26 תגובות

  1. אלכס
    יוני 19, 2017

    רונית יקרה
    איזה מאמר מדוייק, כאילו נכתב עלי…
    מדייק את המחשבה למה אני נמנע מתחרות, ומה אפשר לעשות כאשר אני נקלע אליה.
    ועוד מחשבות אישיות שכאן לא המקום שלהן…
    תודה רבה !

    הגב

    • רונית שפי וולפין
      יולי 10, 2017

      אלכס יקר,

      תודה על המשוב שלך
      כיף לראות אנשים בצמיחה
      באהבה,
      רונית

      הגב

  2. ברכה גולד
    מאי 14, 2017

    רונית יקרה

    מאמרך זה מביא בעיני אור, אהבה, ותובנות היוצאות מן הלב, ועל כן גם

    נכנסות אל הלב,,,

    אהבתו של הבורא ,ואת הבורא ,הינה גם אהבת עצמינו ואהבתינו את

    האחרים,

    אהבה בכל זמן נתון, ובכל מצב בחיינו, מאפשרת לנו לצמוח ולהתעלות ,,,,,

    כי רק אהבה מביאה אהבה,,,,

    תודה על מאמר כה מרתק

    בהערכה
    ברכה

    הגב

    • רונית שפי וולפין
      מאי 23, 2017

      תודה לך ברכה יקרה, על תגובתך הנדיבה.

      הגב

  3. טל
    מאי 13, 2017

    רונית- תודה תודה על המידע החשוב הזה.
    ממש מגיע אליי בזמן ומביא אור למקום שיצר הרבה מועקה.
    תודה לך על העומק והשיתוף. זה ממש עוזר.

    הגב

    • רונית שפי וולפין
      מאי 13, 2017

      איזה כיף!

      הגב

  4. אביבה פיטל
    מאי 11, 2017

    בי זה בול פגיעה בפוני, רק עכשיו הצלחתי להבין אותך רונית, והכוונה לשליחות מתגמלת, אני מקווה שאת זוכרת אותי, הייתי תלמידה שלך ולדעתי היחודית את המורה הרוחנית הכי טובה מבחינתי בכל העולם הזה ובטוח שבשאר העולמות, רק בשבילך היה כדאי להוולד, את מצליחה להוליד אותי מחדש.
    בקשר למאמר הנ"ל מבחינתי הוא המאמר הכי טוב שדיבר אלי ואני מאמינה שגם לשאר התלמידים ברמת התכלית השליחותית שלנו בעולם. אישור לכל, מביא אותי לידיעה ברורה שאני רגישה, אכפתית ושוחרת חופש עכשיו הבנתי אותך יותר מכל הפעמים הקודמות שיצרו אצלי מדי פעם אינטריגות שלא אפרט ביחס לעצמי מול עצמי, ביחס לבורא, ברואים, בריאה, אוהבת אותך ממש, תודה על השיתוף.

    הגב

    • רונית שפי וולפין
      מאי 11, 2017

      אביבה יקרה,

      סיקרנת אותי!!!!

      מה הבנת? מה היו האינטריגות?

      אשמח למוע ממך.

      אם זה אישית מיד אז בבקשה כתבי לי למייל

      נ.ב:

      ברור שאני זוכרת אותך!

      איך אפשר לשכוח אותך?!

      תודה והמשך צמיחה מהנה

      באהבה

      רונית

      תודה

      הגב

    • אביבה פיטל
      מאי 11, 2017

      רונית היקרה והמאתגרת, אגלה לך סוד קטן כפי שאת מגלה לי, הרי כפי שאני יודעת בכל דבר יש טוויסט, אז המאמר הזה הוא הטוויסט שלך, כפי שלימדת אותי למצוא את התשובות בעצמי, לחקור ולצמוח, פה בתוך המאמר תחקרי ותמצאי ומשם תתחילי לבנות את הפרק החדש, אני סומכת עלייך מורתי המקסימה והאהובה, מכל הלב, ושוב תודה על הכל, עוקבת אחרייך.

