למה סביבה תחרותית קשה לנו ואיך מתמודדים – מסר ותרגיל

מאת: בשעה 10:26 am נושאים: מאמרים

למה כשאנחנו נמצאים בסביבה תחרותית שמחת החיים שלנו יורדת, בעוד שאצל אחרים היא דווקא עולה? מה יש בהם שאין בנו ולהיפך? והכי חשוב – איך מתמודדים עם זה ביתר קלות ומעלים בחזרה את שמחת החיים?

כדי לגלות את התשובות לשאלות הללו התבוננתי עליהן באמצעות קריאת הילה רב חושית. זהו כלי שמאפשר לחקור כל נושא שמעסיק אותנו ולקבל עליו מידע שלם, מקיף ומעמיק.

כלומר, על ידי איסוף נתונים מהמציאות הפיסית (חושית) שאותה ניתן לתפוס בחושים הגשמיים שלנו (טעם, ריח, מגע, ראיה ושמיעה וכד') ומהמציאות ומטאפיסית (על חושית), שאותה ניתן לתפוס בחושים הרוחניים שלנו (אינטואיציה, עין שלישית, טלפתיה, קול פנימי, חיזוי, חישת אנרגיה וכד').

בדרך זאת אפשר לקבל תמונה מלאה, ממעוף הציפור של התודעה האנושית, בנושאים שאנו רוצים להבין ו/או לקדם, גם ברמה של הרצון (רוח) וגם ברמה של הגשמתו (חומר).

הינה מה שגיליתי:

למה תחרות משביתה שמחות

תחרות משביתה את שמחת החיים של אנשים שהם "נשמות עתיקות" (רגישים, אכפתיים ושוחרי חופש). כי הם מסתייגים ממאבקי כוחות, סיכסוכים ומלחמות ושואפים להשכין שלום, להתקרב ולחמול.

לכן שהות בסביבה תחרותית או אימוץ התנהגות תחרותית לחייהם גורמים להם לחוות קושי, כאב ומחסור בכל תחומי חייהם (קריירה, יחסים, בריאות וכד').

לעומת זאת, תחרות מהווה קרקע נפלאה לצמיחה, עבור אנשים שהם "נשמות צעירות" (מחוספסים, כוחניים והישגיים). כי הם שואפים לכבוש, להשיג ולנצח.

אותם תחרות דווקא מעירה בבוקר, מספקת להם מוטיבציה לפעול ושומרת על הצטיינות שלהם בעשיה.

"משולש השמחה"

אני מתבוננות באמצעות קריאת הילה על הגורם שמעורר ומשבית את שמחת החיים של אנשים שהם "נשמות עתיקות" ורואה אור צבעוני צלול בעל מרקם שלם וחלק.

הוא זורם בקלילות מהבורא לאדם, מהאדם לבריאה ומהבריאה לבורא וכך ממשיך שוב ושוב, ללא הפסק.

נראה שבמצב זה מתקיימת תקשורת זורמת ובריאה (תרתיי משמע) בין שלושת הגורמים הללו  שמסבה לאדם שמחה לכל אחד מהם.

היא נובעת מיחסי נתינה וקבלה של הדבר שמשמח את כל אחד מהגורמים בכל תחומי החיים.

את מסלול הזרימה של התקשורת המשולש הזאת בין הבורא, האדם והבריאה אני מכנה "משולש השמחה".

מה שלום משולש השמחה שלך?

כשאדם שהוא "נשמה עתיקה" מרגיש שנעלמו לו שמחת החיים סימן שזרימת אנרגיית החיים מהבורא, איליו וממנו לברואים וחזרה לבורא השתבשה.

כלומר, "משולש השמחה" שלו נפגע. במצב זה האור האלוהי אמנם נכנס למרחב האישי שלו (לגוף, לצ'אקרות ולהילה), אבל שם הוא נשבר לחלקיקים מחוספסים ועכורים.

מראה זה מוכר לרבים כמצב רוח אפרורי, תחושת דכדוך וחוסר נעימות.

מה גורם למשולש השמחה שלך להשתבש?

