19 תגובות

  1. פנינה
    אוגוסט 31, 2013

    מעורר מחשבה ואנרגיות חיוביות. תודה ושנה טובה 🙂

    הגב

  2. ריקה
    אוגוסט 30, 2013

    עזרת לי לראות את השער הסגור שאליו אני מנסה להיכנס הרבה שנים. תודה. עדיין לא רואה את הפתוח שרוצה להיכנס אליו..

    הגב

  3. ענת חנה עשת
    אוגוסט 19, 2013

    רונית יקרה,
    ראיתי מאמר זה ובתחילה לא ידעתי כיצד להגיב עליו.
    משום שחשתי שהוא אישי.. – מצחיקה שכמוני.
    חינניות דרך הח"ן .. זו הדרך .. גם שלי ..דרך ח.נ.ה
    שמי הישן חדש דרכו נפתחו לי עולמות חדשים ולמעשה זה דרך החנה שבי.
    החלק החונה, ההווה, המסכים המקבל וגם המבקש. זו החנה שלי שבי.
    התרגשתי לקרוא את שכתבת
    כרגע זה ממש חיזוק אמיתי של ממש בדרך ח.נ.ה בעבורי
    וגם כדרך שיש בה אוצרות לאחרים.

    תודה
    ענת חנה

    הגב

  4. פלורינועה
    אוגוסט 16, 2013

    הי רונית יקרה,

    מאמר מדהים.

    בעודי קוראת מאמר זה נאורו/נעורו עיניי לגבי שער שהיה תמיד סגור בעיני רוחי אך למעשה הינו פתוח בשבילי הייתי צריכה רק לעשות את הצעד והשער פתוח לרווחה לפניי.

    תודה לך על ההארה.

    פלורינועה המון אור ואהבה.

    הגב

  5. ליאורה
    אוגוסט 13, 2013

    אכן מדהים התור הארוך ליד השער הסגור,
    והשער הפתוח, שלא תמיד הוא כל כך פתוח…
    לפעמים יש עליו שרשרת, אבל היא לא נעולה,
    לפעמים יש מחסום לרכב, אבל אפשר להרים אותו,
    לפעמים יש שרשרת ומנעול אבל הוא לא נעול…

    רק אצלנו בראש יש מקום נעול בנוגע אליו.

    תודה לך רונית על התכנים הנפלאים.
    והנתינה העצומה שלך.

    הגב

  6. פנינה
    אוגוסט 10, 2013

    רונית יקרה,
    אני עדיין מנסה להבין מה את אומרת, יותר נכון מה את אומרת ביחס לחיי,
    אהבתי את הדימוי של הפקק של כל ההמונים ליד אותו השער
    ואת חוסר התור ליד השער הפתוח
    אבל,,,,,,, אני שנים רוצה משהו והשער לא נפתח לא משנה כמה קורסים אני עושה ,לכמה מורים פניתי, כמה סדנאות ותירגולים ,השער לא נפתח ,הוא נפתח כדי סדק צר אך לא יותר מכך ):

    על שער אחר אני עובדת עכשיו , אבל,,,,,הלב שלי נשאר ליד השער הנעול

    אז מה עושים ? לנסות שוב עוד קורס עוד דרך או להבין ולהסכים שהשער לא יפתח ולזרום לתוך השער הפתוח אולי האהבה וההסכמה עוד תצמח שם במלואה ?

    אז מה אמרת בעצם ? להסכים לזהות פוטנציאל גם אם הוא במקום שלא חיפשנו אותו ?

    כמה קושי צריך לזהות במקום שרוצים עד שמבינים שזה לא קושי זה סימן אין כניסה סופו לכל החיים ???????????????????

    כמו שאמרתי ,,,,אני עוד מנסה להבין (:

    הגב

    • רונית שפי וולפין
      אוגוסט 11, 2013

      פנינה יקרה,

      את שואלת שאלה נהדרת, שהיא שאלת השאלות בנושא:

      מתי קושי הוא סימן שאנו מתעקשים בכוח לפתוח שער נעול והגיע הזמן להרפות,

      ומתי קושי הוא סימן שצריך להמשיך להשקיע כדי לעבור בשעור?

