופכים לנורמה כלל עולמית, שעוברת מדור לדור דרך החינוך בבית, במוסדות החינוך, במקומות העבודה, בהסכמים תרבותיים הלא כתובים, בכלי התקשורת ופרסומות.

לכן, כדי למצוא את מקומנו בעולם אנו מנסים להשיג דברים שאנחנו לא באמת רוצים, על מנת לרצות  את מי שאמור "לאשר" אותנו במסגרות אליהם אנו שייכים (בית, עבודה, חיי חברה וכד') ולהרגיש שייכים.

כתוצאה מכך הרבה אנשים שהם נשמות עתיקות מרגישים שלמרות שיש להם הישגים יפים בחיים (כגון נכנסים, הצלחות, הכרה, השכלה, חברים וחוויות), הם עדיין לא מאושרים והם לא  מבינים למה.

הסיבה היא שבעוד האושר של נשמות עתיקות נובע מהישגים, האושר של נשמות עתיקות נובע מהגשמת הרצון האמיתי שלהם באופן שלמשרת את הטובה העליונה.

השליחות של נשמות צעירות ועתיקות

לכל אחת ואחד מאיתנו יש לשליחות משמעותית בעולם, בין אם אנחנו נשמות צעירות או עתיקות. כך עוד אנחנו ממלאים את שליחותנו הכל טוב. כך שנשמות עתיקות אינן יותר טובות יותר מנשמות צעירות.

השליחות של נשמות עתיקות היא להיות ההורים של המין האנושי ולהנהיג אותו מתוך הטובה העליונה ברגישות, אכפתיות וחופש לכולם.

השליחות של הנשמות הצעירות היא להיות הילדים של הנשמות העתיקות. ללמוד מהן איך להיות חזקים וכיצד להשתמש בכוח שלהן באופן שמשרת את הטובה העליונה.

זאת, כדי שיוכלו להלל ולשבח את כוחו של בורא עולם, באמצעות הצגת פאר והדר חיצוני כגון פסל החרות, טקס האוסקר, האולימפיאדה, הארויזיון, יוזמות גרנדיוזיות אחרות.

לתפקד על פי השליחות שלך לחיים

השליחות של נשמות עתיקות היא להרחיב את חופש הפרט והכלל ולהגן עליו, בעזרת יצירת חוקים, מנהגים והסכמים קולקטיבים שמשרתים את הטובה העליונה.

ככל שזה קורה העולם הופך למקום בטוח, בריא ושמח יותר עבור כולנו.

אך כשנשמות צעירות לא מתפקדות על פי שליחותן לחיים הן רודפות בצורה מוגזמת אחרי כל מה שניתן להשיג ומנסות לגרור את הנשמות העתיקות למשחק הזה שלהן.

כתוצאה מכך נשמות עתיקות מוצפות במסרים שמנסים לתכנת אותן לצרוך דברים שאין להן רצון בהם. כך קורה שלא מעט נשמות עתיקות מתנהגות כנשמות צעירות ושוכחות את שליחותן.

התופעה הזאת הפכה את העולם ממגרש משחקים נעים ובטוח, שבו כל אדם יכול להיות ולעשות מה שבא לו (כל עוד הוא פועל מהטובה העליונה),

לסימטה צרה וחשוכה שבה נרמס כבוד האדם במרחב הפרטי והציבורי על ידי בריונות פיסית, מנטלית, רגשית, כספית, מינית ודתית.

בשורות משמחות

בשנת 2015 נפתח ביקום שער תודעתי חדש שאיפשר לנו כיחידין וכחברה לעצים את היכולת להגשים את הרצון האמיתי שלנו. בעקבות זאת אנשים רבים עשו קפיצה דרך משמעותית בנושא.

ב 7/3/321 נפתח שער תודעתי נוסף. הוא הכניס אותנו לתקופת צמיחה חדשה. במהלכה יכנסו לכדור הארץ גלי אנרגיה שיתנו לנו הזדמנות ללמוד יותר לעומק

איך לגלות ולהגשים את הרצונות האמיתיים שלנו ביתר קלות בכל תחומי החיים (פרנסה, קריירה, יחסים, בריאות, מודעות וכדומה).

תרבות הרצון – משהו שכדאי לזכור

החופש להגשים את הרצון הגיע לתודעה האנושית רק בעידן הנוכחי. כך שמדובר בתרבות חדשה. כי רק במחצית המאה הקודמת, לאחר שנגמרה מלחמת העולם השנייה (1945) חלה פריחה בתחום המדע והטכנולוגיה.

זה סיפק לציבור מוצרי צריכה בקלות, במהירות ובזול והפך את המערב לחברת שפע, שאיננה עסוקה עוד רק בסיפוק הצורך הקיומי הבסיסי (כגון מזון, כסות והמשך קיום הדור) ולראשונה בהיסטוריה התפנתה לעסוק גם במילוי הרצון.