"משולש השמחה" משתבש בכל פעם שאדם שהוא נשמה עתיקה נכנס למצב של "תחרות". כלומר, כשהוא מתייחס אל עצמו בהשוואה לדבר אחר כדי להעניק "ציון" יחסי של "יותר" או "פחות" לעצמו ולאחר.

כי במצב תחרותי אנחנו לא מאשרים את מה שיש במציאות שלנו ולכן איננו מאושרים בה. כך אנחנו מבטלים את עצמנו, את הזולת ואת הבורא. למשל: אני יותר טוב/ה ממך, אתה יותר טוב ממני. היום אני יותר טוב/ה מאתמול או מחר אהיה יותר טוב/ה מהיום.

לזהות את התחרות בחיים שלנו

תחרות יכולה לבוא לידי ביטוי בשלוש דרכים עיקריות:

  1. תחרות שלנו עם עצמנו – כשאנחנו לא מרוצים מעצמנו: אנחנו רואים את עצמנו בזמן הווה כיותר או כפחות טובים מעצמנו בעבר, או ממה שנהיה בעתיד ("יום אחד אני אראה הרבה יותר טוב").
  2. תחרות שלנו עם הזולת – כשאנחנו לא מרוצים מהזולת:
    א. אנחנו רואים את עצמנו כיותר או כפחות מהזולת ("הוא יותר/פחות ממני"). או שאנחנו רואים את הזולת יותר או פחות מחברו (x הוא יותר/פחות מ – y ).
    ב.עצם העובדה שהאחר מתחרה בנו מעוררת בנו התנגדות (הסתייגות, כעס, סלידה) ואנו רואים בתחרות שלו בנו, דבר רע הראוי לגינוי. כלומר, אנחנו בתחרות עם התחרות של הזולת בנו.
  3. תחרות שלנו עם הבורא – כשאנחנו לא מרוצים מהבורא: אנחנו מתווכחים עם המציאות כפי שהיא ומתנגדים לה. כלומר, אנחנו שופטים את הבורא על אופן ניהולו את העולם או על יחסו כלפינו ("אלוהים לא אוהב אותי" וכדומה).

לפעמים יש נטייה לבלבל בין תחרות להערכה. כי כשאנחנו בתחרות אנחנו עוסקים בביטול עצמינו, או האחר או הבורא ומחליטים באופן אבסולוטי האם הוא יותר או פחות, טוב או רע מאיתנו.

לעומת זאת, כשאנחנו בהערכה אנחנו שואלים: "מה מתאים לי ביחסים שלי עם האחר ו/או הבורא?" למשל: "אני לא נהנה מעצמי בשיחותיי עם x. אני מעדיף לשוחח עם אנשים שאני נהנה מעצמי בחברתם". במקום: " x הוא יותר/ פחות נחמד מ y" ).

ההפל מתחרות היא "אישור לכל"

תחרות היא מצב של ביטול את עצמינו ו/או את האחרים או ביטול שלהם אותנו. ההפך מתחרות זה "אישור" ולכן כדי להימנע מתחרות או לצאת ממנה אם נקלענו אליה, עלינו להשקיע באישור של עצמינו ושל אחרים בו זמנית.

אני מכנה מצב זה "אישור לכל" – את המושג הזה טבעתי כחלק משיטת העין השלישית שפיתחתי לגילוי, ריפוי ומימוש עצמי לנשמות עתיקות.

הדרך להחזיר את השמחה לחיים שלנו היא לתרגל "אישור לכל" על בסיס יומי, לצאת מתחרות כשנקלעים אליה ולטפח מערכות יחסים של תקשורת טובה בינינו לבין עצמנו, הבורא, שאר הברואים והבריאה כולה.

"אישור לכל" מאפשר לנו לדעת מי אנחנו באמת ולהכיר את האחרים כפי שהם באמת. כדי שזה אכן יקרה אין צורך לעסוק בשאלה האם אנחנו פחות או יותר מאחרים, אלא לאשר את עצמנו ואת האחרים ולהוקיר את הייחודיות שלנו ושלהם כפי שהיא.