      ובכן, אשיב לך בשאלה:

      מה נראה לך?

      אנא השקיעי בהתבוננות על השאלה

      אשמח להתייחס לתשובתך

      ולהמשיך איתך את הדיון בנושא

      כאן בתגובות

      בהצלחה

      רונית

      הגב

  7. דורי בן זאב
    אוגוסט 9, 2013

    נהדר נהדר
    כמה פותח לב השער הפתוח !
    זה השער צדיקים יבואו בו ,
    צודק יונתן הכל פתוח עוד לא מאוחר, שעור
    לכל אוהד פתיחות
    בלי סבל -רק סבלנות

    פתח לנו שער !
    לָנוּ שַׁעַר
    בְּעֵת נְעִילַת שַׁעַר
    כִּי פָנָה יוֹם

    הַיּוֹם יִפְנֶה
    הַשֶּׁמֶשׁ יָבֹא וְיִפְנֶה
    נָבוֹאָה שְׁעָרֶיךָ

    אָנָא אֵל נָא
    שָׂא נָא
    סְלַח נָא
    מְחַל נָא
    חֲמָל נָא

    רַחֵם נָא
    כּפֶּר נָא
    כְּבֹשׁ חֵטְא וְעָוֹן

    הגב

    • רונית שפי וולפין
      אוגוסט 11, 2013

      תודה דורי, על התזכורת שהמושג "שער", נמצא בשימוש נרחב בכתובים היהודיים.

      הגב

  8. zehava
    אוגוסט 8, 2013

    תודה רונית.
    עדיין מנסה להבין איפה זה נוגע בחיי,או בחיי בן זוגי.
    תודה
    זהבה

    הגב

    • רונית שפי וולפין
      אוגוסט 8, 2013

      זהבה יקרה,

      כדי לקבל מענה לשאלתך זאת

      כל שיש לעשות הוא לשאול:

      איזה שער פתוח לפני

      ואיזה נעול

      אשר אותו אני מתעקשת לסגור?

      בהצלחה

      רונית

      הגב

  9. ליאורה מאיר
    אוגוסט 7, 2013

    רונית היקרה,
    כל הפוסטים האחרונים שלך קולעים בול עבורי ובתזמון מדהים.
    נהנית לקרוא את הגיגיך ולהיזון מחכמתך.
    ליאורה

    הגב

  10. תמר ושמעון
    אוגוסט 7, 2013

    תודה על המאמר מלא הח"ן והחנינה. להכיר בשערים שהם פתוחים. אחד הדברים המוזרים ביותר שזיהיתי הוא מאבק בשער פתוח. כאשר אדם עומד מול שער פתוח ומסרב לראות אותו ככזה. יש סרט נפלא של הבמאי לואיס בוניואל על קבוצה של אנשים המתארחים בסלון בבית יפיפה, הם שותים ואוכלים נהנים ובשלב מסוים הם מחליטים משום מה שהם כלואים בסלון למרות שאין שום דבר פיזי שכולא אותם בחדר.

    הגב

    • רונית שפי וולפין
      אוגוסט 8, 2013

      מדהים איך הכל הרבה יותר טוב משנידמה לנו…

      הגב

    • רונית שפי וולפין
      אוגוסט 11, 2013

      תמר יקרה,

      ככל שהאמונה גדלה

      גדלה היכולת לזהות את השערים הפתוחים

      ולהבדילם מהסגורים

      איחולי הנאה בדרך…

      רונית

      הגב

  11. עדי
    אוגוסט 7, 2013

    אהבתי מאוד
    גם את החינניות 🙂
    מחזק
    מזכיר
    מחדד
    מ ה ד ה ד
    אוהבת אותך
    תודה

    הגב

    • רונית שפי וולפין
      אוגוסט 8, 2013

      תודה רבה עדי

      הגב

  12. טלי
    אוגוסט 7, 2013

    אהבתי. תודה

    הגב

    • רונית שפי וולפין
      אוגוסט 8, 2013

      תודה טלי

      הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חזור להתחלה
אתר מותאם לנייד אתר האינטרנט