      הגב

      • רונית שפי וולפין
        מאי 12, 2017

        אביבה חביבה,

        יש הבדל בין להבחין במה אני לומדת מדבריך על עצמי
        לבין מה אני לומדת מדבריך עליך.

        במסגרת שליחותי המקצועית אני עוזרת למי שרוצה לקבל ממני עזרה.
        ואני עושה זאת במגוון מרחבים כגון סדנה, קורס, ליווי אישי, ליווי קבוצתי וגם מאמרים, כמו מאמר זה שעליו הגבת.

        העזרה שאני מעניקה ממוקדת בהכירות מעמיקה והולכת
        עם האדם שמקבל אותה ממני, בלי שום קשר
        לסוג המרחב שבה הוא מקבל את העזרה.

        לשם כך, אחד הדברים שאני עושה זה
        לשאול שאלות את מקבלי העזרה.

        בכלל זה גם "שאלות הבהרה".
        הן נועדו לעזור לאדם להבהיר את עצמו לעצמו ולי.

        וזה מה שעומד מאחורי השאלות ששאלת אותך כאן.
        את מוזמנת להתייחס אליהם בכנות, חופשיות ובתום,
        או להשאיר אותן עלומות לחלוטין.

        אני מכבד כל בחירה שלך.

        בקיצור,
        זאת הייתה הזמנה לדיאלוג.

        אבל לא חייבים.

        באשר לשיעור שאני למדת על עצמי מדבריך:
        תודה שאת סומכת עלי שאלמד אותו.
        אני מעריכה את זה מאוד.

        תודה ושבת שלום,
        באהבה,

        רונית

        הגב

  5. ורדית זילברברג
    מאי 10, 2017

    רונית שלום,

    המשפט המצוטט שלך מסכם את הכל:אישור לכל" מסייע להם לדעת את עצמם ואת האחרים. לשם כך אין להם צורך לעסוק בשאלה האם הן פחות או יותר מאחרים, אלא לאשר את עצמם על הייחודיות שלהם ועל הייחודיות של האחרים בעיני רוחם.

    מובן ומסוכם.

    תודה על המאמר המרתק.

    הגב

    • רונית שפי וולפין
      מאי 10, 2017

      תודה לך שהסכמת לקבל ממנו!

      הגב

  6. שושנה בן שטרית
    מאי 10, 2017

    המאמר מעורר בי את ההסתכלות שלי פנימה. מחדד בתוכי את ההבנה כל פעם שאני שופטת את עצמי ולא בהודיה על כל היש אני בתחרות וגם הרגישות שלי להידבק בתחרות חיצונית מנהלת אותי בקלות מהמקום שלא אישרתי את עצמי. יש גם רובד נוסף שאני מבינה שככל שאני צומחת אני מודעת מה זה עושה לאחרים במיוחד כמו שכתבת שיש אנשים שאוהבים תחרות..וברגע שאני בשלום עם היש אני יותר שמחה בחלקי.

    הגב

    • רונית שפי וולפין
      מאי 10, 2017

      ענק!

      הגב

  7. איריס עידו
    מאי 10, 2017

    היי רונית,

    תודה:) המאמר ממש שופך אור על ההבנה שלי את הקשר בין שמחת חיים בחיי לבין המקומות שבהם יש תחרות בחיי . שלמעשה זה גורם לחוסר תקשורת ביני לבין עצמי וביני לבין אחרים. ולא מאפשר לי להיות בטוחה וגלויה בעולם ולשתף את עצמי בשמחה. שמה לב שכשאני ב"אישור לכל" אני בשלום ותקשורת וחווה שמחה.

    הגב

    • רונית שפי וולפין
      מאי 10, 2017

      עונג גדול!

      הגב

  8. ויויאן זוארץ
    מאי 10, 2017

    כשאני באישור אני בהווה אני נוכחת בתוך הגוף מה שיוצר שמחה. מהמאמר הבנתי ששמחה זה כשאני בשלום עם הכל

    הגב

    • רונית שפי וולפין
      מאי 10, 2017

      אכן כך!