כאנחנו ב"אישור לכל" איננו בהכרח מביעים הסכמה עם הכל או עם כולם, אלא מקבלים את הדברים
כפי שהם.
כך אנו מתמודדים מתוך ניטרלית עם המצב במקום מתוך תחרות וזה מחזיר אותנו לשמחה.

להיות ייחודיים בלי להיות תחרותיים

אדם שמח מזהה תחרות, נמנע מכניסה אליה ככל האפשר ויוצא ממנה במידה ונסחף אליה. הוא מקדיש את מרצו לאישור עצמי, לאישור של אחרים כפי שהם ושל העולם כפי שהוא.

אדם שמח עסוק בענייניו ובניהול חייו על פי צו נשמתו ומתוך שיח עם בוראו. מקור השמחה שלו טמון במחויבותו להיות אחד עם עצמו, הבורא הבוראים והבריאה.

אנשים שמחים מחויבים ונחושים ללכת אחרי ליבם בכל מצב, בין אם מפרגנים להם על כך ובין אם לאו.

הם נמצאים בקשר ישיר, יומיומי ובלתי אמצעי עם בוראם ומשתמשים באתגרים מבחוץ ומבפנים כקרש קפיצה לשלב הבא במסעם.

הם לא מחכים לאישור מבחוץ ולא משווים את הפנימיות שלהם לחיצוניות של אדם אחר. כך, גם אם לעיתים אין איש מבין, תומך או מאמין בהם, הבורא תמיד איתם והם אף פעם לא לבד.

אנשים שמחים מוכנים לקחת את הסיכון שחלק מהסובבים אותם יאהבו אותם וחלק לא. בעיניהם גם אלה וגם אלה אינם מקור השמחה שלהם, אלא האישור שלהם מעצמם ומהבורא.

כאשר אנו מחפשים את האישור העצמי שלנו אצל אדם אחר אנחנו מוסרים בידיו את המפתח שלנו לאושר ובאותו רגע אנו מאבדים את שמחת החיים שלנו. האדם שלו אנחנו נותנים את הכוח להעלות אותנו על הבמה מקבל מאיתנו גם את הכוח להוריד אותנו ממנה.

תחרות של אחרים איתנו

אנו יכולים ללמוד לצאת מתחרות עם עצמנו ואחרים, אך אין לנו שליטה על התחרות של אחרים איתנו. אדם שמח לא נמנע משמיעת ביקורת, שיפוט והתנגדות חיצונית כלפיו.

הוא פשוט לא נותן לה כוח. הוא לא מאפשר לה להיות עבורו סמכות עליונה. הוא מניח לאחרים לחשוב עליו את מחשבותיהם, להרגיש כלפיו את רגשותיהם והוא מבקש מהבורא הכוונה בעניין. כך הוא שב להתנהל מול בוראו ולא מול מקטרגיו.

להשיב לעצמינו את שמחת החיים שלנו – הצעדים הבאים

בכדי להשיב לעצמינו את שמחת החיים עלינו לעשות את הצעדים הבאים – על פי הצורך האישי שלנו (ולא בהכרח בסדר הבא):

  1. לבחור לקיים מערכת יחסים אישית עם הבורא
  2. לתרגל "אישור לכל" – לעצמנו, לאחרים, לבורא ולבריאה, כפי שהם.
  3. אם איבדנו לרגע את השמחה – לבחון בצורה כנה עם מי ועם מה אנחנו בתחרות ו/או מי ומה בתחרות אתנו. זאת, על מנת לשחרר תחרות מאיתנו וליצור אישור לכל.

תרגיל:

ברגעים בהם אתם חשים מנותקים משמחת החיים שלכם תוכלו לבדוק האם נקלעתם לתחרות. זהו אותה, החליטו לצאת ממנה ובחרו להשקיע ביצירת אישור עצמי:

א. העיזו לשאול את עצמכם:
אילו יכולתי לנחש כרגע עם מי ועל מה אני בתחרות מה הייתי אומר/ת?