המגמה הזאת הגיעה לאחד משיאה החשובים בשנות השישים של המאה הקודמת בעקבות הולדתם של התנועות לשחרור, כגון התנועה לשחרור האישה, התנועה לשחרור האפריקנים וכד'.

חווית השחרור ששררה ברחובות העלתה את השאלה הבלתי נמנעת: מה אני רוצה לעשות עם החופש שלי, מעבר לסיפוק הצורך?

מורים להגשמה הרצון האמיתי

הציבור הנבוך שאל והמורים של אותו הדור השיבו לאדם המודרני, אך המבולבל, שאיננו יודע מה הוא רוצה, מתוך ניסיון לעזור לו "למצוא את עצמו".

רבים מהמורים שהגיעו אז מהמזרח הרחוק לימדו שהרצון הוא מקור כל הרוע וכי יש לבטל את הרצון, להתנתק מעולם החומר, להתמקד בעולם הרוח ולהיות אור ואהבה.

לעומתם, רבים מהמורים שהגיעו מהמערב הציעו מגוון שיטות להגשמת רצונות שמבוססות על ערך ההישגיות של נשמות צעירות.

באותה תקופה נדיר היה לפגוש מורים שעסקו בהגשמה הרצון האמיתי, כי רובם לימדו שיטות שעסקו בהגשמת הרצון בלבד, ללא הבחנה בין הרצון האמיתי לרצון המדומה.

כך קרה שרבים אכן הגשימו את רצונם, אך לא בהכרח עסקו בהגשמת הרצון האמיתי שלהם, אלא ברצון המדומה, שמורכב מכל מה שאיננו באמת הם, כגון: רצון המשפחה, החברה והתרבות.

רבים מהמורים, מטפלים והמאמנים של היום קבלו את ההכשרה המקצועית שלהם משני סוגי המורים הללו והחינוך הזה עדיין ממשיך מדור לדור.

להבדיל בין הרצון האמיתי לרצון המדומה

הבשורות הטובות הן שאנשים למדו לראשונה בהסטוריה להבחין בין רצון לצורך והתחילו להשקיע בהגשמת הרצונות שלהם.

הבשורות הפחות טובות הן שרוב האנשים בימינו עדין לא למדו להבחין בין רצון אמיתי לרצון מדומה ולכן רבים עוסקים עדין בהגשמת סתם רצונות,

ללא בחינת השאלה האם הרצון שאני חווה הוא אמיתי (שלי), או מדומה (לא שלי, אלא של אחרים).

כך קורה שלמרות שבימינו המודעות לחופש הולכת וגדלה, רוב בני האדם עדין אינם חופשיים. כי חרות מבוססת על הבחנה בין רצון האמיתי לרצון המדומה ומבקשת מהאדם להשקיע בחקר, גילוי והגשמת הרצון האמיתי שלו.

הרצון האמיתי עוסק בהרחבת החופש לקחת את הצעד הבא בצמיחה שלנו כנשמה שיש לה גוף. לעומת זאת, הרצון המדומה עוסק בהגשמת הרצונות של אחרים ובהגשמת הרצונות הישנים שישנות שלנו, אשר אינן רלוונטיות עבורינו יותר.

הכלים לגילוי והגשמת הרצון האמיתי

גילוי והגשמת הרצון האמיתי זאת אמנות. היא דורשת השקעה שונה לחלוטין מהגשמת סתם (רצון מדומה).

מדובר בחיבור אמיתי לנשמה שהינך, בפיתוח הקשבה רב חושית לאמת שלך ובהפיכתה מחלום למציאות בדרכך הייחודית, כאורח חיים ולא כאפיזודה חולפת.

למרות שאנו חיים בעידן המודרני, מעט מאוד מהאנשים בעולם עושים את זה. הרוב מאמצים את הגישה של נשמות צעירות ורודפים אחרי הישגים בעוד שהם עצמם נשמות עתיקות.

השליחות של פלא – אמנות הצמיחה הטבעית שפיתחתי, היא להקנות לנשמות עתיקות (לאנשים רגישים, אכפתיים ושוחרי חופש),

כלים רב חושיים (על חושיים וחושיים) לגילוי והגשמת הרצון האמיתי שלהם בכל תחומי החיים וכך להרחיב את החופש לחיות מתוך הטובה העליונה כיחידים וכחברה, בארץ ובעולם.

במידה שחשוב לכם לקבל עזרה בגילוי והגשמת הרצון האמיתי שלכם, אני מזמינה אתכם לסמס אלי לווצאפ ואשמח לשוב אליכם בהקדם האפשרי.

תודה וצמיחה מהנה,

רונית שפי וולפין

3892046 – 052
(בבקשה לשלוח הודעה לווצאפ)

מה הפקתם מהמאמר? מסוקרנת לקרוא. בבקשה כתבו לי בתגובה כאן למטה (או עשו לייק) ואשמח להתייחס

 

 

תגיות: הגשמת חלומות, הגשמת רצונות