      הגב

  9. מעיין
    מאי 10, 2017

    תודה רונית על מסר כל כך חשוב ומעצים.
    אני מזהה את המקום הזה בי שבו אני מאבדת את שמחת החיים-
    ושמחה לקשר את זה לנושא התחרות. בהסתכלות אחורה, יודעת לזהות מנסיון שמקום של תחרות הוא מקום של מאמץ, מאבק , תקיעות וחסר חיים באמת.
    ובאמת מהיום שלמדתי לאשר את עצמי ואחרים כפי שהם- נכנס המון שקט למרחב שלי, שמאד מעצים אותי ואחרים- להיות בדיוק כפי שהם.
    תודה על תזכורת ודיוק שמגיעים, כמו תמיד, בדיוק בזמן.

    הגב

    • רונית שפי וולפין
      מאי 10, 2017

      מעיין יקרה,

      כל אדם שמסכם לתרגל "אישור לכל" עוזר לעורר את שמחת החיים

      ואת החיות בעולם שבתוכו ומסביבו.

      תודה שאת חלק מהמעגל הגדל ומתרחב הזה בעולם

      באהבה,

      רונית

      הגב

  10. יעל
    מאי 10, 2017

    רונית היקרה,
    כבר במשפט הראשון באו דמעות לעיני. ידעתי שזה לא הגיוני, אבל מאז ילדותי הרגשתי שאני לא שייכת לעולם הזה, בדיוק מהסיבה הזאת, של התחרותיות.
    יש הרבה נחמה בידיעה שאני לא לבד, ובידיעה שאפשר להתנהל אחרת, ושזה בסדר – גם להרגיש כך וגם לא להיסחף לזה.
    מה שאני לומדת מאז שאני תלמידה שלך זה להשתתף בחיים (פעם לא העזתי, כי התחרות שיתקה אותי) בלי ליפול (כמעט) לתחרותיות שמוציאה לי את הרוח מהמפרשים.
    תודה רבה!

    הגב

    • רונית שפי וולפין
      מאי 10, 2017

      יעל יקרה,

      דבריך מזכירים לי למה שליחותי היא לעזור לנשמות עתיקות

      (לאנשים רגישים, אכפתיים ושוחרי חופש), לגלות, לרפא ולממש את עצמם.

      מילותיך בדעו לי בול בפוני.

      תודה,

      אוהבת

      רונית

      הגב

  11. חוה גדליהו
    מאי 10, 2017

    שלום רונית, אני למדה מדבריך כי כאשר אני מאפשרת לעצמי לפגוש את כל מה שקורה לי, ממקום של " זה מעשה של הבורא, היוצר עבורי הזדמנויות לצמיחה ( גם אם זה מציף ) וזה הדבר הכי נכון עבורי כרגע" אז אוכל לאפשר לעצמי לצמוח ולהיות בשמחה על ההזדמנות ובחיים בכלל.

    הגב

    • רונית שפי וולפין
      מאי 10, 2017

      איזה כיף!

      הגב

  12. כרמל
    מאי 10, 2017

    תודה רונית ככל שאני הופכת יותר מודעת לכל סוגי התחרות הללו אני מזהה אותם מהר יותר, ואני שמה לב שהם מתישים אותי ממש שואבים ממני אנרגיה. בזכות שיטת העין השלישית יש לי כלים לחולל שינוי ברגעים שזה קורה ולהתחיל לדלל את התדירות של זה.

    הגב

    • רונית שפי וולפין
      מאי 10, 2017

      תודה כרמל,

      באמת תחרות מייבשת את האנרגיה שלנו ותקשורת מרווה אותה

      תמשכי להנות משיטת העין השלישית

      באהבה

      רונית

      הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חזור להתחלה
אתר מותאם לנייד אתר האינטרנט