ב. הודו שאתם בתחרות.

הבעיה עם תחרות לא טמונה בהיסחפות אליה, אלא בחוסר מודעות אליה או בהכחשתה. ללא מודעות לתחרות לא נוכל לצאת ממנה. הודו בפני עצמכם ואחרים שאתם בתחרות עם עצמכם, איתם או עם הבורא!

ג. הניחו לעצמכם להיות כפי שהנכם כרגע ואל תנסו לשנות דבר.

סלחו לעצמכם על כך שנשאבתם לתחרות ובחרו לצאת ממנה. לשעה קלה הפסיקו לנסות לתקן, לשפר ולרדות בעצמכם או לחפש אחראים או אשמים למצבכם. וותרו על ההשקעה בניסיון להרגיש יותר טוב. תנו לעצמכם רשות להרגיש, לחשוב ולהיות בדיוק כמו שהנכם באותו הרגע.

ד. פרגנו לעצמכם:

"…רק מילה טובה או שתיים לא יותר מזה, תמיד עושה לי טוב…" שרה יהודית רביץ. אמרו לעצמכם מילה טובה המאשרת אתכם ברגע זה (במקום לבטל את עצמכם). למשל:

"זה בסדר שנשאבתי לתחרות, אני בן אדם, זה קורה לבני אדם, אני כל הזמן בהתנסות ולמידה. למדתי מהתחרות הזאת ש… (השלימו את החסר) איזה יופי של שיעור! עכשיו אני מבין/ה ש… (השלימו את החסר) ובעקבות זאת אני מחליט ש… (השלימו את החסר) זכיתי בהזדמנות לצמיחה.

כל הכבוד לי, אני מאפשר/ת לעצמי לחיות! אני יכול לשמוח במה שיש!".

מה הפקתם מהמסר והתרגיל? אני מזמינה אתכם לכתוב לי על כך בתגובה כאן למטה ואשמח להתייחס.  

רוצים להחזיר את השמחה לחיים שלכם בכלל ובתחום שבוער לכם לקדם בפרט?

אני שמחה להזמין אתכם לקבל שיחת דיוק באמצעות קריאת הילה. במהלכה אעזור לכם לדייק את דרככם בתחום שברצונכם ליצור בו שמחה כגון קריירה, פרנסה, יחסים, זוגיות, הורות בריאות, מודעות וכו'.

לפרטים והרשמה שיחת דיוק באמצעות קריאת הילה – בבקשה ללחוץ כאן עכשיו

כל הזכויות שמורות למחברת המאמר – רונית שפי וולפין, מורה רוחנית מפתחת שיטת העין השלישית, עוזרת לאנשים להיות שמחים בכל תחומי החיים (פרנסה, קריירה, יחסים, בריאות וכד').

מעניקה ליווי אישי, קבוצתי ואון ליין לאנשים שהם נשמות עתיקות (רגישים, אכפתיים ושוחרי חופש), שכולל ייעוץ, אבחון, טיפול ואימון באמצעות קריאת הילה והילינג רב חושיים (על חושיים וחושיים).י

27 תגובות

27 תגובות לפוסט “למה סביבה תחרותית קשה לנו ואיך מתמודדים – מסר ותרגיל”

  1. כרמלבתאריך 10 מאי 2017 בשעה 8:01 am

    תודה רונית ככל שאני הופכת יותר מודעת לכל סוגי התחרות הללו אני מזהה אותם מהר יותר, ואני שמה לב שהם מתישים אותי ממש שואבים ממני אנרגיה. בזכות שיטת העין השלישית יש לי כלים לחולל שינוי ברגעים שזה קורה ולהתחיל לדלל את התדירות של זה.

  2. חוה גדליהובתאריך 10 מאי 2017 בשעה 8:07 am

    שלום רונית, אני למדה מדבריך כי כאשר אני מאפשרת לעצמי לפגוש את כל מה שקורה לי, ממקום של " זה מעשה של הבורא, היוצר עבורי הזדמנויות לצמיחה ( גם אם זה מציף ) וזה הדבר הכי נכון עבורי כרגע" אז אוכל לאפשר לעצמי לצמוח ולהיות בשמחה על ההזדמנות ובחיים בכלל.

  3. יעלבתאריך 10 מאי 2017 בשעה 8:07 am

    רונית היקרה,
    כבר במשפט הראשון באו דמעות לעיני. ידעתי שזה לא הגיוני, אבל מאז ילדותי הרגשתי שאני לא שייכת לעולם הזה, בדיוק מהסיבה הזאת, של התחרותיות.
    יש הרבה נחמה בידיעה שאני לא לבד, ובידיעה שאפשר להתנהל אחרת, ושזה בסדר – גם להרגיש כך וגם לא להיסחף לזה.
    מה שאני לומדת מאז שאני תלמידה שלך זה להשתתף בחיים (פעם לא העזתי, כי התחרות שיתקה אותי) בלי ליפול (כמעט) לתחרותיות שמוציאה לי את הרוח מהמפרשים.
    תודה רבה!

  4. מעייןבתאריך 10 מאי 2017 בשעה 8:08 am

    תודה רונית על מסר כל כך חשוב ומעצים.
    אני מזהה את המקום הזה בי שבו אני מאבדת את שמחת החיים-
    ושמחה לקשר את זה לנושא התחרות. בהסתכלות אחורה, יודעת לזהות מנסיון שמקום של תחרות הוא מקום של מאמץ, מאבק , תקיעות וחסר חיים באמת.
    ובאמת מהיום שלמדתי לאשר את עצמי ואחרים כפי שהם- נכנס המון שקט למרחב שלי, שמאד מעצים אותי ואחרים- להיות בדיוק כפי שהם.
    תודה על תזכורת ודיוק שמגיעים, כמו תמיד, בדיוק בזמן.

  5. ויויאן זוארץבתאריך 10 מאי 2017 בשעה 8:08 am

    כשאני באישור אני בהווה אני נוכחת בתוך הגוף מה שיוצר שמחה. מהמאמר הבנתי ששמחה זה כשאני בשלום עם הכל

  6. איריס עידובתאריך 10 מאי 2017 בשעה 8:25 am

    היי רונית,

    תודה:) המאמר ממש שופך אור על ההבנה שלי את הקשר בין שמחת חיים בחיי לבין המקומות שבהם יש תחרות בחיי . שלמעשה זה גורם לחוסר תקשורת ביני לבין עצמי וביני לבין אחרים. ולא מאפשר לי להיות בטוחה וגלויה בעולם ולשתף את עצמי בשמחה. שמה לב שכשאני ב"אישור לכל" אני בשלום ותקשורת וחווה שמחה.

  7. שושנה בן שטריתבתאריך 10 מאי 2017 בשעה 9:32 am

    המאמר מעורר בי את ההסתכלות שלי פנימה. מחדד בתוכי את ההבנה כל פעם שאני שופטת את עצמי ולא בהודיה על כל היש אני בתחרות וגם הרגישות שלי להידבק בתחרות חיצונית מנהלת אותי בקלות מהמקום שלא אישרתי את עצמי. יש גם רובד נוסף שאני מבינה שככל שאני צומחת אני מודעת מה זה עושה לאחרים במיוחד כמו שכתבת שיש אנשים שאוהבים תחרות..וברגע שאני בשלום עם היש אני יותר שמחה בחלקי.

  8. ורדית זילברברגבתאריך 10 מאי 2017 בשעה 12:36 pm

    רונית שלום,

    המשפט המצוטט שלך מסכם את הכל:אישור לכל" מסייע להם לדעת את עצמם ואת האחרים. לשם כך אין להם צורך לעסוק בשאלה האם הן פחות או יותר מאחרים, אלא לאשר את עצמם על הייחודיות שלהם ועל הייחודיות של האחרים בעיני רוחם.

    מובן ומסוכם.

    תודה על המאמר המרתק.

  9. רונית שפי וולפיןבתאריך 10 מאי 2017 בשעה 3:39 pm

    תודה כרמל,

    באמת תחרות מייבשת את האנרגיה שלנו ותקשורת מרווה אותה

    תמשכי להנות משיטת העין השלישית

    באהבה

    רונית

  10. רונית שפי וולפיןבתאריך 10 מאי 2017 בשעה 3:39 pm

    איזה כיף!

  11. רונית שפי וולפיןבתאריך 10 מאי 2017 בשעה 3:42 pm

    יעל יקרה,

    דבריך מזכירים לי למה שליחותי היא לעזור לנשמות עתיקות

    (לאנשים רגישים, אכפתיים ושוחרי חופש), לגלות, לרפא ולממש את עצמם.

    מילותיך בדעו לי בול בפוני.

    תודה,

    אוהבת

    רונית

  12. רונית שפי וולפיןבתאריך 10 מאי 2017 בשעה 3:44 pm

    מעיין יקרה,

    כל אדם שמסכם לתרגל "אישור לכל" עוזר לעורר את שמחת החיים

    ואת החיות בעולם שבתוכו ומסביבו.

    תודה שאת חלק מהמעגל הגדל ומתרחב הזה בעולם

    באהבה,

    רונית

  13. רונית שפי וולפיןבתאריך 10 מאי 2017 בשעה 3:44 pm

    אכן כך!

  14. רונית שפי וולפיןבתאריך 10 מאי 2017 בשעה 3:45 pm

    עונג גדול!

  15. רונית שפי וולפיןבתאריך 10 מאי 2017 בשעה 3:46 pm

    ענק!

  16. רונית שפי וולפיןבתאריך 10 מאי 2017 בשעה 3:46 pm

    תודה לך שהסכמת לקבל ממנו!

  17. אביבה פיטלבתאריך 11 מאי 2017 בשעה 3:40 am

    בי זה בול פגיעה בפוני, רק עכשיו הצלחתי להבין אותך רונית, והכוונה לשליחות מתגמלת, אני מקווה שאת זוכרת אותי, הייתי תלמידה שלך ולדעתי היחודית את המורה הרוחנית הכי טובה מבחינתי בכל העולם הזה ובטוח שבשאר העולמות, רק בשבילך היה כדאי להוולד, את מצליחה להוליד אותי מחדש.
    בקשר למאמר הנ"ל מבחינתי הוא המאמר הכי טוב שדיבר אלי ואני מאמינה שגם לשאר התלמידים ברמת התכלית השליחותית שלנו בעולם. אישור לכל, מביא אותי לידיעה ברורה שאני רגישה, אכפתית ושוחרת חופש עכשיו הבנתי אותך יותר מכל הפעמים הקודמות שיצרו אצלי מדי פעם אינטריגות שלא אפרט ביחס לעצמי מול עצמי, ביחס לבורא, ברואים, בריאה, אוהבת אותך ממש, תודה על השיתוף.

  18. רונית שפי וולפיןבתאריך 11 מאי 2017 בשעה 10:25 am

    אביבה יקרה,

    סיקרנת אותי!!!!

    מה הבנת? מה היו האינטריגות?

    אשמח למוע ממך.

    אם זה אישית מיד אז בבקשה כתבי לי למייל

    נ.ב:

    ברור שאני זוכרת אותך!

    איך אפשר לשכוח אותך?!

    תודה והמשך צמיחה מהנה

    באהבה

    רונית

    תודה

  19. אביבה פיטלבתאריך 11 מאי 2017 בשעה 11:48 am

    רונית היקרה והמאתגרת, אגלה לך סוד קטן כפי שאת מגלה לי, הרי כפי שאני יודעת בכל דבר יש טוויסט, אז המאמר הזה הוא הטוויסט שלך, כפי שלימדת אותי למצוא את התשובות בעצמי, לחקור ולצמוח, פה בתוך המאמר תחקרי ותמצאי ומשם תתחילי לבנות את הפרק החדש, אני סומכת עלייך מורתי המקסימה והאהובה, מכל הלב, ושוב תודה על הכל, עוקבת אחרייך.

  20. רונית שפי וולפיןבתאריך 12 מאי 2017 בשעה 12:40 pm

    אביבה חביבה,

    יש הבדל בין להבחין במה אני לומדת מדבריך על עצמי
    לבין מה אני לומדת מדבריך עליך.

    במסגרת שליחותי המקצועית אני עוזרת למי שרוצה לקבל ממני עזרה.
    ואני עושה זאת במגוון מרחבים כגון סדנה, קורס, ליווי אישי, ליווי קבוצתי וגם מאמרים, כמו מאמר זה שעליו הגבת.

    העזרה שאני מעניקה ממוקדת בהכירות מעמיקה והולכת
    עם האדם שמקבל אותה ממני, בלי שום קשר
    לסוג המרחב שבה הוא מקבל את העזרה.

    לשם כך, אחד הדברים שאני עושה זה
    לשאול שאלות את מקבלי העזרה.

    בכלל זה גם "שאלות הבהרה".
    הן נועדו לעזור לאדם להבהיר את עצמו לעצמו ולי.

    וזה מה שעומד מאחורי השאלות ששאלת אותך כאן.
    את מוזמנת להתייחס אליהם בכנות, חופשיות ובתום,
    או להשאיר אותן עלומות לחלוטין.

    אני מכבד כל בחירה שלך.

    בקיצור,
    זאת הייתה הזמנה לדיאלוג.

    אבל לא חייבים.

    באשר לשיעור שאני למדת על עצמי מדבריך:
    תודה שאת סומכת עלי שאלמד אותו.
    אני מעריכה את זה מאוד.

    תודה ושבת שלום,
    באהבה,

    רונית

  21. טלבתאריך 13 מאי 2017 בשעה 3:19 pm

    רונית- תודה תודה על המידע החשוב הזה.
    ממש מגיע אליי בזמן ומביא אור למקום שיצר הרבה מועקה.
    תודה לך על העומק והשיתוף. זה ממש עוזר.

  22. רונית שפי וולפיןבתאריך 13 מאי 2017 בשעה 5:51 pm

    איזה כיף!

  23. ברכה גולדבתאריך 14 מאי 2017 בשעה 12:11 am

    רונית יקרה

    מאמרך זה מביא בעיני אור, אהבה, ותובנות היוצאות מן הלב, ועל כן גם

    נכנסות אל הלב,,,

    אהבתו של הבורא ,ואת הבורא ,הינה גם אהבת עצמינו ואהבתינו את

    האחרים,

    אהבה בכל זמן נתון, ובכל מצב בחיינו, מאפשרת לנו לצמוח ולהתעלות ,,,,,

    כי רק אהבה מביאה אהבה,,,,

    תודה על מאמר כה מרתק

    בהערכה
    ברכה

  24. רונית שפי וולפיןבתאריך 23 מאי 2017 בשעה 5:19 am

    תודה לך ברכה יקרה, על תגובתך הנדיבה.

  25. אלכסבתאריך 19 יונ 2017 בשעה 10:37 am

    רונית יקרה
    איזה מאמר מדוייק, כאילו נכתב עלי…
    מדייק את המחשבה למה אני נמנע מתחרות, ומה אפשר לעשות כאשר אני נקלע אליה.
    ועוד מחשבות אישיות שכאן לא המקום שלהן…
    תודה רבה !

  26. רונית שפי וולפיןבתאריך 10 יול 2017 בשעה 6:18 pm

    אלכס יקר,

    תודה על המשוב שלך
    כיף לראות אנשים בצמיחה
    באהבה,
    רונית

  27. ויויאןבתאריך 21 פבר 2020 בשעה 12:49 pm

    התרגיל נתן לילגיטימציה להרגיש איך שאני וכבר זה מעלה לי את מד השעשוע…

אם אהבתם בבקשה תנו לי לדעת בלחיצה על כפתור הלייק. בנוסף, אשמח לשמוע מה הפקת מתוכן זה ולהתייחס לכל שאלה שיש לך בנושא. את תגובתך בבקשה לרשום עכשיו כאן למטה